ושוב איתכם-
השותפה של אבנר.
הפעם אני רוצה
לשתף אתכם בצורת ההכנה הדי מגניבה של
עוגיות ינשוף**.
**הערת
המערכת: אף ינשוף
לא נפגע במהלך ההכנה.
על מה ומדוע עוגיות
ינשוף?
מכירים את זה שיש
לכם חברים שהם חיות (נגיד
פיל, באופן היפותטי
ובכלל לא אישי...)? אז
לי חבר שהוא ינשוף.
רצה הגורל ובאופן פלאי לחלוטין אותו
בחור גדל בשנה, והיה
לי ברור שהוא הולך לקבל משהו ינשופי.
הרעיון המקורי היה קאפקייקס,
אבל לוגיסטיקה ביחד עם העובדה שהוא
לא יותר מדי חובב מתוקים (בואו
לא נדבר על זה) הובילו
לרעיון של עוגיות.
קל לשינוע? כן.
מתוק? כן,
אבל לא בהיסטריה.
מדליק? אפשר
לומר!
התחלתי לתור את
הרשת ובסופו של דבר מצאתי מדריך להכנת
עוגיות ינשוף, אבל
תוך כדי הכנה הגעתי למסקנה שהן
אחלה-חמודה-קמפרי,
אבל לא ינשופיות מספיק.
חתוך-חתכתי,
קצוץ-קיצצתי
והדבק-הדבקתי
והתוצאה יצאה כל כך חמודה (במיוחד
ביחס לפשטות ההכנה)
שלא יכולתי שלא לשתף גם אתכם.
כהרגלי גם הפעם
אחפור גם אחפור לכם,
אז תתמודדו:
חומרים:
- בצק לעוגיות חמאה (אחרי קירור)- יש מליון מתכונים ברשת, מוזמנים להשתמש בכל אחד שבא לכם טוב. אני השתמשתי בבצק הכי פשוט של מיקי שמו, האיש וה"-למעשה-כעת-אני-משלב" ואלוהים ישמור איזה צחוק מלחיץ. לקחתי את המתכון מספר העוגיות המהמם שלו (המתכון הראשון בספר), וכשאני אומרת 'מהמם' אני נמנעת באופן ישיר מלדבר על תמונת העטיפה המלחיצה והמטריד עד מאוד.
- שקדים- לא קלופים, לא קלויים, אבל כן חצויים לאורך (=להעמיד כל שקד על הצד הרחב ובאבחת סכין מכוונת היטב לחתוך שיהיו שני חלקי שקד ארוכים ופחות או יותר שווים בגודלם).
אם
אתם לא כל כך חכמים כמוני תחתכו לרוחב
ותרגישו את האסימון נופל לכם רק אחרי
ההרכבה. ואם אתם
כמוני תרחיקו את שקית השקדים מהשותף שלכם,
אחרת תמצאו את עצמכם תוך כדי הכנה
שומעים קולות גריסה ורק אחרי כמה דקות
טובות תבינו שהוא מתחרע לכם על השקדים
(אל דאגה,
הם הספיקו והוא קיבל את השאריות).
- שוקולד עגול- אפשר להשתמש בקליק, סוכריות עדשים חומות או כל עיגולי שוקולד קטנטנים אחרים (שוקולד צ'יפס?) שאתם יכולים לשים עליהם יד. אני משתמשת בשוקולד* במטבעות קטנים (אפשר למצוא בכל חנות אפיה, נקודתית כאלה קניתי במר קייק או אצל יוסף מלמד בלוינסקי).
*קטנה
על שוקולד: כמו
יין, אפשר לחלק
את השוקולד בחלוקה גסה לשני סוגים:
שוקולד טעים ושוקולד לא טעים.
בניגוד ליין בשוקולד אני מאוד לא
בררנית ורוב הסוגים מתקבלים אצלי בברכה
(כן,
גם שוקולד חלב.
וגם לבן למרות שזה לא שוקולד ובלה בלה
בלה. בסדר).
באופן כללי אני נמנעת מלקנות שוקולד
צ'יפס כי א'-
לרוב האיכות שלהם לא מוצלחת והם לא
טעימים כמו שוקולד וב'-
הם עולים המון יחסית לעובדה שזה פשוט
שוקולד קצוץ. הרבה
יותר זול, ומגניב
לקצוץ חפיסת שוקולד וזהו.
א-ב-ל:
במקרה הזה שוקולד צ'יפס
קטנים הם בהחלט אפשרות ראויה.
ציוד:
- מערוך - איזה שנוח לכם יהיה נהדר.
- חותכן עוגיות - גם כוס תעשה את העבודה.
- סכין מטבח לא משוננת. אין לי מה לחפור על זה.
- נייר אפייה - סתם כי זה יותר נוח.
- מזלג קטנטן / קיסם.
יאללה
לעבודה:
- מרדדים את בצק העוגיות לעובי של בערך חצי ס"מ- ס"מ.
- קורצים עיגולים בעזרת החותכן (או כוס)
- אוספים את שארית הבצק, ומגלגלים עיגולים קטנטנים (טיפה יותר גדולים מגודל השוקולד שלכם).
- מניחים את כדורי הבצק כמו עיניים בשליש העליון של העוגיה - מצמידים את הכדורים ומניחים (אין צורך ללחוץ).
- לכל עוגייה לוקחים זוג עיניים מהשוקולד שבחרנו, מניחים על כל כדורון עין אחת ולוחצים פנימה. הכדור טיפה ישתטח לתוך העוגיה וזה מצוין.
מה
שפחות מצוין פה זה הפוקוס...
- לוקחים חצי שקד ולוחצים אותו הפוך (הצד השטוח פנימה) לתוך העוגיה.
דוגרי -
זה נורא חמוד גם ככה.
אפשר בהחלט לשלוח אותם כך לתנור וזה
עדיין יהיה מגה מגניב!
- עכשיו מתחיל החלק המגניב באמת: בעזרת קיסם/ השפיץ של הסכין מסמנים קו מקומר בשני הצדדים של העוגייה. ברגע שאנחנו מרוצים מהצורה- חותכים את השאריות.
- מהשאריות מרכיבים גבות: מניחים כל גבה מקומרת מעל אחת העיניים ולוחצים אותן מעט פנימה כדי שלא יברחו.
- בחלק התחתון של כל ינשוף עושים חתך V קטן עם הסכין שלנו ליצירת טפרים. על כל טפר לוחצים באמצעות מזלג או קיסם ליצירת הציפורניים.
- בזהירות רבה מעבירים את העוגיות לתבנית מרופדת בנייר אפייה (הכי נוח באמצעות מרית או פלטה) ואופים לפי הוראות המתכון.
ינשופימים
חמודימים בדרכם להשתזף...
שימו לב
לגיבור העל שנאלץ להקריב גבה בדרך כי ברוב
חוצפתי העברתי אותו מהתבנית בטרם התקרר
כראוי.
ולסיום...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה