הרובע השישי זה מסעדת ביסטרו ברח' ז'בוטינסקי בתל אביב, לא רחוק מכיכר המדינה.
לפני כן הייתה באותו מקום מסעדה בשם שה-קורין שהייתה ביסטרו בלגי והמחליפה שלה, "הרובע השישי" היא ביסטרו צרפתי.
המקום זוכה לביקורות אוהדות למדי מאז שנפתח ויצא לי להיות פעם אחת בעסקית צהריים לפני כשנה ובהחלט נהניתי אז. (הזמנתי את סלט הסן ז'רמן - חסות, סלק, גבינת צאן, אגסים ואגוזים ואת הטרטר הפריזאי). הייתה עסקית מוצלחת וטעימה. סלט טרי ומרענן וטרטר מצוין.
לכן, כשראיתי את שמה של המסעדה ברשימת המסעדות המשתתפות בשף תאכל באוגוסט האחרון שמחתי.
הזמנתי מקום עם שותפתי בהווה ושותפתי בעבר והגענו.
התפריט המוצע היה תפריט חלקי שיועד לפסטיבל. זה כמובן מקובל ומובן. צריך היה לבחור מנה עיקרית אחת מתוך 5 אופציות ומנה ראשונה אחת מתוך 5 אופציות.
הבעיה הראשונה הייתה מיד כשהתיישבנו. המלצרית הלא חביבה אמרה ביובש שבמנת המבורגר "הגבעה הצרפתית" אזלו הלחמניות ולכן הוא מוגש על הצלחת ללא הלחמניה. מבאס. דווקא בניתי על המנה הזו, ולא התחשק לי לאכול קציצה על הצלחת. גם מנת הכבד הקצוץ המוגש על בריוש ובצל מקורמל אזלה. כלומר, התחלתי את הערב כששתי המנות שבניתי עליהן, לא קיימות. נהדר. לפחות נשארו 80% זמינים מהתפריט.
טוב, בכל זאת מצאנו מה להזמין. שותפתי הנוכחית הזמינה למנה הראשונה את סלט הסן ז'רמן שכלל הפעם חסות מסמורטטות למדי עם רוטב עייף. הרבה פחות מוצלח מהמנה שיצא לי לאכול באותה עסקית צהריים. שותפתי בעבר ואני הזמנו מנה של קרואסון פירות ים (קלמרי ושרימפס) שהוגש עם בצל סגול, עירית ויוגורט. החלק המוצלח של הערב. מנה חביבה בסך הכל.
אלה היו המנות הראשונות. עד כאן הכל סביר.
הגענו למנות העיקריות. מה שהלך כאן הוא לא פחות מביזיון. עלבון לאינטליגנציה שלי כסועד.
שותפתי הנוכחית הזמינה את ההמבורגר הצמחוני. לא זוכר ממה הוא עשוי. זה לא ממש חשוב. מה שחשוב הוא שפרוסת העגבנייה שקישטה את הקציצה הכילה בתוכה זבוב שחור. גדול. הזבוב היה ממש מוטבע בעגבנייה. לא מעורר תיאבון. זה לא היה זבובון קטן. זה היה ואחד זבוב שעין מקצועית צריכה הייתה להבחין בו בקלות.
שותפתי לשעבר הזמינה את ההמבורגר הרגיל. כאמור נטול הלחמניה. ביקשה אותו מדיום וול. הוא הגיע מדיום רייר. מדמם. אין כאן מקרה שהמלצרית טעתה ברישום. זה פשוט ביצוע גרוע של טבח שלא יודע לבשל או פשוט זורק ז'. אני אישית אוהב גם בשר שהוא בדרגת רייר, או בשר נא, ולכן כשאני רואה קצת אדום בצלחת זה לא מפריע לי, אבל למי שאוהב את הבשר שלו עשוי היטב, זה יכול להיות לא נעים. ובכל זאת זו טעות שכן אפשר לתקן ע"י טיגון נוסף של הקציצה.
נמשיך...
אני הזמנתי את הבויאבז - מרק דגים בנוסח מארסיי, עם פירות ים, זעפרן ופסטיס. נשמע מבטיח.
אני חובב גדול של דגים ופירות ים, גם כסועד במסעדות וגם כבשלן חובב בבית, ולכן כבר מזמן למדתי להבחין בין מוצר טרי, למוצר קפוא או לא טרי.
הגיעה המנה שלי. שותפותיי לארוחה עיקמו את האף ושאלו מה לעזאזל הריח הזה. אני הרחתי אבל נתתי צ'אנס. טעמתי כף אחת. היה נורא. ניסיתי להוסיף מלח, כי הביס הראשון היה תפל ומעופש. לא עזר. הטעם והריח היו נוראיים. מרק אפרפר, דלוח ומעופש, בלי טעם ועם ריח רע. הוא הרגיש כמו מים עומדים. ניסיתי לתת ביס באחד השרימפסים. הרגשתי משהו צמיגי לחלוטין ודי בלתי נגיס.
קראתי למלצרית ואמרתי לה שהמנה לא ראויה למאכל. שאין מצב שהדגים ופירות הים טריים, ושאין סיכוי שהמרק בושל באותו יום. היא חזרה מהמטבח וטענה שכל המוצרים שהם משתמשים בהם הם טריים. חזרתי וטענתי שהמרק הזה לא יכול להיות טרי ושהוא מרגיש כמו מרק דגים שבושל לפני כמה ימים ופשוט חומם מחדש, כולל הדגין ופירות הים שבו. ביקשתי ממנה שתקרא לטבח או אחראי ושהוא יגיד לי בפנים שהמוצר טרי ושהמרק טרי. זה כמובן לא קרה.
מיותר לציין שהמנה הספציפית הזו הייתה המנה הגרועה ביותר שהגישו לי במסעדה ישראלית אי פעם.
כמובן שכל המנות העיקריות הוחזרו למטבח. הוצע לנו ע"י המלצרית להזמין מנות חלופיות, אבל ויתרנו. מה לעשות, את התיאבון כבר איבדנו. ביקשנו חשבון וחויבנו בסופו של דבר רק על המנות הראשונות. על השתייה שכן שתינו לא חייבו אותנו. לפחות זה.
ביקשנו חשבון. לא שמענו הסברים או התנצלות של ממש. מה שאותי עצבן זה שאף אחראי/מנהל/טבח/שף לא יצא לבדוק על מה התלונות ולספק הסבר. השאירו את העבודה למלצריות. תכל'ס, עם כאלה פאשלות ופדיחות, אולי גם אני כאחראי הייתי נשאר להתחבא במטבח.
ההערכה שלי היא שהשף עצמו לא היה במסעדה כלל באותו יום. זה היה היום האחרון של הפסטיבל וכנראה שהצוות התעייף מהעניין של אנשים שבאים לאכול בזול... נראה היה שהאוכל שקיבלנו בושל או חומם ע"י מישהו חובבן, והעובדה שאף איש צוות "בכיר" לא הראה את הפרצוף שלו במסעדה בכל הזמן הזה, מחזקת את ההשערה שלי. לא מקצועי ומביש.
בקיצור, כמו שאפשר להבין זה היה ערב קולינרי לא מלהיב במיוחד. לא משהו... יש לי גם הרגשה ששותפותיי ואני לא נחזור למסעדה...
(*) עדכון מיולי 2016: עברתי ליד המסעדה באחד מימי יולי וראיתי שהמקום נטוש. בחיפוש בגוגל רשום שהמקום סגור לצמיתות. לא היו לסגירה אזכורים בתקשורת. קשה לומר שהסגירה מפתיעה. מסעדה שמתנהלת בחובבנות וחיה על קופונים לא יכולה לשרוד לאורך זמן.
לפני כן הייתה באותו מקום מסעדה בשם שה-קורין שהייתה ביסטרו בלגי והמחליפה שלה, "הרובע השישי" היא ביסטרו צרפתי.
המקום זוכה לביקורות אוהדות למדי מאז שנפתח ויצא לי להיות פעם אחת בעסקית צהריים לפני כשנה ובהחלט נהניתי אז. (הזמנתי את סלט הסן ז'רמן - חסות, סלק, גבינת צאן, אגסים ואגוזים ואת הטרטר הפריזאי). הייתה עסקית מוצלחת וטעימה. סלט טרי ומרענן וטרטר מצוין.
לכן, כשראיתי את שמה של המסעדה ברשימת המסעדות המשתתפות בשף תאכל באוגוסט האחרון שמחתי.
הזמנתי מקום עם שותפתי בהווה ושותפתי בעבר והגענו.
התפריט המוצע היה תפריט חלקי שיועד לפסטיבל. זה כמובן מקובל ומובן. צריך היה לבחור מנה עיקרית אחת מתוך 5 אופציות ומנה ראשונה אחת מתוך 5 אופציות.
הבעיה הראשונה הייתה מיד כשהתיישבנו. המלצרית הלא חביבה אמרה ביובש שבמנת המבורגר "הגבעה הצרפתית" אזלו הלחמניות ולכן הוא מוגש על הצלחת ללא הלחמניה. מבאס. דווקא בניתי על המנה הזו, ולא התחשק לי לאכול קציצה על הצלחת. גם מנת הכבד הקצוץ המוגש על בריוש ובצל מקורמל אזלה. כלומר, התחלתי את הערב כששתי המנות שבניתי עליהן, לא קיימות. נהדר. לפחות נשארו 80% זמינים מהתפריט.
טוב, בכל זאת מצאנו מה להזמין. שותפתי הנוכחית הזמינה למנה הראשונה את סלט הסן ז'רמן שכלל הפעם חסות מסמורטטות למדי עם רוטב עייף. הרבה פחות מוצלח מהמנה שיצא לי לאכול באותה עסקית צהריים. שותפתי בעבר ואני הזמנו מנה של קרואסון פירות ים (קלמרי ושרימפס) שהוגש עם בצל סגול, עירית ויוגורט. החלק המוצלח של הערב. מנה חביבה בסך הכל.
אלה היו המנות הראשונות. עד כאן הכל סביר.
הגענו למנות העיקריות. מה שהלך כאן הוא לא פחות מביזיון. עלבון לאינטליגנציה שלי כסועד.
שותפתי הנוכחית הזמינה את ההמבורגר הצמחוני. לא זוכר ממה הוא עשוי. זה לא ממש חשוב. מה שחשוב הוא שפרוסת העגבנייה שקישטה את הקציצה הכילה בתוכה זבוב שחור. גדול. הזבוב היה ממש מוטבע בעגבנייה. לא מעורר תיאבון. זה לא היה זבובון קטן. זה היה ואחד זבוב שעין מקצועית צריכה הייתה להבחין בו בקלות.
שותפתי לשעבר הזמינה את ההמבורגר הרגיל. כאמור נטול הלחמניה. ביקשה אותו מדיום וול. הוא הגיע מדיום רייר. מדמם. אין כאן מקרה שהמלצרית טעתה ברישום. זה פשוט ביצוע גרוע של טבח שלא יודע לבשל או פשוט זורק ז'. אני אישית אוהב גם בשר שהוא בדרגת רייר, או בשר נא, ולכן כשאני רואה קצת אדום בצלחת זה לא מפריע לי, אבל למי שאוהב את הבשר שלו עשוי היטב, זה יכול להיות לא נעים. ובכל זאת זו טעות שכן אפשר לתקן ע"י טיגון נוסף של הקציצה.
נמשיך...
אני הזמנתי את הבויאבז - מרק דגים בנוסח מארסיי, עם פירות ים, זעפרן ופסטיס. נשמע מבטיח.
אני חובב גדול של דגים ופירות ים, גם כסועד במסעדות וגם כבשלן חובב בבית, ולכן כבר מזמן למדתי להבחין בין מוצר טרי, למוצר קפוא או לא טרי.
הגיעה המנה שלי. שותפותיי לארוחה עיקמו את האף ושאלו מה לעזאזל הריח הזה. אני הרחתי אבל נתתי צ'אנס. טעמתי כף אחת. היה נורא. ניסיתי להוסיף מלח, כי הביס הראשון היה תפל ומעופש. לא עזר. הטעם והריח היו נוראיים. מרק אפרפר, דלוח ומעופש, בלי טעם ועם ריח רע. הוא הרגיש כמו מים עומדים. ניסיתי לתת ביס באחד השרימפסים. הרגשתי משהו צמיגי לחלוטין ודי בלתי נגיס.
קראתי למלצרית ואמרתי לה שהמנה לא ראויה למאכל. שאין מצב שהדגים ופירות הים טריים, ושאין סיכוי שהמרק בושל באותו יום. היא חזרה מהמטבח וטענה שכל המוצרים שהם משתמשים בהם הם טריים. חזרתי וטענתי שהמרק הזה לא יכול להיות טרי ושהוא מרגיש כמו מרק דגים שבושל לפני כמה ימים ופשוט חומם מחדש, כולל הדגין ופירות הים שבו. ביקשתי ממנה שתקרא לטבח או אחראי ושהוא יגיד לי בפנים שהמוצר טרי ושהמרק טרי. זה כמובן לא קרה.
מיותר לציין שהמנה הספציפית הזו הייתה המנה הגרועה ביותר שהגישו לי במסעדה ישראלית אי פעם.
כמובן שכל המנות העיקריות הוחזרו למטבח. הוצע לנו ע"י המלצרית להזמין מנות חלופיות, אבל ויתרנו. מה לעשות, את התיאבון כבר איבדנו. ביקשנו חשבון וחויבנו בסופו של דבר רק על המנות הראשונות. על השתייה שכן שתינו לא חייבו אותנו. לפחות זה.
ביקשנו חשבון. לא שמענו הסברים או התנצלות של ממש. מה שאותי עצבן זה שאף אחראי/מנהל/טבח/שף לא יצא לבדוק על מה התלונות ולספק הסבר. השאירו את העבודה למלצריות. תכל'ס, עם כאלה פאשלות ופדיחות, אולי גם אני כאחראי הייתי נשאר להתחבא במטבח.
ההערכה שלי היא שהשף עצמו לא היה במסעדה כלל באותו יום. זה היה היום האחרון של הפסטיבל וכנראה שהצוות התעייף מהעניין של אנשים שבאים לאכול בזול... נראה היה שהאוכל שקיבלנו בושל או חומם ע"י מישהו חובבן, והעובדה שאף איש צוות "בכיר" לא הראה את הפרצוף שלו במסעדה בכל הזמן הזה, מחזקת את ההשערה שלי. לא מקצועי ומביש.
בקיצור, כמו שאפשר להבין זה היה ערב קולינרי לא מלהיב במיוחד. לא משהו... יש לי גם הרגשה ששותפותיי ואני לא נחזור למסעדה...
(*) עדכון מיולי 2016: עברתי ליד המסעדה באחד מימי יולי וראיתי שהמקום נטוש. בחיפוש בגוגל רשום שהמקום סגור לצמיתות. לא היו לסגירה אזכורים בתקשורת. קשה לומר שהסגירה מפתיעה. מסעדה שמתנהלת בחובבנות וחיה על קופונים לא יכולה לשרוד לאורך זמן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה