מסעדת השקד היא מוסד תל אביבי שקיים משנת 1964. נדמה לי שכל מי שאוהב דגים מכיר את המסעדה שישבה במבנה ישן ברחוב החשמונאים 90 מול מה שהיה פעם השוק הסיטונאי. כל באי המקום מכירים כמובן את חיים הבעלים ואת משפחתו שנמצאים שם יום יום כבר עשרות שנים (הוא דור שני לניהול). המסעדה נחשבת כל השנים (ובצדק) לאחת ממסעדות הדגים הטובות בעיר. מסעדה משפחתית עם אוכל יהודי מזרח אירופאי והרבה דגים ופירות ים טריים ומשובחים.
בשנה-שנתיים האחרונות עמדה המסעדה בסכנת סגירה בגלל צו הריסה שהוציאה נגדה עיריית תל אביב. (ענייני הבנייה המאסיבית במתחם השוק הסיטונאי). אחרי מאבק מתוקשר ועם לא מעט עזרה של חברים, הם הצליחו למצוא לוקיישן חדש, ממש מעבר לכביש, בחלל בו הייתה לפני כן מאפיית לחמים, ברחוב החשמונאים 99. אחרי שיפוץ של כמה חודשים נחנכה לפני כשבוע וחצי המסעדה במיקומה החדש.
ביום חמישי האחרון (עיצומו של פורים) קפצתי בערב עם ידידי סלווה ורעייתו ג'יין לבדוק את השקד המחודשת. בעבר, כשעבדתי באזור זו הייתה אחת המסעדות האהובות עליי לארוחת צהריים של דגים או פירות ים, אבל להערכתי לא ישבתי שם לפחות 3 שנים. בכל השנים שכן סעדתי בה תמיד נהניתי. מקום שהוא מנייה בטוחה.
ניסינו להזמין מקום בצהריים מהיום לאותו ערב ונאמר לנו שיש מקום רק על הבר. הזמנו.
העיצוב החדש הוא פשוט ונקי, כיאה למסעדת דגים פשוטה וקלאסית. בהחלט חלל מרווח, מואר ונעים מאד. קצת יותר מודרני ממה שהיה קודם. כאמור, יש בר במסעדה החדשה. חידוש מרענן. תחילה חששתי שלא יהיה נוח לשבת עליו, אבל חששותיי התבדו. היה בהחלט נעים, מרווח ונוח. בהחלט אופציה טובה למי שלא משיג שולחן. בהמשך, לקראת הקיץ, אמורים לסדר גם שולחנות גם בחוץ, בחלקה האחורי של המסעדה שפונה לרח' הארבעה (חלק משיפוץ ובניית הרחבה הגדולה שבין רח' הארבעה ורח' החשמונאים והפיכתה למעין מדרחוב מסוגנן - מה שמכונה מתחם גבעון).
התפריט נשאר ברובו דומה, למעט תוספת של כמה מנות חדשות. המחירים, שלא במפתיע, עלו קצת. להערכתי עלייה של כ-10% במחירים. אפשר להבין לנוכח עלויות המעבר ושיפוץ המקום החדש. בגלל שהמטבח עדיין לא הושלם לחלוטין, חלק מהמנות לא היה זמין (למשל הסרדינים או פלטת הדגים המעושנים). יש מנות ראשונות שמכונות (גם כאן) מנות חלוקה. יש מנות עיקריות של דגים ופירות ים בוריאציות שונות, כשהמנה העיקרית תמיד מוגשת עם שלל סלטי הבית (כולל refill). יש גם בשרים למוזרים בינינו שלא אוכלים דגים. מנות הדגים העיקריות מגיעות עם תוספת של אורז ותפו"א אפוי. לטעמי די מיותר, אבל זו המסורת כאן כל השנים.
הזמנו שתייה. קיבלנו את מבחר הסלטים המוכר והשגרתי. סלטים פשוטים, טובים ומתובלים כהלכה. אני אוהב במיוחד את סלט העגבניות החריף, האיקרה הלבנה והכבד הקצוץ. מקבלים גם כדורי פלאפל, חציל קלוי ועוד ועוד. אפשר בקלות להתמלא מהסלטים ולכן מי שלא מתורגל - שייזהר וישמור מקום לעיקר.
הזמנו גם מנה ראשונה אחת לנשנוש: קרפצ'יו לוקוס טרי. 59 ש"ח. הכי פשוט שיש. טרי וטעים.
עיקרית כל אחד לקח לעצמו וכיבדנו אחד את השני בטעימות.
סלווה הזמין מיקס מטוגנים (דגי ים מטוגנים עם שרימפס וקלמרי מטוגנים). 129 ש"ח. הדגים הם דגי ים קטנים מטוגנים (או למעשה דגיגי ים). להערכתי אלה היו מליטות קטנות בכמות מסחרית. דגים נהדרים כחטיף מטוגן. אחלה נשנוש. דגים שאוכלים אותם בשלמותם והם קראנצ'יים ונהדרים. הם הוגשו עם רוטב טעים על בסיס מיונז וחזרת. זו מנה מכובדת ודי כבדה שלא קל לסיים אותה לבד עד תומה. לדעתי גם שניים יכולים לחלוק אותה ולצאת שבעים.
ג'יין הזמינה מיקס של שרימפס וקלמרי בטיגון עמוק. 109 ש"ח. מנה שהיא הפשטות בהתגלמותה, אבל גם אותה מבצעים כאן בדיוק כמו שצריך. טיגון לא ארוך של השרצים שנותן את הצבע ואת הפריכות הנדרשים ומשאיר את פירות הים עסיסיים וטובים. טעים מאד.
אני הזמנתי מנה שלדעתנו היא מנת הדגל של המסעדה: הפורל המעושן. פורל שלם שפותחים אותו, מוציאים את האדרה המרכזית והוא מעושן בעישון חם בתנור עישון. העלות: 114 ש"ח. התוצאה - תענוג. מי שאוהב מנות מעושנות הנאתו מובטחת. הדג שומר על עסיסיות ויש לו טעם מעושן מודגש ונהדר. יחד עם סחיטת לימון טרי מדובר לדעתי באחת ממנות הדגים הכי טובות שיש במחוזותינו.
מכל הנ"ל יצאנו ממש מפוצצים. על קינוחים ויתרנו. הקינוחים כאן הם קלאסיים (או אם תרצו מיושנים). קרם בווריה, עוגת שוקולד. מאד בסיסי. לדעתי בכל מקרה עדיף לסיים בגלידה בבוזה השכנה, וכך עשינו אחרי סיבוב קצר לשד' רוטשילד לצורך הורדת הכבדות והתרעננות. עם החשבון קיבלנו (כרגיל) צלוחית בוטנים קטנה וכמה שוקולדים קטנים מבונבוניירה של פעם.
כמו תמיד היה כיף במסעדת השקד. מקום שכמו שכתבתי הוא מנייה בטוחה. מקום נעים ומשפחתי. שירות נעים ומשפחתי. אוכל פשוט וטעים. גם החלל החדש מוסיף לחוויה הטובה. בקיצור - מי שאוהב דגים ולא מכיר את השקד שיקפוץ. מי שמכיר חוזר לכאן שוב ושוב...
בשנה-שנתיים האחרונות עמדה המסעדה בסכנת סגירה בגלל צו הריסה שהוציאה נגדה עיריית תל אביב. (ענייני הבנייה המאסיבית במתחם השוק הסיטונאי). אחרי מאבק מתוקשר ועם לא מעט עזרה של חברים, הם הצליחו למצוא לוקיישן חדש, ממש מעבר לכביש, בחלל בו הייתה לפני כן מאפיית לחמים, ברחוב החשמונאים 99. אחרי שיפוץ של כמה חודשים נחנכה לפני כשבוע וחצי המסעדה במיקומה החדש.
ביום חמישי האחרון (עיצומו של פורים) קפצתי בערב עם ידידי סלווה ורעייתו ג'יין לבדוק את השקד המחודשת. בעבר, כשעבדתי באזור זו הייתה אחת המסעדות האהובות עליי לארוחת צהריים של דגים או פירות ים, אבל להערכתי לא ישבתי שם לפחות 3 שנים. בכל השנים שכן סעדתי בה תמיד נהניתי. מקום שהוא מנייה בטוחה.
ניסינו להזמין מקום בצהריים מהיום לאותו ערב ונאמר לנו שיש מקום רק על הבר. הזמנו.
העיצוב החדש הוא פשוט ונקי, כיאה למסעדת דגים פשוטה וקלאסית. בהחלט חלל מרווח, מואר ונעים מאד. קצת יותר מודרני ממה שהיה קודם. כאמור, יש בר במסעדה החדשה. חידוש מרענן. תחילה חששתי שלא יהיה נוח לשבת עליו, אבל חששותיי התבדו. היה בהחלט נעים, מרווח ונוח. בהחלט אופציה טובה למי שלא משיג שולחן. בהמשך, לקראת הקיץ, אמורים לסדר גם שולחנות גם בחוץ, בחלקה האחורי של המסעדה שפונה לרח' הארבעה (חלק משיפוץ ובניית הרחבה הגדולה שבין רח' הארבעה ורח' החשמונאים והפיכתה למעין מדרחוב מסוגנן - מה שמכונה מתחם גבעון).
התפריט נשאר ברובו דומה, למעט תוספת של כמה מנות חדשות. המחירים, שלא במפתיע, עלו קצת. להערכתי עלייה של כ-10% במחירים. אפשר להבין לנוכח עלויות המעבר ושיפוץ המקום החדש. בגלל שהמטבח עדיין לא הושלם לחלוטין, חלק מהמנות לא היה זמין (למשל הסרדינים או פלטת הדגים המעושנים). יש מנות ראשונות שמכונות (גם כאן) מנות חלוקה. יש מנות עיקריות של דגים ופירות ים בוריאציות שונות, כשהמנה העיקרית תמיד מוגשת עם שלל סלטי הבית (כולל refill). יש גם בשרים למוזרים בינינו שלא אוכלים דגים. מנות הדגים העיקריות מגיעות עם תוספת של אורז ותפו"א אפוי. לטעמי די מיותר, אבל זו המסורת כאן כל השנים.
הזמנו שתייה. קיבלנו את מבחר הסלטים המוכר והשגרתי. סלטים פשוטים, טובים ומתובלים כהלכה. אני אוהב במיוחד את סלט העגבניות החריף, האיקרה הלבנה והכבד הקצוץ. מקבלים גם כדורי פלאפל, חציל קלוי ועוד ועוד. אפשר בקלות להתמלא מהסלטים ולכן מי שלא מתורגל - שייזהר וישמור מקום לעיקר.
הזמנו גם מנה ראשונה אחת לנשנוש: קרפצ'יו לוקוס טרי. 59 ש"ח. הכי פשוט שיש. טרי וטעים.
עיקרית כל אחד לקח לעצמו וכיבדנו אחד את השני בטעימות.
סלווה הזמין מיקס מטוגנים (דגי ים מטוגנים עם שרימפס וקלמרי מטוגנים). 129 ש"ח. הדגים הם דגי ים קטנים מטוגנים (או למעשה דגיגי ים). להערכתי אלה היו מליטות קטנות בכמות מסחרית. דגים נהדרים כחטיף מטוגן. אחלה נשנוש. דגים שאוכלים אותם בשלמותם והם קראנצ'יים ונהדרים. הם הוגשו עם רוטב טעים על בסיס מיונז וחזרת. זו מנה מכובדת ודי כבדה שלא קל לסיים אותה לבד עד תומה. לדעתי גם שניים יכולים לחלוק אותה ולצאת שבעים.
ג'יין הזמינה מיקס של שרימפס וקלמרי בטיגון עמוק. 109 ש"ח. מנה שהיא הפשטות בהתגלמותה, אבל גם אותה מבצעים כאן בדיוק כמו שצריך. טיגון לא ארוך של השרצים שנותן את הצבע ואת הפריכות הנדרשים ומשאיר את פירות הים עסיסיים וטובים. טעים מאד.
אני הזמנתי מנה שלדעתנו היא מנת הדגל של המסעדה: הפורל המעושן. פורל שלם שפותחים אותו, מוציאים את האדרה המרכזית והוא מעושן בעישון חם בתנור עישון. העלות: 114 ש"ח. התוצאה - תענוג. מי שאוהב מנות מעושנות הנאתו מובטחת. הדג שומר על עסיסיות ויש לו טעם מעושן מודגש ונהדר. יחד עם סחיטת לימון טרי מדובר לדעתי באחת ממנות הדגים הכי טובות שיש במחוזותינו.
מכל הנ"ל יצאנו ממש מפוצצים. על קינוחים ויתרנו. הקינוחים כאן הם קלאסיים (או אם תרצו מיושנים). קרם בווריה, עוגת שוקולד. מאד בסיסי. לדעתי בכל מקרה עדיף לסיים בגלידה בבוזה השכנה, וכך עשינו אחרי סיבוב קצר לשד' רוטשילד לצורך הורדת הכבדות והתרעננות. עם החשבון קיבלנו (כרגיל) צלוחית בוטנים קטנה וכמה שוקולדים קטנים מבונבוניירה של פעם.
כמו תמיד היה כיף במסעדת השקד. מקום שכמו שכתבתי הוא מנייה בטוחה. מקום נעים ומשפחתי. שירות נעים ומשפחתי. אוכל פשוט וטעים. גם החלל החדש מוסיף לחוויה הטובה. בקיצור - מי שאוהב דגים ולא מכיר את השקד שיקפוץ. מי שמכיר חוזר לכאן שוב ושוב...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה