עסקית יומולדת 40 במזללה - האחות הקטנה של כתית מתבגרת יפה (*)...

אז היום אחותי אילת ואני חגגנו 40 שנים להיווסדנו. un fucking believable... עברו מהר השנים...
לקחנו יום חופש ויחד עם אימנו היקרה ועם ערן גיסי קפצנו לעסקית צהריים בתל אביב. 

היעד הנבחר - המזללה של מאיר אדוני. 

רצינו מקום עם אווירה טובה ואוכל טוב ומוקפד, שלא יהיה פלצני וכבד מדי. חלק מהמסעדות שעונות על הדרישות סגורות לצהריים, למשל פיצרוי המעולה. לנמל תל אביב לא התחשק לי להגיע לכן קיטשן מרקט נדחתה הפעם. מסעדות איטלקיות פסלתי על הסף כי אני צריך לשמור מקום לדבר האמיתי ממחר, בטוסקנה...

במזללה שנפתחה ברח' נחלת בנימין לפני כ-4 שנים יצא לי לשבת מספר פעמים. לרוב על הבר בעסקיות צהריים. תמיד נהניתי מהמסעדה, מהאוכל, מהשירות ומהאווירה. הפעם האחרונה הייתה לפני כשנתיים ולכן התאים לי לחזור כעת.

המזללה מוגדרת כאחות הצעירה והשובבה של כתית (בעיניי בכירת המסעדות בארץ), שכיום יושבת בחלל קטן צמוד לחלל של המזללה, מאחורי דלתות לבנות כבדות. האוכל הרבה יותר משוחרר וקליל. אין כאן השקעה מטורפת בעיצוב המנות כמו שיש בכתית. גם טכניקות הבישול הרבה יותר פשוטות. המחירים בהתאם זולים בהרבה. השף בפועל הוא בחור בשם אסף שטרן (*).

העסקיות מורכבות מ-4 טווחי מחירים: 75 ש"ח, 89 ש"ח, 99 ש"ח ו-137 ש"ח. מחירים לא זולים אבל בהחלט סבירים. 
מקבלים מאזט למנה ראשונה, מנה עיקרית ולחם. המחיר נקבע לפי מחיר העיקרית.

הלחם מוגש בשקיות נייר חומות ומגיע עם חמאה ואיולי צ'ילי נחמד. תחילה הגיעו 4 פרוסות ואח"כ היה refill לפי דרישה.

הזמנו 4 מאזטים שונים לארבעתנו. שניים הם חלק מהתפריט הרגיל: 

סגול: חסת ג'ם מעושנת, סלקים מוחמצים, תפוח עץ, בצל סגול, יוגורט יוזו, אגוזי מלך, ויניגרט הדרים.

שורשים: גזר, בצל סגול, צנונית, קולורבי, שומר, רוקט, ויניגרט, ליים, בוטנים מסוכרים.

יחד איתם שני מאזטים ספיישל:
כרוב ממולא באורז עם רוטב עשיר של עגבניות, טחינה ויוגורט.

סלט תאילנדי חריף, עם נבטים, חסה, אצות, בצל סגול ואטריות שעועית שחורה.

כל המאזטים היו מצוינים. פרשיים וטעימים. כולם היו מתובלים מעולה והיה תענוג לטבול בסוף את הלחם ברטבים ולנשנש.
גודל המאזטים אגב נדיב למדי. 

המנות העיקריות הנבחרות היו:

"דג ערבה": פילה בורי, מיקס עגבניות ערבה, חמאת עגבניות שרופות, קרם חציל לבן, קריספי לימה, בזיליקום, מוצרלה בפאלו.
זו מנה במסלול של 99 ש"ח שאמא שלי הזמינה. מנה טעימה מאד. בינונית בגודלה אבל עשירה בטעמיה. יש 2 פילטים לא גדולים של בורי, אבל הם עשויים כמו שצריך.

סקלופיני עגל, אטריות יפניות, אצות היג'יקי, פטריות יער מעושנות, בצל ירוק, באק-צ'וי, קשיו, רוטב צדפות דבש, קרם פרש. המנה שאחותי הזמינה. מהמסלול היקר של 137 ש"ח. מנה לא זולה אבל מעולה. מנה גדולה מאד שתספק יפה סועד רעב. אחותי השאירה כמעט 1/3 מנה, שאנחנו נהנינו לנשנש אחרי שסיימנו את המנות שלנו. זו מנה באמת נהדרת. עשירת טעמים. נתחי בשר (נראה לי שפילה עגל) פנטסטיים. רכים וטעימים להפליא. הרוטב שנמזג בנדיבות נהדר אף הוא וגם שאר הירקות והפטריות מעולים.

פילה עגל בתערובת פלפלים: נתחי פילה עגל עם נקטרינה, ליקריש (ליקריץ), שעועית שחורה, שאלוטס, קריספי פולנטה, קרם אריסה מקסיקנית וויניגרט מנדרינה. מנה של 137 ש"ח. זו מנה חדשה בתפריט (באתר זה עדיין לא מעודכן). מנה שערן גיסי הזמין ואכל בהנאה רבה. שוב - בשר מעולה, רוטב מעולה. שילוב טעמים ומרקמים מוצלח. אחלה.

סנדוויץ שקדים: בייגלה ירושלמי, שקדים תחתונים על הגריל, סלסת ירקות גריל, טחינה "הר ברכה", כוסברה ותפוצ'יפס מעושן. זו מנת ספיישל חדשה. אני הזמנתי אותה מתוקף חיבתי הגדולה לשקדי עגל. היא עלתה 89 ש"ח. הבייגלה נחצה לשניים והוגש פתוח עם כל הכבודה הנ"ל על גבי קרש עץ. מה אומר לכם? נהניתי מאד. היה טעים ביותר. הבייגלה היה נהדר. הבשר היה מצוין. התיבול מעולה. תענוג. הדבר היחיד שבאופן אישי הייתי מוסיף זה איזשהו אלמנט פיקנטי בסלסת הירקות גריל. 

לסיום הזמנו קינוח אחד ויחיד. שמרנו מקום לגלידות ב- Arte שבהמשך הרחוב...

ברולה שוקולד קרמל: נקטרינה מזוגגת, קציפת שוקולד פטל (מגניב...), שטרויזל וניל, ספוג שוקולד, שוקולד פלקסי, מיקרו בזיליקום. יופי של מנת קינוח. מגיעה עם אפקט קל של עשן כמעין רמז להתמחות של מאיר אדוני במטבח מולקולרי. מנה מאד שוקולדית, עם שוקולד במספר מרקמים וצורות. לא מתוקה מדי וזה כמובן פלוס גדול. עלות הקינוח היא 45 ש"ח. 

זהו. אכלנו נהדר. כל המנות היו טובות מאד. יופי של ביצועים. השירות היה מצוין. מלצרים מקצועיים ונחמדים מאד שבהחלט הוסיפו לאווירה הטובה והקלילה של המסעדה. המזללה היא אופציה נהדרת לעסקית צהריים מושקעת ומעניינת. 

לי כאמור זו פעם רביעית או חמישית במסעדה וזה ללא ספק הביקור המוצלח ביותר מכולם. נדמה לי שהשנים עשו למזללה רק טוב. אם בשנה הראשונה יצא לי לטעום מנה או שתיים פחות מוצלחות (חלק טבעי מהתהוות של תפריט במסעדה חדשה), הרי שעכשיו כל מה שטעמנו היה מוצלח וטעים מאד. המזללה היא עדיין האחות הקטנה והשובבה של כתית אבל היא בהחלט מתבגרת ומתפתחת יפה מאד... 

(*) אסף שטרן עזב במאי 2016.


חזרה לעסקית במזללה - חול המועד סוכות - אוקטובר 2016:

עסקית על הבר. 97 ש"ח עלותה.

מנה ראשונה של סלט סלקים. מנה די חדשה בתפריט. סלקים, עלי סלק, אגוזים, תפוחים, משמש אוזבקי, חסה
ונדמה לי גם חמוציות. סלט טעים ונעים עם תיבול חמצמץ-מתקתק טוב מאד. 

לצדו - לחמים טובים עם חמאה ואיולי פלפלים (לחם מחמצת לבן וזרעי כוסברה, לחם שיפון צימוקים)

למנה העיקרית אכלתי בפעם הראשונה כאן את אחת ממנות הדגל - קרואסון המוח. קרואסון מוח עגל צרוב בחמאת מרווה, תפוחי ראטה באיולי לימונים כבושים ויוזו ,תבשיל חצילים עגבניות ופפריקה, ביצה כבושה בכורכום, סלט שוק ותערובת זיתים. מנה טעימה אבל ציפיתי ליותר. אני מת על מוח ולדעתי הוא הולך כאן לאיבוד בתוך הקרואסון ובתיבול הדומיננטי (המעולה לכשעצמו) של הלימונים הכבושים והיוזו. במחיר של המנה אני רוצה גם כמות גדולה יותר של בשר. עוד אכזבה יחסית היווה סלט השוק שהיה סתם ירקות חצויים מתובלים בשמן זית ולימון. לא מבין למה אני אמור לאכול 1/2 צנונית תפלה או גבעול בצל ירוק. לדעתי זו עצלות. תחתכו סלט דק כמו שצריך ותבלו אותו כמו שצריך. אין כוח - תסתפקו בסלט עגבניות פיקנטי שהיה עובד כאן יפה.

(*) עדכון טרי (יולי 2016): המזללה וכתית צפויות להיסגר במהלך חודש דצמבר. כתית, כנראה מסעדת הגורמה/יוקרה הבולטת והמושקעת ביותר בארץ (לטעמי הייתה שווה בקלות כוכב מישלן) תיסגר אחרי לא פחות מ-15 שנות פעילות. עצוב. מאיר אדוני לא יישאר מובטל. הוא שוקד על פתיחת מסעדה בשם נור בניו יורק. מקנא בחברו אסף גרניט כנראה...
מסעדותיו הכשרות במלון קרלטון תישארנה.