יום ראשון, 25 בספטמבר 2016

רומא פרק א' - פיצות וגלידות בשכונה (Monti)

פעם ראשונה שלי ברומא. הגיע הזמן!
טיול שהוזמן מראש בזמן תקופת האבטלה שלי ואילץ אותי לקחת 3 ימי חופשה כבר בחודש הראשון שלי בעבודה החדשה. המלון שהזמנתי - Chocolat Inn - הוזמן בזכות לוקיישן מוצלח, קירבה לתחנות תחבורה ציבורית מרכזיות, מחיר זול וחוות דעת טובות באתרי המלונות. תכלס זה היה guest house קטן בבניין דירות רומאי ישן (קומה אחת שנסגרה למעין מלון של 6 חדרים). מלונצ'יק נחמד, פשוט ושקט, עם מארחים חביבים, שעשה את העבודה. הלוקיישן של המלון: הרחוב הראשי של שכונת Monti (או מחוז מונטי), ששמו Via Cavour. השכונה גובלת בדרומה בקולוסיאום, במערבה בפיאצה ונציה, והיא בהחלט מרכזית וקרובה לרוב האטרקציות החשובות של רומא (אם לא מרחק הליכה, מרחק נסיעה פשוטה בתחבורה ציבורית). מסביב לרחוב הראשי יש המון רחובות וסמטאות שמשופעים במסעדות, ברים, בתי קפה וגלידריות ובפרק הרומאי הראשון שלי אדבר על אלה שניסיתי בצ'כונה שלי.

Sapori e Delizie - פיצה ראשונה:

הגעתי למלון בסביבות 19:30 בערב (14/09), אחרי הנחיתה והנסיעה ברכבת לתחנת Termini. בסביבות 20:30 כבר יצאתי לשיטוט קצר בשכונה וכמובן שחיפשתי פיצה כי הייתי מורעב. נבחרה פיצרייה קטנה וחביבה בשם Sapori e Delizie.




המקום קטן וחמוד. הצוות בחלקו דיבר אנגלית טובה. חיכיתי 3-4 דקות עד שאחד הסועדים בפנים יפנה מקום והתיישבתי. הקהל היה מעורב: חלק תיירים וחלק איטלקים, חלק ישבו כמוני בפנים וחלק בכמה מקומות בחוץ.

פיצה ובירה קרה זה בדיוק מה שצריך לערב ראשון ברומא. (אחרי זה כמובן גלידה). הזמנתי Pizza all'Amatrciana שכללה שילוב משובח של גבינות ובשר: מוצרלה, פקורינו ובשר חזיר (Guanciale - לחי חזיר משומרת שמזכירה בייקון. באנגלית זה נקרא גם jowl bacon). המחיר אם זכור לי נכון היה 8 יורו. יחד עם בקבוק Peroni מתבקש נדמה לי ששילמתי 10 יורו (אולי 11). זו הייתה פיצה רומאית כהלכתה. דקת ופריכת בצק, נדיבת תוספות והכי חשוב - טעימה מאד. אחלה סיפתח לערב הראשון.


אחרי הפיצה המשכתי לסיור ערב לאזור הקולוסיאום הלא רחוק, ושאר השרידים שמסביבו. בהחלט מרשים ביותר. מומלץ לעשות טיול יום אחד וטיול לילה אחד לאזור.






מהקולוסיאום חזרתי לשכונה וחיפשתי גלידה ראשונה טובה ברומא לפני השינה. זו הייתה Gelateria dell'Angeletto. לצערי לא צילמתי את הגלידה עצמה ומרוב גלידות אני לא ממש זוכר אילו טעמים ניסיתי אבל תאמינו לי שהיא הייתה טעימה מאד.




בימים הבאים הסתובבתי בכל רחבי רומא, עשיתי קילומטראז' רציני, ביקרתי בהמון אתרים, ואכלתי במקומות מעניינים רבים עליהם ארחיב בפרקים נפרדים. ביום הראשון המלא שלי ברומא דווקא ויתרתי על פיצה. בערב כן עברתי בגלידרייה נוספת בשכונה: Fatamorgana Monti.

Fatamorgana Monti:
מדובר בסניף אחד מתוך לפחות 5 סניפים שמפוזרים ברומא ונחשבים לבין הטובים בעיר, עם מבחר גלידות מרשים ויצירתי.
שני הטעמים שאכלתי היו cream with ginger, chestnut, honey and lemon וטעם בשם snow white שעשוי מקרם חלב, תפוח ורוטב פטל. מעולים שניהם.






אני עושה fast forword ליום האחרון שלי ברומא (18/09). יום הצ'ק אאוט היה למעשה בוקר. בסביבות 13:00 הייתי כבר על רכבת בדרך לנמל התעופה לאונרדו דה וינצ'י-פיומיצ'ינו. ניצלתי את הזמן לסיבוב בוקר קצר באזור הקולוסיאום, בו הייתי לפני כן רק בערב. בסביבות 11:45, אחרי ה-check out מהמלון, נכנסתי לארוחה אחרונה לטיול הזה ברומא, כמובן שבפיצרייה.

Trieste Pizza Roma - פיצה לסיום (בעצם מיני פיצות):

פיצרייה משפחתית די חדשה ברומא, שנפתחה בינואר השנה. מאחוריה יש רזומה ארוך מהעיר פסקארה (עיר במרכז איטליה על חוף הים האדריאטי) שם יש למשפחה פיצרייה משנת 1958 עם כמה סניפים.
הפיצרייה יושבת ברח' Via Urbana, רחוב צדדי שמקביל לרחוב הראשי (Cavour) ויש בו וברחובות הקטנים שסובבים אותו, המון מקומות אוכל חביבים, שאני מניח שכולם עדיפים על אלה שברחוב הראשי (מלכודות התיירים). נכנסתי כאמור לפני 12:00 והייתי הראשון במקום. הצוות נחמד מאד ושוחחתי קצת עם הבעלים שמסתבר שהיה לא מעט בתל אביב ומכיר טוב ישראלים ואפילו בקי מעט בענייני כשרות (הוא הזהיר אותי שבפיצה שאכלתי יש בשר חזיר ואמרתי לו שהוא יכול להיות רגוע בענייני..).



הפיצרייה החמודה הזו מתמחה רק במיני פיצות שמחיריהן נע בין 2.60 יורו ל-3.60 יורו. הפיצות דקיקות ופריכות והבעלים אמר לי שהוא לא שם שום חומר מן החי בבצק, לא משהו חלבי ולא שומן מן החי. רק קמח, שמן זית ומים. הפיצרייה כוללת שני חללים מעוצבים, אחד בפיצרייה עצמה ואחד צדדי למי שרוצה לשבת בניחותא בשקט.







הזמנתי שתי מיני פיצות ובקבוק של בירת בוטיק איטלקית (שיגעון ה-IPA הגיע גם לאיטליה) שעלתה לבדה כמעט כמו 2 הפיצות (6 יורו! - בהחלט יקר ביחס למחירי הבירות שנתקלתי בהן ברומא).




הפיצה הראשונה נקראת carciofini & co (ארטישוק ושות'). זו הייתה פיצה ביאנקה (לבנה - בלי עגבניות) שכללה מוצרלה (Fiordilatte Mozzarella), ארטישוקים, גבינת פקורינו (כבשים), פלפל שחור ואורגנו. עלתה 3.30 יורו. פיצה מעולה.


הפיצה השנייה הייתה פיצה broccoli & salsiccia - ברוקולי ונקניקייה (חזיר כמובן). היא כללה ברוקולי מאודה, נקניקיית חזיר תוצרת בית, מוצרלה, אורגנו, מעט צ'ילי ושמן זית. 3.60 יורו. פיצה פנטסטית. אחת הטובות שאכלתי. תענוג.


יצאתי מבסוט ביותר. הייתי חייב כמובן לסיים ב-gelato כמתחייב ברומא. כמה מטרים מהפיצרייה במורד הרחוב היה מקום שסיפק בדיוק את העניין הזה.

תוספת קטנה:
הטיול שלי ברומא עשה חדש לאחותי איילת ולערן גיסי שקפצו בעצמם לטיול חול מועד קצר ברומא (ביקור חוזר שלהם).
הם קפצו בעצמם לפיצרייה טרייסטה...
הבחור בתמונה של אחותי הוא הבעלים החביב...


והנה הפיצות שהם אכלו בהנאה גדולה כך דווח לי:



Grezzo Raw Chocolate - טעימה אחרונה בהחלט מרומא:

גם זה מקום חדש למדי בשכונת מונטי. קיים כשנתיים. מקום נקי, מעוצב ויפה. זו למעשה קונדיטוריה שמתבססת על שוקולד אורגני באיכות הגבוהה ביותר, שהם מביאים מאקוודור. בנוסף לקינוחים ולמאפים פועלת שם גם גלידרייה, וזה כמובן מה שניסיתי. כל החומרים שלהם אורגניים, טבעוניים ונטולי גלוטן. מקום עם אג'נדה.





הגלידות שאני ניסיתי היו גלידת פאדג' שוקולד (טבעונית כאמור - מה שאומר שזה שוקולד hardcore - שוקולדי ולא מאד מתוק) וגלידת פיסטוק. שתיהן היו מעולות שבמעולות, הן במרקמן (אוי המרקם) והן בטעמן.


בפרקים הבאים יתוארו מקומות אוכל קצת יותר יצירתיים, מוחכמים ואף פלצניים (מישלנים למשל וכאלה), ביקורים שלי בפסטיבל אוכל גורמה, שווקי ומתחמי אוכל ועוד. יהיה טעים.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה