ב-2015-2106 היה איזשהו גל מקסיקני זמני של מסעדות/דוכני טאקו שנפתחו בתל אביב. כל מיני מקומות טובים וטובים פחות נפתחו אז ונסגרו די מהר, למשל פאנצ'ו, אל טאקו, לוס ברנינג טאקוס (שבה דווקא אכלתי והייתה מוצלחת מאד), דייגו סאן (שבה גם אכלתי והייתה פחות מוצלחת). בין לבין פעלו ועדיין פועלות כל מיני מסעדות מקסיקניות לכאורה כמו מקסיקנה, מסקל, טאפאצ'ולה שגם בהן מגישים מנות טאקו. הייתה גם אל גאטו אזול שהפעילה מסעדת אואזיס, יש את הטאקרייה (כנראה המצליחה ביותר מבין המזללות המקסיקניות), בשוק הכרמל פועל כמה שנים דוכן העונה לשם ויוה מקסיקו או ויוה מחיקו, יש את לה מעלה המשובחת (בעיניי הטובה במקסיקניות ארצנו). בקיצור - אין ממש שפע של אופציות.
בחודשים האחרונים יש גל חדש של טאקריות. אני ביקרתי בשבועות האחרונים בלא פחות מארבעה מקומות חדשים למדי ובהחלט יתכן שיש עוד. על שלושה מהם קראתי בכתבות כאלה ואחרות באתרי וקבוצות אוכל - דה טאקו, לה אסקינה וקליפורניה. ברביעי - לוס גרינגוס - נתקלתי בדרכי ללה אסקינה כי הוא ממוקם ממש באותו רחוב. בקיצור - זה הולך להיות פוסט עם הרבה טאקו, לאו דווקא מקסיקני, והרבה חריף.
דה טאקו (*) - שחר וולמר אקס משחקי השף עושה טאקו לא קונבנציונאלי בנחמני פינת יהודה הלוי:
דה טאקו נפתח מתישהו בסוף מאי-תחילת יוני. המקום הוא בבעלות בחור בשם שון קרול והאחראי על האוכל הוא השף הצעיר שחר וולמר (היום בן 26-7) שבגיל 19 כיכב בעונה הראשונה של משחקי השף ועבד בין היתר בכתית, יא פאן ועוד. בשנים האחרונות הוא בילה במקסיקו ועבד שם בכמה מסעדות ומכאן החיבור לדה טאקו. יצא לי לחזור 3 פעמים למקום אז כנראה שהעסק מוצלח בעיניי. כרגע עובדים על הרחבת החלל הפנימי, כי נכון לעכשיו יש בר פנימי קטן שיושב על מטבח קטנטן ושולחנות בחוץ (שזה big no עבורי בקיץ התל אביבי). בשלושת ביקוריי ישבתי על הבר בפנים בניסיון נואש להרגיש מיזוג כלשהו. המנות הראשונות שאתאר נאכלו דווקא בארוחה השנייה שלי בדה טאקו.
התפריט משתנה וכולל כמה מנות ליד הטאקו ומבחר של מנות טאקו שכמובן מומלץ לגוון ולהזמין כמה מהן. וולמר לא מנסה להתחנף ולהכין טאקו סטנדרטי שמותאם לחך הישראלי. נכון שיש מילוי של בקר בבישול ארוך (גם הוא מבושל בשומן חזיר) אבל אפשר למצוא כאן לשון, מוח, צ'וריזו חזיר ועוד. פרגיות/עוף לא תמצאו כאן. גם הסלסות הן חריפות בלי לפחד (לא חריף אש בעיניי אבל חריף). בפעמיים הראשונות הטורטיות (תירס) לא היו תוצרת בית. בביקור השלישי שלי החבר'ה כבר גלגלו ושיטחו טורטיות home made בעזרת מכשיר מיוחד שהם רכשו.
המחיר ליחידה - 19 ש"ח. לשתיים - 37 ש"ח. לשלושה - 53 ש"ח. כל הטאקו היו מצוינים. הטורטיה שעדיין כאמור לא הייתה תוצרת בית (אלא בהכנה מיוחדת עבורם של טרז פזוס) הייתה טובה, הבשרים - מלאי טעם ועשויים מצוין, הסלסות - נהדרות. יחד עם המרגריטה הקפואה שלגמתי היה לי טעים ונעים ביותר.
ביקור נוסף.
מקסיקני = חריף: למתקשים באנגלית - "זה לא גיהנום אם אתם אוהבים כשזה שורף".
שחר וולמר בפעולה במטבחון הטאקו.
הסלסות של היום. כולן מצטיינות.
שתי הטורטיות שאכלתי בארוחה הראשונה שלי: מוח עגל וטאקו צמחוני - Repollo - כרוב צלוי ומעושן בחמאת הדרים. שתיהן מצוינות.
בביקור השלישי שלי כבר גולגלו כדורוני טאקו home made. כל כדור עובר לחיצה במכשיר press ועובר לטיגון/צריבה קצרה.
טעמתי 2 טאקו צמחוניים: דלעת ערמונים מעושנת שהייתה חביבה אבל הפחות מוצלחת מכל שאר הטעמים שניסיתי ו-Halloumi Queso - גבינת חלומי על הפלנצ'ה. מצוינת.
אחלה מקום זה דה טאקו. אני אוהב את חוסר הפשרה והניסיון לא להתחנף כמו גם את השאיפה לחדש ולגוון. בביקורים שלי חסרו לי טאקו עם יצורי ים. נראה לי שוולמר יכול לייצר מנות מעניינות גם איתם. אחזור גם אחזור.
(*) דה טאקו אמור להיסגר בסוף דצמבר. עניין שכירות. אולי יחזרו בלוקיישן חדש.
אני עובר למקום השני - לה אסקינה או לה אסקווינה. הגעתי לשוק הכרמל ביום שישי באזור 12:00 בצהריים והמקום היה אמור להיפתח אבל לקח להם זמן להתניע אז בינתיים קפצתי לדוכן השכן של המרגריטות של פיפי (לא חושב שיש קשר ל-Fifi's המסעדונת האסייתית מלוינסקי) ועשיתי סיבוב בשדרה של רחוב יום טוב. Fifi's פועל להערכתי כשנה. אם לאכול טאקו אז למה לא להצטנן עם מרגריטה קפואה ואלכוהולית לפני. אנחנו עדיין במקסיקו בזכות הטאקילה.
אתנחתא למרגריטה קפואה - Cabana de Fifi או Fifi Cocktails Shack
לה אסקינה - דוכנון טאקו ברח' יום טוב בשוק הכרמל של קובי מהבוריקה וכפיר קורנר (*):
אנחנו ברח' יום טוב פינת חבשוש. כמו שם המקום שבתרגום מספרדית פירושו "הפינה". מקום שנפתח גם באזור חודש מאי-יוני. הבוריקה של קובי שמואל הוא מקום מוכר ופופולרי בכרמל וכאן חבר קובי מהבוריקה לכפיר קורנר שהוא, כך קראתי בגוגל, בכלל קומיקאי וסטנדאפיסט בעברו (אולי גם בהווה - לא יודע). בכל אופן מדובר בחור בקיר. מקום קטנטן שנראה יותר כמו אלתור. כאן אוכלים בעמידה.
הטורטיות כאן הן מקמח חיטה (זוג טאקו עולה 38 ש"ח. אחד - 20). זוג מקסיקנים מכינים להם את הטורטיות במיוחד (מי יודע אולי אלה בכלל "שני מקסיקנים על רכס", חואן וחוזה, מהשיר המעולה של מאיר אריאל, מחלק המוסר. מה שבטוח - אלה "שני מקסיקנים עם כוח" כמאמר השיר. אני בטוח שלהכין יום יום טורטיות טריות מקמח חיטה זה עסק לא קל). הטורטיות עוברות צריבה בשומן בקר לפני ההגשה.
העסק טעים מאד. בקר טעים שחלקו רך וחלקו מעט פריך בזכות הצריבה. סלסה מצוינת. טורטייה טובה שמחזיקה יפה את העסק. הבעיה כרגע היא שאין כאן מבחר. אכלתי פעם אחת את הטאקו הבשרי. נהניתי מאד אבל כאחד שמחפש כל הזמן את החידוש ואת המנה הבאה אין לי כרגע מה לחפש כאן שוב בקרוב.
(*) שמועות אומרות שהדוכן נסגר.
(**) מסתבר שהוא פשוט עבר ללוקיישן לא רחוק - רחוב השומר 1.
לוס גרינגוס - דוכן Cali-Mex גם ברח' יום טוב (!) בשוק הכרמל (*):
באותו יום שישי בו קפצתי ללה אסקינה והדוכן בושש לפתוח, עשיתי כאמור סיבוב ברחוב יום טוב שהפך אולי לרחוב אוכל הרחוב המעניין, הצבעוני והמגוון ביותר בעיר. דוכן אחד ביום טוב פינת מל"ן היה פתוח אבל עדיין לא פעל (היה עתיד להיפתח בשעה 13:00 וכבר לא חיכיתי) והשם Los Gringos רמז שמדובר בדוכן טאקו נוסף. אכן כך. גרינגוס זה כמובן הכינוי המקסיקני לאמריקאים ואת המקום מפעילים 2 חבר'ה צעירים שעלו מקליפורניה אבל מחוברים לטעמים המקסיקניים. כמו שכתוב באינסטגרם שלהם - Cali-Mex. שילוב של מקסיקו וקליפורניה. חזרתי לשם כמה ימים לאחר מכן ביום רביעי אחרי העבודה באזור שעה 18:00 לנשנוש ערב. בצילום השני אגב הבחור העומד עם הגב הוא לא אחר מכפיר קורנר - ההוא מלה אסקינה שבא לטעום ולהחליף טיפים.
יש כאן שלושה מילויים: Barbacoa - ברבקואה - בקר בבישול ארוך (במקסיקו המקור מיוקטן הוא מחזיר, בארה"ב מכינים אותו מבקר - מבשר לחי או ראש בבישול ארוך), Chillerelleno - צ'ילי-ריינה (אמרו לי שמכינים אותו מצ'ילי פדרון לא חריף עם גבינות מוצרלה וחלומי) וטופו ופטריות (טבעוני). המחירים לפניכם. הטורטיות כאן הן תוצרת בית ויש גם מחיטה וגם מתירס. התירס בתוספת 4 ש"ח. ניתן גם להוסיף גבינת צ'דר למנה בתוספת 4 ש"ח.
הזמנתי טורטייה אחת מחיטה ואחת מתירס. שתיהן עוברות צריבה מהירה בשומן גם כאן, יחד עם הבשר הקצוץ.
לוס גרינגוס הוא מקום חמוד מאד נוסף שמגיש טאקו מוצלח.
(*) גם לוס גרינגוס כבר לא בכרמל בחודשים האחרונים. הם אמורים לפתוח בלבונטין 7 מתישהו בקיץ.
באחה קליפורניה - בר-אוכל קליפורני-מקסיקני בסמטת השוק, שוק לוינסקי:
קליפורניה הוא לא מקום חדש. הוא קיים כבר כשנתיים ולאחרונה פשוט עשה הסבה מקצועית למקום שמגיש אוכל מקסיקני-קליפורני, כשמו של התפריט - באחה קליפורניה - Baja - חצי האי בצפון מערב מקסיקו-גבול קליפורניה. עד עכשיו היה כאן בר והאוכל היה בעיקר כריכים וכעת מוצע כאן תפריט בהשפעות צפון מקסיקניות או אם תרצו קליפורניות. בהשוואה לדוכנים שתוארו קודם זה ודאי המקום המושקע ביותר והמרווח ביותר. הוא מורכב מ-2 חללים. אחד של בר ואחד שכולל שולחנות קטנים. אני ישבתי על הבר קצת אחרי הפתיחה בשעה 18:00 בערב. הייתי הסועד הראשון.
על התפריט כך קראתי בטיימאאוט אחראים דניאל עילי וולאד כץ. לא יודע מיהם. יש תפריט קוקטיילים מותאם עם 7 קוקטיילים בניחוח מקסיקני ועוד 8 קוקטיילים קלאסיים.
התחלתי בקוקטייל. מקסיקני סטייל כמובן. Carbon - על בסיס טקילה, שרטרז צהוב, פפריקה מעושנת, פסיפלורה וליים. 48 ש"ח. בהאפי האוור (18:00-21:00) כוס עולה 30 ש"ח. הקוקטייל היה טוב בהחלט, חזק למדי ומעושן קלות בזכות הפפריקה.
תפריט האוכל. תפריט Baja. יש כאן כמה מנות שהן לא טאקו ועוד 5 מנות טאקו. אני דבקתי בטאקו. לא שאלתי אם הטאקו תוצרת בית או לא וגם לא אם זה טאקו מקמח תירס או קמח חיטה. להערכתי תירס. אין ספק שמה שמציעים כאן הוא יותר freestyle. לא מחפשים כאן את האותנטי.
אלה שתי הסלסות. הזהירו אותי שהן חריפות אש. הן חריפות אבל לא אש. יש כאן אננס הבנרו והבנרו-נקטרינה. בשתיהן הרגשתי יותר חריפות-חמצמצות (אני מניח שמליים) ופחות מתקתקות. הן היו נחמדות אבל לא מאוזנות לגמרי ופחות מוצלחות מהסלסות בדוכנים שתוארו למעלה.
שני הטאקו שהזמנתי:
טאקו אסאדו בבישול ארוך של ציר בקר, מיץ הדרים וצ'יפוטלה. מוגש עם פלפל חריף, בצל לבן וכוסברה. 24 ש"ח.
טאקו שווארמה דג - דג ים מושרה במרינדה של שמן זית, צ'יפוטלה, פלפל ארבול ותבלינים. מוגש עם שמנת חמוצה, פלפל חריף, בצל לבן, כוסברה וכרוב מוחמץ. 24 ש"ח.
שתי המנות היו נחמדות אבל לא העיפו לי את הסכך. כל אלה שתוארו לפני כן היו מוצלחות יותר וחדות יותר. כמו בסלסות הרגשתי פחות איזון בטעמים וחסר לי קצת יותר תיבול וקצת יותר kick. הדג (לברק) היה מעט אנמי בטעמיו הבסיסיים וגם תבשיל האסאדו היה יכול להיות חד יותר עם נוכחות מעושנת חזקה יותר. אני מניח שקליפורניה הוא מקום פופולרי מאד בשעות הלילה, בזכות הלוקיישן, החלל, האווירה והאלכוהול. כאוכל ברים המנות לגמרי עושות את העבודה אבל אם משווים את איכותן לאלה מהדוכנים המקסיקניים הקודמים הן פחות מוצלחות בעיניי.
בשורה התחתונה נראה שהגל המקסיקני הנוכחי של טאקריות הוא בהחלט איכותי ומוצלח ברובו ואני תקווה שהוא ישרוד יותר מהגל הקודם. עכשיו רק הגיע הזמן למקומות מקסיקניים נוספים שלא מציעים טאקו. יש עולם שלם של אוכל מקסיקני מעבר לטאקו. מה שבטוח - Viva Mexico!
