לכבוד יומולדתי ה-40 שבא לטובה ב-10 ביוני, רכשתי כרטיס טיסה לפירנצה, יחד עם אחייני יותם. ליותם ולי יש את אותו ראש בענייני אוכל ורצון בהתנסויות קולינריות, ואנחנו מדברים כבר שנים על טיול משותף שאוכל טוב יעמוד במרכזו. אז הנה זה סוף סוף יצא לפועל.
התאריכים: 11-18 ביוני. המטרות: לטייל באיזור יפה בשם טוסקנה, ליהנות מנופים נאים, להסתובב בעיירות ימי-ביניימיות ציוריות, לבקר ביקבים וללגום קצת יין (או הרבה) וכמובן לאכול טוב...
מטרת משנה על הדרך: לבדוק לראשונה מה הסיפור של המישלן הזה. האם מסעדת עם כוכב מישלן היא אכן בדרגה מעל מסעדות גורמה רגילות?
לשם כך עברתי על כל מסעדות המישלן בטוסקנה. יש 30 מסעדות מכוכבות בסה"כ בטוסקנה. אחת בפירנצה של 3 כוכבים שנפסלה מראש בגלל מחיריה המטורפים (קינוחים ב-70 יורו, תפריט טעימות ב-250 יורו). עוד 4 מסעדות של שני כוכבים, אף הן יקרות בטירוף, נפסלו אחר כבוד.
שאר 25 המסעדות בעלות כוכב אחד מפוזרות ברחבי טוסקנה. ניפיתי את אלה ששוכנות בערים או איזורים שלא תכננו לבקר בהם ואת אלה שמחיריהן היו גבוהים באופן חריג. נשארתי עם רשימה של 6-7 מסעדות כוכב אחד אופציונאליות, מתוכן בחרתי שתיים עליהן אפרט בהמשך: אחת בפירנצה - לצהרי היום המעשי הראשון של הטיול, והשנייה ליומיים אחרי זה, באיזור דרומי יותר של טוסקנה, בגלל הלוקיישן היפהפה שלה. בשתיהן הזמנתי מקומות מראש, מה שהתברר כמיותר, היות ואמצע יוני זה עדיין ה- off season, והתיירים עדיין לא פולשים בהמוניהם לאיזור בזמן זה.
איטליה כולה היא מדינה שכאילו תוכננה והותאמה לצרכיהם של חובבי אוכל - foodies - כמוני וכמו יותם. אוכל טוב, טרי וטעים ביותר. טוסקנה כך נדמה לי, יותר מכל חבל ארץ אחר באיטליה, היא אולי המקום האידיאלי לכך. עובדת היותה של טוסקנה איזור יין כל כך מפותח וחשוב, משבחת עוד יותר את העסק. היופי של טוסקנה והרבגוניות שלה לא מזיקים אף הם...
אז תכננו יעדי מסלול מובנים: לילה ויום ראשון בפירנצה. אחר כך 3 לילות באיזור מונטפולצ'יאנו עם טיולים בחלק הדרום מזרחי של טוסקנה. לאחר מכן עוד 3 לילות בעיירה וולטרה, צפונית מערבית למונטפולצ'יאנו, משם ניווטנו לחלקים צפוניים יותר של טוסקנה (כולל גיחה לחבל ליגוריה על החוף מצפון לטוסקנה וכמובן חבל היין של קיאנטי - בין סיינה לפירנצה).
אני הולך לנסות לפרט כאן את רוב מה שאכלנו בטיולנו, לרבות איפה אכלנו את מה שאכלנו, בתקווה שלא אשכח שום דבר. (זה לא יכלול עוגיות ומאפים למיניהם שנאכלו על-ידנו בשקיקה בבתי הקפה, לצד האספרסו המשובח של אחה"צ או הקפוצ'ינו המשובח של הבוקר ; לא סנדוויצ'ים או תבשילים שהכנו בעצמו במטבחי האגריטוריסמו בהם לנו ; ולא ארוחות סתמיות שגרתיות על הדרך).
פרק ראשון: פירנצה:
לילה ראשון בפירנצה: 11 ביוני 2015: Firenze pizza night - Fuoco Matto
הגענו לפירנצה בסביבות 9 בערב. אחרי איסוף הרכב השכור והצ'ק אין במלון הזול במרכז העיר, יצאנו בסביבות שעה 22:00 לאכול את הביסים הראשונים בטוסקנה. היינו מורעבים ועייפים ולכן הפתרון הוא או כריך זריז או פיצה. הכנתי מראש רשימה של כמה מקומות אופציונאליים שפתוחים עד מאוחר, שנמצאים במרחק הליכה קצר מהמלון (הרבה מקומות נסגרים די מוקדם, ולא פשוט למצוא מקומות עם אוכל נורמלי אחרי 22:30-23:00, שהם לא ברים).
המקום אליו הגענו, מרחק 3 דקות הליכה מהמלון: Fuoco Matto - מסעדת פיצות וגריל, עם טאבון גדול בפרונט של המסעדה. המסעדה מדורגת כרגע במקום השביעי בין כל המסעדות בפירנצה ב- tripadvisor (דירוג כולל של מקומיים ותיירים, בלי קשר למחירים ולסוג האוכל) וראשונה בין הפיצות.
הזמנו 2 בירות ו-2 פיצות. המחירים ממש לא יקרים. פחות מפיצות הגורמה התל אביביות. האיכות - הכי טובה שטעמתי, ודאי ביחס למחיר.
פיצה אחת כללה רוטב עגבניות מעולה של סאן מרזאנו, גבינת בוראטה סופר טריה (גבינה דומה למוצרלה עם תוכן ממש נוזלי מחלב בקר או באפלו), ארוגולה, עגבניות שרי, אורגנו טרי ושמן זית כתית מעולה. נשמע פשוט אבל כשחומרי הגלם הם באיכות הכי טובה שיש, הבצק פנטסטי והתיבול מדויק, התוצאה מענגת.
הפיצה השניה הייתה שונה לגמרי: פיצה עם רוטב עגבניות, נקניקיות סלסיצ'ה פיקנטיות, מנגולד, צ'ילי אדום, מוצרלה ושמן זית מעולה (מקווה שדייקתי). פיצה פיקנטית ועזת טעמים, ושוב - מעולה שבמעולות.
הפיצות הן פיצות אישיות ממש גדולות, שבצקן נילוש ורודד מול עינינו. בצק מעט עבה מהפיצות הפופולריות התל אביביות, אבל קראנצ'י ומה זה טעים. הטופינג היה מעולה ונדיב בכמותו.
זה היה אחלה סיפתח קולינרי לטיול. הלכנו לישון עייפים, שבעים ומרוצים, עם הרבה ציפיות לצהרי יום המחרת, שם חיכתה לנו חווית המישלן הראשונה.
לצערי אין בנמצא תמונות שלי של המקום ושל הפיצות עצמן. פשלה רצינית. המצלמה הושארה במלון והנייד שבק חיים...
מבטיח שפע של תמונות במסעדות של הימים הבאים...
12 ביוני 2015: צהריים של כוכב מישלן בפירנצה: la Bottega del Buon Caffe:
הזמנתי כאמור מקום מראש לצהרי היום, לשעה 12:30.
המסעדה, בעלת כוכב מישלן אחד, נמצאת בעבר השני של נהר הארנו (לא בצד של הכיכרות המרכזיים). הגענו אליה אחרי טיול בוקר ברחובות פירנצה, כולל טיפוס לנקודת התצפית הגבוהה והיפה ב- Piazzale Michaelangelo. ירדנו מהתצפית מתנשפים ומיוזעים למדי והגענו למסעדה, שממוקמת בסמוך לכיכר יפה בשם Piazza Giuseppe Poggi.
הגענו כ- 20 דקות לפני פתיחת סרוויס הצהריים כך שהיה לנו זמן לקחת קצת אוויר. הצוות נתן לנו לשבת ולהמתין במושבים היפים שמחוץ למסעדה. (הציעו לנו כמובן מים אבל סירבנו בנימוס).
ב-12:30 בדיוק נכנסנו והתחיל ה- show...
המסעדה הייתה ריקה לחלוטין מסועדים. מנהל המשמרת המחויט הושיב אותנו בשולחן מרכזי שצופה יפה למטבח הפתוח והלא גדול (ישבנו 2 מטר מהמטבח). בזמן הארוחה (קצת יותר משעתיים) הגיעו בסה"כ עוד 3 זוגות שכולם ישבו בחוץ, כך שאנחנו היחידים שנהנו מההצגה הקולינרית בפנים. המסעדה אינה גדולה. יש מקומות ישיבה מקורים בחוץ ויש חדר לא גדול עם מושבים שונים מפוזרים. לצד המסעדה יש גם בר-יין אלגנטי ומאד מושקע (Il Lounge). אחת הסיבות שבחרתי את המסעדה הספציפית הזו, מלבד המיקום שלה והמחירים הדי סבירים, היא העיצוב שלה. לא מצועצע וכבד כמו בהרבה מסעדות מישלן (שנדלירים מפונפנים, כלי קריסטל ומפות לבנות), אלא אלגנטי עם טאצ'ים קלאסיים ומודרניים. בעיניי עיצוב יפה מאד, חמים ונעים (רצפת עץ, שולחנות עץ וכדומה).
צוות המטבח כלל את השף הצעיר למדי (בן 35), אנטונלו סארדי (Antonello Sardi) (*) ועוד 2 סו-שפים (יותר מאוחר הצטרפה גם קונדיטורית). צוות המלצרים כלל 2 מלצרים מחויטים ומתוקתקים. כשנכנסנו השף היה בדיוק עסוק בסשן צילומים שצולם לאיזשהו מגזין קולינארי.
קיבלנו תפריטים והחלטנו די מהר שאם כבר אז כבר - נלך על תפריט הטעימות של 8 מנות לכל אחד, ב-105 יורו לסועד.
יש גם אפשרות לארוחת 6 מנות ב-90 יורו. בנוסף אפשר כמובן להזמין מהתפריט הרגיל. מנות ראשונות (אנטיפסטי) ב- 20 עד 26 יורו למנה, מנות פסטה בכ- 25 יורו למנה, מנות עיקריות סביב 40 יורו למנה וקינוחים סביב 20 יורו למנה. מחירים של מסעדות יקרות בארץ. (ויש כאן גם כמה וכמה שהן משמעותית יקרות יותר).
תחילה קיבלנו כל מיני מתאבנים נחמדים שהם לא חלק מהתפריט:
מקרון עם פטה כבד עוף:
עגבניה "מזויפת" (Fake tomato) - איזשהו קרם בטעם מרוכז של עגבניה ממולא באיזושהי גבינה קרמית. מטורף!
לצידה, טוסט קטן עם אספרגוס ו"קוויאר" יוגורט.
צלוחית מרק מוקצף של תפוחי אדמה עם איזושהי גבינה ששכחתי מהי ושבבי בטטה:
מקלות פרמזן:
הגיעו כמובן גם מבחר לחמי המסעדה המעולים, מים מינרליים משובחים (תוספת תשלום) וכוסית יין לבן מבעבע.
יחד עם הלחם הוגשה דוגמית של שמן הזית המעולה של המסעדה, שמיוצר במיוחד עבורם בחווה שותפה. שמן זית מדהים.
אחרי כל קשקושי ההתחלה הנהדרים התחילו להזרים אלינו את המנות לאיטן. בכל מנה יכולנו לראות את תהליך הכנת המנה והצילחות של השף עד להגשת המנה אלינו ע"י המלצרים בטקסיות מתוזמנת ומדויקת, ממרחק מטר וחצי. חוויה שאני בספק שהיינו זוכים לה ביום אחר או במסעדה אחרת. היה מרתק.
תמונות של שף בפעולה:
מנה ראשונה (מתוך השמונה):
דג מקרל (לא זה מהשימורים), ווסאבי, ירקות טריים וקיפוד ים. מדהים.
מנה שנייה:
קרם ברולה של כבד אווז עם גלידת בצל אדום ובריוש. גאוני.
מנה שלישית:
ספגטי "מנצ'יני" עם דג מולית אדומה (ברבוניה אדומה red mullet), סלרי ופירורי לחם קריספיים. טוב מאד (אבל בעיניי המנה הכי פחות wow בארוחה).
מנה רביעית:
רביולי במילוי דג נזיר (שד ים או בקיצור monkfish) ובוטרגה (ביצי דג) של קיפון בורי (grey mullet).
רביולי מושלם עם מילוי מדהים.
מנה חמישית:
דג amberjack (סריול אטלנטי או אינטיאס בשמו העממי) עם קרם סלרי ובצלים.
במקרה שלנו הוא הוגש גם עם אפונת גינה טרייה. מנת דג מושלמת.
מנה שישית:
בשר חזה של יונה (pigeon) מהעיר פייסולה בטוסקנה עם כבד אווז, גזר, מנגולד ופולי קקאו.
מנה אדירה.
עד כאן מנות מלוחות.
יותם עשה הפסקת סיגריה לפני הקינוחים והמנהל הראה לי במקביל את בר היין וחדר היין היפה שלהם. מרשים ואלגנטי ביותר. לצערי אין תמונות כי שמרתי על הסוללה ההולכת ומתרוקנת. (מי שמאד חשוב לו לראות תמונות של זה, שיחפש את האתר שלהם בגוגל ויכנס לאתר של ה-lounge). המנהל שאל אותי מאיפה אנחנו ואמרתי שמישראל ואז הוא סיפר לי שיש אצלם סו שף ששמו ארץ. אמרתי לו שכנראה מדובר בשם ארז, שהוא גם שם משפחתי, ושאצלנו האות z מבוטאת כ-ז' ולא כ-צ'. לצערנו את ארז הסו-שף הישראלי לא זכינו לפגוש (*).
מנה שביעית וקינוח ראשון:
עוגת הגבינה של לה בוטגה. עוגת גבינה מופלאה. אחד הקינוחים הכי מדהימים שטעמתי. יש בה גם סורבה מנגו מדהים וכל מיני פירות יער בטקסטורות שונות.
מנה שמינית וקינוח שני:
מרק מינסטרונה של פירות וירקות טריים. מנה נפלאה ומרעננת. סיום מושלם לארוחה.
צ'ופר אחרון ממש לסיום עם האספרסו שהזמנו: שוקולד מריר ושוקולד לבן עם אגוזים בתוצרת עצמית:
את המנות ליווינו עם כוסות יין לבן Cervaro della Sala מיקב Antinori. יין של 85% שרדונה ו-15% ענב מסוג גרצ'טו. היין הלבן הכי טוב ששתיתי בחיים.
זהו. זו הייתה ארוחת המישלן הראשונה של יותם ושלי. בהחלט הגיע הזמן. זכינו לחוויה קולינרית אדירה ונדירה. התמזל מזלנו להגיע בסרוויס שבו היינו למעשה קליינטים יחידים וזכינו להצגת תכלית פנטסטית מהשף ומהצוות. שירות מתוקתק ברמה מטורפת. תזמון מנות מושלם. שירות סופר מוקפד ומקצועי (מחליפים סכו"ם כמובן בכל מנה ומנה) אבל עדיין מחויך וחביב. והכי חשוב כמובן - מנות נפלאות אחת אחרי השנייה. יצירתיות, מקוריות, מצולחתות נהדר וטעימות להפליא. שילובים נהדרים של טעמים, מרקמים וחומרי גלם מקומיים מעולים. מנות ברמה הכי גבוהה שאכלתי. אנטונלו השף יצא אלינו מהמטבח אחרי הארוחה, לחץ את ידנו והיה מאד נחמד. הוא כמובן היה מבסוט לשמוע שאהבנו מאד כל ביס וביס.
המסעדה אגב מדורגת כרגע במקום ה-63 הכולל בין כל המסעדות בפירנצה באתר tripadvisor (מתוך 1,912 מסעדות כרגע) וכשמחפשים רק לפי מסעדות יוקרה היא מדורגת במקום השמיני בפירנצה.
la Bottega del Buon Caffe קיבלה את כוכב המישלן לראשונה השנה (ספטמבר-אוקטובר 2014) ורואים שזה עדיין לא מובן מאליו עבורם, והם יוצאים מגדרם כדי להעניק חוויה מיוחדת גם לתיירים פשוטי עם כמונו.
במילה אחת - תענוג.
(*) מתישהו בתחילת 2019 היו חילופי שפים במסעדה. Sardi השף הראשי עזב כדי לבשל במסעדה חדשה בשם Tenuta Le Tre Virtù. מי שמחליף אותו כשף הראשי הוא לא אחר מאותו סו שף ישראלי שכשכתבתי את הפוסט ידעתי רק את שמו הפרטי ארז. שמו המלא - ארז אוחיון. כבוד למגזר. מקווה ומאחל שכוכב המישלן יישמר.
בפרק הבא - מדרימים למונטפולצ'יאנו וממשיכים לאכול טוב, כולל עוד מסעדת מישלן במבצר מימי הביניים...
מטרת משנה על הדרך: לבדוק לראשונה מה הסיפור של המישלן הזה. האם מסעדת עם כוכב מישלן היא אכן בדרגה מעל מסעדות גורמה רגילות?
לשם כך עברתי על כל מסעדות המישלן בטוסקנה. יש 30 מסעדות מכוכבות בסה"כ בטוסקנה. אחת בפירנצה של 3 כוכבים שנפסלה מראש בגלל מחיריה המטורפים (קינוחים ב-70 יורו, תפריט טעימות ב-250 יורו). עוד 4 מסעדות של שני כוכבים, אף הן יקרות בטירוף, נפסלו אחר כבוד.
שאר 25 המסעדות בעלות כוכב אחד מפוזרות ברחבי טוסקנה. ניפיתי את אלה ששוכנות בערים או איזורים שלא תכננו לבקר בהם ואת אלה שמחיריהן היו גבוהים באופן חריג. נשארתי עם רשימה של 6-7 מסעדות כוכב אחד אופציונאליות, מתוכן בחרתי שתיים עליהן אפרט בהמשך: אחת בפירנצה - לצהרי היום המעשי הראשון של הטיול, והשנייה ליומיים אחרי זה, באיזור דרומי יותר של טוסקנה, בגלל הלוקיישן היפהפה שלה. בשתיהן הזמנתי מקומות מראש, מה שהתברר כמיותר, היות ואמצע יוני זה עדיין ה- off season, והתיירים עדיין לא פולשים בהמוניהם לאיזור בזמן זה.
איטליה כולה היא מדינה שכאילו תוכננה והותאמה לצרכיהם של חובבי אוכל - foodies - כמוני וכמו יותם. אוכל טוב, טרי וטעים ביותר. טוסקנה כך נדמה לי, יותר מכל חבל ארץ אחר באיטליה, היא אולי המקום האידיאלי לכך. עובדת היותה של טוסקנה איזור יין כל כך מפותח וחשוב, משבחת עוד יותר את העסק. היופי של טוסקנה והרבגוניות שלה לא מזיקים אף הם...
אז תכננו יעדי מסלול מובנים: לילה ויום ראשון בפירנצה. אחר כך 3 לילות באיזור מונטפולצ'יאנו עם טיולים בחלק הדרום מזרחי של טוסקנה. לאחר מכן עוד 3 לילות בעיירה וולטרה, צפונית מערבית למונטפולצ'יאנו, משם ניווטנו לחלקים צפוניים יותר של טוסקנה (כולל גיחה לחבל ליגוריה על החוף מצפון לטוסקנה וכמובן חבל היין של קיאנטי - בין סיינה לפירנצה).
אני הולך לנסות לפרט כאן את רוב מה שאכלנו בטיולנו, לרבות איפה אכלנו את מה שאכלנו, בתקווה שלא אשכח שום דבר. (זה לא יכלול עוגיות ומאפים למיניהם שנאכלו על-ידנו בשקיקה בבתי הקפה, לצד האספרסו המשובח של אחה"צ או הקפוצ'ינו המשובח של הבוקר ; לא סנדוויצ'ים או תבשילים שהכנו בעצמו במטבחי האגריטוריסמו בהם לנו ; ולא ארוחות סתמיות שגרתיות על הדרך).
פרק ראשון: פירנצה:
לילה ראשון בפירנצה: 11 ביוני 2015: Firenze pizza night - Fuoco Matto
הגענו לפירנצה בסביבות 9 בערב. אחרי איסוף הרכב השכור והצ'ק אין במלון הזול במרכז העיר, יצאנו בסביבות שעה 22:00 לאכול את הביסים הראשונים בטוסקנה. היינו מורעבים ועייפים ולכן הפתרון הוא או כריך זריז או פיצה. הכנתי מראש רשימה של כמה מקומות אופציונאליים שפתוחים עד מאוחר, שנמצאים במרחק הליכה קצר מהמלון (הרבה מקומות נסגרים די מוקדם, ולא פשוט למצוא מקומות עם אוכל נורמלי אחרי 22:30-23:00, שהם לא ברים).
המקום אליו הגענו, מרחק 3 דקות הליכה מהמלון: Fuoco Matto - מסעדת פיצות וגריל, עם טאבון גדול בפרונט של המסעדה. המסעדה מדורגת כרגע במקום השביעי בין כל המסעדות בפירנצה ב- tripadvisor (דירוג כולל של מקומיים ותיירים, בלי קשר למחירים ולסוג האוכל) וראשונה בין הפיצות.
הזמנו 2 בירות ו-2 פיצות. המחירים ממש לא יקרים. פחות מפיצות הגורמה התל אביביות. האיכות - הכי טובה שטעמתי, ודאי ביחס למחיר.
פיצה אחת כללה רוטב עגבניות מעולה של סאן מרזאנו, גבינת בוראטה סופר טריה (גבינה דומה למוצרלה עם תוכן ממש נוזלי מחלב בקר או באפלו), ארוגולה, עגבניות שרי, אורגנו טרי ושמן זית כתית מעולה. נשמע פשוט אבל כשחומרי הגלם הם באיכות הכי טובה שיש, הבצק פנטסטי והתיבול מדויק, התוצאה מענגת.
הפיצה השניה הייתה שונה לגמרי: פיצה עם רוטב עגבניות, נקניקיות סלסיצ'ה פיקנטיות, מנגולד, צ'ילי אדום, מוצרלה ושמן זית מעולה (מקווה שדייקתי). פיצה פיקנטית ועזת טעמים, ושוב - מעולה שבמעולות.
הפיצות הן פיצות אישיות ממש גדולות, שבצקן נילוש ורודד מול עינינו. בצק מעט עבה מהפיצות הפופולריות התל אביביות, אבל קראנצ'י ומה זה טעים. הטופינג היה מעולה ונדיב בכמותו.
זה היה אחלה סיפתח קולינרי לטיול. הלכנו לישון עייפים, שבעים ומרוצים, עם הרבה ציפיות לצהרי יום המחרת, שם חיכתה לנו חווית המישלן הראשונה.
לצערי אין בנמצא תמונות שלי של המקום ושל הפיצות עצמן. פשלה רצינית. המצלמה הושארה במלון והנייד שבק חיים...
מבטיח שפע של תמונות במסעדות של הימים הבאים...
12 ביוני 2015: צהריים של כוכב מישלן בפירנצה: la Bottega del Buon Caffe:
הזמנתי כאמור מקום מראש לצהרי היום, לשעה 12:30.
המסעדה, בעלת כוכב מישלן אחד, נמצאת בעבר השני של נהר הארנו (לא בצד של הכיכרות המרכזיים). הגענו אליה אחרי טיול בוקר ברחובות פירנצה, כולל טיפוס לנקודת התצפית הגבוהה והיפה ב- Piazzale Michaelangelo. ירדנו מהתצפית מתנשפים ומיוזעים למדי והגענו למסעדה, שממוקמת בסמוך לכיכר יפה בשם Piazza Giuseppe Poggi.
הגענו כ- 20 דקות לפני פתיחת סרוויס הצהריים כך שהיה לנו זמן לקחת קצת אוויר. הצוות נתן לנו לשבת ולהמתין במושבים היפים שמחוץ למסעדה. (הציעו לנו כמובן מים אבל סירבנו בנימוס).
המסעדה הייתה ריקה לחלוטין מסועדים. מנהל המשמרת המחויט הושיב אותנו בשולחן מרכזי שצופה יפה למטבח הפתוח והלא גדול (ישבנו 2 מטר מהמטבח). בזמן הארוחה (קצת יותר משעתיים) הגיעו בסה"כ עוד 3 זוגות שכולם ישבו בחוץ, כך שאנחנו היחידים שנהנו מההצגה הקולינרית בפנים. המסעדה אינה גדולה. יש מקומות ישיבה מקורים בחוץ ויש חדר לא גדול עם מושבים שונים מפוזרים. לצד המסעדה יש גם בר-יין אלגנטי ומאד מושקע (Il Lounge). אחת הסיבות שבחרתי את המסעדה הספציפית הזו, מלבד המיקום שלה והמחירים הדי סבירים, היא העיצוב שלה. לא מצועצע וכבד כמו בהרבה מסעדות מישלן (שנדלירים מפונפנים, כלי קריסטל ומפות לבנות), אלא אלגנטי עם טאצ'ים קלאסיים ומודרניים. בעיניי עיצוב יפה מאד, חמים ונעים (רצפת עץ, שולחנות עץ וכדומה).
צוות המטבח כלל את השף הצעיר למדי (בן 35), אנטונלו סארדי (Antonello Sardi) (*) ועוד 2 סו-שפים (יותר מאוחר הצטרפה גם קונדיטורית). צוות המלצרים כלל 2 מלצרים מחויטים ומתוקתקים. כשנכנסנו השף היה בדיוק עסוק בסשן צילומים שצולם לאיזשהו מגזין קולינארי.
קיבלנו תפריטים והחלטנו די מהר שאם כבר אז כבר - נלך על תפריט הטעימות של 8 מנות לכל אחד, ב-105 יורו לסועד.
יש גם אפשרות לארוחת 6 מנות ב-90 יורו. בנוסף אפשר כמובן להזמין מהתפריט הרגיל. מנות ראשונות (אנטיפסטי) ב- 20 עד 26 יורו למנה, מנות פסטה בכ- 25 יורו למנה, מנות עיקריות סביב 40 יורו למנה וקינוחים סביב 20 יורו למנה. מחירים של מסעדות יקרות בארץ. (ויש כאן גם כמה וכמה שהן משמעותית יקרות יותר).
תחילה קיבלנו כל מיני מתאבנים נחמדים שהם לא חלק מהתפריט:
מקרון עם פטה כבד עוף:
עגבניה "מזויפת" (Fake tomato) - איזשהו קרם בטעם מרוכז של עגבניה ממולא באיזושהי גבינה קרמית. מטורף!
לצידה, טוסט קטן עם אספרגוס ו"קוויאר" יוגורט.
צלוחית מרק מוקצף של תפוחי אדמה עם איזושהי גבינה ששכחתי מהי ושבבי בטטה:
מקלות פרמזן:
הגיעו כמובן גם מבחר לחמי המסעדה המעולים, מים מינרליים משובחים (תוספת תשלום) וכוסית יין לבן מבעבע.
יחד עם הלחם הוגשה דוגמית של שמן הזית המעולה של המסעדה, שמיוצר במיוחד עבורם בחווה שותפה. שמן זית מדהים.
אחרי כל קשקושי ההתחלה הנהדרים התחילו להזרים אלינו את המנות לאיטן. בכל מנה יכולנו לראות את תהליך הכנת המנה והצילחות של השף עד להגשת המנה אלינו ע"י המלצרים בטקסיות מתוזמנת ומדויקת, ממרחק מטר וחצי. חוויה שאני בספק שהיינו זוכים לה ביום אחר או במסעדה אחרת. היה מרתק.
תמונות של שף בפעולה:
דג מקרל (לא זה מהשימורים), ווסאבי, ירקות טריים וקיפוד ים. מדהים.
מנה שנייה:
קרם ברולה של כבד אווז עם גלידת בצל אדום ובריוש. גאוני.
מנה שלישית:
ספגטי "מנצ'יני" עם דג מולית אדומה (ברבוניה אדומה red mullet), סלרי ופירורי לחם קריספיים. טוב מאד (אבל בעיניי המנה הכי פחות wow בארוחה).
מנה רביעית:
רביולי במילוי דג נזיר (שד ים או בקיצור monkfish) ובוטרגה (ביצי דג) של קיפון בורי (grey mullet).
רביולי מושלם עם מילוי מדהים.
מנה חמישית:
דג amberjack (סריול אטלנטי או אינטיאס בשמו העממי) עם קרם סלרי ובצלים.
במקרה שלנו הוא הוגש גם עם אפונת גינה טרייה. מנת דג מושלמת.
מנה שישית:
בשר חזה של יונה (pigeon) מהעיר פייסולה בטוסקנה עם כבד אווז, גזר, מנגולד ופולי קקאו.
מנה אדירה.
עד כאן מנות מלוחות.
יותם עשה הפסקת סיגריה לפני הקינוחים והמנהל הראה לי במקביל את בר היין וחדר היין היפה שלהם. מרשים ואלגנטי ביותר. לצערי אין תמונות כי שמרתי על הסוללה ההולכת ומתרוקנת. (מי שמאד חשוב לו לראות תמונות של זה, שיחפש את האתר שלהם בגוגל ויכנס לאתר של ה-lounge). המנהל שאל אותי מאיפה אנחנו ואמרתי שמישראל ואז הוא סיפר לי שיש אצלם סו שף ששמו ארץ. אמרתי לו שכנראה מדובר בשם ארז, שהוא גם שם משפחתי, ושאצלנו האות z מבוטאת כ-ז' ולא כ-צ'. לצערנו את ארז הסו-שף הישראלי לא זכינו לפגוש (*).
מנה שביעית וקינוח ראשון:
עוגת הגבינה של לה בוטגה. עוגת גבינה מופלאה. אחד הקינוחים הכי מדהימים שטעמתי. יש בה גם סורבה מנגו מדהים וכל מיני פירות יער בטקסטורות שונות.
מנה שמינית וקינוח שני:
מרק מינסטרונה של פירות וירקות טריים. מנה נפלאה ומרעננת. סיום מושלם לארוחה.
צ'ופר אחרון ממש לסיום עם האספרסו שהזמנו: שוקולד מריר ושוקולד לבן עם אגוזים בתוצרת עצמית:
את המנות ליווינו עם כוסות יין לבן Cervaro della Sala מיקב Antinori. יין של 85% שרדונה ו-15% ענב מסוג גרצ'טו. היין הלבן הכי טוב ששתיתי בחיים.
זהו. זו הייתה ארוחת המישלן הראשונה של יותם ושלי. בהחלט הגיע הזמן. זכינו לחוויה קולינרית אדירה ונדירה. התמזל מזלנו להגיע בסרוויס שבו היינו למעשה קליינטים יחידים וזכינו להצגת תכלית פנטסטית מהשף ומהצוות. שירות מתוקתק ברמה מטורפת. תזמון מנות מושלם. שירות סופר מוקפד ומקצועי (מחליפים סכו"ם כמובן בכל מנה ומנה) אבל עדיין מחויך וחביב. והכי חשוב כמובן - מנות נפלאות אחת אחרי השנייה. יצירתיות, מקוריות, מצולחתות נהדר וטעימות להפליא. שילובים נהדרים של טעמים, מרקמים וחומרי גלם מקומיים מעולים. מנות ברמה הכי גבוהה שאכלתי. אנטונלו השף יצא אלינו מהמטבח אחרי הארוחה, לחץ את ידנו והיה מאד נחמד. הוא כמובן היה מבסוט לשמוע שאהבנו מאד כל ביס וביס.
המסעדה אגב מדורגת כרגע במקום ה-63 הכולל בין כל המסעדות בפירנצה באתר tripadvisor (מתוך 1,912 מסעדות כרגע) וכשמחפשים רק לפי מסעדות יוקרה היא מדורגת במקום השמיני בפירנצה.
la Bottega del Buon Caffe קיבלה את כוכב המישלן לראשונה השנה (ספטמבר-אוקטובר 2014) ורואים שזה עדיין לא מובן מאליו עבורם, והם יוצאים מגדרם כדי להעניק חוויה מיוחדת גם לתיירים פשוטי עם כמונו.
במילה אחת - תענוג.
(*) מתישהו בתחילת 2019 היו חילופי שפים במסעדה. Sardi השף הראשי עזב כדי לבשל במסעדה חדשה בשם Tenuta Le Tre Virtù. מי שמחליף אותו כשף הראשי הוא לא אחר מאותו סו שף ישראלי שכשכתבתי את הפוסט ידעתי רק את שמו הפרטי ארז. שמו המלא - ארז אוחיון. כבוד למגזר. מקווה ומאחל שכוכב המישלן יישמר.
בפרק הבא - מדרימים למונטפולצ'יאנו וממשיכים לאכול טוב, כולל עוד מסעדת מישלן במבצר מימי הביניים...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה