ב-2015-2106 היה איזשהו גל מקסיקני זמני של מסעדות/דוכני טאקו שנפתחו בתל אביב. כל מיני מקומות טובים וטובים פחות נפתחו אז ונסגרו די מהר, למשל פאנצ'ו, אל טאקו, לוס ברנינג טאקוס (שבה דווקא אכלתי והייתה מוצלחת מאד), דייגו סאן (שבה גם אכלתי והייתה פחות מוצלחת). בין לבין פעלו ועדיין פועלות כל מיני מסעדות מקסיקניות לכאורה כמו מקסיקנה, מסקל, טאפאצ'ולה שגם בהן מגישים מנות טאקו. הייתה גם אל גאטו אזול שהפעילה מסעדת אואזיס, יש את הטאקרייה (כנראה המצליחה ביותר מבין המזללות המקסיקניות), בשוק הכרמל פועל כמה שנים דוכן העונה לשם ויוה מקסיקו או ויוה מחיקו, יש את לה מעלה המשובחת (בעיניי הטובה במקסיקניות ארצנו). בקיצור - אין ממש שפע של אופציות.
בחודשים האחרונים יש גל חדש של טאקריות. אני ביקרתי בשבועות האחרונים בלא פחות מארבעה מקומות חדשים למדי ובהחלט יתכן שיש עוד. על שלושה מהם קראתי בכתבות כאלה ואחרות באתרי וקבוצות אוכל - דה טאקו, לה אסקינה וקליפורניה. ברביעי - לוס גרינגוס - נתקלתי בדרכי ללה אסקינה כי הוא ממוקם ממש באותו רחוב. בקיצור - זה הולך להיות פוסט עם הרבה טאקו, לאו דווקא מקסיקני, והרבה חריף.
דה טאקו (*) - שחר וולמר אקס משחקי השף עושה טאקו לא קונבנציונאלי בנחמני פינת יהודה הלוי:
דה טאקו נפתח מתישהו בסוף מאי-תחילת יוני. המקום הוא בבעלות בחור בשם שון קרול והאחראי על האוכל הוא השף הצעיר שחר וולמר (היום בן 26-7) שבגיל 19 כיכב בעונה הראשונה של משחקי השף ועבד בין היתר בכתית, יא פאן ועוד. בשנים האחרונות הוא בילה במקסיקו ועבד שם בכמה מסעדות ומכאן החיבור לדה טאקו. יצא לי לחזור 3 פעמים למקום אז כנראה שהעסק מוצלח בעיניי. כרגע עובדים על הרחבת החלל הפנימי, כי נכון לעכשיו יש בר פנימי קטן שיושב על מטבח קטנטן ושולחנות בחוץ (שזה big no עבורי בקיץ התל אביבי). בשלושת ביקוריי ישבתי על הבר בפנים בניסיון נואש להרגיש מיזוג כלשהו. המנות הראשונות שאתאר נאכלו דווקא בארוחה השנייה שלי בדה טאקו.
התפריט משתנה וכולל כמה מנות ליד הטאקו ומבחר של מנות טאקו שכמובן מומלץ לגוון ולהזמין כמה מהן. וולמר לא מנסה להתחנף ולהכין טאקו סטנדרטי שמותאם לחך הישראלי. נכון שיש מילוי של בקר בבישול ארוך (גם הוא מבושל בשומן חזיר) אבל אפשר למצוא כאן לשון, מוח, צ'וריזו חזיר ועוד. פרגיות/עוף לא תמצאו כאן. גם הסלסות הן חריפות בלי לפחד (לא חריף אש בעיניי אבל חריף). בפעמיים הראשונות הטורטיות (תירס) לא היו תוצרת בית. בביקור השלישי שלי החבר'ה כבר גלגלו ושיטחו טורטיות home made בעזרת מכשיר מיוחד שהם רכשו.
הסלסות גם הן משתנות מדי פעם לפי מה שבא. כאן היה הבנרו ירוק טרי ומלפפון תאילנדי (הכי חריף), משמש (או שמא נקטרינה) והבנרו מותסס ועגבניות שרופות וצ'יפוטלה. כל הסלסות מעולות. בועטות כמו שצריך ועם נוכחות כמו שצריך.
נשנוש ראשון Thai Okra. יענו במיה תאילנדית צרובה על הפלנצ'ה עם שום וחלפיניו מוחמץ. 26 ש"ח. אחלה נשנוש. טעמים מצוינים (לא חריף במיוחד), קראנצ'יות כיפית. בדיוק מה שנדרש מבמיה.
שלושת הטאקו שאכלתי בארוחה הזו: Chorizo - נקניקיית חזיר מעושנת מפורקת, Suadero - בשר בקר (בטן) בבישול ארוך בשומן חזיר, ו-Lengua - לשון בקר בבישול ארוך.
המחיר ליחידה - 19 ש"ח. לשתיים - 37 ש"ח. לשלושה - 53 ש"ח. כל הטאקו היו מצוינים. הטורטיה שעדיין כאמור לא הייתה תוצרת בית (אלא בהכנה מיוחדת עבורם של טרז פזוס) הייתה טובה, הבשרים - מלאי טעם ועשויים מצוין, הסלסות - נהדרות. יחד עם המרגריטה הקפואה שלגמתי היה לי טעים ונעים ביותר.
ביקור נוסף.
מקסיקני = חריף: למתקשים באנגלית - "זה לא גיהנום אם אתם אוהבים כשזה שורף".
אלה הטאקו תירס שטרז פזוס הכינו עבורם.
שחר וולמר בפעולה במטבחון הטאקו.
הסלסות של היום. כולן מצטיינות.
שתי הטורטיות שאכלתי בארוחה הראשונה שלי: מוח עגל וטאקו צמחוני - Repollo - כרוב צלוי ומעושן בחמאת הדרים. שתיהן מצוינות.
בביקור השלישי שלי כבר גולגלו כדורוני טאקו home made. כל כדור עובר לחיצה במכשיר press ועובר לטיגון/צריבה קצרה.
טעמתי 2 טאקו צמחוניים: דלעת ערמונים מעושנת שהייתה חביבה אבל הפחות מוצלחת מכל שאר הטעמים שניסיתי ו-Halloumi Queso - גבינת חלומי על הפלנצ'ה. מצוינת.
אחלה מקום זה דה טאקו. אני אוהב את חוסר הפשרה והניסיון לא להתחנף כמו גם את השאיפה לחדש ולגוון. בביקורים שלי חסרו לי טאקו עם יצורי ים. נראה לי שוולמר יכול לייצר מנות מעניינות גם איתם. אחזור גם אחזור.
(*) דה טאקו אמור להיסגר בסוף דצמבר. עניין שכירות. אולי יחזרו בלוקיישן חדש.
אני עובר למקום השני - לה אסקינה או לה אסקווינה. הגעתי לשוק הכרמל ביום שישי באזור 12:00 בצהריים והמקום היה אמור להיפתח אבל לקח להם זמן להתניע אז בינתיים קפצתי לדוכן השכן של המרגריטות של פיפי (לא חושב שיש קשר ל-Fifi's המסעדונת האסייתית מלוינסקי) ועשיתי סיבוב בשדרה של רחוב יום טוב. Fifi's פועל להערכתי כשנה. אם לאכול טאקו אז למה לא להצטנן עם מרגריטה קפואה ואלכוהולית לפני. אנחנו עדיין במקסיקו בזכות הטאקילה.
אתנחתא למרגריטה קפואה - Cabana de Fifi או Fifi Cocktails Shack
הזמנתי את מרגריטת האננס צ'ילי. קפואה, מרעננת, פיקנטית-מתקתקה. מין קוקטייל סמיך/שייק אלכוהולי מוצלח מאד. 35 ש"ח.
לה אסקינה - דוכנון טאקו ברח' יום טוב בשוק הכרמל של קובי מהבוריקה וכפיר קורנר (*):
אנחנו ברח' יום טוב פינת חבשוש. כמו שם המקום שבתרגום מספרדית פירושו "הפינה". מקום שנפתח גם באזור חודש מאי-יוני. הבוריקה של קובי שמואל הוא מקום מוכר ופופולרי בכרמל וכאן חבר קובי מהבוריקה לכפיר קורנר שהוא, כך קראתי בגוגל, בכלל קומיקאי וסטנדאפיסט בעברו (אולי גם בהווה - לא יודע). בכל אופן מדובר בחור בקיר. מקום קטנטן שנראה יותר כמו אלתור. כאן אוכלים בעמידה.
הטורטיות כאן הן מקמח חיטה (זוג טאקו עולה 38 ש"ח. אחד - 20). זוג מקסיקנים מכינים להם את הטורטיות במיוחד (מי יודע אולי אלה בכלל "שני מקסיקנים על רכס", חואן וחוזה, מהשיר המעולה של מאיר אריאל, מחלק המוסר. מה שבטוח - אלה "שני מקסיקנים עם כוח" כמאמר השיר. אני בטוח שלהכין יום יום טורטיות טריות מקמח חיטה זה עסק לא קל). הטורטיות עוברות צריבה בשומן בקר לפני ההגשה.
קראתי שיש כאן 2 סוגי מילוי. של בשר פאלדה (בטן) בקר בבישול ארוך ושל שעועית שחורה. בביקור שלי היה רק בקר וגם כך הייתי מוותר על השעועית השחורה. הבקר עובר בישול של 6-8 שעות בשומן וציר ואז מקבל צריבה על הפלנצ'ה.
אלה שתי הטורטיות המוכנות לאכילה. טאקו מעט יותר גדולים מאלה של דה טאקו. קצת בצל, עגבניות, פלפלים וסלסה של צ'יפוטלה מעושנת ודובדבנים. סלסה נהדרת.
העסק טעים מאד. בקר טעים שחלקו רך וחלקו מעט פריך בזכות הצריבה. סלסה מצוינת. טורטייה טובה שמחזיקה יפה את העסק. הבעיה כרגע היא שאין כאן מבחר. אכלתי פעם אחת את הטאקו הבשרי. נהניתי מאד אבל כאחד שמחפש כל הזמן את החידוש ואת המנה הבאה אין לי כרגע מה לחפש כאן שוב בקרוב.
(*) שמועות אומרות שהדוכן נסגר.
(**) מסתבר שהוא פשוט עבר ללוקיישן לא רחוק - רחוב השומר 1.
לוס גרינגוס - דוכן Cali-Mex גם ברח' יום טוב (!) בשוק הכרמל (*):
באותו יום שישי בו קפצתי ללה אסקינה והדוכן בושש לפתוח, עשיתי כאמור סיבוב ברחוב יום טוב שהפך אולי לרחוב אוכל הרחוב המעניין, הצבעוני והמגוון ביותר בעיר. דוכן אחד ביום טוב פינת מל"ן היה פתוח אבל עדיין לא פעל (היה עתיד להיפתח בשעה 13:00 וכבר לא חיכיתי) והשם Los Gringos רמז שמדובר בדוכן טאקו נוסף. אכן כך. גרינגוס זה כמובן הכינוי המקסיקני לאמריקאים ואת המקום מפעילים 2 חבר'ה צעירים שעלו מקליפורניה אבל מחוברים לטעמים המקסיקניים. כמו שכתוב באינסטגרם שלהם - Cali-Mex. שילוב של מקסיקו וקליפורניה. חזרתי לשם כמה ימים לאחר מכן ביום רביעי אחרי העבודה באזור שעה 18:00 לנשנוש ערב. בצילום השני אגב הבחור העומד עם הגב הוא לא אחר מכפיר קורנר - ההוא מלה אסקינה שבא לטעום ולהחליף טיפים.
יש כאן שלושה מילויים: Barbacoa - ברבקואה - בקר בבישול ארוך (במקסיקו המקור מיוקטן הוא מחזיר, בארה"ב מכינים אותו מבקר - מבשר לחי או ראש בבישול ארוך), Chillerelleno - צ'ילי-ריינה (אמרו לי שמכינים אותו מצ'ילי פדרון לא חריף עם גבינות מוצרלה וחלומי) וטופו ופטריות (טבעוני). המחירים לפניכם. הטורטיות כאן הן תוצרת בית ויש גם מחיטה וגם מתירס. התירס בתוספת 4 ש"ח. ניתן גם להוסיף גבינת צ'דר למנה בתוספת 4 ש"ח.
הזמנתי טורטייה אחת מחיטה ואחת מתירס. שתיהן עוברות צריבה מהירה בשומן גם כאן, יחד עם הבשר הקצוץ.
הזמנתי מנה כפולה של הברבקואה. בזו עם טורטיית החיטה שמתי גם תוספת צ'דר. זו התוצרת המוגמרת עם סלסת צ'יפוטלה (איך לא) וטחינה (למה לא), עגבניות, בצל אדום וכוסברה. גם זה עסק מוצלח וטעים למרות שהוא לא מקסיקני קלאסי אלא קליפורני. הטורטיות טעימות, הבשר רך, עסיסי, מתובל וטעים והסלסה מוצלחת גם אם מעט פחות טובה ובועטת כמו אלה של דה טאקו ולה אסקינה.
שתיתי גם את משקה הבית שלהם - משקה היביסקוס ג'ינג'ר שיכול להיות מוגש כמשקה לא אלכוהולי (15 ש"ח) או כמשקה אלכוהולי עם טאקילה (תוספת של עוד 15 ש"ח). מעניין איזו גרסה אני שתיתי... המשקה מתקתק-מתובל-ארומטי וטעים.
לוס גרינגוס הוא מקום חמוד מאד נוסף שמגיש טאקו מוצלח.
(*) גם לוס גרינגוס כבר לא בכרמל בחודשים האחרונים. הם אמורים לפתוח בלבונטין 7 מתישהו בקיץ.
באחה קליפורניה - בר-אוכל קליפורני-מקסיקני בסמטת השוק, שוק לוינסקי:
קליפורניה הוא לא מקום חדש. הוא קיים כבר כשנתיים ולאחרונה פשוט עשה הסבה מקצועית למקום שמגיש אוכל מקסיקני-קליפורני, כשמו של התפריט - באחה קליפורניה - Baja - חצי האי בצפון מערב מקסיקו-גבול קליפורניה. עד עכשיו היה כאן בר והאוכל היה בעיקר כריכים וכעת מוצע כאן תפריט בהשפעות צפון מקסיקניות או אם תרצו קליפורניות. בהשוואה לדוכנים שתוארו קודם זה ודאי המקום המושקע ביותר והמרווח ביותר. הוא מורכב מ-2 חללים. אחד של בר ואחד שכולל שולחנות קטנים. אני ישבתי על הבר קצת אחרי הפתיחה בשעה 18:00 בערב. הייתי הסועד הראשון.
על התפריט כך קראתי בטיימאאוט אחראים דניאל עילי וולאד כץ. לא יודע מיהם. יש תפריט קוקטיילים מותאם עם 7 קוקטיילים בניחוח מקסיקני ועוד 8 קוקטיילים קלאסיים.
התחלתי בקוקטייל. מקסיקני סטייל כמובן. Carbon - על בסיס טקילה, שרטרז צהוב, פפריקה מעושנת, פסיפלורה וליים. 48 ש"ח. בהאפי האוור (18:00-21:00) כוס עולה 30 ש"ח. הקוקטייל היה טוב בהחלט, חזק למדי ומעושן קלות בזכות הפפריקה.
תפריט האוכל. תפריט Baja. יש כאן כמה מנות שהן לא טאקו ועוד 5 מנות טאקו. אני דבקתי בטאקו. לא שאלתי אם הטאקו תוצרת בית או לא וגם לא אם זה טאקו מקמח תירס או קמח חיטה. להערכתי תירס. אין ספק שמה שמציעים כאן הוא יותר freestyle. לא מחפשים כאן את האותנטי.
אלה שתי הסלסות. הזהירו אותי שהן חריפות אש. הן חריפות אבל לא אש. יש כאן אננס הבנרו והבנרו-נקטרינה. בשתיהן הרגשתי יותר חריפות-חמצמצות (אני מניח שמליים) ופחות מתקתקות. הן היו נחמדות אבל לא מאוזנות לגמרי ופחות מוצלחות מהסלסות בדוכנים שתוארו למעלה.
שני הטאקו שהזמנתי:
טאקו אסאדו בבישול ארוך של ציר בקר, מיץ הדרים וצ'יפוטלה. מוגש עם פלפל חריף, בצל לבן וכוסברה. 24 ש"ח.
טאקו שווארמה דג - דג ים מושרה במרינדה של שמן זית, צ'יפוטלה, פלפל ארבול ותבלינים. מוגש עם שמנת חמוצה, פלפל חריף, בצל לבן, כוסברה וכרוב מוחמץ. 24 ש"ח.
שתי המנות היו נחמדות אבל לא העיפו לי את הסכך. כל אלה שתוארו לפני כן היו מוצלחות יותר וחדות יותר. כמו בסלסות הרגשתי פחות איזון בטעמים וחסר לי קצת יותר תיבול וקצת יותר kick. הדג (לברק) היה מעט אנמי בטעמיו הבסיסיים וגם תבשיל האסאדו היה יכול להיות חד יותר עם נוכחות מעושנת חזקה יותר. אני מניח שקליפורניה הוא מקום פופולרי מאד בשעות הלילה, בזכות הלוקיישן, החלל, האווירה והאלכוהול. כאוכל ברים המנות לגמרי עושות את העבודה אבל אם משווים את איכותן לאלה מהדוכנים המקסיקניים הקודמים הן פחות מוצלחות בעיניי.
בשורה התחתונה נראה שהגל המקסיקני הנוכחי של טאקריות הוא בהחלט איכותי ומוצלח ברובו ואני תקווה שהוא ישרוד יותר מהגל הקודם. עכשיו רק הגיע הזמן למקומות מקסיקניים נוספים שלא מציעים טאקו. יש עולם שלם של אוכל מקסיקני מעבר לטאקו. מה שבטוח - Viva Mexico!
תודה על הסקירה. הצבעוניות והגיוון מושכים את העין.
השבמחקלאור הצטרפות דוכני הטאקוס לחיינו , אני תוהה איך ראוי להתייחס אליהם.
בעיני הם יותר נשנוש, משהו שאוכלים על הדרך. אולי אפשר להתייחס אליהם כאל כריך קטן. כחלק מארוחה נראה לי שהם יכולים להיות סבבה אבל האם הם יכולים לעמוד בזכות עצמם כארוחה ?
לחלוטין נשנוש. כשאתה בשוק הכרמל או בלוינסקי זה יכול לבוא נהדר כחלק מסיור קולינרי של ביס פה ביס שם. כארוחה מלאה זה ודאי לא מספיק.
מחקמסכים איתך לגמרי. הייתי לפני מספר שבועות בשוק. לקחתי מספר ביסים מפנדה פיתה ( פעם ראשונה שלי), עברתי לאכול במרלוזה וקינחתי בשני טאקוס בגרינגוס...
מחק