סלבה וידה - Salva Vida (מציל חיים בספרדית) התחילה כמסעדת פופ-אפ לכמה חודשים במלון בראון בתל אביב, "מסעדה בתנועה" זה היה המוטו שלה. בנובמבר 2016 התמקמה המסעדה במשכן קבע מול חוף הים ברחוב הירקון 88, במלון בוטיק אחר - TLV88. השף והבעלים של סלבה וידה הוא יובל פכלר, שף שגדל בארצות הברית, למד בישול בניו יורק, התמחה במסעדות מכוכבות מישלן באיטליה ובלונדון, ובארץ עבד כשף במסעדות הרברט סמואל וטאפאס אחד העם בתל אביב, תחת רושפלד.
כשהתקרבתי לכניסה למסעדה חשבתי לרגע שחזרתי לפיצרוי ז"ל שישבה לא רחוק במעלה אותו רחוב (הירקון 136). הכניסה והלוקיישן בתוך מלון בוטיק ממש הזכירו לי את פיצרוי (שהייתה מסעדה נהדרת בתחילת הדרך עם השף רועי גנצ'ולה והקונדיטורית אנה שפירו). חוץ ממני נכחו גם דורית אחותי הגדולה ודנה אחייניתי הגדולה. המקום עצמו אינו גדול ומעוצב בפשטות. אפשר לשבת על הבר, בשולחנות שמסביבו או בשולחנות שמרוכזים בחלל שהוא מעין מרפסת סגורה (יתכן שנפתחת בקיץ). מיקמו אותנו תחילה בשולחן עגול קטן שלדעתנו היה קטן מדי לשלושתנו ולאחר שביקשנו לעבור למקום מרווח יותר, צירפו לנו בסוף המרפסת 2 שולחנות ריבועיים וישבנו בנוחות. המסעדה הייתה כמעט ריקה כשהגענו (19:30). בהמשך תתמלא, אבל לא לכדי תפוסה מלאה.
סגנון המטבח של פכלר, שואב השראה מהמקומות בהם גדל ובישל. כמו שכתוב באתר המסעדה: "קליפורניה פוגשת את הים התיכון". תפריט עם השראות מקליפורניה, לונדון, איטליה והים התיכון. התפריט מבוסס על חומרי גלם טריים ואיכותיים, יצירתיות וצבעוניות רבה בצלחת (מתוך אתר המסעדה). התפריט כולל כ-20 מנות ראשונות ועיקריות ועוד 3 קינוחים. בערב בו אנחנו ישבנו היו גם 3-4 ספיישלים של Surf & Turf (מנות שמשלבות פירות ים ובשר אדום). המחירים לא בשמיים. ראשונות מ-38 עד 62 ש"ח. עיקריות מ-68 עד 96 ש"ח, ו-3 מנות שחוצות את רף 100 השקלים (פילה בקר וריזוטו פטריות היא היקרה שבהן, 138 ש"ח). הקינוחים - סביב 40 ש"ח.
התחלנו בשתייה. קנקן מים קרים הוגש מיד עם הגיענו.
אני הזמנתי קוקטייל משובח: Green Iba Geenie: מזקל, ג'ין, מלפפון וג'ינג'ר. 45 ש"ח. יופי של קוקטייל עם נוכחות בולטת של המזקל. קוקטייל חמצמץ-מריר-מרענן-חזק. דנה הזמינה יין אדום ישראלי, קברנה פרנק כלשהו. בהמשך הזמנתי יין לבן גרמני כלשהו ודנה הזמינה עוד יין אדום. בסה"כ האלכוהול עלה קרוב ל-200 ש"ח, מה שייקר מאד את החשבון הסופי.
ולאוכל.
מנה ראשונה של אחותי: גבינת בושה עם תפו"א ראטה (תפו"א סגול) צלויים. פטריות מלך היער. ארוגולה. 48 ש"ח.
הסועדת התמוגגה מכל ביס. גבינת הבושה (גבינת עובש לבן צרפתית רכה יחסית מחלב עזים), שהותכה קלות בגריל הייתה נהדרת וכך גם תפוחי האדמה הסגולים והפטריות.
מנה ראשונה שלי. מנת ספיישל: סקאלופ עם פיזלי (אפונה טרייה ופרושוטו), מוגש על קרם אפונה. מנה יקרה למדי של 84 ש"ח. המנה כללה 5 סקאלופס לא גדולות שנצרבו לדרגה הנכונה. שילוב הטעמים היה מעולה. סקאלופס, אפונה ופרושוטו זה שילוב נהדר. גם קרם האפונה היה מצוין. על אחת מהסקאלופס הונחה מיני ביצת עין חמודה. בקיצור - נהניתי עד מאד.
מנה ראשונה של האחיינית: סינטה בקר ברוסקטה: בצל גריל. אגסים. קרם חזרת. 56 ש"ח. גם כאן הסועדת התמוגגה. הסינטה (מאיכות טובה מאד) נפרסה די דק, נצרבה קלות ונשארה אדמדמה ועסיסית. התיבול היה מדויק והשילוב עם האגסים וקרם החזרת היה מצוין. אני אכלתי 1/3 מנה ונהניתי מאד. לשמחתי קרם החזרת נתן את ה-kick המצופה.
עוד מנת נשנוש לשלושתנו: חסה סלנובה, אספרגוס. תפוח עץ. קראנץ' קינואה לבנה. 38 ש"ח. הזמנו את המנה כדי שיהיה איזשהו סלט קליל שילווה את המנות הראשונות. אכן היה קליל ומרענן. סלט חמצמץ וטעים עם קראנץ' נחמד של הקינואה. זו ודאי לא מנה שהייתי מזמין לעצמי. אישית אני לא מבין למה סלנובה מככבת כמנה ראשונה בכל כך הרבה מסעדות רציניות. כולה חסה. אבל זה אני. מי שאוהב חסות, זה כנראה סלט שיעשה לו נעים.
ולעיקריות.
המנה שאני בחרתי: מ ק & צ י ז: רוטב פונדוטה, בשר סרטנים כחולים, פן גראטאטה (Pangrattato. מאיטלקית. פירורי לחם בעברית). 72 ש"ח. מנה אמריקאית קלאסית מושחתת שכאן מקבלת טוויסט בדמות בשר סרטנים שמעטר את הפסטה, ו-1/2 סרטן שמוגש יחד אתה ועם כלי פיצוח. זו מנה שלאחרונה בחרו בה בטיים אאוט לאחת מ-10 מנות הגבינה הטובות בתל אביב. אני חייב לומר שדי בצדק. זה פשוט טעים! המנה מגיעה לוהטת והיא אחלה comfort food לערב תל אביבי קר. טעם הסרטנים העדין בהחלט מורגש כאן והשילוב עם הגבינות (מ-3 סוגים) עובד מעולה.
המנה של אחותי (אותה חלקה עם בתה): רביולי הפוך: תבשיל לחי עגל 8 שעות. ציר בקר. קרם בצל לבן. 88 ש"ח. מנה יצירתית ומקורית שאחותי ואחייניתי חלקו ומאד נהנו ממנה. הרביולי כאן מכיל את רוטב הבשר בתוכו - כמלית, והבשר מוגש מתחתיו. יש כאן עושר של טעמים וביצועים טובים מאד. אני טעמתי רק ביס מהבשר עצמו והוא היה נימוח ונהדר ושמר על עסיסיות.
המנה של אחייניתי (ואחותי): פילה בקר: ריזוטו פטריות. שום שחור. בייבי תרד. 138 ש"ח. המנה היקרה בתפריט. השתיים התמוגגו גם מהמנה הזו. לא נתח גדול מדי של פילה בקר, אבל כזה מאיכות טובה מאד (מקורו בפרה מבכירה מרמת הגולן - או משהו בסגנון), שהוכן בדיוק לדרגה המבוקשת (מדיום). גם ריזוטו הפטריות הוכן כמו שצריך והיה מלא טעם. ושוב - מהביס שקיבלתי אני מהפילה נהניתי מאד.
קינוחים.
הקינוח הראשון שחלקנו: Mrs. B’s Popcorn: ברולה סמיפרדו. פופקורן חמאה. קרמל תפוחים. קרנץ מייפל. 42 ש"ח.
זה הקינוח שאני הכי אהבתי. היה כאן איזון טעמים טוב מאד בין הברולה החצי קפוא והלא מאד מתוק לבין הקרמל המתוק. הפופקורן חמאה הוסיף קראנצ'יות מעט מלוחה ונתן עוקץ. זו יופי של מנת ברולה שמנסה ומצליחה לצאת משגרת הברולאים במסעדות כאן.
הקינוח השני: "פרנץ טוסט": לחם בננה. בייליס שמנת מוקצפת. נענע. 44 ש"ח. זה קינוח שהבנות חשבו שהוא מושלם. לא פחות. זה אכן קינוח טוב מאד, אם כי לטעמי הוא מעט מתוק מדי. גם לחם הבננה מתוק (במרקם נהדר), גם קצפת הבייליס מתוקה וכמובן גם המייפל. אישית הייתי מוריד מינוני סוכר, אבל זה קינוח שאוהבי בננות ואוהבי מתוק יתמוגגו ממנו.
קינוח שקיבלנו על חשבון הבית מהמלצר החביב: P. B & J (קיצור של Peanut Butter & Jelly): עוגת שמן זית. טוויל חמאת בוטנים. ריבה. קינוח שעולה 40 ש"ח. זו גרסת השף לקינוח אמריקאי מוכר. אני טעמתי רק מהעוגה והיא הייתה מעניינת וטעימה. מטוויל חמאה הבוטנים שמרתי מרחק (לא אוהב חמאת בוטנים. מה לעשות). הבנות אהבו מאד גם את הקינוח הזה.
כשהתקרבתי לכניסה למסעדה חשבתי לרגע שחזרתי לפיצרוי ז"ל שישבה לא רחוק במעלה אותו רחוב (הירקון 136). הכניסה והלוקיישן בתוך מלון בוטיק ממש הזכירו לי את פיצרוי (שהייתה מסעדה נהדרת בתחילת הדרך עם השף רועי גנצ'ולה והקונדיטורית אנה שפירו). חוץ ממני נכחו גם דורית אחותי הגדולה ודנה אחייניתי הגדולה. המקום עצמו אינו גדול ומעוצב בפשטות. אפשר לשבת על הבר, בשולחנות שמסביבו או בשולחנות שמרוכזים בחלל שהוא מעין מרפסת סגורה (יתכן שנפתחת בקיץ). מיקמו אותנו תחילה בשולחן עגול קטן שלדעתנו היה קטן מדי לשלושתנו ולאחר שביקשנו לעבור למקום מרווח יותר, צירפו לנו בסוף המרפסת 2 שולחנות ריבועיים וישבנו בנוחות. המסעדה הייתה כמעט ריקה כשהגענו (19:30). בהמשך תתמלא, אבל לא לכדי תפוסה מלאה.
סגנון המטבח של פכלר, שואב השראה מהמקומות בהם גדל ובישל. כמו שכתוב באתר המסעדה: "קליפורניה פוגשת את הים התיכון". תפריט עם השראות מקליפורניה, לונדון, איטליה והים התיכון. התפריט מבוסס על חומרי גלם טריים ואיכותיים, יצירתיות וצבעוניות רבה בצלחת (מתוך אתר המסעדה). התפריט כולל כ-20 מנות ראשונות ועיקריות ועוד 3 קינוחים. בערב בו אנחנו ישבנו היו גם 3-4 ספיישלים של Surf & Turf (מנות שמשלבות פירות ים ובשר אדום). המחירים לא בשמיים. ראשונות מ-38 עד 62 ש"ח. עיקריות מ-68 עד 96 ש"ח, ו-3 מנות שחוצות את רף 100 השקלים (פילה בקר וריזוטו פטריות היא היקרה שבהן, 138 ש"ח). הקינוחים - סביב 40 ש"ח.
התחלנו בשתייה. קנקן מים קרים הוגש מיד עם הגיענו.
אני הזמנתי קוקטייל משובח: Green Iba Geenie: מזקל, ג'ין, מלפפון וג'ינג'ר. 45 ש"ח. יופי של קוקטייל עם נוכחות בולטת של המזקל. קוקטייל חמצמץ-מריר-מרענן-חזק. דנה הזמינה יין אדום ישראלי, קברנה פרנק כלשהו. בהמשך הזמנתי יין לבן גרמני כלשהו ודנה הזמינה עוד יין אדום. בסה"כ האלכוהול עלה קרוב ל-200 ש"ח, מה שייקר מאד את החשבון הסופי.
ולאוכל.
מנה ראשונה של אחותי: גבינת בושה עם תפו"א ראטה (תפו"א סגול) צלויים. פטריות מלך היער. ארוגולה. 48 ש"ח.
הסועדת התמוגגה מכל ביס. גבינת הבושה (גבינת עובש לבן צרפתית רכה יחסית מחלב עזים), שהותכה קלות בגריל הייתה נהדרת וכך גם תפוחי האדמה הסגולים והפטריות.
מנה ראשונה שלי. מנת ספיישל: סקאלופ עם פיזלי (אפונה טרייה ופרושוטו), מוגש על קרם אפונה. מנה יקרה למדי של 84 ש"ח. המנה כללה 5 סקאלופס לא גדולות שנצרבו לדרגה הנכונה. שילוב הטעמים היה מעולה. סקאלופס, אפונה ופרושוטו זה שילוב נהדר. גם קרם האפונה היה מצוין. על אחת מהסקאלופס הונחה מיני ביצת עין חמודה. בקיצור - נהניתי עד מאד.
מנה ראשונה של האחיינית: סינטה בקר ברוסקטה: בצל גריל. אגסים. קרם חזרת. 56 ש"ח. גם כאן הסועדת התמוגגה. הסינטה (מאיכות טובה מאד) נפרסה די דק, נצרבה קלות ונשארה אדמדמה ועסיסית. התיבול היה מדויק והשילוב עם האגסים וקרם החזרת היה מצוין. אני אכלתי 1/3 מנה ונהניתי מאד. לשמחתי קרם החזרת נתן את ה-kick המצופה.
עוד מנת נשנוש לשלושתנו: חסה סלנובה, אספרגוס. תפוח עץ. קראנץ' קינואה לבנה. 38 ש"ח. הזמנו את המנה כדי שיהיה איזשהו סלט קליל שילווה את המנות הראשונות. אכן היה קליל ומרענן. סלט חמצמץ וטעים עם קראנץ' נחמד של הקינואה. זו ודאי לא מנה שהייתי מזמין לעצמי. אישית אני לא מבין למה סלנובה מככבת כמנה ראשונה בכל כך הרבה מסעדות רציניות. כולה חסה. אבל זה אני. מי שאוהב חסות, זה כנראה סלט שיעשה לו נעים.
ולעיקריות.
המנה שאני בחרתי: מ ק & צ י ז: רוטב פונדוטה, בשר סרטנים כחולים, פן גראטאטה (Pangrattato. מאיטלקית. פירורי לחם בעברית). 72 ש"ח. מנה אמריקאית קלאסית מושחתת שכאן מקבלת טוויסט בדמות בשר סרטנים שמעטר את הפסטה, ו-1/2 סרטן שמוגש יחד אתה ועם כלי פיצוח. זו מנה שלאחרונה בחרו בה בטיים אאוט לאחת מ-10 מנות הגבינה הטובות בתל אביב. אני חייב לומר שדי בצדק. זה פשוט טעים! המנה מגיעה לוהטת והיא אחלה comfort food לערב תל אביבי קר. טעם הסרטנים העדין בהחלט מורגש כאן והשילוב עם הגבינות (מ-3 סוגים) עובד מעולה.
המנה של אחותי (אותה חלקה עם בתה): רביולי הפוך: תבשיל לחי עגל 8 שעות. ציר בקר. קרם בצל לבן. 88 ש"ח. מנה יצירתית ומקורית שאחותי ואחייניתי חלקו ומאד נהנו ממנה. הרביולי כאן מכיל את רוטב הבשר בתוכו - כמלית, והבשר מוגש מתחתיו. יש כאן עושר של טעמים וביצועים טובים מאד. אני טעמתי רק ביס מהבשר עצמו והוא היה נימוח ונהדר ושמר על עסיסיות.
המנה של אחייניתי (ואחותי): פילה בקר: ריזוטו פטריות. שום שחור. בייבי תרד. 138 ש"ח. המנה היקרה בתפריט. השתיים התמוגגו גם מהמנה הזו. לא נתח גדול מדי של פילה בקר, אבל כזה מאיכות טובה מאד (מקורו בפרה מבכירה מרמת הגולן - או משהו בסגנון), שהוכן בדיוק לדרגה המבוקשת (מדיום). גם ריזוטו הפטריות הוכן כמו שצריך והיה מלא טעם. ושוב - מהביס שקיבלתי אני מהפילה נהניתי מאד.
קינוחים.
הקינוח הראשון שחלקנו: Mrs. B’s Popcorn: ברולה סמיפרדו. פופקורן חמאה. קרמל תפוחים. קרנץ מייפל. 42 ש"ח.
זה הקינוח שאני הכי אהבתי. היה כאן איזון טעמים טוב מאד בין הברולה החצי קפוא והלא מאד מתוק לבין הקרמל המתוק. הפופקורן חמאה הוסיף קראנצ'יות מעט מלוחה ונתן עוקץ. זו יופי של מנת ברולה שמנסה ומצליחה לצאת משגרת הברולאים במסעדות כאן.
הקינוח השני: "פרנץ טוסט": לחם בננה. בייליס שמנת מוקצפת. נענע. 44 ש"ח. זה קינוח שהבנות חשבו שהוא מושלם. לא פחות. זה אכן קינוח טוב מאד, אם כי לטעמי הוא מעט מתוק מדי. גם לחם הבננה מתוק (במרקם נהדר), גם קצפת הבייליס מתוקה וכמובן גם המייפל. אישית הייתי מוריד מינוני סוכר, אבל זה קינוח שאוהבי בננות ואוהבי מתוק יתמוגגו ממנו.
קינוח שקיבלנו על חשבון הבית מהמלצר החביב: P. B & J (קיצור של Peanut Butter & Jelly): עוגת שמן זית. טוויל חמאת בוטנים. ריבה. קינוח שעולה 40 ש"ח. זו גרסת השף לקינוח אמריקאי מוכר. אני טעמתי רק מהעוגה והיא הייתה מעניינת וטעימה. מטוויל חמאה הבוטנים שמרתי מרחק (לא אוהב חמאת בוטנים. מה לעשות). הבנות אהבו מאד גם את הקינוח הזה.
עד כאן החוויה "מצילת החיים" שלנו ב-Salva Vida. אני לא יודע אם חיינו ניצלו אבל בשורה התחתונה, נהנינו מהמקום. זו מסעדה נעימה וחביבה מאד. השירות היה מאד חביב וידידותי, בזכות מלצר (מלצר יחיד שנעזר מדי פעם בברמן) חביב וידידותי ששלט היטב בחומר (גם בתפריט האוכל על מרכיביו וגם בתפריט האלכוהול). מאידך אותו מלצר תקשורתי במיוחד נטה מדי פעם גם לשקוע בשיחות עם סועדים אחרים ולהיעלם לפרקים, כך שהיה מעט קשה לתפוס את תשומת לבו. לא היה מזיק שיסתובב כאן עוד איש צוות ויהיה קשוב לקריאות הסועדים (הוא יכול להיות פחות נחמד..). מהאוכל עצמו כמו שאפשר להבין נהנינו מאד. כל המנות שאכלנו היו טובות וטעימות והורגש שיש כאן יד מקצועית שיודעת את העבודה. כל שנותר לי זה לאחל לסלבה וידה אריכות ימים במשכן הקבע שלה ושאת "התנועה" יספקו המנות עצמן ובאי המסעדה.
ב- סלבה וידה במיקומה החדש ביקרתי כבר מספר פעמים. לדעתי זו מסעדה ראויה שאינה מוערכת מספיק.
השבמחקאני שמח שגם אתם אהבתם ומקווה שהם יצליחו לפרוץ קדימה.
אכן. אולי הם צריכים לשפר את יחסי הציבור שלהם. זו מסעדה שביום חמישי בערב צריכה להתמלא די בקלות, מה שלא קרה בערב ביקורנו. כמוך אני מקווה בשבילם שהם ישכילו להתקדם ולבנות לעצמם שם חזק יותר בשוק הקולינרי התל אביבי הקשה.
מחק