שיפודים. איזה כיף זה שיפודים. לא סתם זה להיט ישראלי כבר כל כך הרבה שנים, ולא רק בימי עצמאות. בשיפודים אי אפשר להסתיר. אין כאן רטבים שיסוו בשר לא טוב או דג לא טוב. זה חומר הגלם נטו שחייב להיות איכותי, טעים ועשוי במידה הנדרשת. נתחי בשר טובים לא צריכים הרבה. קצת מלח. קצת פלפל. קצת שמן זית (או חמאה) ואש חזקה. האש יכולה להגיע מגריל פחמים, גריל חשמלי, גריל גז, מעשנת, פלנצ'ה או סתם מחבת וגז ביתי. העיקר שתהיה צריבה טובה ושכל נתח ייעשה כמו שצריך ויזכה לתיבול טוב ולאהבה.
בשנים האחרונות יש גם התפתחויות קולינריות בתחום השיפודים. לא רק שיפודיות בנאליות במסגרת מסעדות מזרחיות וערביות (שיפודי בשר וחומוס צ'יפס סלט או שיפודים ופלטת סלטים) אלא שיפודיות מתוחכמות יותר, מגוונות ומודרניות יותר. למשל - מסעדת האחים התל אביבית, דוכן הגריל היפני מיאזאקי, מסעדת רמלה באלנבי, וכעת גם שיפודי אירופה מבית היוצר של מסעדת שילה. הקישור הטבעי לשיפודים זה בשר, אבל אותם מקומות מגישים גם שיפודי דגים, פירות ים וירקות. הכל הולך - כיד הדמיון.
למעשה מה שנתן לי את ההשראה לפוסט הזה זו העובדה שבמקרה יצא לי לבקר יום אחרי יום בשתי שיפודיות השונות זו מזו בתכלית השינוי: הראשונה - מסעדת חליל ברמלה שהיא מוסד חומוס ושיפודים וותיק, והשנייה - שיפודי אירופה, השיפודיה החדשה והמפונפנת שנפתחה לאחרונה ע"י שרון כהן וצוותו במעוז התל אביביות - שדרות רוטשילד. אחרי שתיהן אספתי על הדרך עוד כמה מקומות עם שיפודים ועל-האשים כאלה ואחרים ואני אתן כאן סקירה קצרה על כל אחד. לצערי הספקתי לשכוח חלק ממחירי המנות.
הרמלאית הוותיקה - מסעדת חליל:
מסעדת חליל ידועה יותר כחומוס חליל, חומוס שמככב כבר שנים ברשימת החומוסים הכי טובים בארץ. אבל חליל היא יותר מחומוסייה, ולמעשה היא שיפודייה או מסעדת שיפודים. מדובר בשיפודייה קלאסית מזרחית/ערבית עם נתחי בשר שגרתיים כמו פרגית, קבב, כבש, בקר וכו'. המקום מרווח ונראה בדיוק כמו שנראות מסעדות וותיקות אחרות בז'אנר, אם כי רמת התחזוקה שם לא רעה, על פי התרשמותי.
אכלתי כמובן את מנת הדגל - המסבחה. טעים. חומוס טרי וטוב אבל לא הייתי מכניס אותו לרשימת 10 הגדולים.
והשיפודים (שמגיעים עם צ'יפס וסלט קצוץ): שיפוד כבש - נתחי כבש שבאופן מפתיע לא הכילו 50% שומן. היו טעימים אבל מעט יבשים, ושיפוד קבב (קבבי בבי בבי) שגם הוא היה טעים אבל גם הוא סבל מעט מיובש.
יום אחרי הטיול לרמלה וארוחת הצהריים הדשנה שלי בחליל, הזדמנתי בשעת בין ערביים לשדרות רוטשילד וקפצתי לכוכבת השיפודים החדשה בעיר: שיפודי אירופה.
שיפודית הבוטיק התל אביבית החדשה - שיפודי אירופה (*):
שיפודי אירופה היא מסעדת שיפודים חדשה שנפתחה ביוני 2016 ע"י בית היוצר של השף שרון כהן ומסעדת שילה, שכולל גם את מסעדת קפה אירופה הצמודה לשיפודייה ואת פלורנטין האוס האסיייתית. המקום כולל מתחם ישיבה חיצוני בדמות מרפסת שיושבת ממש על השדרה, ומתחם פנימי שכולל גם מטבח גריל פתוח.
אז מטבח פתוח יש. ויטרינת שיפודים מפונפנת ויפה יש. עיצוב אורבני, נקי ומודרני יש. חסות עסקית קולינרית של מסעדה יוקרה יש. חומרי גלם מושבחים יש. מיקום אסטרטגי יש. אפילו גלידריית בוטיק צמודה יש. בקיצור - כל המרכיבים למתכון מנצח.
אני הגעתי בשעה 18:30. שעה מוקדמת מאד לסועד התל אביבי הממוצע וישבתי בפנים על הבר הקטן שצמוד לקיר. אפשר להשקיף משם על המטבח, אבל קליטת ריחות הגריל היא לא משהו, כך שמי שרגיש, עדיף שיישב בחוץ או באחד החדרונים היותר פנימיים.
הלכתי רק על שיפודים. יש כאן אופציה להזמין מגוון סלטים לצד השיפודים, אבל אני העדפתי לנסות רק שיפודים, כשעל תקן התוספת הזמנתי גם שיפוד ירקות. יש כאן מבחר שיפודים מעניין, גם בשריים, גם ימיים וגם צמחוניים (בתפריט זה מחולק ליבשה, ים וירקות). בהחלט מגוון מקורי. הפודיז יכולים ליהנות כאן משיפודים לא שגרתיים כמו שיפודי קוקי סן ז'אק, שיפודי לובסטר, שיפוד הבית שכולל שילוב של 3 מרכיבים: שיפוד הבית – לובסטר, קוקי סאן ז'אק, כבד אווז (69 ₪) ועוד. גם השיפודים השגרתיים לכאורה מנסים לצאת מהקופסה: שיפוד פרגיות מוגש כאן עם אננס ורוטב קוקוס ובוטנים, קבב הטלה מוגש עם פיסטוקים.
השיפוד הראשון שטעמתי היה שיפוד ירקות: ארטישוק, גבינה צ'רקסית ועגבניות. 28 ש"ח. טעים. שילוב טוב מאד בין הירקות לגבינה שנצרבה יפה.
השיפוד השני היה מהים: שיפוד סלמון במשרה אסייתי. נדמה לי שעלה 28 ש"ח גם. טעים מאד. משרה מתקתק שהחמיא לסלמון שנצרב בדיוק כמו שצריך והצליח בחביבותו לשמור על עסיסיות. שני השיפודים הוגשו עם רוטב רומסקו טוב, ופלח לימון מתבקש.
אחרי שניהם קיבלתי שיפוד שמבחינתי הוא must לחובבי בשר. שיפוד חלוויאת, יענו שקדי עגל. 45 ש"ח לכמות לא גדולה של שקדי עגל. (לפני כן זה עלה 35 ש"ח ובתפריט מחקו בעט את הסכום הקודם ורשמו 45 ש"ח - כנראה תוצאה של הביקוש הגבוה למנה). אני מת על שקדי עגל. נתח עדין ומופלא שכאן היה באיכות מעולה. צריבה עדינה מבחוץ ומרקם רך ונימוח מבפנים, יחד עם תיבול מדויק. פשוט ונהדר.
התפריט כולל גם מספר קינוחים, שאחד מהם הוא שיפוד: שיפוד אננס וגלידת קוקוס, שבמקרה שלי הייתה גלידת חלב אם זכור לי נכון. יש אופציה לקבל גם גלידות תוצרת בית של גלידריית הבוטיק ששוכנת בתוך המסעדה (גלידת אירופה). עלה 28 או 30 ש"ח. אננס צרוב עם גלידה זה טעים. אין מה לעשות.
שורה תחתונה. מקום מוצלח מאד. לא זול. שיפודים מעניינים וטעימים, מחומרי גלם משובחים, שלפחות אלה שטעמתי היו עשויים במקצועיות. אני לא מצפה למשהו אחר משרון כהן וצוותו.
(*) המקום נסגר במהלך אוקטובר 2017 בגלל התעתדות להרוס את הבניין ולהפכו למלון. פורסם שהם מחפשים לוקיישן חלופי.
קבבים בשוק הכרמל - שמואל:
לא שיפודייה אבל קרוב. שמואל זה דוכן קבבים או למעשה בר קבבים שיושב בתוך שוק הכרמל, בתוך מבנה מקורה וממוזג. הוא נפתח לפני כשנתיים וחצי. מה שאוכלים כאן זה קבב או מעורב ירושלמי או מנה בשם שמואל שמכילה גם קבב קצוץ וגם מעורב. המנות הבשריות נצלות/נצרבות על פלנצ'ה גדולה. אפשר להזמין מנה בפיתה, בג'בטה או בצלחת.
אני נכנסתי אחרי סיבוב שישי צהריים בשוק הכרמל. המקום היה מלא ונאלצתי לחכות 3-4 דקות עד שמישהו פינה מקום. בסה"כ יש כאן תחלופה יפה של הסועדים. אף אחד לא מתיישב כאן לזמן רב. יושבים, מזמינים מנה ובירה צוננת (או משהו כזה), אוכלים, משלמים ויוצאים.
נחמד מאד לשבת בשמואל. אנטיתזה מרעננת להמולה, לחום, לצפיפות וללחות שנמצאים מטרים ספורים משם. המזגן עובד יפה ויחד עם הבירה המתבקשת יש כאן אחלה מפלט לבאי השוק הרעבים.
אני הזמנתי מנת שמואל בצלחת: מעורב ירושלמי בתוספת קבב קצוץ עם תוספת אורז ואיטריות. 42 ש"ח למנה יפה ומשביעה שגם הייתה טעימה ומוצלחת. ניכר שהחבר'ה כאן יודעים את העבודה, גם בתיבול המדויק וגם בהכנה הטובה.
שיפודים אמנם אין בשמואל, אבל בשר טוב שמקבל צריבה לעניין מפלנצ'ה לוהטת יש, ולכן הוא נכנס לרשימה כאן.
יופי של מסעדת שוק.
הבוכרית מקריית גת - מסעדת סמסה:
סמסה (Samsa) היא מסעדה בוכרית בעיר הולדתי קריית גת. היא נפתחה במהלך 2016 על חורבות מסעדה קודמת שפעלה במקום ונסגרה (פרויד). המיקום שלה הוא די בעייתי - באזור לא מרכזי (שד' האגוז 1) ובמבנה שלא יושב על רחוב ראשי. זו אולי הסיבה שהיא הייתה כמעט ריקה לגמרי בפעמיים שישבתי בה. אני מקווה ומאחל שהיא תאריך ימים.
גם סמסה לא מוגדרת כשיפודייה, אלא כמסעדה בוכרית בשרית (כשרה), אבל יש בה מנות שיפודים, ולכן לצורך תחקיר השיפודים שלי היא נכנסה...
המקום עצמו מרווח ונעים. בהחלט מסעדה שביחס לאחיותיה הקריית-גתיות נמצאת בדרג העליון.
כמובן שהתפריט כולל את כל הקלאסיקות הבוכריות.
לא ניסינו את מנות האורז המסורתיות - באחש ואושפלוב. לצערי באותם צהריים לא הייתה זמינה גם מנת עלי הגפן הממולאים בבשר ואורז - אושטוקי. ויתרנו גם על סמסה - מאפה ממולא בבשר (מעין בורקס קטן) ועל צ'יבורקי, אף הוא סהרון בצק ממולא בבשר אבל מטוגן.
כן טעמנו מנטי עם בשר. 4 כיסונים מאודים יפים עם בשר בקר טחון ומתובל. טעים בהחלט. 25 ש"ח זה עולה. ממש כלום.
עוד טעמנו מרק פילמני - כיסוני בצק דקיקים ממולאים בבשר שהוגשו במרק זך. הכיסונים היו טעימים מאד. המרק הרגיש כמו מרק שהוכן מקופסה. עלות מנה כזו היא 35 ש"ח. נמוך ומשתלם.
ולשיפודים...
יש כאן מבחר אופציות בשרים על גחלים. אנחנו טעמנו 3 סוגי שיפודים: פרגית (27 ש"ח), קבב (25 ש"ח) ושיפוד עגל (25 ש"ח). השיפודים היו סטנדרטיים. לא היה תיבול כורדי מיוחד, אבל הם היו טעימים ותובלו כהלכה. הקבב היה מעט יבש וגם שיפוד העגל היה קצת נוקשה, אבל בסה"כ הם היו בסדר גמור, וודאי סיפקו תמורה ראויה לכסף.
בקיצור - מי שבטעות מזדמן לקריית גת באמצע שבוע וחש רעב - מוזמן לחפש את סמסה, זו כנראה אחת האופציות היותר טובות לארוחה ראויה בעיר.
התל אביבית האורבנית - האחים:
האחים היא מסעדת גריל או שיפודייה משודרגת ומודרנית שנפתחה בשנת 2011 ברחוב אבן גבירול, אולי הרחוב הכי תל אביבי שיש. מאז פתיחתה היא הספיקה לצבור לעצמה אוהדים רבים ולהפוך לכמעט מוסד תל אביבי בזכות איכות טובה, מגוון יפה, מחירים סבירים ואווירה טובה. האחים הם יותם ואסף דוקטור שלפני השיפודייה היו הבעלים של הקרפצ'יו בר הסמוך (רח' אבן גבירול) שבשנתיים האחרונות הפך למסעדת דוק המוצלחת והחביבה.
האחים היא שיפודייה צעירה, עדכנית ומאד תל אביבית ואורבנית, וזה אולי סוד קסמה. כיף לשבת בה גם בצהריים וגם בערב, ואומרים שגם בשישי בבוקר-צהריים שמח שם בזכות הבראנץ' המצוין שלהם (לא ניסיתי. לא בעניין בראנצ'ים).
ניצלתי את הפוסט הזה כדי לחזור אליה לעסקית שיפודים בצהריים.
התפריט מציע מספר אופציות שאינן רק שיפודים, אבל אני הגעתי כדי לשפד. ישבתי על הבר.
תחילה מקבלים 2 קטנות כחלק מהעסקית ולצדן פיתה טרייה. (כל קטנה עולה 15 ש"ח בתפריט הרגיל). ניסיתי סלט קישואים חיים שהיה טרי, קראנצ'י וחביב, עם תיבול פשוט של שמן זית, לימון ואורגנו טרי. לצדו - לבנה ביתית עם פיסטוקים שהייתה טובה מאד, נעימה וחמצמצה. אהבתי. 2 הנשנושים הללו היו רעננים וטריים והתאימו נהדר ליום הלח וההביל שבחוץ.
מנות השיפודים בצהריים כוללות בחירה של 2 שיפודים, כשאפשר לגוון ולהזמין 2 שיפודים שונים. מגיעה גם מנת צד.
אני הזמנתי שיפוד אחד של כבד עוף שהוכן בדרגת מדיום ונשאר ורדרד ועסיסי, ושיפוד של קבב טלה (בעצם לא היה שיפוד) שהיה טעים מאד ועסיסי אף הוא. יופי של שיפודים. הצטיין במיוחד הכבד. מנת הצד הייתה תפוח אדמה מדורה עם שמנת חמוצה. סטנדרטי וטוב. העסקית כולה עלתה 65 או 67 ש"ח. לטעמי שווה לחלוטין.
שמחתי לחזור לאחים אחרי כשנתיים שלא יצא לי להיות בה ולגלות שהמקום ממשיך להיות מצליח ומוצלח (תמיד מלא שם). איכות טובה, מחירים סבירים ואווירה מצוינת. מקום משביע ומשביע רצון.
היפואית - אבו חלווה גריל בשרים
אחרונה חביבה. חייבים להכניס מסעדה יפואית.
אבו חלווה הוא אטליז יפואי שנפתח בשנת 1995 ויודעי דבר מחשיבים אותו כאחד האטליזים הטובים בארץ. בשנת 2011 עבר האטליז לחנות חדשה, מודרנית, מרווחת ונקייה ברח' יפת 142. באפריל 2016 נפתחה פחות או יותר מול האטליז, ברח' יפת 95 (שאם איני טועה היה משכנו של האטליז הישן) מסעדת גריל חדשה של האחים אבו חלווה: אבו חלווה גריל בשרים. שמתי פעמיי אליה בשישי בצהריים.
החלל מרווח, גדול ונקי. יש עמדת שווארמה וסלטים למילוי עצמי ומטבח הגריל נמצא מאחוריה. המסעדה הייתה די ריקה בשעה שקפצתי אליה (12:30-13:00).
מילאתי לעצמי כמה סלטים. התמקדתי בחריפים: סלט עגבניות חריף, סלט פלפלים חריפים קצוצים ופלפל חריף קלוי. טעמתי גם כרובית מטוגנת וחציל מטוגן. כל הסלטים היו טובים וטעימים והרגישו טריים. והחריף - חריף!
בשיפודייה ערבית חייבים חומוס. לא יודע מה מקור החומוס שלהם אבל הוא היה מעולה. מרקם מצוין וטעם נהדר. טוב יותר מזה שאכלתי בסעיד.
הזמנתי 2 שיפודים, האחד של סינטה בקר והשני של חלוויאת. שיפוד הסינטה היה טעים וטוב, אבל מעט עשוי מדי. שיפוד החלוויאת היה פשוט מצוין. מושלם. תענוג. לא זוכר בדיוק כמה עולה כל שיפוד בנפרד. הארוחה כולה עלתה לי 85 ש"ח, כולל החומוס והסלטים. שווה בהחלט. בסוף גם נתנו לי לטעום מהשווארמה (פרגית) הטובה שלהם. נחמדים שם.
ביפו יש לא מעט שיפודיות, אבל השיפודייה החדשה של אבו חלווה התגלתה כמוצלחת ואיכותית מאד, והיוותה closer מוצלח למסע השיפודים שלי מהחודש-חודשיים האחרונים.
עד כאן שיפודים.
אין לי ממש מסקנות או תובנות. טעמתי שיפודים שונים, במקומות שונים, בסגנונות שונים וכמובן במחירים שונים. מרובם נהניתי. אפילו מאד. כנראה שצריך לדעת לבחור פשוט מקומות טובים. מה שבטוח הוא שמיציתי את הנושא לחודשים הקרובים. ניפגש שוב ביום העצמאות.
עדכון שיפודים מיולי 2017 - חזרה לשיפודי אירופה:
קצת יותר משנה מאז פתיחת המסעדה.
המסעדה פתוחה לעסקיות צהריים ובחודשים האחרונים מי שמנהל בפועל את המטבח/גריל הוא פליקס רוזנטל שמסעדת החומוס היפואית שלו, חאן מנולי, נסגרה לפני כשנה אחרי מספר שנות פעילות בהן היא זכתה לאהדה ופרגון.
הגעתי לשם לפני פגישה שהייתה לי לא רחוק. המסעדה הייתה די ריקה (1/3 תפוסה). כנראה שחם מדי על המרפסת הזו ברוטשילד בשעת צהריים של חודש יולי, כשהשמש התל אביבית קופחת ללא רחמים. אני ישבתי כמובן במזגן בפנים אבל גם שם היה די חם.
תפריט העסקיות עולה 85 ש"ח וכולל פתיחת שולחן של סלטים ומטבלים (עם אפשרות ל-refill), חומוס וסלט ירקות, בחירת 2 שיפודים, גזוז ולקינוח כדור גלידה תוצרת המקום. אני הוספתי 20 ש"ח לכוס גולדסטאר.
מבחר הסלטים כאן יפה. הבנתי שמאז שנכנס רוזנטל שינו כאן לגמרי את מגוון הסלטים. כולם היו טריים ומתובלים היטב. היה כאן סלט בורגול, סלט סלק צלוי, מטבוחה, חמוצים, צזיקי, סלט אבטיח ופטה (עם ירקות נוספים), סלט ירקות לימוני (מלפפונים, בצל אדום, גרגיר נחלים ועוד), טחינה. החומוס היה מצוין (גם את החומוס של חאן מנולי בפעמיים שהייתי שם אהבתי). לצד המטבלים הוגשו פיתה ו-3 פרוסות חלה. בקלות אפשר לשבוע מכל הנ"ל לבד.
שני השיפודים שבחרתי היו שיפוד שרימפס ושיפוד כבד עוף. ממש Surf & Turf...
שניהם היו טעימים ומתובלים מצוין (תיבול פשוט), אבל עשויים מעט over. חצי דקה-דקה פחות על הגריל והיה מושלם.
כדור הגלידה יכול להיות מחולק ל-2 טעמים. אני בחרתי בבוטנים קרמל מלוח שהייתה טובה אבל מעט צמיגית (בגלל הקרמל) ובפיסטוק טובה בהחלט. קיבלתי כדורון נוסף של סורבה פירות אדומים וסלק שהייתה מצוינת.
בשנים האחרונות יש גם התפתחויות קולינריות בתחום השיפודים. לא רק שיפודיות בנאליות במסגרת מסעדות מזרחיות וערביות (שיפודי בשר וחומוס צ'יפס סלט או שיפודים ופלטת סלטים) אלא שיפודיות מתוחכמות יותר, מגוונות ומודרניות יותר. למשל - מסעדת האחים התל אביבית, דוכן הגריל היפני מיאזאקי, מסעדת רמלה באלנבי, וכעת גם שיפודי אירופה מבית היוצר של מסעדת שילה. הקישור הטבעי לשיפודים זה בשר, אבל אותם מקומות מגישים גם שיפודי דגים, פירות ים וירקות. הכל הולך - כיד הדמיון.
למעשה מה שנתן לי את ההשראה לפוסט הזה זו העובדה שבמקרה יצא לי לבקר יום אחרי יום בשתי שיפודיות השונות זו מזו בתכלית השינוי: הראשונה - מסעדת חליל ברמלה שהיא מוסד חומוס ושיפודים וותיק, והשנייה - שיפודי אירופה, השיפודיה החדשה והמפונפנת שנפתחה לאחרונה ע"י שרון כהן וצוותו במעוז התל אביביות - שדרות רוטשילד. אחרי שתיהן אספתי על הדרך עוד כמה מקומות עם שיפודים ועל-האשים כאלה ואחרים ואני אתן כאן סקירה קצרה על כל אחד. לצערי הספקתי לשכוח חלק ממחירי המנות.
הרמלאית הוותיקה - מסעדת חליל:
מסעדת חליל ידועה יותר כחומוס חליל, חומוס שמככב כבר שנים ברשימת החומוסים הכי טובים בארץ. אבל חליל היא יותר מחומוסייה, ולמעשה היא שיפודייה או מסעדת שיפודים. מדובר בשיפודייה קלאסית מזרחית/ערבית עם נתחי בשר שגרתיים כמו פרגית, קבב, כבש, בקר וכו'. המקום מרווח ונראה בדיוק כמו שנראות מסעדות וותיקות אחרות בז'אנר, אם כי רמת התחזוקה שם לא רעה, על פי התרשמותי.
אכלתי כמובן את מנת הדגל - המסבחה. טעים. חומוס טרי וטוב אבל לא הייתי מכניס אותו לרשימת 10 הגדולים.
והשיפודים (שמגיעים עם צ'יפס וסלט קצוץ): שיפוד כבש - נתחי כבש שבאופן מפתיע לא הכילו 50% שומן. היו טעימים אבל מעט יבשים, ושיפוד קבב (קבבי בבי בבי) שגם הוא היה טעים אבל גם הוא סבל מעט מיובש.
יום אחרי הטיול לרמלה וארוחת הצהריים הדשנה שלי בחליל, הזדמנתי בשעת בין ערביים לשדרות רוטשילד וקפצתי לכוכבת השיפודים החדשה בעיר: שיפודי אירופה.
שיפודית הבוטיק התל אביבית החדשה - שיפודי אירופה (*):
שיפודי אירופה היא מסעדת שיפודים חדשה שנפתחה ביוני 2016 ע"י בית היוצר של השף שרון כהן ומסעדת שילה, שכולל גם את מסעדת קפה אירופה הצמודה לשיפודייה ואת פלורנטין האוס האסיייתית. המקום כולל מתחם ישיבה חיצוני בדמות מרפסת שיושבת ממש על השדרה, ומתחם פנימי שכולל גם מטבח גריל פתוח.
אז מטבח פתוח יש. ויטרינת שיפודים מפונפנת ויפה יש. עיצוב אורבני, נקי ומודרני יש. חסות עסקית קולינרית של מסעדה יוקרה יש. חומרי גלם מושבחים יש. מיקום אסטרטגי יש. אפילו גלידריית בוטיק צמודה יש. בקיצור - כל המרכיבים למתכון מנצח.
אני הגעתי בשעה 18:30. שעה מוקדמת מאד לסועד התל אביבי הממוצע וישבתי בפנים על הבר הקטן שצמוד לקיר. אפשר להשקיף משם על המטבח, אבל קליטת ריחות הגריל היא לא משהו, כך שמי שרגיש, עדיף שיישב בחוץ או באחד החדרונים היותר פנימיים.
הלכתי רק על שיפודים. יש כאן אופציה להזמין מגוון סלטים לצד השיפודים, אבל אני העדפתי לנסות רק שיפודים, כשעל תקן התוספת הזמנתי גם שיפוד ירקות. יש כאן מבחר שיפודים מעניין, גם בשריים, גם ימיים וגם צמחוניים (בתפריט זה מחולק ליבשה, ים וירקות). בהחלט מגוון מקורי. הפודיז יכולים ליהנות כאן משיפודים לא שגרתיים כמו שיפודי קוקי סן ז'אק, שיפודי לובסטר, שיפוד הבית שכולל שילוב של 3 מרכיבים: שיפוד הבית – לובסטר, קוקי סאן ז'אק, כבד אווז (69 ₪) ועוד. גם השיפודים השגרתיים לכאורה מנסים לצאת מהקופסה: שיפוד פרגיות מוגש כאן עם אננס ורוטב קוקוס ובוטנים, קבב הטלה מוגש עם פיסטוקים.
השיפוד הראשון שטעמתי היה שיפוד ירקות: ארטישוק, גבינה צ'רקסית ועגבניות. 28 ש"ח. טעים. שילוב טוב מאד בין הירקות לגבינה שנצרבה יפה.
השיפוד השני היה מהים: שיפוד סלמון במשרה אסייתי. נדמה לי שעלה 28 ש"ח גם. טעים מאד. משרה מתקתק שהחמיא לסלמון שנצרב בדיוק כמו שצריך והצליח בחביבותו לשמור על עסיסיות. שני השיפודים הוגשו עם רוטב רומסקו טוב, ופלח לימון מתבקש.
אחרי שניהם קיבלתי שיפוד שמבחינתי הוא must לחובבי בשר. שיפוד חלוויאת, יענו שקדי עגל. 45 ש"ח לכמות לא גדולה של שקדי עגל. (לפני כן זה עלה 35 ש"ח ובתפריט מחקו בעט את הסכום הקודם ורשמו 45 ש"ח - כנראה תוצאה של הביקוש הגבוה למנה). אני מת על שקדי עגל. נתח עדין ומופלא שכאן היה באיכות מעולה. צריבה עדינה מבחוץ ומרקם רך ונימוח מבפנים, יחד עם תיבול מדויק. פשוט ונהדר.
התפריט כולל גם מספר קינוחים, שאחד מהם הוא שיפוד: שיפוד אננס וגלידת קוקוס, שבמקרה שלי הייתה גלידת חלב אם זכור לי נכון. יש אופציה לקבל גם גלידות תוצרת בית של גלידריית הבוטיק ששוכנת בתוך המסעדה (גלידת אירופה). עלה 28 או 30 ש"ח. אננס צרוב עם גלידה זה טעים. אין מה לעשות.
שורה תחתונה. מקום מוצלח מאד. לא זול. שיפודים מעניינים וטעימים, מחומרי גלם משובחים, שלפחות אלה שטעמתי היו עשויים במקצועיות. אני לא מצפה למשהו אחר משרון כהן וצוותו.
(*) המקום נסגר במהלך אוקטובר 2017 בגלל התעתדות להרוס את הבניין ולהפכו למלון. פורסם שהם מחפשים לוקיישן חלופי.
קבבים בשוק הכרמל - שמואל:
לא שיפודייה אבל קרוב. שמואל זה דוכן קבבים או למעשה בר קבבים שיושב בתוך שוק הכרמל, בתוך מבנה מקורה וממוזג. הוא נפתח לפני כשנתיים וחצי. מה שאוכלים כאן זה קבב או מעורב ירושלמי או מנה בשם שמואל שמכילה גם קבב קצוץ וגם מעורב. המנות הבשריות נצלות/נצרבות על פלנצ'ה גדולה. אפשר להזמין מנה בפיתה, בג'בטה או בצלחת.
אני נכנסתי אחרי סיבוב שישי צהריים בשוק הכרמל. המקום היה מלא ונאלצתי לחכות 3-4 דקות עד שמישהו פינה מקום. בסה"כ יש כאן תחלופה יפה של הסועדים. אף אחד לא מתיישב כאן לזמן רב. יושבים, מזמינים מנה ובירה צוננת (או משהו כזה), אוכלים, משלמים ויוצאים.
נחמד מאד לשבת בשמואל. אנטיתזה מרעננת להמולה, לחום, לצפיפות וללחות שנמצאים מטרים ספורים משם. המזגן עובד יפה ויחד עם הבירה המתבקשת יש כאן אחלה מפלט לבאי השוק הרעבים.
אני הזמנתי מנת שמואל בצלחת: מעורב ירושלמי בתוספת קבב קצוץ עם תוספת אורז ואיטריות. 42 ש"ח למנה יפה ומשביעה שגם הייתה טעימה ומוצלחת. ניכר שהחבר'ה כאן יודעים את העבודה, גם בתיבול המדויק וגם בהכנה הטובה.
שיפודים אמנם אין בשמואל, אבל בשר טוב שמקבל צריבה לעניין מפלנצ'ה לוהטת יש, ולכן הוא נכנס לרשימה כאן.
יופי של מסעדת שוק.
הבוכרית מקריית גת - מסעדת סמסה:
סמסה (Samsa) היא מסעדה בוכרית בעיר הולדתי קריית גת. היא נפתחה במהלך 2016 על חורבות מסעדה קודמת שפעלה במקום ונסגרה (פרויד). המיקום שלה הוא די בעייתי - באזור לא מרכזי (שד' האגוז 1) ובמבנה שלא יושב על רחוב ראשי. זו אולי הסיבה שהיא הייתה כמעט ריקה לגמרי בפעמיים שישבתי בה. אני מקווה ומאחל שהיא תאריך ימים.
גם סמסה לא מוגדרת כשיפודייה, אלא כמסעדה בוכרית בשרית (כשרה), אבל יש בה מנות שיפודים, ולכן לצורך תחקיר השיפודים שלי היא נכנסה...
המקום עצמו מרווח ונעים. בהחלט מסעדה שביחס לאחיותיה הקריית-גתיות נמצאת בדרג העליון.
כמובן שהתפריט כולל את כל הקלאסיקות הבוכריות.
לא ניסינו את מנות האורז המסורתיות - באחש ואושפלוב. לצערי באותם צהריים לא הייתה זמינה גם מנת עלי הגפן הממולאים בבשר ואורז - אושטוקי. ויתרנו גם על סמסה - מאפה ממולא בבשר (מעין בורקס קטן) ועל צ'יבורקי, אף הוא סהרון בצק ממולא בבשר אבל מטוגן.
כן טעמנו מנטי עם בשר. 4 כיסונים מאודים יפים עם בשר בקר טחון ומתובל. טעים בהחלט. 25 ש"ח זה עולה. ממש כלום.
עוד טעמנו מרק פילמני - כיסוני בצק דקיקים ממולאים בבשר שהוגשו במרק זך. הכיסונים היו טעימים מאד. המרק הרגיש כמו מרק שהוכן מקופסה. עלות מנה כזו היא 35 ש"ח. נמוך ומשתלם.
ולשיפודים...
יש כאן מבחר אופציות בשרים על גחלים. אנחנו טעמנו 3 סוגי שיפודים: פרגית (27 ש"ח), קבב (25 ש"ח) ושיפוד עגל (25 ש"ח). השיפודים היו סטנדרטיים. לא היה תיבול כורדי מיוחד, אבל הם היו טעימים ותובלו כהלכה. הקבב היה מעט יבש וגם שיפוד העגל היה קצת נוקשה, אבל בסה"כ הם היו בסדר גמור, וודאי סיפקו תמורה ראויה לכסף.
בקיצור - מי שבטעות מזדמן לקריית גת באמצע שבוע וחש רעב - מוזמן לחפש את סמסה, זו כנראה אחת האופציות היותר טובות לארוחה ראויה בעיר.
התל אביבית האורבנית - האחים:
האחים היא מסעדת גריל או שיפודייה משודרגת ומודרנית שנפתחה בשנת 2011 ברחוב אבן גבירול, אולי הרחוב הכי תל אביבי שיש. מאז פתיחתה היא הספיקה לצבור לעצמה אוהדים רבים ולהפוך לכמעט מוסד תל אביבי בזכות איכות טובה, מגוון יפה, מחירים סבירים ואווירה טובה. האחים הם יותם ואסף דוקטור שלפני השיפודייה היו הבעלים של הקרפצ'יו בר הסמוך (רח' אבן גבירול) שבשנתיים האחרונות הפך למסעדת דוק המוצלחת והחביבה.
האחים היא שיפודייה צעירה, עדכנית ומאד תל אביבית ואורבנית, וזה אולי סוד קסמה. כיף לשבת בה גם בצהריים וגם בערב, ואומרים שגם בשישי בבוקר-צהריים שמח שם בזכות הבראנץ' המצוין שלהם (לא ניסיתי. לא בעניין בראנצ'ים).
ניצלתי את הפוסט הזה כדי לחזור אליה לעסקית שיפודים בצהריים.
התפריט מציע מספר אופציות שאינן רק שיפודים, אבל אני הגעתי כדי לשפד. ישבתי על הבר.
תחילה מקבלים 2 קטנות כחלק מהעסקית ולצדן פיתה טרייה. (כל קטנה עולה 15 ש"ח בתפריט הרגיל). ניסיתי סלט קישואים חיים שהיה טרי, קראנצ'י וחביב, עם תיבול פשוט של שמן זית, לימון ואורגנו טרי. לצדו - לבנה ביתית עם פיסטוקים שהייתה טובה מאד, נעימה וחמצמצה. אהבתי. 2 הנשנושים הללו היו רעננים וטריים והתאימו נהדר ליום הלח וההביל שבחוץ.
מנות השיפודים בצהריים כוללות בחירה של 2 שיפודים, כשאפשר לגוון ולהזמין 2 שיפודים שונים. מגיעה גם מנת צד.
אני הזמנתי שיפוד אחד של כבד עוף שהוכן בדרגת מדיום ונשאר ורדרד ועסיסי, ושיפוד של קבב טלה (בעצם לא היה שיפוד) שהיה טעים מאד ועסיסי אף הוא. יופי של שיפודים. הצטיין במיוחד הכבד. מנת הצד הייתה תפוח אדמה מדורה עם שמנת חמוצה. סטנדרטי וטוב. העסקית כולה עלתה 65 או 67 ש"ח. לטעמי שווה לחלוטין.
היפואית - אבו חלווה גריל בשרים
אחרונה חביבה. חייבים להכניס מסעדה יפואית.
אבו חלווה הוא אטליז יפואי שנפתח בשנת 1995 ויודעי דבר מחשיבים אותו כאחד האטליזים הטובים בארץ. בשנת 2011 עבר האטליז לחנות חדשה, מודרנית, מרווחת ונקייה ברח' יפת 142. באפריל 2016 נפתחה פחות או יותר מול האטליז, ברח' יפת 95 (שאם איני טועה היה משכנו של האטליז הישן) מסעדת גריל חדשה של האחים אבו חלווה: אבו חלווה גריל בשרים. שמתי פעמיי אליה בשישי בצהריים.
החלל מרווח, גדול ונקי. יש עמדת שווארמה וסלטים למילוי עצמי ומטבח הגריל נמצא מאחוריה. המסעדה הייתה די ריקה בשעה שקפצתי אליה (12:30-13:00).
מילאתי לעצמי כמה סלטים. התמקדתי בחריפים: סלט עגבניות חריף, סלט פלפלים חריפים קצוצים ופלפל חריף קלוי. טעמתי גם כרובית מטוגנת וחציל מטוגן. כל הסלטים היו טובים וטעימים והרגישו טריים. והחריף - חריף!
בשיפודייה ערבית חייבים חומוס. לא יודע מה מקור החומוס שלהם אבל הוא היה מעולה. מרקם מצוין וטעם נהדר. טוב יותר מזה שאכלתי בסעיד.
הזמנתי 2 שיפודים, האחד של סינטה בקר והשני של חלוויאת. שיפוד הסינטה היה טעים וטוב, אבל מעט עשוי מדי. שיפוד החלוויאת היה פשוט מצוין. מושלם. תענוג. לא זוכר בדיוק כמה עולה כל שיפוד בנפרד. הארוחה כולה עלתה לי 85 ש"ח, כולל החומוס והסלטים. שווה בהחלט. בסוף גם נתנו לי לטעום מהשווארמה (פרגית) הטובה שלהם. נחמדים שם.
ביפו יש לא מעט שיפודיות, אבל השיפודייה החדשה של אבו חלווה התגלתה כמוצלחת ואיכותית מאד, והיוותה closer מוצלח למסע השיפודים שלי מהחודש-חודשיים האחרונים.
עד כאן שיפודים.
אין לי ממש מסקנות או תובנות. טעמתי שיפודים שונים, במקומות שונים, בסגנונות שונים וכמובן במחירים שונים. מרובם נהניתי. אפילו מאד. כנראה שצריך לדעת לבחור פשוט מקומות טובים. מה שבטוח הוא שמיציתי את הנושא לחודשים הקרובים. ניפגש שוב ביום העצמאות.
עדכון שיפודים מיולי 2017 - חזרה לשיפודי אירופה:
קצת יותר משנה מאז פתיחת המסעדה.
המסעדה פתוחה לעסקיות צהריים ובחודשים האחרונים מי שמנהל בפועל את המטבח/גריל הוא פליקס רוזנטל שמסעדת החומוס היפואית שלו, חאן מנולי, נסגרה לפני כשנה אחרי מספר שנות פעילות בהן היא זכתה לאהדה ופרגון.
הגעתי לשם לפני פגישה שהייתה לי לא רחוק. המסעדה הייתה די ריקה (1/3 תפוסה). כנראה שחם מדי על המרפסת הזו ברוטשילד בשעת צהריים של חודש יולי, כשהשמש התל אביבית קופחת ללא רחמים. אני ישבתי כמובן במזגן בפנים אבל גם שם היה די חם.
תפריט העסקיות עולה 85 ש"ח וכולל פתיחת שולחן של סלטים ומטבלים (עם אפשרות ל-refill), חומוס וסלט ירקות, בחירת 2 שיפודים, גזוז ולקינוח כדור גלידה תוצרת המקום. אני הוספתי 20 ש"ח לכוס גולדסטאר.
מבחר הסלטים כאן יפה. הבנתי שמאז שנכנס רוזנטל שינו כאן לגמרי את מגוון הסלטים. כולם היו טריים ומתובלים היטב. היה כאן סלט בורגול, סלט סלק צלוי, מטבוחה, חמוצים, צזיקי, סלט אבטיח ופטה (עם ירקות נוספים), סלט ירקות לימוני (מלפפונים, בצל אדום, גרגיר נחלים ועוד), טחינה. החומוס היה מצוין (גם את החומוס של חאן מנולי בפעמיים שהייתי שם אהבתי). לצד המטבלים הוגשו פיתה ו-3 פרוסות חלה. בקלות אפשר לשבוע מכל הנ"ל לבד.
שני השיפודים שבחרתי היו שיפוד שרימפס ושיפוד כבד עוף. ממש Surf & Turf...
שניהם היו טעימים ומתובלים מצוין (תיבול פשוט), אבל עשויים מעט over. חצי דקה-דקה פחות על הגריל והיה מושלם.
כדור הגלידה יכול להיות מחולק ל-2 טעמים. אני בחרתי בבוטנים קרמל מלוח שהייתה טובה אבל מעט צמיגית (בגלל הקרמל) ובפיסטוק טובה בהחלט. קיבלתי כדורון נוסף של סורבה פירות אדומים וסלק שהייתה מצוינת.
בשורה התחתונה. מקום חביב. גם לעסקיות.
כל העסק של השיפודים קצת נראה לי תלוש מבחינה מעשית.
השבמחקאם אתה נמצא בפריפריה אז מסעדת שיפודים היא האופציה היחידה שלך ואז אתה מקבל שיפודים שייבשו להם את הצורה או שעשויים מבשר מאיכות לא משהו. אם אתה במרכז תל אביב איפה שאפשר להנות משיפודים מוצלחים באחים או בשיפודי אירופה, יש אופציות הרבה יותר מעניינות לאכילה בסביבה הקרובה.
אולי זה קצת תלוש אבל זה מצליח. ישראלים אוהבים את זה וזה קל לתפעול.
השבמחק