שרונה מרקט, גם בחלוף שנתיים מפתיחתו, ממשיך למשוך שפים נחשבים. בחודשים האחרונים התחדש המתחם בשני דוכנים שמאחוריהם עומדים שני שמות נוצצים למדי: רן שמואלי עם קוקוריקו, דוכן עוף בגריל (רוטיסרי), ואביב משה שלקח לאחרונה חסות על דוכן אוכל טורקי וקבב, בשם אילדיז (Yildiz). הם מצטרפים לכמה שפים מפורסמים אחרים במתחם: אהרוני עם דוכן הראמן המצליח שלו (שהשנה הורחב לעוד מסעדה של ממש בלבונטין), רושפלד עם קפטן קארי (שאף הוא הורחב לסניף נוסף ברחוב דיזינגוף), שגב משה עם שגב קונספט (שהוא בכלל אימפריה קטנה של דוכנים בקניונים) ועוד. אני עובד קרוב, ולכן יוצא לי להיכנס מדי פעם למתחם, כדי לנשנש ארוחת צהריים באחד הדוכנים או להצטייד בחומר גלם כלשהו. מטבע הדברים יצא לי לדגום כבר גם את שני הדוכנים החדשים.
קוקוריקו - Kuku Riku, דוכן הרוטיסרי של רן שמואלי:
הדוכן נפתח בסוף יוני בכניסה המזרחית של השוק, אחרי מספר שנים של פיתוח והתנסויות של שמואלי (האיש כנראה פרפקציוניסט). לא מאד רחוק ממסעדת קלארו המושקעת של שמואלי (צאו מהיציאה המזרחית ופנו ימינה). הדוכן מציע תפריט המתבסס על עופות טריים שלמים, נקיים מעצמות, העוברים צלייה בתנור רוטיסרי בשיטת Fire Wall (פלטות ברזל שיוצרות מעין קיר אש) שאמורה להבטיח עוף עסיסי.
הדוכן בנוי ממטבח פתוח, כשתנור הרוטיסרי מוצג לראווה מאחורי הדלפק. את המנה מזמינים בקופה וממתינים. בפעמיים שאכלתי בדוכן, השתרך תור קטן (6-7 אנשים) בקופה, אבל העניינים התנהלו די מהר, והשירות היה טוב ויעיל. יש מקומות ישיבה ספורים בבר שצמוד לדוכן ומעט שולחנות קרובים. בחלל המרכזי שמול הדוכן הוסיפו לאחרונה כמה וכמה שולחנות, כך שנראה שיש מקום בשפע יחסי. (נדמה לי שנסגר איזשהו דוכן שישב שם וזה פינה מקום).
ההגשה של המנות היא בצלחת או בלחמי פרנה. לצד העופות יש מבחר של סלטי ירקות טריים שונים (סלט עדשים, חצילים בסלסה, עגבניות ונענע פיקנטי, כרובית וזיתי קלמטה) וירקות צלויים כמו כרוב, דלעת וקישוא ענק. בצד ניתן לקבל ממרחים ורטבים שמכינים מידי יום. מנות הלחם מתומחרות ב-48 ש"ח וכוללות כמה אופציות של תיבול ים תיכוני עם הסלטים והמטבלים (ביירות, מרקש, מיקונוס ומארסיי). מנות הצלחת שכוללות גם תפוח אדמה אפוי ובחירת סלטים ומטבלים, עולות 52 ש"ח למנה רגילה או 62 ש"ח למנת 1/2 עוף. אפשר גם להזמין תוספת עוף למנות ב-6 ש"ח.
בביקור הראשון שלי, מתישהו בתחילת יולי, הזמנתי את המנה הרגילה בצלחת. למעשה זה מוגש בכלי נייר מתכלים. הסתפקתי במנה הרגילה, בלי שדרוגים ותוספות, ובהחלט יצאתי שבע. הסלטים שהזמנתי כתוספת היו סלט כרובית וזיתי קלמטה וסלט עדשים שחורות, עשבי תיבול וחמוציות. שניהם היו טריים, טעימים ומתובלים היטב. קיבלתי גם מעט כרוב צלוי (קצת אנמי. דרש תיבול) ודלעת אפויה טעימה. תפוחי האדמה האפויים הקטנים היו סטנדרטיים אבל עשויים טוב וטעימים. מטבלי הצד היו טובים אף הם: שמנת חמוצה, צ'רשי (ממרח דלעת), לימון כבוש וממרח פלפלים. והעוף עצמו? טעים בהחלט. עסיסי. אבל - שום דבר מרגש או יוצא דופן. בקוקוריקו בוחרים לתת לחומר הגלם המרכזי להיות כוכב המנה, ולכן התיבול של העוף עצמו הוא עדין למדי. הוא בהחלט משתלב היטב עם המטבלים ואז כיף לאכול אותו. אני מעדיף עוף עם טעמי גריל או ברביקיו (או עישון) עזים יותר, אבל בסה"כ העוף של קוקוריקו טעים ואיכותי.
בביקור השני, לקראת סוף יולי, הלכתי על אחת ממנות העוף בפרנה.
אפשר להוריד או להוסיף מרכיבים, מהמנות הקבועות הנ"ל. אני בחרתי בפרנת מרקש שכללה מלבד העוף גם חציל בסלסה ירוקה, סלט כרובית וקלמטה, צ'רשי, לימון כבוד ואיולי פפריקה. הכריך היה טוב מאד. כשהעוף מוגש יחד עם הרטבים והסלטים כמנה אחידה והומוגנית, הוא טעים מאד. כריכים מהסוג הזה עלולים להיות יבשים וחונקים קמעה. הפרנה שאכלתי בקוקוריקו הייתה מוצלחת ועסיסית יחסית. גם במנה הזו הוגשו תפוחי אדמה כתוספת.
בשורה התחתונה, קוקוריקו הוא דוכן איכותי. הוא לא נושא בשורה גדולה, אבל הוא מציע מנות עוף טובות וטעימות. אם רק היו הולכים כאן על מוטיב מעושן יותר, הייתי מכתיר אותו כאחד הדוכנים השווים במחוזותינו. התמחור, כמו שאר מקומות האוכל בשרונה מרקט, לא זול בלשון המעטה, אבל בסה"כ יש כאן הקפדה ראויה על איכות ועל מקצוענות. קראתי שמתעתדים כאן להגיש גם מנות של ברווז צלוי. כשזה יקרה, אחזור לנסות.
אילדיז - Yildiz, דוכן קבבים טורקי של אביב משה:
אילדיז, כוכב בטורקית, נפתח כבר בסוף אפריל-תחילת מאי אי שם במרכז השדרה המרכזית בשרונה מרקט. הדוכן פעל די בשקט עד תחילת אוגוסט, עת פורסם במדורי האוכל שהשף אביב משה (השכן ממסה וקוואטרו מרחוב הארבעה הסמוך) לקח חסות על המקום. ככה זה. כנראה שכדי להצליח ולשרוד במקום ממותג ופלצני כמו שרונה מרקט, צריך להתהדר בשף מפורסם. אני לא יודע אם אביב משה הוא שותף של ממש, נותן חסות עם שמו המפורסם, או רק אחראי על התפריט המחודש, מה שבטוח שהמיתוג מציג את המקום כשלו: אילדיז של אביב משה. המוטו שלהם הוא In Laffa We Trust, פרפרזה למוטו האמריקאי המפורסם (ההוא עם ה-God).
יצא לי לנסות את האוכל כאן מתישהו לפני כחודשיים, כשרק קראו לזה אילדיז, ואביב משה עדיין לא היה חלק מהמיזם. אכלתי אז קבב בלפה וזה היה די בינוני. כעת חזרתי שוב בצהרי אמצע השבוע (של אמצע אוגוסט) לבדוק מה נשתנה תחת השף הנחשב ולבחון אם אכן אפשר לשים את מבטחנו בלאפה שלהם...
הדוכן והמטבח של אילדיז קטנים בהרבה מקוקוריקו, אבל דווקא באופן יחסי יש יותר מקומות ישיבה, חלקם פזורים מסביב לדוכן הריבועי, וחלקם במעין גומחה צדדית שהוקצתה כנראה ע"י הנהלת המתחם. גם כאן מזמינים את המנות בקופה, משלמים, ממתינים ומקווים שיימצא מקום ישיבה. כשאני ביקרתי שם, היה די מלא, אבל נמצא לי מקום על הבר שצמוד לדוכן. גם כאן ניתן להזמין מנה בצלחת (מסטינג לפי התפריט) או בלאפה מגולגלת. עיקר התפריט הוא קבבים (5 סוגים), אבל יש עוד מנות בשריות ומבחר סלטים. מחירי המנות "העיקריות" נעים בין 40 ומשהו ל-50 ומשהו ש"ח.
אני הזמנתי מנה בצלחת: Kuzu Kebab: קבב אנטריקוט ופיסטוקים, תפו"א אדמה בתנור אבן, טלה מעושן, טחינה לבנה, עגבניות דודו וירוקים בסומק עם בצל ולימון. המנה עלתה 54 ש"ח. הקבב עצמו היה טעים, מתובל היטב ועסיסי, אבל הייתי רוצה כמות מעט יותר גדולה ממנו עבור 54 ש"ח. הפיסטוקים לא ממש הורגשו. תפוח האדמה בתנור האבן נמעך והוגש כמצע עליו הונח הקבב. בתוך התפו"א שולבו קוביות קטנות של הטלה המעושן (טוב שלא קראו לזה בייקון טלה כמו במקומות אחרים). הבאסה הייתה שהתפו"א היה קריר משהו. אני מניח שמכינים אותו מראש ומחממים. כאן לא חיממו מספיק. שאר התוספות - נחמדות וסטנדרטיות. שום דבר מעניין. כל הכבודה הזו מוגשת על לאפה פתוחה, ודי קשה לתפעל את המנה. עדיף היה שיגישו לאפה בצד.
בביקור נוסף שלי (21 באוגוסט) חזרתי לנסות את מנת הקבב בלאפה מגולגלת או בשמה בעברית בתפריט - רולינג אילדיז.
הדוכן הפעם היה פחות עמוס, אבל נדמה לי שזה נכון לכל שרונה מרקט של השבועיים האחרונים של אוגוסט. אנשים בחופש ולכן יש ריקנות יחסית (יותר ילדים מסתובבים אבל פחות אנשים שיושבים בפועל ואוכלים).
המנה שהזמנתי הייתה אילדיז קבב שמשום מה בתפריט רשום כאילדיס קבב (לא החליטו אם זה אילדיז או אילדיס. קשה לעשות הגהה כנראה). בכל אופן, הלאפה ממולאת בקבב אנטריקוט ופיסטוקים בתיבול שווארמה, עלי גפן, טחינה אריסה, סלט טורקי, פלפל חריף וסלט חסה אייסברג בלימון. עולה 46 ש"ח. המנה הייתה טעימה. היא כלה שפע של מרכיבים שנתנו מכלול טעים. תוספת הסלטים (מתובלים היטב ופיקנטיים) והטחינה עזרו לעסק להיבלע ביתר קלות. תוספת עלי הגפן כאן היא יציאה חביבה והם בהחלט סיפקו עניין. הבעיה המצערת הייתה הקבב עצמו. הוא היה טעים אבל יבש. גם גודלו, כאמור, לא מספק. הוא ממש נבלע בתוך הלאפה ובין יתר המרכיבים. עבור כמעט 50 ש"ח ללאפה עם בשר, צריך שכמות הבשר תהיה נדיבה יותר, וששאר המרכיבים (הטובים) לא יאפילו על מי שאמור להיות כוכב הערב (או הצהריים).
בקיצור. ניסיתי פעמיים ומיציתי. לפני אביב משה היה בינוני ואחריו אולי יש שיפור מסוים, אבל זה רחוק מלהיות אוכל רחוב טורקי מעניין, וודאי מלהיות מקום אולטימטיבי לקבבים (האמת - לא חושב שיש כזה בארץ). בשורה התחתונה, אני לא חושב שמספיק מעניין כאן, ואני לא מרגיש שיש כאן תמורה מספיקה לכסף שלי.
In Yildiz Laffa I still don't trust.
קוקוריקו - Kuku Riku, דוכן הרוטיסרי של רן שמואלי:
הדוכן נפתח בסוף יוני בכניסה המזרחית של השוק, אחרי מספר שנים של פיתוח והתנסויות של שמואלי (האיש כנראה פרפקציוניסט). לא מאד רחוק ממסעדת קלארו המושקעת של שמואלי (צאו מהיציאה המזרחית ופנו ימינה). הדוכן מציע תפריט המתבסס על עופות טריים שלמים, נקיים מעצמות, העוברים צלייה בתנור רוטיסרי בשיטת Fire Wall (פלטות ברזל שיוצרות מעין קיר אש) שאמורה להבטיח עוף עסיסי.
הדוכן בנוי ממטבח פתוח, כשתנור הרוטיסרי מוצג לראווה מאחורי הדלפק. את המנה מזמינים בקופה וממתינים. בפעמיים שאכלתי בדוכן, השתרך תור קטן (6-7 אנשים) בקופה, אבל העניינים התנהלו די מהר, והשירות היה טוב ויעיל. יש מקומות ישיבה ספורים בבר שצמוד לדוכן ומעט שולחנות קרובים. בחלל המרכזי שמול הדוכן הוסיפו לאחרונה כמה וכמה שולחנות, כך שנראה שיש מקום בשפע יחסי. (נדמה לי שנסגר איזשהו דוכן שישב שם וזה פינה מקום).
ההגשה של המנות היא בצלחת או בלחמי פרנה. לצד העופות יש מבחר של סלטי ירקות טריים שונים (סלט עדשים, חצילים בסלסה, עגבניות ונענע פיקנטי, כרובית וזיתי קלמטה) וירקות צלויים כמו כרוב, דלעת וקישוא ענק. בצד ניתן לקבל ממרחים ורטבים שמכינים מידי יום. מנות הלחם מתומחרות ב-48 ש"ח וכוללות כמה אופציות של תיבול ים תיכוני עם הסלטים והמטבלים (ביירות, מרקש, מיקונוס ומארסיי). מנות הצלחת שכוללות גם תפוח אדמה אפוי ובחירת סלטים ומטבלים, עולות 52 ש"ח למנה רגילה או 62 ש"ח למנת 1/2 עוף. אפשר גם להזמין תוספת עוף למנות ב-6 ש"ח.
בביקור הראשון שלי, מתישהו בתחילת יולי, הזמנתי את המנה הרגילה בצלחת. למעשה זה מוגש בכלי נייר מתכלים. הסתפקתי במנה הרגילה, בלי שדרוגים ותוספות, ובהחלט יצאתי שבע. הסלטים שהזמנתי כתוספת היו סלט כרובית וזיתי קלמטה וסלט עדשים שחורות, עשבי תיבול וחמוציות. שניהם היו טריים, טעימים ומתובלים היטב. קיבלתי גם מעט כרוב צלוי (קצת אנמי. דרש תיבול) ודלעת אפויה טעימה. תפוחי האדמה האפויים הקטנים היו סטנדרטיים אבל עשויים טוב וטעימים. מטבלי הצד היו טובים אף הם: שמנת חמוצה, צ'רשי (ממרח דלעת), לימון כבוש וממרח פלפלים. והעוף עצמו? טעים בהחלט. עסיסי. אבל - שום דבר מרגש או יוצא דופן. בקוקוריקו בוחרים לתת לחומר הגלם המרכזי להיות כוכב המנה, ולכן התיבול של העוף עצמו הוא עדין למדי. הוא בהחלט משתלב היטב עם המטבלים ואז כיף לאכול אותו. אני מעדיף עוף עם טעמי גריל או ברביקיו (או עישון) עזים יותר, אבל בסה"כ העוף של קוקוריקו טעים ואיכותי.
בביקור השני, לקראת סוף יולי, הלכתי על אחת ממנות העוף בפרנה.
אפשר להוריד או להוסיף מרכיבים, מהמנות הקבועות הנ"ל. אני בחרתי בפרנת מרקש שכללה מלבד העוף גם חציל בסלסה ירוקה, סלט כרובית וקלמטה, צ'רשי, לימון כבוד ואיולי פפריקה. הכריך היה טוב מאד. כשהעוף מוגש יחד עם הרטבים והסלטים כמנה אחידה והומוגנית, הוא טעים מאד. כריכים מהסוג הזה עלולים להיות יבשים וחונקים קמעה. הפרנה שאכלתי בקוקוריקו הייתה מוצלחת ועסיסית יחסית. גם במנה הזו הוגשו תפוחי אדמה כתוספת.
בשורה התחתונה, קוקוריקו הוא דוכן איכותי. הוא לא נושא בשורה גדולה, אבל הוא מציע מנות עוף טובות וטעימות. אם רק היו הולכים כאן על מוטיב מעושן יותר, הייתי מכתיר אותו כאחד הדוכנים השווים במחוזותינו. התמחור, כמו שאר מקומות האוכל בשרונה מרקט, לא זול בלשון המעטה, אבל בסה"כ יש כאן הקפדה ראויה על איכות ועל מקצוענות. קראתי שמתעתדים כאן להגיש גם מנות של ברווז צלוי. כשזה יקרה, אחזור לנסות.
אילדיז - Yildiz, דוכן קבבים טורקי של אביב משה:
אילדיז, כוכב בטורקית, נפתח כבר בסוף אפריל-תחילת מאי אי שם במרכז השדרה המרכזית בשרונה מרקט. הדוכן פעל די בשקט עד תחילת אוגוסט, עת פורסם במדורי האוכל שהשף אביב משה (השכן ממסה וקוואטרו מרחוב הארבעה הסמוך) לקח חסות על המקום. ככה זה. כנראה שכדי להצליח ולשרוד במקום ממותג ופלצני כמו שרונה מרקט, צריך להתהדר בשף מפורסם. אני לא יודע אם אביב משה הוא שותף של ממש, נותן חסות עם שמו המפורסם, או רק אחראי על התפריט המחודש, מה שבטוח שהמיתוג מציג את המקום כשלו: אילדיז של אביב משה. המוטו שלהם הוא In Laffa We Trust, פרפרזה למוטו האמריקאי המפורסם (ההוא עם ה-God).
יצא לי לנסות את האוכל כאן מתישהו לפני כחודשיים, כשרק קראו לזה אילדיז, ואביב משה עדיין לא היה חלק מהמיזם. אכלתי אז קבב בלפה וזה היה די בינוני. כעת חזרתי שוב בצהרי אמצע השבוע (של אמצע אוגוסט) לבדוק מה נשתנה תחת השף הנחשב ולבחון אם אכן אפשר לשים את מבטחנו בלאפה שלהם...
הדוכן והמטבח של אילדיז קטנים בהרבה מקוקוריקו, אבל דווקא באופן יחסי יש יותר מקומות ישיבה, חלקם פזורים מסביב לדוכן הריבועי, וחלקם במעין גומחה צדדית שהוקצתה כנראה ע"י הנהלת המתחם. גם כאן מזמינים את המנות בקופה, משלמים, ממתינים ומקווים שיימצא מקום ישיבה. כשאני ביקרתי שם, היה די מלא, אבל נמצא לי מקום על הבר שצמוד לדוכן. גם כאן ניתן להזמין מנה בצלחת (מסטינג לפי התפריט) או בלאפה מגולגלת. עיקר התפריט הוא קבבים (5 סוגים), אבל יש עוד מנות בשריות ומבחר סלטים. מחירי המנות "העיקריות" נעים בין 40 ומשהו ל-50 ומשהו ש"ח.
אני הזמנתי מנה בצלחת: Kuzu Kebab: קבב אנטריקוט ופיסטוקים, תפו"א אדמה בתנור אבן, טלה מעושן, טחינה לבנה, עגבניות דודו וירוקים בסומק עם בצל ולימון. המנה עלתה 54 ש"ח. הקבב עצמו היה טעים, מתובל היטב ועסיסי, אבל הייתי רוצה כמות מעט יותר גדולה ממנו עבור 54 ש"ח. הפיסטוקים לא ממש הורגשו. תפוח האדמה בתנור האבן נמעך והוגש כמצע עליו הונח הקבב. בתוך התפו"א שולבו קוביות קטנות של הטלה המעושן (טוב שלא קראו לזה בייקון טלה כמו במקומות אחרים). הבאסה הייתה שהתפו"א היה קריר משהו. אני מניח שמכינים אותו מראש ומחממים. כאן לא חיממו מספיק. שאר התוספות - נחמדות וסטנדרטיות. שום דבר מעניין. כל הכבודה הזו מוגשת על לאפה פתוחה, ודי קשה לתפעל את המנה. עדיף היה שיגישו לאפה בצד.
בביקור נוסף שלי (21 באוגוסט) חזרתי לנסות את מנת הקבב בלאפה מגולגלת או בשמה בעברית בתפריט - רולינג אילדיז.
הדוכן הפעם היה פחות עמוס, אבל נדמה לי שזה נכון לכל שרונה מרקט של השבועיים האחרונים של אוגוסט. אנשים בחופש ולכן יש ריקנות יחסית (יותר ילדים מסתובבים אבל פחות אנשים שיושבים בפועל ואוכלים).
המנה שהזמנתי הייתה אילדיז קבב שמשום מה בתפריט רשום כאילדיס קבב (לא החליטו אם זה אילדיז או אילדיס. קשה לעשות הגהה כנראה). בכל אופן, הלאפה ממולאת בקבב אנטריקוט ופיסטוקים בתיבול שווארמה, עלי גפן, טחינה אריסה, סלט טורקי, פלפל חריף וסלט חסה אייסברג בלימון. עולה 46 ש"ח. המנה הייתה טעימה. היא כלה שפע של מרכיבים שנתנו מכלול טעים. תוספת הסלטים (מתובלים היטב ופיקנטיים) והטחינה עזרו לעסק להיבלע ביתר קלות. תוספת עלי הגפן כאן היא יציאה חביבה והם בהחלט סיפקו עניין. הבעיה המצערת הייתה הקבב עצמו. הוא היה טעים אבל יבש. גם גודלו, כאמור, לא מספק. הוא ממש נבלע בתוך הלאפה ובין יתר המרכיבים. עבור כמעט 50 ש"ח ללאפה עם בשר, צריך שכמות הבשר תהיה נדיבה יותר, וששאר המרכיבים (הטובים) לא יאפילו על מי שאמור להיות כוכב הערב (או הצהריים).
בקיצור. ניסיתי פעמיים ומיציתי. לפני אביב משה היה בינוני ואחריו אולי יש שיפור מסוים, אבל זה רחוק מלהיות אוכל רחוב טורקי מעניין, וודאי מלהיות מקום אולטימטיבי לקבבים (האמת - לא חושב שיש כזה בארץ). בשורה התחתונה, אני לא חושב שמספיק מעניין כאן, ואני לא מרגיש שיש כאן תמורה מספיקה לכסף שלי.
In Yildiz Laffa I still don't trust.