מסעדת טורקיז קיימת כבר משנת 1991 ונחשבת למסעדה מהיוקרתיות בארץ, אחת ממעוזי הפלצנות, הרבה בגלל המיקום שלה על החוף במתחם סי אנד סאן היוקרתי בצפון תל אביב בואך הרצליה פיתוח. (ממש כמו שכנתה - מסעדת סיטארה).
אני לא חובב גדול של מתחמים פלצניים שמי שמסתובב בהם הם בדר"כ אנשי ממון (נובורישים למיניהם ואנשים של שופוני). צפון תל אביב מלאה בכאלה. סי אנד סאן היה פעם מעוז הפלצנות והנובורשיות, אבל הוא כבר די מבוגר. היום כשצצים מתחמי יוקרה חדשים עוד יותר פלצניים על ימין ועל שמאל, כמו מגדלי אקירוב ומגדלי יו, פתאום הוא נראה פחות נורא. יש לו יתרון נוסף - הנוף של הים הכחול שאף פעם לא מזיק.
עד כה לא הייתי במסעדה וביום חמישי האחרון הרהבתי עוז וביקרתי בה לראשונה - במסגרת עסקית צהריים.
המסעדה נחשבה כל השנים למסעדה יקרה ואיכותית למדי. מיולי 2015 השף הראשי של קבוצת טורקיז הוא רז סלע (קבוצה שכוללת היום גם אחות צעירה חדשה - גרנד קפה טורקיז בקניון רמת אביב). הוא הגיע אליה אחרי שהיה סו-שף בולט במסעדת טוטו והחזיק את המטבח שלה בפועל בזמן המשבר של ירון שלו. מאז קראתי דיווחים חיוביים על איכות האוכל בה, כמו גם בגרנד קפה טורקיז, אותה גם יצא לי לנסות לפני כחודש בעסקית מזדמנת (גם היא במעוז פלצנות - קניון רמת אביב).
אז ביום חמישי האחרון, כאמור, אחרי שהייתי סגור במשרד כל השבוע בגלל מזג האוויר החורפי והקפוא, ניצלתי את היעדרות הבוסים כדי לקפוץ לנסות את העסקית של טורקיז. ישבתי על הבר הצופה על המסעדה ועל הים. (הבר היה מיושב רק כדי 1/3 מתפוסתו. המסעדה כולה הייתה די מלאה). המסעדה היא אכן מסעדה של שופוני, אם כי העיצוב שלה די פשוט ולא פלצני במיוחד. קהל הסועדים מורכב מאנשים שיושבים טוב: נשים שנראות כמו נשות נובורישים שקופצות לעסקית יוקרתית עם החברות (כי צריך לאכול lunch), פנסיונרים אמידים שמחפשים מקום ותיק עם תו תקן של איכות (אחרי שמול ים נסגרה להם), אנשי עסקים שבאים לסגור ביזנס על עסקית מפונפנת, סלבס וכו'. (דוגמא מהארוחה שלי - הגיע אבי נמני, כדורגלן העבר, סוכן שחקנים ופרשן כדורגל בהווה, ואחריו איזי שרצקי - הבעלים של הפועל קרית שמונה ואיתוראן ומיליונר לא קטן - ככל הנראה סגרו איזו עסקה). (אני משום מה רק ראיתי לנגד עיניי את ברלד ואת אסי כהן מחקים אותם...).
העסקיות שמוגשות בימי חול בין 12:00 ל-17:00 נעות בין המחירים 130 ש"ח ל-160 ש"ח, מה שהופך את המסעדה לאחת היקרות בארץ. (המנות היקרות בערב מגיעות ל-180-190 ש"ח). במסגרת העסקית מקבלים לחם, מנה ראשונה לבחירה ומנה עיקרית לבחירה, והעלות נקבעת לפי מחיר העיקרית.
קיבלתי מיד עם יושבי צלוחית עם שקדים מומלחים (משקיעים פה בסועדים) וכוס מים קרים לבקשתי. בהמשך קיבלתי גם צלוחית לחם (לחם לבן טוב) עם שמן זית ועגבניות מרוסקות. הגיעו 4 פרוסות. נדיב למדי.
אני הזמנתי עסקית שעלותה 140 ש"ח: מנה ראשונה של טרטר דג ים (סלמון) עם פטריות שימאג'י, סויה ובצל סגול. מנה עיקרית של פטוצ'יני ראש לוקוס, עגבניות, יין לבן ובזיליקום. (בתפריט באתר רשום ניוקי אבל בתפריט העסקית שאני קיבלתי שהוא המעודכן כתוב פטוצ'יני. בעיניי דווקא עדיף על ניוקי).
הזמנתי גם כוס יין עסקי. עלות כוס עסקית היא סבירה לגמרי - 30 ש"ח לכוס. תפריט היין בטורקיז בהחלט מרשים.
באדומים יש אופציה בצהריים של 2 סוגים. בלבנים מאפשרים בחירה בין היצע כל היינות בכוס (בין אם זו כוס שבערב עולה 40 ש"ח לכוס שבערב עולה 55 ש"ח). אני הזמנתי כמובן את הכוס של הביוקר - שאבלי, וויליאם פבר מבורגונדי, בציר 2014 שמחיר הכוס בערב הוא 55 ש"ח. אחלה דיל, מה גם שהברמן/מלצר מילא לי כמות נכבדה, יותר מהממוצע התל אביבי. יין טוב מאד.
המנה הראשונה - טרטר סלמון עם פטריות שימאג'י, סויה ובצל סגול. נכחו בו גם צנונית, כוסברה, פרוסות קולרבי דקיקות, והורגש גם טעם של רוטב יוזו. טרטר עם קריצה אסייתית מובהקת שעשוי היטב. כמות דג די מכובדת. סלמון באיכות טובה מאד. תיבול מדויק. לא טרטר יוצא דופן, אבל בהחלט מוצלח.
המנה העיקרית - פטוצ'יני ראש לוקוס עם רוטב עגבניות פיקנטי, יין לבן ובזיליקום. ראשי לוקוס מככבים לאחרונה בתפריטי מסעדות נחשבות: ברפאל יש אותם במרק. בביסטרו אדורה המחודש יש גם כן פסטה. בגרנד קפה טורקיז יש בורקס במילוי ראש לוקוס. עם דג כל-כך יקר חבל לבזבז, מה גם שראש הלוקוס הוא כנראה החלק הכי טעים בדג...
הפטוצ'יני כאן הוא פסטה רחבה בעבודת יד שהוכנה לדרגת אל-דנטה, בדיוק הנדרש. רוטב מעולה. לא יודע אם הוא מוכן כאן מעגבניות טריות או מאיזושהי פסאטה איטלקית משובחת, אבל התוצאה היא מצוינת. רוטב סמיך למדי ומאד עשיר בטעמיו. אני מעריך ששולב בו גם ציר דגים טוב, כי טעמי וארומת הים (הטובים) הורגשו. בדרך כלל ברוב מנות הפסטה במסעדות ארצנו אני אוהב תוספת של פרמזן טוב שמוסיף טעם וחריפות. כאן זה ממש לא נדרש. נתחי בשר ראש הלוקוס היו נדיבים למדי וטעימים מאד. סה"כ פסטה מצוינת. אחת היותר טעימות שאכלתי לאחרונה.
מכל הנ"ל יצאתי שבע לגמרי, אבל אם אני כבר משקיע, אז צריך גם מתוק. גם בגזרת הקינוחים יש אופציות עסקיות, כשחלק מקינוחי הערב זמינים בצהריים במחיר מוזל של 30 ש"ח (בערב זה מגיע ל-50 ש"ח וצפונה. דיל בהחלט שווה).קינוחים עסקיים זה דבר שלצערי לא רואים כאן בהרבה מסעדות, בהן מחירי הקינוחים בצהריים יהיו המחירים של הערב.
הזמנתי קינוח קליל יחסית (בלי בצקים או שוקולד כבד): תותים בקאימק. תותים בקצפת קאימק, קולי תותים, שברי קרפ ומקלות מרנג לימון. קאימק זה מוצר חלב שמנתי שמוצאו מהבלקן או מטורקיה. (שמנת מאד עשירה, כ-60% שומן לא עלינו). תותים + שמנת = טעים. אין מה לעשות. הקינוח הזה טעים מאד. אין בו בשורות קולינריות, אבל הוא מאד נדיב בגודלו ומאד טעים ומאוזן. אחלה סיומת.
אז בשורה התחתונה הייתה ארוחה טובה מאד. כל המנות היו טעימות ונדיבות. בשביל עסקית מאד יקרה של 140 ש"ח (לא כולל היין והקינוח. 200 ש"ח כולל הכל) אני לא מצפה לפחות מזה. טורקיז בהחלט עושה את העבודה כהלכה ובמקצועיות, בחלק העליון של מסעדות השף בארץ. אני לא משוכנע שזה שווה 140 ש"ח. אם זה היה עולה 10-15 ש"ח פחות לא היה נופל העולם, אבל כנראה שעל הנוף ועל השופוני צריך לשלם עוד כמה שקלים. השירות על הבר היה מצוין וחביב ביותר. בערב על ארוחה דומה הייתי צריך להיפרד מקרוב ל-300 ש"ח, כולל יין וקינוח, כך שהעסקית חוסכת כ-50% מעלות הערב. בהחלט מומלץ לא לוותר כאן על קינוח ויין עסקיים, שנותנים דיל כולל טוב.
בקיצור סימנתי וי על טורקיז... לא בטוח שהייתי מגיע לכאן בערב במיוחד, יש מקומות מעניינים יותר קולינרית, במיקומים שיותר קולעים לטעמי. עסקית הצהריים של טורקיז טובה ומספקת את הסחורה, והיא אופציה טובה לעסקית יוקרתית של פעם ב... במיוחד לחובבי חיות ים למיניהן, ובמיוחד לאנשי צפון תל אביב או עובדי הסביבה, כולל הרצליה פיתוח.
אני לא חובב גדול של מתחמים פלצניים שמי שמסתובב בהם הם בדר"כ אנשי ממון (נובורישים למיניהם ואנשים של שופוני). צפון תל אביב מלאה בכאלה. סי אנד סאן היה פעם מעוז הפלצנות והנובורשיות, אבל הוא כבר די מבוגר. היום כשצצים מתחמי יוקרה חדשים עוד יותר פלצניים על ימין ועל שמאל, כמו מגדלי אקירוב ומגדלי יו, פתאום הוא נראה פחות נורא. יש לו יתרון נוסף - הנוף של הים הכחול שאף פעם לא מזיק.
עד כה לא הייתי במסעדה וביום חמישי האחרון הרהבתי עוז וביקרתי בה לראשונה - במסגרת עסקית צהריים.
המסעדה נחשבה כל השנים למסעדה יקרה ואיכותית למדי. מיולי 2015 השף הראשי של קבוצת טורקיז הוא רז סלע (קבוצה שכוללת היום גם אחות צעירה חדשה - גרנד קפה טורקיז בקניון רמת אביב). הוא הגיע אליה אחרי שהיה סו-שף בולט במסעדת טוטו והחזיק את המטבח שלה בפועל בזמן המשבר של ירון שלו. מאז קראתי דיווחים חיוביים על איכות האוכל בה, כמו גם בגרנד קפה טורקיז, אותה גם יצא לי לנסות לפני כחודש בעסקית מזדמנת (גם היא במעוז פלצנות - קניון רמת אביב).
אז ביום חמישי האחרון, כאמור, אחרי שהייתי סגור במשרד כל השבוע בגלל מזג האוויר החורפי והקפוא, ניצלתי את היעדרות הבוסים כדי לקפוץ לנסות את העסקית של טורקיז. ישבתי על הבר הצופה על המסעדה ועל הים. (הבר היה מיושב רק כדי 1/3 מתפוסתו. המסעדה כולה הייתה די מלאה). המסעדה היא אכן מסעדה של שופוני, אם כי העיצוב שלה די פשוט ולא פלצני במיוחד. קהל הסועדים מורכב מאנשים שיושבים טוב: נשים שנראות כמו נשות נובורישים שקופצות לעסקית יוקרתית עם החברות (כי צריך לאכול lunch), פנסיונרים אמידים שמחפשים מקום ותיק עם תו תקן של איכות (אחרי שמול ים נסגרה להם), אנשי עסקים שבאים לסגור ביזנס על עסקית מפונפנת, סלבס וכו'. (דוגמא מהארוחה שלי - הגיע אבי נמני, כדורגלן העבר, סוכן שחקנים ופרשן כדורגל בהווה, ואחריו איזי שרצקי - הבעלים של הפועל קרית שמונה ואיתוראן ומיליונר לא קטן - ככל הנראה סגרו איזו עסקה). (אני משום מה רק ראיתי לנגד עיניי את ברלד ואת אסי כהן מחקים אותם...).
העסקיות שמוגשות בימי חול בין 12:00 ל-17:00 נעות בין המחירים 130 ש"ח ל-160 ש"ח, מה שהופך את המסעדה לאחת היקרות בארץ. (המנות היקרות בערב מגיעות ל-180-190 ש"ח). במסגרת העסקית מקבלים לחם, מנה ראשונה לבחירה ומנה עיקרית לבחירה, והעלות נקבעת לפי מחיר העיקרית.
קיבלתי מיד עם יושבי צלוחית עם שקדים מומלחים (משקיעים פה בסועדים) וכוס מים קרים לבקשתי. בהמשך קיבלתי גם צלוחית לחם (לחם לבן טוב) עם שמן זית ועגבניות מרוסקות. הגיעו 4 פרוסות. נדיב למדי.
אני הזמנתי עסקית שעלותה 140 ש"ח: מנה ראשונה של טרטר דג ים (סלמון) עם פטריות שימאג'י, סויה ובצל סגול. מנה עיקרית של פטוצ'יני ראש לוקוס, עגבניות, יין לבן ובזיליקום. (בתפריט באתר רשום ניוקי אבל בתפריט העסקית שאני קיבלתי שהוא המעודכן כתוב פטוצ'יני. בעיניי דווקא עדיף על ניוקי).
הזמנתי גם כוס יין עסקי. עלות כוס עסקית היא סבירה לגמרי - 30 ש"ח לכוס. תפריט היין בטורקיז בהחלט מרשים.
באדומים יש אופציה בצהריים של 2 סוגים. בלבנים מאפשרים בחירה בין היצע כל היינות בכוס (בין אם זו כוס שבערב עולה 40 ש"ח לכוס שבערב עולה 55 ש"ח). אני הזמנתי כמובן את הכוס של הביוקר - שאבלי, וויליאם פבר מבורגונדי, בציר 2014 שמחיר הכוס בערב הוא 55 ש"ח. אחלה דיל, מה גם שהברמן/מלצר מילא לי כמות נכבדה, יותר מהממוצע התל אביבי. יין טוב מאד.
המנה הראשונה - טרטר סלמון עם פטריות שימאג'י, סויה ובצל סגול. נכחו בו גם צנונית, כוסברה, פרוסות קולרבי דקיקות, והורגש גם טעם של רוטב יוזו. טרטר עם קריצה אסייתית מובהקת שעשוי היטב. כמות דג די מכובדת. סלמון באיכות טובה מאד. תיבול מדויק. לא טרטר יוצא דופן, אבל בהחלט מוצלח.
המנה העיקרית - פטוצ'יני ראש לוקוס עם רוטב עגבניות פיקנטי, יין לבן ובזיליקום. ראשי לוקוס מככבים לאחרונה בתפריטי מסעדות נחשבות: ברפאל יש אותם במרק. בביסטרו אדורה המחודש יש גם כן פסטה. בגרנד קפה טורקיז יש בורקס במילוי ראש לוקוס. עם דג כל-כך יקר חבל לבזבז, מה גם שראש הלוקוס הוא כנראה החלק הכי טעים בדג...
הפטוצ'יני כאן הוא פסטה רחבה בעבודת יד שהוכנה לדרגת אל-דנטה, בדיוק הנדרש. רוטב מעולה. לא יודע אם הוא מוכן כאן מעגבניות טריות או מאיזושהי פסאטה איטלקית משובחת, אבל התוצאה היא מצוינת. רוטב סמיך למדי ומאד עשיר בטעמיו. אני מעריך ששולב בו גם ציר דגים טוב, כי טעמי וארומת הים (הטובים) הורגשו. בדרך כלל ברוב מנות הפסטה במסעדות ארצנו אני אוהב תוספת של פרמזן טוב שמוסיף טעם וחריפות. כאן זה ממש לא נדרש. נתחי בשר ראש הלוקוס היו נדיבים למדי וטעימים מאד. סה"כ פסטה מצוינת. אחת היותר טעימות שאכלתי לאחרונה.
מכל הנ"ל יצאתי שבע לגמרי, אבל אם אני כבר משקיע, אז צריך גם מתוק. גם בגזרת הקינוחים יש אופציות עסקיות, כשחלק מקינוחי הערב זמינים בצהריים במחיר מוזל של 30 ש"ח (בערב זה מגיע ל-50 ש"ח וצפונה. דיל בהחלט שווה).קינוחים עסקיים זה דבר שלצערי לא רואים כאן בהרבה מסעדות, בהן מחירי הקינוחים בצהריים יהיו המחירים של הערב.
הזמנתי קינוח קליל יחסית (בלי בצקים או שוקולד כבד): תותים בקאימק. תותים בקצפת קאימק, קולי תותים, שברי קרפ ומקלות מרנג לימון. קאימק זה מוצר חלב שמנתי שמוצאו מהבלקן או מטורקיה. (שמנת מאד עשירה, כ-60% שומן לא עלינו). תותים + שמנת = טעים. אין מה לעשות. הקינוח הזה טעים מאד. אין בו בשורות קולינריות, אבל הוא מאד נדיב בגודלו ומאד טעים ומאוזן. אחלה סיומת.
אז בשורה התחתונה הייתה ארוחה טובה מאד. כל המנות היו טעימות ונדיבות. בשביל עסקית מאד יקרה של 140 ש"ח (לא כולל היין והקינוח. 200 ש"ח כולל הכל) אני לא מצפה לפחות מזה. טורקיז בהחלט עושה את העבודה כהלכה ובמקצועיות, בחלק העליון של מסעדות השף בארץ. אני לא משוכנע שזה שווה 140 ש"ח. אם זה היה עולה 10-15 ש"ח פחות לא היה נופל העולם, אבל כנראה שעל הנוף ועל השופוני צריך לשלם עוד כמה שקלים. השירות על הבר היה מצוין וחביב ביותר. בערב על ארוחה דומה הייתי צריך להיפרד מקרוב ל-300 ש"ח, כולל יין וקינוח, כך שהעסקית חוסכת כ-50% מעלות הערב. בהחלט מומלץ לא לוותר כאן על קינוח ויין עסקיים, שנותנים דיל כולל טוב.
בקיצור סימנתי וי על טורקיז... לא בטוח שהייתי מגיע לכאן בערב במיוחד, יש מקומות מעניינים יותר קולינרית, במיקומים שיותר קולעים לטעמי. עסקית הצהריים של טורקיז טובה ומספקת את הסחורה, והיא אופציה טובה לעסקית יוקרתית של פעם ב... במיוחד לחובבי חיות ים למיניהן, ובמיוחד לאנשי צפון תל אביב או עובדי הסביבה, כולל הרצליה פיתוח.
ותוספת קצרה - אם כבר בקבוצת טורקיז עסקינן: עסקית צהריים בגרנד קפה טורקיז מה-27/11/2015:
גרנד קפה טורקיז - הבראסרי החדש מבית מסעדת טורקיז שגם בראשו עומד השף רז סלע, ממוקם בקניון רמת אביב. המסעדה זכתה לביקורות חיוביות
מאד בסה"כ מאז נפתחה מתישהו ב-2014. באותו יום היה לי זמן פנוי בעבודה
להפסקת צהריים ארוכה יחסית, אז קפצתי מהרצליה פיתוח לקניון רמת אביב כדי לנסות
לראשונה את המסעדה, ולגוון קצת את השעמום היומיומי של הרצליה פיתוח.
נכנסתי והיה מלא. התיישבתי על הבר. העסקית בנויה על מנה ראשונה ומנה עיקרית במחיר
העיקרית.
הזמנתי לראשונה מנה של "תערובת עשבים וסלמון קונפי". שאלתי
את הברמן אילו עשבים יש שם והוא ענה - "עשבים. אתה יודע - עשבי
תיבול"... ציינתי שיש הרבה עשבים בשדה. חלקם טעימים לסחבק וחלקם הרבה פחות...
אחרי שהוא שאל את הברמן השני - הותיק יותר - ניתנה תשובה מספקת... העשבים הם
פטרוזיליה, כוסברה, נענע, שמיר, בצל ירוק. הזמנתי... הגיעה צלחת לא גדולה עם
תערובת העשבים וכמות מזערית של קונפי סלמון (אולי כף אחת של סלמון מפורר). מנה
שנראתה רע. הטעמים שלה היו טובים, אבל החזרתי אותה למטבח, כי 1/2 מהעשבים הכילו את
הגבעולים העציים והקשים של הירק. לאכול גבעולים זה לא נעים ולא טעים. בקיצור -
עבודה מרושלת של המטבח.
במקומה הזמנתי שרימפס פלאפל, טחינה וסלט עגבניות שרופות. יש 3
שרימפסים במנה שעטופים בכדור פלאפל ומטוגנים בשמן עמוק. רעיון מקורי וחביב מאד.
המנה טעימה. אין מה לעשות - פלאפל, טחינה, שמן זית ועגבניות שרופות זה טעים. גם
שרימפס כמובן. הבעיה שהשרימפס (האיכותי כאן) הולך לגמרי לאיבוד בתוך הטעמים החזקים
של הפלאפל. היה יותר מתאים לשדך לו טעמים עדינים יותר.
בין לבין קיבלתי צ'ייסר של קוניאק על חשבון הבר. לפעמים משתלם לשבת על הבר...
לעיקרית הזמנתי פסטה נתחי בשר. מנה של 86 ש"ח שהייתה גם עלות
העסקית.
פסטה טריה (פפרדלה צהבהבה עתירת חלמונים), בצל חרוך, פטריות וציר בשר. מנת פסטה
מצוינת. טעמים עמוקים עם ציר מצוין. פסטה עבודת יד שעשויה במקצועיות. המינוס -
נתחי הבשר נחתכו לפיסות קטנות והיו מעט over done אם כי עדיין טובים וטעימים. היה באופן יחסי מעט בשר. אני מקווה שבערב יש קצת
יותר בשר במנה.
נראה שחלק גדול מהסועדים הם קבועים שם, ויש היכרות אישית של הצוות
איתם.
אני מניח שלחבר'ה שגרים באזור, עובדים באזור, או סתם פוקדים את הקניון
בתדירות גבוהה, גרנד קפה טורקיז היא אופציה טובה לארוחה טובה. ביחס למסעדות בקניונים זו ודאי מסעדה טובה ומוצלחת.
אני אישית לא משתגע על תפאורה של קניון (בלשון המעטה), כשבצד אחד
משקיף הלוגו של הסופרפארם ובשני זה של קרביץ...
לא הייתי מגיע במיוחד לארוחת ערב במסעדה, אבל כאופציה על הדרך, למי
שנמצא באזור או בשכונה, זו אופציה טובה, למרות הקניון.
אם אני צריך להשוות בין האחות הגדולה והותיקה לאחות הצעירה, יש יתרון מובהק לטורקיז הגדולה. אין מה לעשות - גם התפאורה עם הנוף לים עדיפה בהרבה, גם איכות האוכל טובה יותר, והשירות מוקפד יותר אף הוא. אם מישהו מתבלט בין השתיים ויכול לספוג את הפרש 50 השקלים בין הטורקיזיות - שיקפוץ לעסקית בטורקיז סי אנד סאן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה