טוטומה (Totuma) היא מסעדה של אוכל ונצואלי-דרום אמריקאי שנפתחה בדיוק לפני שנה ברחוב דיזינגוף בתל אביב. מי שעומדת מאחורי המקום החביב הזה היא דליה אלחדף, מתמודדת בולטת בעונה השלישית של מאסטר שף וילידת ונצואלה. המקום מוגדר כ-Arepa Bar. ארפה זה אוכל הרחוב האופייני לקולומביה ולונצואלה: מעין פיתה תפוחה ואוורירית מקמח תירס שממולאת בכל מיני דברים טובים. המסעדה עצמה אינה גדולה וכוללת בר קטן (לטעמי קטן מדי), שולחנות מפוזרים בפנים וכמה שולחנות בחוץ - על הרחוב. האווירה במקום די רועשת וצוהלת, עם מוזיקה דרום אמריקאית שמחה. מי שרועש לו מדי יכול לשבת בחוץ, אני מניח שבעונות מסוימות זו יכולה להיות חוויה נעימה.
בימים אלה יש חגיגה כפולה במסעדה: חגיגת יומולדת שנה לקיומה של המסעדה וציון יום הארפה הבינלאומי (Dia Mundial de la Arepa). במסגרת החגיגה הכפולה יש לצד התפריט הרגיל במסעדה, תפריט מיוחד לציון 2 האירועים, בין התאריכים 8-12 בספטמבר. זו הייתה סיבה מצוינת עבור שותפתי סיון ועבורי לבדוק את המקום לראשונה. סיון הזמינה מקום ליום ה' בשעה 20:00.
עד היום שמעתי וקראתי רק דברים טובים על האוכל בטוטומה. במפתיע אפילו שגיא כהן האיסטניס הילל ושיבח את המסעדה הצנועה והפשוטה למדי הזו: "טוטומה היא, ככל הנראה, הטובה מבין המסעדות המרכז והדרום אמריקאיות שפועלות אצלנו כרגע". כך כתב מר כהן שחור על גבי לבן בביקורת לפני כ-4 חודשים.
נכנסנו למסעדה כמה דקות לפני השעה המוזמנת וקיבלנו תפריטים. המלצרית המצוינת שלנו אמרה שהיות ועדיין לא 20:00 אנחנו זכאים ל-1+1 על הקוקטיילים, במסגרת ה-happy hour שיש שם עד 20:00. סחתיין על זה. אני מניח שרוב המקומות היו מחכים ולא טורחים להזכיר את עניין ה-1+1, ודאי לנוכח העובדה שהזמנו מקום לשעה שהיא לא ה-happy hour. זו גישה שירותית מצוינת ונדיבה. לא דבר שגרתי בארצנו.
אגף האלכוהול הפתיע אותי טובה. יש כאן תפריט קוקטיילים מושקע וממנו נובעת כנראה ההגדרה של המקום כ-Arepa Bar. ספרתי 11 קוקטיילים בתפריט. סיון הזמינה את הקוקטייל הקליל והמתקתק - Pura Vida: רום כהה, אננס, בננה, קוקוס, ג'ינג'ר וליים. 38 ש"ח. קוקטייל קרמי (כמעט כמו שייק) שהוגש בכוס במבוק קעורה וגדולה עם הכיתוב Totuma. הקוקטייל היה נדיב ביותר וסיון מאד נהנתה ממנו. אני רק טעמתי ולי הוא היה קליל ולא מספיק אלכוהולי. קוקטייל מצוין לאוהבי משקאות קלילים או לאנשים שאינם חובבי אלכוהול גדולים. אני הזמנתי קוקטייל La Picante: טקילה, אשכולית אדומה, ליים, אהי פנקה (פלפל פרואני) ואהי פיקנטה ומי טוניק. 36 ש"ח. קוקטייל טוב. חזק, חמוץ ומריר. דווקא את הפיקנטיות פחות הרגשתי.
זה היה סיפתח מוצלח. ידענו שבזכות ה-1+1 נקבל עוד 2 קוקטיילים (למעשה אני כבר ניחשתי שסיון שאינה שתיינית גדולה תוותר על השני שלה, כך שאני איהנה משלושה קוקטיילים), כך שהיה למה לצפות בגזרת האלכוהול.
ולאוכל. התפריט הרגיל כולל מנות קטנות ובינוניות שמתאימות לאווירת בר דרום אמריקאי. חציו מורכב ממנות Arepas שונות וחציו השני ממנות של "לנשנש ולחלוק". רק 2 מנות חוצות את סף 50 השקלים: ארפה של אסאדו (54 ש"ח) וארפה של בשר בקר עם פלאנטיין (51 ש"ח). התפריט מאד ידידותי לצליאקים ולרגישים אחרים לגלוטן, בזכות השימוש בקמחי תירס מיוחדים. בתפריט הספיישל היו מנות יקרות יותר, כולל אחת שהוגדרה ממש כמנה עיקרית של לברק מטוגן ב-98 ש"ח. סיון הזמינה 2 מנות - אחת מהתפריט הרגיל ואחת מהספיישל. אני הזמנתי 3 מנות (אני חזרזיר) - שתיים מהתפריט הרגיל ואחת מתפריט הספיישל.
המנה הראשונה של סיון - קצ'פה (Cachapa): פנקייק תירס ממולא בגבינה רכה מלוחה בתוספת שמנת חמוצה. 38 ש"ח. מנה מהתפריט הרגיל. פנקייק עבה ואוורירי, מתקתק וטעים מאד. סיון מאד נהנתה.
המנה הראשונה שאני אכלתי הייתה גם כן מהתפריט הרגיל: El Nuevo Caribe - שרימפס ויוקה צ'יפס: שרימפס מצופה בקינואה צבעונית עם יוקה מטוגנת ורוטב איולי קארי, יוגורט ואהי פיקנטה. (Ají Picante - אהי פיקנטה הוא פלפל לטיני-קריבי חריף). 48 ש"ח. מנה פשוט נהדרת. הכל בה היה מוצלח לטעמי. גם התיבולים. גם המרקמים. השרימפס שסביר שהיה מתוצרת קפואה היה איכותי וקראנצ'י במיוחד. צ'יפס היוקה היה נהדר ומגיע למטגנים שאפו גדול על הטיגון המיטבי: פריכות מקסימלית ומינימום שמנוניות.
בשלב זה סיימתי את הקוקטייל הראשון וקיבלתי את השני - Caribbean Ginger Bear: רום, ליים, בירה וג'ינג'ר. 38 ש"ח. קוקטייל טוב נוסף. ג'ינג'רי מאד, חמצמץ ומרענן במיוחד.
המנות הבאות היו מנות ארפה.
סיון הזמינה ארפה צמחונית: ארפה גבינה צהובה וחמאה (Arepa de Queso Amarillo). מנה מהתפריט החגיגי. 28 ש"ח. סיון נהנתה מאד. הארפה עצמה הייתה קלילה ואוורירית עם טעם תירסי קל ונחמד.
הארפה שלי הייתה ארפה אסאדו נגרו (Arepa Asado Negro): בשר בקר במרינדת ירקות ויין, מושחר בסוכר קנים ומבושל בבישול ארוך עם גבינה מלוחה, גואסקקה ועגבנייה. (סלסה גואסקקה היא הגרסה הונצואלית של הגואקמולה המקסיקני). זו מנה מהתפריט הרגיל שעלותה 54 ש"ח. המנה שלי הייתה מעט יותר גדולה מזו של סיון. הבשר היה רך וטעים מאד עם תיבול מדויק. יחד עם הרטבים הפיקנטיים שנלוו למנה זו הייתה מנה טעימה ומהנה מאד. המחיר שלה יחסית גבוה ביחס לגודלה, אבל היום כל המבורגר פשוט של 200 גרם חוצה את רף 50 השקלים במסעדות, כך שה-VFM בהחלט סביר גם במקרה זה.
הקוקטייל השלישי שסיון ויתרה עליו ואני "נאלצתי" להזמין אחרי הארפאס, היה Rumba Gin (כי צריך לגוון): ג'ין, אשכולית אדומה, סירופ טוטומה, מי טוניק. 38 ש"ח. עוד קוקטייל מוצלח עם מינון אלכוהול יפה, כמו שאני אוהב. מעט מעט מתוק מדי לטעמי אבל טוב בהחלט. צילום שלו אין. בין לבין גם השיקו איתנו המלצריות שוט כלשהו שכלל ג'ין, דבש וג'ינג'ר שהיה חביב.
אין לי מושג איך היינו מסוגלים, אבל אחרי כל הפחמימות (גם אם הן יחסית קלילות) הנ"ל הזמנו גם קינוח: לה ארה קראנץ ("La "R) - מוס שוקולד מריר, קרם דולסה, קראנץ עוגיות ברוטב קרמל מתובל. 42 ש"ח. זו מנה מהתפריט הרגיל וכמו יתר המנות, גם היא הייתה מהנה ומוצלחת. מתיקות מאוזנת היטב. שוקולד איכותי. שילובי מרקמים. אהבנו.
זוהי אם כן ארוחת יומולדת שנה לטוטומה. מה אגיד לסיכום? שהיה מאד מהנה. גם מבחינת השירות (מקצועי, חביב מאד ולא מעיק), גם בגזרת האלכוהול שמבחינתי הפתיע מאד לטובה, וכמובן בכל הנוגע לאוכל. יש כאן פשוט יופי של מקום. פשוט, צנוע, שמח, נדיב והכי חשוב - עם אוכל לא שגרתי במחוזותינו שעשוי בהקפדה ראויה לציון וטעים מאד. אני די משוכנע שאחזור לכאן בהזדמנויות נוספות.אגב, שכחתי לברך בראשית הפוסט, אז אברך עכשיו: יומולדת שנה שמח לטוטומה ואיחולים לעוד שנים רבות ומוצלחות של פעילות.
ביקור חוזר בטוטומה - סוף יולי 2017:
חזרנו. 3 אנשים. יום חמישי ב-19:30. מסעדה 1/2 מלאה. דליה אלחדף לא נראתה בשטח. אולי זו הסיבה שהארוחה הזו הייתה מעט פחות מוקפדת ומוצלחת.
הקוקטייל שאני שתיתי, התחתון בתמונה, פיסקו סאוור (דווקא פרואני במקור) היה מצוין. מי שאחראי כאן על הקוקטיילים יודע את העבודה.
מנה ראשונה שנדגמה: אמפנדס במילוי אסאדו נגרו וגבינה. 36 ש"ח ל-2 יחידות. מנה טעימה. לא יודע למה, אבל התחשק לי לטבול את המאפה בשמנת חמוצה שלא נכחה כאן.
גם אמפנדס צמחוני במילוי גבינה נדגם והסועדת אהבה.
מנה נוספת: מנת ספיישל של סביצ'ה ניקיי (סגנון פרואני-יפני): סביצ'ה טונה אדומה עם ירקות, צ'יפס יוקה ועוד. 48 ש"ח. מנה לא רעה ודי טעימה, אבל משהו בתיבול לא היה מספיק מאוזן לטעמי. הייתי שמח אם היא הייתה מכילה קצת יותר דג.
אנטיקוצ'וס (Anticuchos): השיפוד הפרואני - במקרה זה שיפוד שרימפס (יש גם עוף), עם ממרח אהי פנקה (ממרח פלפלים מיובשים פרואני). מוגש עם סלט חם של שרי, שעועית לימה, לבבות דקל, נענע, כוסברה, תירס ובצל סגול. 44 ש"ח. השיפוד היה חרפרף וטעים, אבל טיפה חדגוני. השרימפס היו מאיכות טובה ועשויים היטב. הסלט - חביב ולא יותר.
מנה נוספת שנדגמה היא הקצ'פה - אותו פנקייק תירס מוצלח שנדגם גם בארוחה המתוארת לעיל. טעים מאד.
הצמחונית אכלה בהמשך סלט צ׳ילנה (Chilena): עגבניות משק, עגבניות שרי, אבוקדו, בצל סגול, צ׳ילי, נענע, כוסברה, קרוטוני ארפה עם רוטב וינגרט טוטומה. 38 ש"ח. סלט בינוני ולא מספיק מעניין (לפחות זה שנאכל כאן). הרוטב לא היה מספיק עוקצני ולמרבה הצער את קרוטוני הארפה שהיו אמורים להכניס עניין שכחו להכניס לעסק. חבל. 1/3 מנה נשאר בצלחת.
הסועד השני אכל ארפה קולומביאנה: בשר בקר טחון מבושל ברוטב עגבניות, פלפלים, בצל, שום, צ'וריסו ושעועית אדומה עם ביצת עין, גואסקקה ופלאנטיין. 51 ש"ח. הוא היה מבסוט מהמנה.
אני אכלתי ארפה אחרת, הפעם זו עם הדג, ארפה קוסטה (Costa): פילה דג (נדמה לי שמוסר) מצופה בקינואה ומטוגן, עם סלט עגבניות, בצל סגול, בצל ירוק ורוטב טרטר. 51 ש"ח. מנה לא גדולה, אבל טובה, מהנה וטעימה מאד. המינוס היחיד היה שהסנדוויץ' היה מעט יבש. היות והדג מטוגן וקראנצ'י, היה חסר לי מוטיב מלחלח, למשל מריחה נדיבה יותר של רוטב הטרטר.
הארוחה השנייה בטוטומה הייתה מעט פחות מוצלחת ואיכותית מהראשונה. חלק מהמנות לא התרוממו לגבהים של הארוחה הראשונה. האוכל והשירות היו מעט פחות מוקפדים. ועם זאת, טוטומה היא עדיין (*) אחת המסעדות היותר מקוריות וכיפיות בתל אביב.
(*) עדכון מה-31/07/2017:
הזוי. ממש היום נכתב בפייסבוק של המסעדה שטוטומה נסגרת אחרי שנתיים פעילות, לנוכח כל הקשיים התפעוליים והביורוקרטיים שנלווים לניהול מסעדה היום בישראל. דליה אלחדף רמזה בדבריה שהיא תחזור בפרק חדש וטוב יותר. אני מאחל לה שזה יקרה. ימים יגידו.
?Bear
השבמחק