קלואליס היא אחת ממסעדות הגורמה הוותיקות (והיחידות) בארץ. זו מסעדה שעושה שימוש בחומרי גלם יקרים ויוקרתיים (עם דגש על דגים ופירות ים), בלי להתבייש, והמחירים בהתאם. בסוף השנה היא תחגוג 15 שנות פעילות. respect. זה ראוי לציון במיוחד לנוכח המיקום הכל-כך לא סקסי שלה - מתחם הבורסה ברמת גן. ודאי לא אזור אופייני למסעדות גורמה, אלא אזור עסקי עתיר במסעדות פועלים ובתי קפה, שנועדו להשביע את המוני המועסקים בצהריים. השף שלה הוא ויקטור גלוגר שבשנה האחרונה פתח גם גרסה כשרה במלון הילטון (קלואליס הכשרה).
יצא לי לשבת מספר פעמים בקלואליס, רובן בעסקיות הצהריים היקרות והמושקעות, ותמיד נהניתי, מלבד הפעם האחרונה שהייתה לפני כשנתיים בה הרגשתי ירידה מסוימת באיכות. אבל תמיד היה נעים לשבת במסעדה המרווחת והאלגנטית הזו, שיושבת ברחוב אבא הלל 16 בקומת הקרקע של בית עורק, מגדל עסקים יוקרתי והייטקי.
בסוף אוגוסט חתמתי על חוזה עבודה בחברה חדשה בפתח תקווה ואחרי החתימה, בצהריים, חזרתי ברכבת וירדתי בתחנת ארלוזורוב. החלטתי לקפוץ לקלואליס הלא רחוקה, לעסקית צהריים ספונטנית. זו נראתה לי מסעדה ראויה לחגוג חתימת חוזה חדש. הגעתי בסביבות 13:00. המסעדה תמיד עובדת די יפה בצהריים. הרבה לקוחות בעלי ממון, חלקם מבוגרים, ונראה שחלקם הם לקוחות קבועים של המקום. לראשונה ישבתי על הבר. מסתבר שבחלק שצמוד למטבח הפתוח יש בר שצופה על המטבח, שאני לא ממש הבחנתי בו לפני כן, היות והוא לא ממוקם בכניסה למסעדה או בחלל המרכזי שלה.
התפריט הוא אירופאי-ים תיכוני-צרפתי. מעבר לתפריט הרגיל ישנה אופציה לארוחה עסקית שמוגשת כל היום.
מסלול אחד נקרא "ליס" על שם בתו הצעירה של גלוגר, ועלותו 132 ש"ח לארוחה. המסלול השני נקרא על שם בתו הבכורה, "קלואה", ועלותו 152 ש"ח. (מכאן כמובן נגזר גם שם המסעדה - קלואליס). תפריט היין של המסעדה מרשים ואיכותי במיוחד, ונחשב לאחד המשובחים בארץ.
ב-2 המסלולים בוחרים במנה ראשונה ועיקרית ומקבלים גם סלסלת לחמים, מלפפונים חמוצים תוצרת בית וזיתים סורים. חלק מהמנות במסלול "קלואה" הן בתוספת עלות, כך שארוחה "עם תוספות" יכולה להגיע ל-192 ש"ח.
אז ראשית קיבלתי את סלסלת הלחמים, החמוצים והזיתים. טובים ובכמות נדיבה.
אני החלטתי שבא לי שחיתות ולכן הזמנתי את המנה הראשונה שככל הנראה היא הכי מושחתת בתפריט: קוקי סאן ז'אק וכבד אווז צרובים על הפלנצ'ה עם ציר פטריות יער ושמן טרגון (מנה בתוספת 10 ₪). מנה נהדרת. גם כבד האווז וגם הקוקיז נצרבו כמו שצריך. הרוטב טעים ביותר. ההערה היחידה לגביו היא שהוא היה יכול להיות מעט יותר סמיך, אבל הוא היה כל כך טעים שביקשתי כף וסיימתי אותו עד תום.
זוהי ויטרינת הדגים והשרצים הטריים. צילום לא משהו, אבל האיכות של היצורים הימיים גבוהה מאד. ללא ספק יודעים לטפל כאן בדגים ובפירות ים.
למנה עיקרית בחרתי גם כן מנה מושחתת למדי. לצערי היא כנראה די חדשה ולכן לא רשומה בתפריט באתר ואני לא זוכר כל פרט ופרט שלה. נדמה שעלתה עוד 10 ש"ח. מדובר בתמנון על הפלנצ'ה בתיבול חומץ מיושן ושמן זית עם שבבי בצל, עגבניות שרי ופירה תפוחי אדמה (שהחליף פירה שעועית צהובה). התמנון היה מעולה. רך ומלא טעם. אני גם לא זוכר מנת תמנון כל כך נדיבה וגדולה כמו זו. הדבר היחיד שחסר לי זה איזשהו רוטב נוסף שילחלח עוד טיפה את הנתח העצום. (שממש הרגיש כמו נתח בשר).
ויקטור גלוגר היה כל העת במטבח והסתודד עם הברמן ששירת אותי (מצוין) ודיברנו מעט. האיש הוא כנראה אחד השפים היותר נחמדים בסביבה. הוא שאל אותי אם אני רוצה לראות את התמנון שאכלתי במצב הגולמי שלו. אמרתי שכמובן. הוא שלף את הנייד שלו והראה לי צילום של הסו שף שלו עם התמנון העצום בגודלו. הוא כל כך התלהב מהגודל שהוא היה חייב לצלם. אמרתי לו שבמקרה הזה הגודל גם קבע, כי התמנון היה מצוין. אח"כ דיברנו קצת על 2 המסעדות שלו, בין השאר על כך שאחת תחגוג אוטוטו 15 שנים והשנייה חוגגת שנה, ושהוא מופתע לטובה מהקהל שבא למסעדה הכשרה שלו. הוא גם חידש לי וסיפר לי שבמקור הציעו לו לפתוח את קלואליס בהרצליה פיתוח, בלוקיישן של שגב הרצליה. הוא החליט אז שזה לא מתאים לו ואמר שהוא מבסוט מההחלטה.
במסלול העסקיות יש אופציה מבורכת לקינוח ב-30 ש"ח. הפעם הסתפקתי במשהו קליל: סורבה של יוגורט כבשים, מוגש עם קולי של פטל שחור. בערב זה עולה 48 ש"ח. אהבתי מאד. סורבה נהדר, חמצמץ ומרענן.
זוהי אם כן קלואליס. מושחתת. יקרה. איכותית. לא מתנצלת. טעימה. נהניתי מאד. אין ספק שמי שרוצה לאכול באמת טוב במתחם הבורסה, זו כנראה האופציה היחידה שלו למסעדת גורמה של ממש (*).
(*) וגם זה נגמר. לקראת סוף 2017 קלואליס תיסגר וויקטור גלוגר יפתח במקומה בראסרי מודרני בחלל שהכיל את מסעדת רפאל של רפי כהן.
יצא לי לשבת מספר פעמים בקלואליס, רובן בעסקיות הצהריים היקרות והמושקעות, ותמיד נהניתי, מלבד הפעם האחרונה שהייתה לפני כשנתיים בה הרגשתי ירידה מסוימת באיכות. אבל תמיד היה נעים לשבת במסעדה המרווחת והאלגנטית הזו, שיושבת ברחוב אבא הלל 16 בקומת הקרקע של בית עורק, מגדל עסקים יוקרתי והייטקי.
בסוף אוגוסט חתמתי על חוזה עבודה בחברה חדשה בפתח תקווה ואחרי החתימה, בצהריים, חזרתי ברכבת וירדתי בתחנת ארלוזורוב. החלטתי לקפוץ לקלואליס הלא רחוקה, לעסקית צהריים ספונטנית. זו נראתה לי מסעדה ראויה לחגוג חתימת חוזה חדש. הגעתי בסביבות 13:00. המסעדה תמיד עובדת די יפה בצהריים. הרבה לקוחות בעלי ממון, חלקם מבוגרים, ונראה שחלקם הם לקוחות קבועים של המקום. לראשונה ישבתי על הבר. מסתבר שבחלק שצמוד למטבח הפתוח יש בר שצופה על המטבח, שאני לא ממש הבחנתי בו לפני כן, היות והוא לא ממוקם בכניסה למסעדה או בחלל המרכזי שלה.
התפריט הוא אירופאי-ים תיכוני-צרפתי. מעבר לתפריט הרגיל ישנה אופציה לארוחה עסקית שמוגשת כל היום.
מסלול אחד נקרא "ליס" על שם בתו הצעירה של גלוגר, ועלותו 132 ש"ח לארוחה. המסלול השני נקרא על שם בתו הבכורה, "קלואה", ועלותו 152 ש"ח. (מכאן כמובן נגזר גם שם המסעדה - קלואליס). תפריט היין של המסעדה מרשים ואיכותי במיוחד, ונחשב לאחד המשובחים בארץ.
ב-2 המסלולים בוחרים במנה ראשונה ועיקרית ומקבלים גם סלסלת לחמים, מלפפונים חמוצים תוצרת בית וזיתים סורים. חלק מהמנות במסלול "קלואה" הן בתוספת עלות, כך שארוחה "עם תוספות" יכולה להגיע ל-192 ש"ח.
אז ראשית קיבלתי את סלסלת הלחמים, החמוצים והזיתים. טובים ובכמות נדיבה.
אני החלטתי שבא לי שחיתות ולכן הזמנתי את המנה הראשונה שככל הנראה היא הכי מושחתת בתפריט: קוקי סאן ז'אק וכבד אווז צרובים על הפלנצ'ה עם ציר פטריות יער ושמן טרגון (מנה בתוספת 10 ₪). מנה נהדרת. גם כבד האווז וגם הקוקיז נצרבו כמו שצריך. הרוטב טעים ביותר. ההערה היחידה לגביו היא שהוא היה יכול להיות מעט יותר סמיך, אבל הוא היה כל כך טעים שביקשתי כף וסיימתי אותו עד תום.
זוהי ויטרינת הדגים והשרצים הטריים. צילום לא משהו, אבל האיכות של היצורים הימיים גבוהה מאד. ללא ספק יודעים לטפל כאן בדגים ובפירות ים.
למנה עיקרית בחרתי גם כן מנה מושחתת למדי. לצערי היא כנראה די חדשה ולכן לא רשומה בתפריט באתר ואני לא זוכר כל פרט ופרט שלה. נדמה שעלתה עוד 10 ש"ח. מדובר בתמנון על הפלנצ'ה בתיבול חומץ מיושן ושמן זית עם שבבי בצל, עגבניות שרי ופירה תפוחי אדמה (שהחליף פירה שעועית צהובה). התמנון היה מעולה. רך ומלא טעם. אני גם לא זוכר מנת תמנון כל כך נדיבה וגדולה כמו זו. הדבר היחיד שחסר לי זה איזשהו רוטב נוסף שילחלח עוד טיפה את הנתח העצום. (שממש הרגיש כמו נתח בשר).
ויקטור גלוגר היה כל העת במטבח והסתודד עם הברמן ששירת אותי (מצוין) ודיברנו מעט. האיש הוא כנראה אחד השפים היותר נחמדים בסביבה. הוא שאל אותי אם אני רוצה לראות את התמנון שאכלתי במצב הגולמי שלו. אמרתי שכמובן. הוא שלף את הנייד שלו והראה לי צילום של הסו שף שלו עם התמנון העצום בגודלו. הוא כל כך התלהב מהגודל שהוא היה חייב לצלם. אמרתי לו שבמקרה הזה הגודל גם קבע, כי התמנון היה מצוין. אח"כ דיברנו קצת על 2 המסעדות שלו, בין השאר על כך שאחת תחגוג אוטוטו 15 שנים והשנייה חוגגת שנה, ושהוא מופתע לטובה מהקהל שבא למסעדה הכשרה שלו. הוא גם חידש לי וסיפר לי שבמקור הציעו לו לפתוח את קלואליס בהרצליה פיתוח, בלוקיישן של שגב הרצליה. הוא החליט אז שזה לא מתאים לו ואמר שהוא מבסוט מההחלטה.
במסלול העסקיות יש אופציה מבורכת לקינוח ב-30 ש"ח. הפעם הסתפקתי במשהו קליל: סורבה של יוגורט כבשים, מוגש עם קולי של פטל שחור. בערב זה עולה 48 ש"ח. אהבתי מאד. סורבה נהדר, חמצמץ ומרענן.
זוהי אם כן קלואליס. מושחתת. יקרה. איכותית. לא מתנצלת. טעימה. נהניתי מאד. אין ספק שמי שרוצה לאכול באמת טוב במתחם הבורסה, זו כנראה האופציה היחידה שלו למסעדת גורמה של ממש (*).
(*) וגם זה נגמר. לקראת סוף 2017 קלואליס תיסגר וויקטור גלוגר יפתח במקומה בראסרי מודרני בחלל שהכיל את מסעדת רפאל של רפי כהן.
איזה קטע, גם אני פוטרתי מפיתוח וחתמתי בפ"ת. אין מה לאכול כאן. לא שבהרצליה היה הרבה יותר טוב. בהצלחה בכל אופן.
השבמחקקיבלת תמנון ממש יפה.
אני זוכר שאבי אפרתי נחל שם מפלה בביקורו האחרון. אבל כנראה שכאשר ויקטור גלוגר במטבח בעצמו זה לא קורה.
לפחות בפתח תקווה יותר זול. יש לא מעט מסעדות פועלים או מסעדות פשוטות שאפשר לאכול ולשבוע ב-40-45 ש"ח. בהרצליה פיתוח היה קשה למצוא כאלה מקומות.
מחקבאשר לאבי אפרתי ולקלואליס - הביקורת שלו הייתה ממרץ 2014. כנראה שלכל מסעדה יש תקופות קשות וסרוויסים גרועים. מאוחר יותר הייתה ביקורת מהללת של ניב גלבוע שנתן ציון 9 נדיר על עסקית הערב שלהם (פברואר 2016). קלואליס הכשרה דווקא חטפה לא מעט ביקורת, בעיקר לנוכח המחירים המאד גבוהים. אותה אני לא טורח לנסות.