יום שבת, 18 באוקטובר 2014

טופולופומפו - מטבח האש המושקע של קונפורטי

מה לא נכתב על טופולופומפו...
אינספור ביקורות וגיבובי מילים על המיליונים שהושקעו, העיצוב, האוכל, השף...
אני מאלה שחושבים שאבי קונפורטי הוא אחד השפים הטובים והמוכשרים בארצנו. אני מאד אוהב את צפרה. היא אחת האסייתיות הטובות בארץ. אני עוד יותר אוהב את האוכל של צ'ימיצ'נגה זצ"ל... שבוע צ'ימיצ'ינגה שפעם בשנה מצוין בצפרה הוא עונג צרוף. יקר אבל שווה ביותר.

יצא לי להיות פעמיים בטופולופומפו. שתי הפעמים במסגרת עסקית הצהריים.
למי שמחפש אוכל אסייתי מושקע, יצירתי, טעים - זה המקום בשבילו.
נכון. המחירים יקרים, אבל בעסקית הצהריים אפשר ליהנות בלי לקרוס כלכלית...
עלות העיסקית היא מחיר העיקרית + ראשונה לבחירה + כוס שתייה.

המסעדה עצמה מושקעת מאד. חלל המסעדה הוא אחד המרשימים שיש לטעמי בארץ, וזה בהחלט מוסיף לחוויית האכילה. חלק מהעניין זה "לאכול עם העיניים" וזה נכון לא רק לצלחות ולעיצוב המנות אלא גם לעיצוב המסעדה.



אז מה אוכלים?
המוטו של המסעדה זה "מטבח האש של קונפורטי". בחלל המסעדה אכן אפשר להבחין באש הפורצת מהמטבח הפתוח אבל
בגדול האוכל לא מאד רחוק מצפרה הותיקה והטובה. אולי קצת יותר smoky ו- fiery...

בביקור הראשון אכלתי את הכרובית המושחרת למנה ראשונה. מנה נחמדה. לא יותר. לעיקרית הזמנתי את הפילה הלבן בשבעה תבלינים. הפילה הלבן מגיע עם דאל של שעועית שחורה וקורמה תירס קלוי. מנה מצוינת ועזת טעמים. הייתי שמח למעט יותר תוספת של שעועית שחורה ותירס לצד הבשר.
עלות העסקית הזו הייתה 128 ש"ח.

בביקור השני במהלך חול המועד סוכות אכלתי למנה הראשונה מנה חדשה בתפריט שלצערי עדיין לא מעודכנת באתר ולא רשמתי את שמה המלא. מדובר בגדול בהר-גאו: כיסונים נימוחים ממולאים בבשר בקר, מונחים על מטבל מוקצף של תירס (כמו פולנטה אוורירית). אחלה מנה.
לעיקרית הזמנתי את אחת המנות היקרות בתפריט הצהריים - הג'אקרטה ביף. מנה של 135 ש"ח. נתח הבקר בושל מאונטריב משובח והיה פשוט מעולה. רך ונימוח. הרוטב על שלל מרכיביו היה מעולה.
המינוס היחיד הוא שלדעתי נדרשת תוספת יותר רצינית למנה העיקרית. היא מגיעה כאמור עם רוטב נהדר, ראנדאנג אגוזים ופלפל ג'אווה ארומטי. לצד הבשר מוגשת סאגת אורז אינדונזית, שזו מעין עוגת אורז דקה ופריכה ממולאת בשר. תוספת לא מספיקה. אני ביקשתי תוספת של אורז פשוט כדי שאוכל לספוג יפה את הרוטב וקיבלתי כזו. לא חויבתי עליה.
עוד מינוס: הקינוחים בצהריים מתומחרים לפי מחירי הערב. אין שום הנחה במסגרת העסקית. 15%-10% הנחה היו עושים את העבודה. בכל זאת הזמנתי את מנת האננס לוטי: אננס צלוי, ברולה דבש דקלים וסורבה אגוזי קוקוס. 48 ש"ח. יקר אבל קינוח פנטסטי...

























חזרה לטופולופומפו: עסקית צהריים - ספטמבר 2016:

אחרי די הרבה זמן חזרתי למסעדה. עסקית. מסעדה כמעט מלאה. ישבתי בשולחן הגבוה המרכזי בצד הקרוב למטבח האש הפתוח. העסקית כוללת מנה ראשונה, עיקרית ושתייה (שתיתי לימונדת אשכוליות צוננת).

מנה ראשונה: פמפקין סאקו סאי: כיסון טפיוקה, דלעת צלויה, עוף וקשיו. רוטב חרפרף מתקתק ומלא טעם. מנה קטנה, יפה וטובה.



מנה עיקרית: קארי ברווז אדום: חזה ברווז, אננס לח בקארי עגבניות תאילנדי ואורז יסמין. עלות המנה והעסקית כולה 110 ש"ח. המנה הייתה טובה מאד. שוב - רוטב פיקנטי ועז טעם. הברווז היה רך וטוב. בקיצור - עבודה טובה.





















שתי המנות השביעו לחלוטין אבל רציתי גם קינוח. לצערי מחירי הקינוחים כאן מוגזמים לחלוטין. כולם חוצים כבר את רף 50 השקלים (מגיעים ל-56 ו-58 ש"ח). אז נכון שאלה המחירים במסעדות היוקרה, אבל לטעמי בצהריים יש מקום להנחה מסוימת. ויתרתי בצער.
שורה תחתונה: טופולופומפו ממשיכה להיות אסייתית איכותית ומושקעת ביותר. התענוג לא זול אבל הוא תענוג...




אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה