18 ביוני 2015: בוקר בכיף בוולטרה:
בגלל הצורך להגיע לשדה התעופה של פירנצה מוקדם יותר, החלטנו היום הטיול האחרון יהיה יום ב-easy.
התחלנו אותו בטיול בוקר בעיר העתיקה של וולטרה. בכל זאת שהינו 3 לילות בסביבותיה, ולכן מן הראוי היה להעניק לה מעט תשומת לב.
הסתובבנו בניחותא בסמטאות היפות של העיר. שתינו קפה ומאפה של בוקר בבית קפה חביב באחת הפיאצות בעיר (קפה di Bassini Daniele למי שחשוב לו השם). אחלה קפה ואחלה מאפים (קרואסונים או בעצם בריושים).
אחרי הקפה המשכנו עם השיטוט בעיר. נכנסנו לעוד כמה חנויות חביבות והוצאנו כמה יורואים אחרונים. הספקתי גם לטעום סורבה אחרון עליו אפרט בהמשך.
לקראת הצהריים יצאנו מהעיר ונסענו לכיוון העיירה הקטנה Lamole במחוז קיאנטי, לא רחוק מראדה אין קיאנטי ומפנזאנו בהם היינו יומיים לפני כן. זה איפשהו באמצע הדרך מוולטרה לפירנצה.
היעד: ארוחת צהריים אחרונה לטיול הנוכחי בטוסקנה במסעדת Ristoro Di Lamole. המסעדה צויינה במספר אתרים כמסעדה מומלצת וטובה באיזור קיאנטי ובטוסקנה בכלל, ולכן הייתה חלק מרשימת המסעדות האופציונאליות לביקור שהכנתי מראש. במקביל יותם קיבל עליה המלצה חמה ממוטי, חבר טוב ושף בהתהוות, בעל רזומה ביקורים מרשים בטוסקנה, ולכן היה ברור לנו שהמסעדה שווה ביקור. החלטנו שהיא המסעדה האידיאלית לארוחת צהריים של סוף טיול.
העיירה והמסעדה ממוקמות על גבעה גבוהה ונשקף מהן נוף יפה במיוחד של מחוז קיאנטי. כל הדרך לעיירה יפה מאד. היא כוללת כבישים צרים ומפותלים שעולים בין יערות וגבעות לכיוון העיירה.
18 ביוני 2015: ארוחת צהריים ב- Ristoro Di Lamole - סיום קולינרי פנטסטי לשבוע מדהים:
הגענו למסעדה בלי הזמנה מראש. המרפסת החיצונית הייתה 1/2 מלאה ובמבנה הפנימי לא ישב אף סועד.
ישבנו במרפסת וקיבלנו תפריטים.
המסעדה היא מסעדת שף טוסקנית מושקעת, אבל מאד חמימה ולא פלצנית. התפריט הוא תפריט טוסקני מוקפד ואיכותי.
הזמנו 2 מנות ראשונות (13-14 יורו למנה) ו-2 מנות עיקריות (17-18 יורו למנה).
מחירים ממש לא גבוהים, גם ביחס לגודל המנות שקיבלנו, וודאי ביחס לאיכותן.
קיבלו לסיפתח את אותו לחם לבן יבש שמגישים בכל מסעדה.
מעט אחריו הגיע מתאבן רציני יותר: נתחי פקורינו מקומית ואיכותית עם דבש כמהין וטוסטונים עם שומן חזיר. שניהם נהדרים.
מנה ראשונה אחת:
ריזוטו שחור עם פטריות פורצ'יני טריות. ריזוטו מושלם. השחור הוא לא בגלל דיו של דיונון כמו אנחנו מכירים בדרך כלל, אלא בגלל סוג האורז: אורז איטלקי שגרגריו שחורים-סגולים. המרקם של הריזוטו היה כמובן מושלם. הרוטב ונתחי הפורצ'יני הטריים היו מעולים. מנה מאד מכובדת מבחינת גודלה.
מנה ראשונה שנייה:
רביולי עבודת יד במילוי גבינות, עם אגסים, ברוטב גבינת פקורינו טרייה. עוד רביולי מושלם תוצרת טוסקנה. מרקם מעולה. מילוי טעים ועדין של גבינה שהשתלב נהדר עם החריפות הקלה של גבינת הפקורינו. גם זו מנה מכובדת בגודלה ביחס למנה ראשונה.
אחרי המנות הראשונות יותם ירד לעשן ציגרטה ואני נכנסתי לבדוק את פנים המסעדה ולראות את מבחר היינות המרשים שלהם. ככה זה נראה מבעד לעדשת מצלמת הגלקסי שלי:
המנות העיקריות שטעמנו:
עיקרית ראשונה:
חזה פנינית (Guinea fowl) במילוי פירות יבשים. מנה מעולה. רוטב בשר סמיך ומלא טעמים. בשר עוף נפלא, רך ומלא טעמים אף הוא.
עיקרית שנייה:
פילה חזיר בגריל ברוטב יין Vin Santo (יין קינוח איטלקי), תרד טרי ושום. עוד מנה פשוט נפלאה. שוב רוטב מעולה ומלא טעמים בזכות ציר הבשר והיין האיכותיים. שוב בשר שהוכן נהדר והיה רך וטעים ביותר.
זהו. על קינוח ויתרנו כי חשבנו לקפוץ על הדרך בדרכנו לפירנצה לאיזושהי גלידריה אקראית. זה לא התממש. לא נורא. אכלנו מספיק גלידות מעולות בשבוע הזה, שעל חלקן אפרט מיד...
שתינו אספרסו אחרון לפני הנסיעה לנמה"ת בפירנצה ויצאנו לדרך.
המסעדה הצדיקה לגמרי את הציפיות שלנו. מסעדה פשוט מעולה. אוכל טוסקני פשוט, אבל מאד מושקע ומוקפד ומאד מאד טעים. שימוש בחומרי גלם מקומיים באיכות הכי טובה. אירוח נפלא. הצוות, בראשות הבעלים פיליפו ופאולו, הוא הכי נחמד ולבבי שנתקלנו בו בשבוע שלנו בטוסקנה. אנשים מאד נחמדים, שירות קליל ומחוייך אבל גם מאד מקצועי. תענוג.
זה היה סיום מושלם לשבוע מדהים מלא באוכל טוב.
וכמו שהבטחתי - קצת גלידות לקינוח. כי צריך לתת סיום מתוק...
אז יש את הפסטות.
הן אכן מעולות ברובן הגדול. מנות הפסטה הטובות שאכלנו בשבוע הזה היו בעיניי הכי טובות שאכלתי בחיים עד היום. מנות הרביולי שאכלנו בכל המסעדות בהן ביקרנו היו מושלמות או קרובות לשלמות.
יש את היין.
עניין פשוט קדוש באיטליה בכלל ובטוסקנה בפרט. מדהים לראות כמה כבוד נותנים ליין בכל מקום בטוסקנה, במיוחד במחוז קיאנטי ובאיזור מונטפולצ'יאנו ומונטלצ'ינו. יקבים אינספור, חנויות יין ומרתפי יין, חדרי יין סופר מושקעים בכל מסעדה. פשוט טירוף.
בעניין היין הטוסקני - גילוי נאות: אני חובב יינות אדומים עוצמתיים ועמוקים. יינות הקיאנטי והברונלו, עשויים בעיקר מענבים מזן סנג'ובזה. זה זן ענבים עדין וקליל יחסית. יינות מסוג זה פחות עושים לי את זה אישית. אבל עדיין - כל חובב יין חייב לעצמו ביקור בקיאנטי.
יש את שמן הזית.
גם הוא קדוש באיטליה. מסתבר ש- 2014 הייתה שנה אסון לשמן הזית באיטליה. 80% מהיבול הושלך בגלל פגעי האקלים המשוגע. אני מעריך שרוב שמן הזית שטעמנו בשבוע הזה היה משנת 2014. הוא היה מצוין. איטלקים ששאלנו אותם על שמן הזית טענו שהוא אכן רע מאד ביחס לשנים קודמות. מה אני אגיד לכם... אולי החך שלנו לא מספיק מעודן כמו של האיטלקים.
ויש את הגלידות...
שנים אני שומע על הגלידה האיטלקית. כמה היא מושלמת. כמה המרקם שלה הוא כזה וכזה. כמה היא טעימה...
חשבתי שהגלידריות המתמחות בארץ הן מעולות ושאין סיכוי שההבדל הוא כזה משמעותי. בשנה-שנתיים האחרונות נפתחו גם גלידריות ע"י איטלקים אמיתיים כמו ג'לטריה וארטה התל אביביות, שאכן העלו בדרגה את איכות הגלידות המקומיות.
אבל עכשיו אחרי שטעמתי את הדבר האמיתי - גלידות איטלקיות באיטליה, אני מבין שעוד יש לנו לאן לשאוף...
הכנתי מראש 2-3 שמות של גלידריות שקראתי עליהן שהן הכי הכי... אחת בפירנצה, אחת בסאן ג'מיניאנו ואחת בעיירה קסטלינה אין קיאנטי. בסופו של דבר בפירנצה דילגנו על גלידה, בסאן ג'ימיניאנו ירד גשם שוטף וויתרנו על גלידה ובקסטלינה אין קיאנטי הגלידריה המבוקשת הייתה סגורה בדיוק ביום שביקרנו. כך יצא שכל הגלידות שכן טעמנו היו על הדרך, באקראי. חשקה נפשנו בגלידה. מצאנו גלידריה. נכנסנו. טעמנו. נהנינו...
אז הנה 3 מקומות להמחשה:
Gelateria Toscana ב- Pienza:
Pienza היא בירת גבינת הפקורינו. ב-13 ביוני, אחרי טיול אחה"צ בעיירה הקטנה והחמודה יצאנו ממתחם העיר העתיקה שבתוך החומות ורצינו גלידה. Gelateria Toscnana חיכתה לנו.
הגלידריה הזו היא אולי הכי ניסיונית ומקורית שחווינו. מבחר טעמים מרשים, כולל הרבה טעמים לא שגרתיים. למשל - גלידת שמן זית ובזיליקום. ממש טעימה. גלידת הל (קרדמון). אלה הטעמים שיותם לקלק. מדהים.
אני הייתי יותר שמרן ואכלתי גלידה מקרם גבינות (ריקוטה ופקורינו) ותאנים (נו ברור שבפיינצה יעשו מפקורינו גם גלידה) וגלידת ג'ינג'ר. שתיהן מדהימות. על הדרך טעמנו גם מגלידת הריקוטה דבש וגלידת הקרמל המלוח (השיגעון הגיע גם לטוסקנה). כולן מעולות.
Gelateria Dolcivoglie ב- Montepulciano:
ה-13 ביוני מסתבר היה יום הגלידות שלנו.
בערב (סביבות 21:30-22:00) שוטטנו בעיר העתיקה של מונטפולצ'יאנו. זו חוויה נהדרת ושונה בתכלית מטיול בשעות היום. יש משהו קסום בלהסתובב בין הסמטאות הימי-ביניימיות המוארות בלילה, ומלאות אנשים שבאים לאכול ארוחת ערב, לשתות משהו, לנשנש גלידה או סתם להתאוורר. יש אינספור מקומות פתוחים וממש כיף להסתובב שם בערב.
אז גלידת הצהריים בפיאנצה עשתה לנו חשק לעוד... הגענו במקרה לגלידריה הנ"ל. גלידריה קטנה וחמודה. היה תור של כ-10 אנשים שחיכו לפנינו וזה היה סימן של הבטחת איכות. לא טעינו.
כאן היו הרבה פחות טעמים, אבל מה שניסינו היה מדהים. במיוחד גלידת השוקולד השחור - Cioccolato Nero. גלידת שוקולד מטורפת. גלידת השוקולד הכי טובה - by far - שאכלנו בחיים. פשוט היסטרי. לצידה אכלנו גלידת Crema. גלידת קרם איטלקי, שזה טעם מאד מאד פופולרי ונפוץ בגלידריות באיטליה: פשוט גלידת קרם חלב, שמנת וחלמונים. מאד basic אבל מעולה. מתיקות מושלמת ומרקם חלק ונהדר.
ב-14 ביוני קפצנו לסיינה וגם שם טעמנו איזושהי גלידה באיזושהי ג'לטריה. לא זוכר פרטים אבל היה טעים (נדמה לי שאחד הטעמים היה סורבה מנדרינה).
ב-16 ביוני ביום הטיול שלנו במחוז קיאנטי, עברנו אחה"צ בעיירה בשם Castellina in Chianti. יש שם גלידרייה בשם Antica Delizia שהומלצה רבות בכל מיני אתרים והוגדרה כאחת הטובות בטוסקנה. כמובן שבדיוק ביום בו היינו בעיירה (יום שלישי) הגלידרייה סגורה. המשכנו לטייל קצת בעיירה, ובאחת הסימטאות, הגענו במקרה לגלידרייה אחרת, שממוקמת כחלק מבר-מסעדה. אחד הטעמים שלה היה Antica Delizia, שהוכן ע"י גלידריית האם (להערכתי יש בעלות משותפת). כמובן שהזמנתי. לא זוכר בדיוק מה הרכיבים התזונתיים של הגלידה. היא על בסיס שמנת וחלב ומאד טעימה... יחד איתה הזמנתי סורבה אננס מעולה.
L'Incontro ב- Volterra:
ב- 18 ביוני, יום הטיול האחרון שלנו, הסתובבנו כאמור בוולטרה. אחרי הקפה והמאפה של הבוקר התחשק לי גם גלידה. נכנסתי למקום בשם L'Incontro שהוא בר-מאפייה-גלידרייה באחד מרחובות וולטרה. הזמנתי 2 טעמים: אפרסק ומשמש. מעולה כמובן. אני לא פריק גדול של גלידות פירותיות וסורבה למיניו, אבל הגלידות הללו באיטליה הן פנטסטיות, גם במרקם וגם בטעם העשיר. ממש כמו לאכול את הפרי הטרי כשהוא בשיאו.
אלה הגלידות.
כמו שאפשר לראות גיוונו כמו שצריך. כל הגלידות שטעמנו היו מעולות, כאמור הן במרקם והן בטעמים. חובבי שוקולד מריר - גלידת "השוקולד השחור" היא must עבורכם. מה שמדהים בכל הגלידות זה גם המתיקות המאוזנת שלהם. אף גלידה שטעמתי לא הייתה מאד מתוקה. כולן היו בעלות מתיקות אידיאלית.
וכמעט שכחתי את המחיר... זה fucking לא יקר. הרבה יותר זול מבארץ. גביע גלידה קטן עולה בסביבות 2 יורו. פחות מ-9 ש"ח. בארץ גביע קטן בגלידריות עולה 15-16 ש"ח. אין צדק בעולם. גם יותר טעים וגם יותר זול.
מה שבטוח - האיטלקים יודעים את המלאכה. איכות מדהימה. אני משוכנע שחלק ניכר מהעניין זה לא הטכניקה אלא חומרי הגלם הטריים והכל-כך איכותיים. אין מה לעשות, כשמשתמשים בפירות טריים שאשכרה יש להם טעם, ולא בפירות קפואים או בפירות אנמיים וחסרי טעם, העניין עובד. וכנראה שגם מוצרי החלב בהם הם משתמשים הם פשוט יותר איכותיים.
זהו. משפט אחד לסיכום חוויית טוסקנה -
טוסקנה שווה ביקור בזכות הרבה דברים: נופים, עיירות, אנשים, חנויות ומעדניות, יין... וכמובן אוכל מדהים וגלידות מעולות.
יאללה - קנו כרטיס וטוסו...
אסיים בתקווה לעוד המון טיולים כאלה...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה