סיכום מתוק של 2016 - הקינוחים הכי טובים שאכלתי השנה

בשנתיים האחרונות דירגתי את המסעדות הכי טובות שאכלתי בהן באותה שנה.
שנת 2016 לא הייתה שנה טובה לקולינריה ולמסעדנות בישראל. זו הייתה אפילו שנה רעה. הרבה יותר מסעדות טובות נסגרו מאשר נפתחו (בראשן כתית שלצד מול ים הייתה מסעדת העילית היחידה שפעלה כאן בשנים האחרונות וודאי היצירתית והנועזת מכולן, וגם המזללה של אותו שף, וגם ברטי, כולא, רוקח 73, הרברט סמואל, אדורה ועוד). גם אלה שנפתחו ברובן אינן באמת משמעותיות. רובן מסעדות די שמרניות שלא מחפשות להיות מקוריות או יצירתיות במיוחד. גם אלה שכן מנסות להיות שונות, הן בינתיים חסרות יציבות ולא טובות כמצופה (למשל מאייאר ואל עאשי שעושות אוכל שף ערבי מודרני).

לכן לא התחשק לי לעשות שוב דירוג של המסעדות הכי טובות שאכלתי בהן השנה. החלטתי לעשות דירוג מתוק. דירוג של הקינוחים הכי טובים שאכלתי השנה, בארץ ובעולם (שזה אומר ברלין ורומא). בתקווה שהשנה הבאה תהיה מתוקה יותר.
אז הנה הם... (אין משמעות לסדר. הם מופיעים פחות או יותר לפי סדר כרונולוגי)... 12 הקינוחים של 2016:


פאי שוקולד בטאיזו (מרץ 2016).
פאי של אנה שפירו (שזכתה לאחרונה בתואר הקונדיטורית הכי טובה של 2016 בתחרות פרסי האוכל של טיים אאוט). הוא כלל: קציפת פפרמינט, טראפלס שוקולד מלוחים, מרשמלו מקורמל, אבקת אגוזי לוז וגלידת בננות וקרמל. קינוח מושקע, יצירתי, יפהפה ומושחת. אין מה לחפש אותו כרגע בתפריט. הוא כבר לא שם...

"עוגת הגבינה" של קיטשן מרקט (מרץ 2016).
קינוח מקורי ומורכב שכולל: קרם גבינת וניל, פירות עונתיים, סבלה זיתים וסורבה גבינה לבנה. כל מרכיבי העוגה: פירורי בצק פריך, עוגת הגבינה, פירות יער, מתחבאים בשקע, מתחת למעטה הדק והשחור של סבלה הזיתים. מגניב ביותר ומה שיותר חשוב - טעים להפליא. קינוח לא מאד מתוק, עם איזון טעמים נהדר. קינוח שכל מרכיביו (כולל סבלה הזיתים המתקתק מלוח) טעימים לכעצמם, וביחד - תענוג.

אנטרמה שוקולד בשילה (אפריל 2016).
מוס שוקולד מריר, מוס שוקולד חלב, קרמו קרמל מלוח עם קראמבל שומשום וטוויל נוגטין. קינוח נהדר. שוקולדי, יצירתי, עשיר, כבד. איזון נהדר של המתיקות. שילוב מעולה של מתוק-מלוח. שילובי מרקמים ומראה נהדר. בדיוק מה שאפשר לצפות מקינוח שוקולד במסעדת שף איכותית.

לילות ביירות בכולא (אפריל 2016).
קינוח טעים מאד במסעדה שנסגרה לקראת סוף השנה הזו. זו עוגת סולת על קצפת לאבנה כבשים, סירופ גרניום, אגוזים ופיסטוק. קינוח מתקתק-חמצמץ ועדין, עם עוגת סולת מאד אוורירית ביחס למקובל. קינוח שבקלות יכול להיות מתוק להחריד, אבל כאן הוא מאוזן להפליא. נהדר.

קינוח נקטרינות ב-Ross בברלין (מאי 2016).
מסעדה של שף ישראלי צעיר בשם אורי טריאסט שהספיקה להיסגר זמן לא ארוך אחרי שביקרנו בה. חבל. היה מקום משובח מאד. הקינוח: נקטרינות צלויות עם יוגורט, דבש, אגוזי לוז וסורבה נקטרינות. קינוח פירותי פשוט מושלם. איזון טעמים פנטסטי. באמת אחד הקינוחים הטעימים והמרעננים שאכלתי.

קינוח המנגו ב-Tim Raue ברלין (יוני 2016).
מסעדת 2 כוכבי מישלן שמדורגת בשנים האחרונות גם ברשימת 50 המסעדות הטובות בעולם של סן פגרינו. זו הייתה המנה הטובה ביותר שאכלנו בעסקית הצהריים: קינוח מנגו בליים וזעפרן. היה כאן שילוב טעמים ומרקמים מדהים. חתיכות המנגו היו רכות וממש נמסו בפה. היו קראנצ'ים קטנים של ליים וגרגרי פלפל ירוק שנתנו kick. קרם זעפרן וגלידת מנגו מעולים. קינוח מורכב ויפהפה, ובעיניי פשוט מושלם. מתקתק-חמצמץ, מרענן, יצירתי וטעים במיוחד. כל מה שאני מחפש בקינוח.

סמי פרדו ברגמוט ב-Clash (יולי 2016),
סמי פרדו ברגמוט. גנאש פיסטוק מלוח, שערות קדאיף, "רחת לוקום", פיסטוקים מקורמלים, עלי ורדים מסוכרים. קינוח שהיה טעים מאד עם שילובי טעמים מתקתקים, מלוחים ומרירים, באיזון מצוין, ושילובי מרקמים מהנים. יופי של ביצוע.

בראוני פולי קקאו בפרונטו (אוגוסט 2016).
בראוני פולי קקאו, גנאש אספרסו, קרמו יוגורט, בונבון בייליס וגלידת ביסקאליה וולרונה. הקינוח יחסית קטן, אבל הוא בהחלט מספק. קינוח מצוין. קינוח שוקולדי, מאוזן מעולה, מלא מרקמים. אחלה.

טארט לימון באנה בירושלים (אוגוסט 2016).
טארט פשוט וקלאסי שהוכן בדיוק כמו שטארט לימון צריך להיעשות: בצק פריך וטעים, קרם לימון קר במתיקות עדינה ומאוזנת היטב, מרנג איטלקי רך, עדין ונעים. אחלה.

קינוח אפרסקים ב-Stazione di Posta ברומא (ספטמבר 2016).
קינוח אפרסקים, מוזלי וגבינת ריקוטה. קינוח פשוט מושלם. הכי טעים שאכלתי בטיול שלי ברומא. היה פה אפרסק בכמה טקסטורות, הן טרי, הן קפוא (מעין סורבה או גרניטה), גלידת לבנדר מעולה, פירורי מוזלי שהוסיפו קראנץ' וקציפת ריקוטה עדינה. קינוח קליל, מלא טקסטורות וטעים להפליא.

מלבי זעפרן באל עאשי (אוקטובר 2016).
מלבי מתובל בהל, זעפרן, מסטיקה, מוגש עם קליפות הדרים מסוכרות ושברי פיסטוק חלבי. אהבתי מאד את הקינוח. הוא היה קרמי וטעים מאד, עם מתיקות עדינה ומאוזנת היטב. עלי המיקרו הירוקים (בזיליקום וזעתר טרי) הוסיפו טוויסט נחמד ומרענן.

עד כאן שנת 2016. כולי תקווה ששנת 2017 תהיה שנה טובה יותר מכל הבחינות, ודאי בכל מה שקשור לעסקי המסעדנות הלא קלים כאן. שנה מתוקה, מעניינת וטעימה לכולנו.

המסעדות הכי טובות 2015 (ולקינוח מצעד הגלידריות)

הגיע זמן המצעד הלועזי השנתי לשנת 2015.

מצעד המסעדות הטובות ביותר בהן ביקרתי השנה:

דירוג 20 המסעדות המצטיינות לשנת החולפת. אם לואללה, למאקו, ל-nana10, ל-Timeout ולעכבר העיר מותר אז גם לי...

אין חשיבות לסדר השמות. אין משמעות למספרים ולדירוג.

לא נכנסו לדירוג מסעדות מצוינות מחו"ל שלשמחתי יצא לי לנסות השנה (חפשו בבלוג).

לא נכנסו לדירוג מסעדות משובחות שבעיניי הן בטופ של הקולינריה כאן כמו כתית, שילה, הבסטה, קיטשן מרקט, פיצרוי ומסה - היות ופשוט לא ביקרתי בהן בשנה הקלנדרית החולפת.

ואלו שמות:

1. משייה

החדשה של יוסי שטרית. אוכל מרוקאי וצפון אפריקאי שלובש מעטפת של מטבח שף מולקולרי וזה עובד. מסעדה יואת מן הכלל, ודאי בהתחשב בגילה הצעיר.

2. החלוצים 3

מסעדה קטנה ולא מאד מתוקשרת במתחם שוק לוינסקי שעושה אוכל מצוין, בלי הרבה רעש וצלצולים. לפעמים לא צריך יותר מזה.

3. גרקו
המסעדה היוונית של ציקי עשת באיזורי חן בתל אביב. מקום שמח, טעים ומוצלח, שמתאים מאד לחגיגות משפחתיות צוהלות.

4. 25M/עראיס 

25M היא מסעדת הבשרים הטובה שצמודה לאיטליז המיטמרקט בשוק הכרמל. עראיס זו המסעדה שלהם במתחם שרונה.

שניהם טובים ומוצלחים.

5. קוואטרו
האיטלקית המודרנית החדשה של אביב משה. מסעדה מעוצבת ומושקעת. לא טובה כמו מסה, אבל עדיין מוצלחת, מקורית ומעניינת ביחס לז'אנר האיטלקי השגור.

6. המזללה

המסעדה של מאיר אדוני שצמודה לכתית. עשתה בשנה-שנתיים האחרונות קפיצת מדרגה, שלטעמי הפכה אותה לאחת המסעדות הטובות בתל אביב.

7. בית תאילנדי
עוד לא ניסיתי את ניטן תאי החדשה והמפונפנת, כך שנכון לכרגע זו עדיין התאילנדית הכי טובה כאן. יריב מלילי שומר על האיכות גם אחרי כל-כך הרבה שנים.

8. טאיזו
לא חושב שהיא מסעדת השנה כמו שחשבו גולשי וקוראי עכבר העיר, ויובל בן נריה יקיר מבקרי האוכל עדיין לא השף הכי טוב כאן, אבל עדיין מקום מושקע וטוב מאד. הלוואי שהשירות המעצבן והמתנשא לעתים יישר קו עם האוכל והעיצוב.
הארוחה ההודית שאכלתי בה במסגרת אירועי Round Tables הייתה אחת הטובות שלי בשנים האחרונות.

9. טופולופומפו

עסקית הצהריים של המסעדה של אבי קונפורטי היא לטעמי אחת הטובות בעיר. לטעמי האסייתית הכי טעימה בארץ. ארוחת צ'ימיצ'נגה שנערכת אחת לשנה והשנה נערכה כאן היא תענוג אמיתי (ויקר).

10. קלארו
המסעדה המושקעת של רן שמואלי במתחם שרונה היא כנראה הדבר הכי טוב במתחם. מסעדה שהתחילה בינוני והלכה והשתפרה. הפכה בשנה האחרונה לאחת הטובות כאן מכל הבחינות.

11. לה אוטרה
הבר-מסעדה המקסיקני-קריבי מבית בר האימפריאל הנחשב. אחלה מקום בילוי. אלכוהול טוב. אוכל קריבי טוב ומקורי שמנסה לצאת מהבנאליה המשעממת של טאקוס ובוריטוס.

12. האנוי
המסעדה הוייטנאמית האותנטית שביקרתי בה לראשונה בשנה החולפת ולא התאכזבתי. אוכל ויינאמי פשוט מצוין. מקום מאד פשוט ומאד לא מתיימר.

13. פאסטל

המסעדה המושקעת במוזיאון תל אביב עשתה השנה מהפך משמעותי, עם שף מוכשר חדש (הלל תווקולי) שנכנס למטבחה ושידרג אותה מכל הבחינות. תחת ניהולו הפכה לאחת המסעדות הטובות כאן.

14. אואזיס

המסעדה המושקעת והמקורית של השפית רימה אוליביירה היא פשוט מקום מצוין. השנה היא עברה ללוקיישן חדש, מרווח ומוצלח יותר. אוכל יצירתי, מקורי וטעים.

15. דה-נורמן

המסעדה המפונפנת והמושקעת במלון הבוטיק שנושא את אותו שם. ישבתי לעסקית צהריים שהייתה מוצלחת, מוקפדת וטעימה, אם כי לא מלהיבה. שווה ביקור יותר מעמיק בהזדמנות חגיגית עתידית.

16. מול ים

זמ"ל (זכר מסעדה לברכה). נכנסת על הקשקש לרשימה מתוך כבוד. הייתי שם לראשונה השנה, כחודשיים לפני השריפה המדוברת שהביאה לסגירתה המצערת for good. אכלנו את ארוחת הספיישל Mul-Young לכבוד 20 שנות קיום. היה טוב אבל לא מלהיב כמו שציפינו. 

17. שמונה

המסעדה הקטנה בכיכר רבין שמגישה את אחת העסקיות הכי Value for Money בתל אביב. אוכל לא מסובך, שמבוסס על טריות וחומרי גלם טובים, מבוצע כמו שצריך ומתומחר בשפיות לא אופיינית.

18. מלגו ומלבר

מסעדה שהתחילה רע מאד לפני כמה שנים ובשנה החולפת נכנסו למטבחה 2 שפים חדשים שעובדים בשת"פ ראוי לציון, והפכו אותה לאחת ממסעדות השף (או השפיים) הטובות והמוצלחות בעיר. מומלץ ביותר.

19. בינדלה

האיטלקית המושקעת של רועי סופר (*). בשנה שעברה הייתי בה זמן קצר אחרי פתיחתה וזכיתי לארוחה לא טובה ומבולבלת, עם שירות שהיה אסון. השנה עשיתי תיקון בארוחת ספיישל בה התארח יוסי שטרית, שהייתה אחת הטובות שלי בשנה החולפת. (*) במרץ 2016 עזב רועי סופר. באפריל-מאי 2016 נכנס למטבח יורם ניצן אקס מול ים.

20. ג'מה

מסעדה איטלקית ביפו בלי הרבה יח"צ שבשקט בשקט היא אחת החביבות בז'אנר. פסטות, פיצות ותבשילים איטלקיים פשוטים, טעימים ומבוצעים כמו שצריך, באווירה נעימה וטובה.

אם אני צריך לזקק מתוך ה-20 הנ"ל רשימה של הטובות ביותר אלו הן:

משייה, פאסטל, המזללה, מלגו ומלבר, קלארו, טופולופומפו, טאיזו, החלוצים 3, אואזיס.

לא זכו להיכנס למצעד, כלומר או מסעדות שאכזבו או מסעדות שהיו טובות אבל לא מספיק:

דיינינגס (טעים אבל יקר מדי), מחניודה (בינוניות מצערת בביקור החוזר שלי בה), SegevArt (לשעבר שגב הרצליה שהולכת ומדרדרת כבר כמה שנים), לומינה (הכשרה של מאיר אדוני - ארוחה מאכזבת), רפאל (הכה נחשבת - עסקית משעממת ומאכזבת), לימה ניפו (מסעדה חדשה ומדוברת שכרגע היא נפילה של ממש), סנטה קתרינה (מקום מדובר שקפצתי אליו על הדרך ודווקא נהניתי ממנו, אבל אני צריך לחזור לארוחה יותר רצינית בשנה הבאה), בית העם (פיצרייה שנפתחה ונסגרה ודווקא הייתה מהטובות בעיר), מגזינו (האיטלקית החדשה של האחים ירזין - מקום כיפי עם פיצות טובות ולא יותר), דלידה (מקום מתוקשר ומדובר שדי אכזב אותי ברמתו). 

היו עוד כמה וכמה שסתם אין לי כוח לציין. 

זהו. שנת 2015 לא הייתה שנה קולינרית מבריקה. יותר מדי בלגן, סגירות ובינוניות כללית. פחות מדי פתיחות של מסעדות באמת טובות. פחות מדי מקוריות ויצירתיות. לפחות הייתה מגמת שיפור ובכמה וכמה מסעדות שחלקן צוין למעלה. היה גם את Round Tables. אחלה אירוע. מקווה שיחזור שוב בשנת 2016.

אז יאללה. נתראה בשנה הבאה... ושיהיה יותר טעים...

ולקינוח - גלידה...

מצעד הגלידריות המצטיינות לשנה זו:

2015 הייתה שנה משובחת לגלידריות התל אביביות. לא מעט גלידריות חדשות וראויות נפתחו השנה בעיר. חלקן לטעמי הן כנראה הגלידריות הטובות ביותר שיש היום בארץ. היו גם סניפים חדשים לרוב של רשתות קיימות שנפתחו השנה (רק במתחם שרונה יש למיטב זיכרוני 3 גלידריות שנפתחו). בקיצור ההיצע בהחלט מכובד.

אז זה הדירוג שלי לשנה זו. נכנסו לדירוג אך ורק גלידריות שזכיתי ללקלק במהלך שנת 2015.
כאן יש דווקא משמעות לסדר...

1. Arte
סניף אחד ויחיד במדרחוב נחלת בנימין. נפתח בשנת 2015. בבעלות זוג איטלקים אמיתיים...
טעמים מצטיינים: קפה איטלקי, שוקולד אצטקי, קרם ארטה ואמרנה.

2. Buza
סניף תל אביבי ברח' החשמונאים שנפתח ב-2015. אח צעיר לגלידריה מוערכת ממעלות-תרשיחא.
הטעם המצטיין: קשיופאה. גם הסורבה למיניה מצטיינת.

3. כפיתולינה
סניף בשוק הפשפשים ביפו. במקור מקרית גת. בקרוב סניף גם בשוק צפון החדש ברמת החייל.
טעמים מצטיינים: פאי לימון, פיסטוק (כן זו לא טעות. גלידת הפיסטוק שלהם היא שיחוק).

4. Gelateria
סניף יחיד באיזורי חן בצפון תל אביב. חלק ממתחם המסעדות של ביסטרו גרינברג וגרקו. חוץ מגלידה יש המון מאפים וקינוחים אחרים.
טעמים מצטיינים: שוקולד פונדנט, קרם קרמל מלוח.

5. Anita
רשת גלידריות. הסניפים שנדגמו על-ידי - בנווה צדק (שם הם התחילו) ובמתחם שרונה.
טעמים נבחרים: שוקולד שקדים וקרמל, קרם קטלן, מסקרפונה ריקוטה ותותים.

6. Leggenda
רשת. במקור מהצפון. היצע גלידות מרשים. הסניף שנדגם - שד' רוטשילד בתל אביב.

7. Gelido
גלידריה חדשה משנת 2015 עם סניף יחיד ברח' ראול ולנברג ברמת החייל.

8. Allora
סניף יחיד ברח' מרמורק בתל אביב, ששייך למסעדה האיטלקית הוותיקה והטובה באותו השם (שד' רוטשילד).

9. הסיציליאנית
רשת ותיקה וטובה. הסניפים שאני דגמתי - אבן גבירול בת"א וסניף הרצליה פיתוח.

10. וניליה
רשת ענפה ומצליחה. הסניפים שנדגמו - רח' אבן גבירול, מתחם שרונה - ת"א.

11. Iceberg
רשת ותיקה. הסניפים שנדגמו - הארבעה, רוטשילד - ת"א.

12. Freezer
סניף יחיד ברח' ויצמן בגבעתיים. יש גלידה טובה גם בשכונה שלי...

13. Gela
כמה סניפים. הסניף שנדגם - דרך בן גוריון ברמת גן. סניף טבעוני חדש נפתח בשוק לוינסקי בשיתוף עם מעדניית יום-טוב.

14. Cookeez
2 סניפים בתל אביב. גם הסניף המקורי בדיזינגוף וגם סניף אלנבי היותר חדש נוסו. הקונספט - קוקילידה: לבחור מעטפת - עוגיות. לבחור מילוי. לנסות לאכול הכל יחד.

15. Gelato Factory
2 סניפים בתל אביב. גלידריה כשרה. הסניף שנדגם - בשרונה מרקט. סניף נוסף באבן גבירול.

העסקיות בהרצליה פיתוח / שירות להייטקיסט הרעב

פרויקט העסקיות של הרצליה פיתוח:

מוגש כשירות חינם לעובדי האיזור ולעוברי האורח שנקלעים לכאן בצהריים וחשים רעב בלתי נשלט.

לפני הכל כמה קשקושי רקע:
לצערי אני עובד בהרצליה פיתוח. למה לצערי? כי לפני כן עבדנו בתל אביב בכמה איזורים שונים ושם - מה לעשות - הרבה יותר מעניין. ודאי שמבחינה קולינרית. מקומות נסגרים. מקומות נפתחים. יש אקשן. יש עניין. יש מגוון. לפעמים לא להאמין יש אפילו מקוריות וחדשנות.

מה יש בפיתוח? המון מסעדות. מכל הסוגים. ויחד עם זה בינוניות אחת גדולה. נכון, יש כמה צדיקים בסדום, אבל בסה"כ מצ'עמם פה. קשה לי להיזכר במסעדה ראויה ומעניינת שנפתחה באיזור העסקי של פיתוח בשנתיים האחרונות. בורגרים לא נחשב. גם לא זה שנאפיס עברו למיקום חדש.

ובכל זאת, צריך לאכול מדי פעם...
אני אוכל עסקיות כ-3 פעמים בשבוע בממוצע ומשתדל בכל פעם לגוון וללכת למקום אחר. 

לכן אני תורם מניסיוני ונותן כאן סקירה של מה שיש.
אני מציין רק מקומות סבירים +. חתוליות למיניהן אינן מדורגות. גם לא מקומות של סנדוויצ'ים או באגטים בלבד. עם Ruben הסליחה. יהיה איזכור שמי של מקומות בסוף הסקירה.

הדירוג לא מחולק לפי סוג המסעדה, רמת המחיר או תמורה לכסף וכו'.

הסקירה שלי מתרכזת רק באיזור העסקי של פיתוח. בלי החלק של חוף הרצליה, המרינה, המלונות וקניון ארנה. לכן מסעדות ראויות יחסית כמו Medzzo, Lucca, הרברט סמואל הכשרה, טאבולה או נאמוס לא מדורגות...

אז הנה זה מתחיל:

5 המסעדות הראשונות הן העסקיות הכי טובות בעיניי מבחינת איכות האוכל, בלי קשר למחיר. 19 הבאות בתור מדורגות אקראית, בלי משמעות לסדר.
(מסעדה אחת - נובה ג'ויה נושלה אתמול מהרשימה בגלל ארוחת הצהריים הגרועה שאכלתי בה).
אח"כ כאמור תהיה רשימה שמית של כמה מקומות נוספים שלא נכנסים אצלי לדירוג הרשמי.

1. Meat Bar הרצליה:

האחות הצעירה של מיט בר הוותיקה והטובה בשדרות ח"ן בתל אביב. הבשרים הכי טובים בסביבה. למי שבא לו סטייק טוב בצהריים - זה המקום.

לפי התפוסה המלאה בדרך כלל כנראה שזה קורה להרבה.

העסקיות מגוונות וכוללות לחם, מנה ראשונה (סלט או מרק - לרוב אפונה) ומנה עיקרית עם תוספת. העלות לפי מחיר העיקרית, יכולה לנוע מ-58 ש"ח לשניצל עד 98 ש"ח לספריבס. יש גם ניוקי עגל, נקניקיות, מניפת שייטל, עוף בגריל, המבורגר רגיל או טלה ב- 68 ש"ח ועוד. גולת הכותרת והמחיר זה כמובן הסטייקים במשקל. למי שמזמין סטייקים יש פריבילגיה ליהנות ממנה ראשונה משודרגת כמו קרפצ'יו פילה בקר, טרין כבדי עוף או סלט מיט-בר גדול. מחיר הסטייקים כמובן יקר: סינטה 300 גרם ב- 138 ש"ח. אנטריקוט 300 גרם ב- 152 ש"ח ועוד.

לצמחונים אין מה לחפש כאן, אבל לחובבי בשר אמיתיים זה המקום היחיד שהוא ברמה באמת גבוהה.

2. שורי בורי: 
מסעדת דגים ותיקה מאד. בסטייל של ברבוניה, שצ'ופק או השקד התל אביביות.

עסקית לא זולה בכלל אבל למי שאוהב דגים זו כנראה המסעדה עם המגוון הכי טוב של דגים טריים באזה"ת של פיתוח. העסקית היא סביב ה-85 עד 90 ש"ח. שוב - לא מחירים לעסקית יומיומית. אבל כשמתחשק דגים טריים אמיתיים (מנות דג שלם) זו המסעדה היחידה באיזור העסקי שמציעה אותם. כמו בהרבה מסעדות דגים העסקית מורכבת ממנת דג (שלם, פילה או פירות ים), מבחר סלטים שניתנים למילוי חוזר ולחם. יש מעל 10 סלטים שכולם טעימים מאד. מקבלים גם איקרה, מטיאס ולקרדה אם רוצים. יחד עם הלחם מגיע גם סלט ירקות רגיל. מנת הדג היא פשוטה. יש מבחר יפה של דגי ים. מנת הדג מגיעה תמיד עם סלט חסה. בעיניי מיותר לגמרי להזמין תוספת צ'יפס. אגב באופן די מפתיע יד כאן גם קינוחים טובים (בתוספת עלות כמובן).

3. שגב הרצליה - SegevArt#

כנראה המסעדה הכי יקרה בסביבה. ודאי מסעדת הגורמה היחידה. בעיניי גם הייתה במשך שנים הכי מפנקת בעסקיות הצהריים. שוב, תבדילו אלף ואחת הבדלות משגב אקספרס. העסקית כאן מיועדת למי שבא לו לפנק את עצמו באוכל מושקע במיוחד ויש לו גם את השעה פלוס לצורך זה. 

התענוג עולה 135 ש"ח. יש מנות או ספיישלים שמייקרים את העסק בעוד 10-20 ש"ח. שתייה לא כלולה. זה כן כולל מבחר לחמים מהטאבון (טריים, חמים ומעולים. מוגשים עם איולי כמהין וחמאת ג'ינג'ר), מנה ראשונה לבחירה (למשל סלט הנבטים המעולה של שגב, קלמרי צלוי, קרפצ'יו, קרם כבד אווז וכבד עוף או רביולי גבינת עיזים) ומנה עיקרית לבחירה (למשל סלמון ברוטב מיסו, פילה מוסר ים, סינטה, ריזוטו פטריות וכמהין). בכל הפעמים שישבתי קיבלתי "פינוק משגב" - למשל עוד מנה ראשונה על החשבון. יש גם "מנקה חך" נחמד בין המנה הראשונה לעיקרית - סורבה מתוחכם כלשהו - למשל סלרי עם סוכריות קופצות וכו'.

בגדול זו בעיניי כאמור העסקית הכי טובה, מושקעת ומפנקת בסביבה. גם בלי שתייה... השירות תמיד מעולה: מנקים את השולחן בין המנות, דואגים ל- refill לכוס המים, תמיד שומרים על קשר עין על הסועדים. לרובנו זו ודאי לא עסקית לכל יום. פעם ב... כשיש את הזמן לשבת בכיף ואת הרצון להתפנק בצהריים איכותיים במיוחד.

עדכון עדכני שנכתב היום (22.12.14): מסתבר שמסעדת שגב משנה קונספט בימים אלה ואמורה להיפתח מחדש תחת השם segevart#. משהו שמשלב אוכל ואמנות. אני מקווה שתהיה עדיין עסקית ושיהיה טעים כמו קודם.

ועדכון טרי נוסף (25.01.15) אחרי קפיצה לשגב לפני כשבוע וחצי. למרות שינוי הקונספט והעיצוב העסקית נשארה בפורמט זהה. כלומר - מושקעת, טעימה ומפנקת.

בעקבות הארוחה האחרונה שלי השבוע (06.05.2015) הודחה מהמקום הראשון. לראשונה אכלתי מנות לא טובות. גם הקונספט האמנותי מעצבן בביקור שני. האווירה הכללית פחות טובה מבעבר ונראה שגם השירות פחות מוקפד ממה שהיה בשגב הקודמת. נקווה שיחזרו למוטב בהקדם. 

4. Minato - מינאטו:
מסעדה יפנית כשרה אבל מאד מוקפדת. המקום האידאלי למי שרוצה שעה של מרגוע והשתחררות מלחצי יום העבודה.

מקום קטן ומאד חמוד עם אווירה טובה. יש כאן דגש על חומרי גלם טריים ואיכותיים ולכן מי שחושב על מחירי ג'פניקה שישכח מזה.

יש תפריט עסקיות ויש עסקית יומית משתנה, לפי הדגים שיש באותו יום. אפשר להזמין קומבינציות סושי שונות שכוללות גם מרק מיסו, 2 סלטונים קטנים ואדממה. המחירים הם בהתאם לקומבינציה: מ-46 ש"ח לצמחונית הפשוטה עד 109 ש"ח לקומבינציה ה"דגית" שכוללת גם סשימי וניגירי. מעבר לסושי יש מנות יפניות אחרות (למשל אורז עם פרגיות בטריאקי, קערת אורז עם טמפורה של דגים וירקות וכו'). 

5. זוזוברה:

הניגוד המוחלט לשקט של מינאטו.
מסעדה אסייתית הומה ורועשת עם שולחנות גדולים כמו בחדר אוכל קיבוצי. 

מסעדה של לאכול וללכת. בעיניי מבין האסייתיות המגוונות שבסביבה היא הכי טובה. 

העסקית נקבעת לפי מחיר המנה העיקרית. יש מנה ראשונה לבחירה (למשל סלט ירקות בורמזי, סלט עגבניות ובוטנים, סלט נבטים וקישואים). יש כמה מנות ראשונות שדורשות תוספת מחיר. העיקריות יכולות להיות מנת אטריות מוקפצות כלשהי - של 50 ומשהו או 60 ומשהו ש"ח. מנת אורז עם בשר/עוף/פרגיות ברוטב כלשהו או מנת מרק גדולה עם תוספות שונות. העיקרית הכי יקרה היא 67 ש"ח (מרק עם אטריות אורז על בסיס ציר צ'ילי כהה ופירות ים). מקבלים גם כוס שתייה כחלק מהארוחה (לימונדת אשכוליות או לימונדת פירות יער למשל).

השירות כאן מתוקתק והאוכל טעים. לא צריך יותר מזה לעסקית צהריים זריזה. 

והבאות בתור - כאמור ברשימה אקראית:

6. .Liv: מסעדה חדשה למדי.

נפתחה בתחילת פברואר 2015. בינתיים פתוחה רק לעסקיות צהריים. זה סניף שלישי. אוכל מגוון ובריא, על בסיס מוצרים אורגניים וטריים. יש גם דגים ובשר, גם סלטים. יש אפשרות לעסקית של סלט (בניית סלט אישי) ויש עסקית מבושלת שכוללת מנה ראשונה (סלט או מרק), מנה עיקרית עם 2 תוספות, לחם, טחינה, שתייה. אני ניסיתי בכמה הזדמנויות את האופציה המבושלת (פעם עם חזה עוף, פעם עם דג סלמון, פעם עם קציצות) ב-55 ש"ח. היה מאד משביע ואפילו טעים. בהחלט אחד המקומות הראויים באיזור. המינוס - אקוסטיקה נוראית. 

7. סבסטיאן - Sebastian:

בראסרי מקבוצת קפה נואר התל אביבית. כנראה המסעדה הכי מצליחה ופופולרית באיזור, לנוכח התור התמידי שיש שם. לפעמים צריך להמתין למקום לא מעט, אז מי שזמנו קצר, שיזמין מראש או שיוותר.
בעיניי המסעדה overrated. לא מצליח להבין למה יש בה כזה פיצוץ אוכלוסין בכל צהריים. האוכל מגוון וטוב אבל לא יותר. בצהריים אין גם ממש עסקיות של מנה ראשונה, עיקרית ושתייה. יש תפריט צהריים שהוא מעט מוזל מתפריט הערב (10-15% הנחה). מי שרעב ורוצה גם מנה ראשונה ייפרד כאן כמעט בהכרח ממעל 100 ש"ח.
האוכל עצמו הוא טוב. יש מגוון גדול במסורת המסעדות סטייל הבראסרי והקופי בר: פסטות, מנות דג ובשר, סלטים. כמובן השניצל של קפה נואר שהוא overrated בפני עצמו בעיניי.

8. מקסיקלי - Mexicali - לשעבר מוזס הרצליה.
את מוזס כולם מכירים נראה לי.
הסניף ההרצלייני היה סניף רגיל שבהחלט היה שווה ביקור בצהריים. עסקית טובה ומשביעה. הרבה יותר מוצלח בעיניי מהסניף המקומי של אגאדיר. 
ממש בימים אלה (תחילת יוני 2015) הפך הסניף ל"מקסיקלי". כהגדרתם, הבן דוד המקסיקני של מוזס: מוזס בגירסה מקסיקנית עם תפריט מקסיקני של טאקו, בוריטוס (כמובן גם המבורגר) ועוד. בינתיים נפתח רק בערב. בקרוב גם לעסקיות.
בשבוע שעבר (סוף יוני 2015) קפצתי פעם ראשונה לצהריים. יש 10% הנחה על התפריט הרגיל בצהריים. אכלתי את הפהיטס עוף שהיה טעים ומשביע מאד.
מאז פקדתי עוד כמה פעמים. הטאקוס קטנים ולא משביעים, אבל השאר עושה את העבודה. סה"כ מקסיקנית מסחרית וסבירה.

9. קפה אתנחתא:
ממוקמת באאוטלט עזריאלי ממש מולי ולכן אני בא לשם לא מעט. החליפו לפני כמה חודשים שם ובעלות ומאז הם הרבה הרבה יותר מוצלחים (נקודת קפה לשעבר). עסקית חביבה, טעימה ומשביעה. מגוון טוב של מנות של בית קפה-מסעדה. אפילו מנת הסלמון בהחלט טובה. גם סלט השווארמה עוף הוא מוצלח. עסקיות מ-40 ומשהו עד כ-60 ש"ח.
המסעדה הפסיקה זמנית פעילות בדצמבר 2015 בגלל פשיטת הרגל המתוקשרת של הבעלים - אמיר ברמלי. חזרה לפעילות כנראה בבעלות חדשה עם אותו צוות ואותו תפריט.

10. פת-קואה - Pat-Qua:

מוכרת בתור הסינית של אהרוני למרות שאישית אני לא זוכר שראיתי רמזים או שאריות של שערות ידיים וגבות במסעדה או במנות... מסעדה סינית בסטייל של פעם. 

לא הרבה כאלה נשארו בארץ.

מי שמכיר את הספר הסיני של אהרוני יזהה מנות רבות.
אולי העסקית הכי מפוצצת ומשביעה באיזור. עסקית מלאה יכולה להשביע גם 2 אנשים רעבים. המחירים לא זולים.
מסלולי מחירים של 79 ש"ח, 99 ש"ח או 109 ש"ח. גם באופציות היקרות ביותר מקבלים בסה"כ תמורה, היות והעסקית כוללת המון: גם חמוצים סיניים, גם מנה ראשונה גדולה יחסית (מרקים, אגרול או סלטים), גם מנה עיקרית (עוף, חזיר, פרגיות, שרימפס, בקר) עם אורז, גם קינוח או קפה, גם קנקן תה סיני חם. העסקית כאן היא לא מהסוג של לאכול ולברוח. לפחות שעה של ישיבה.

11. אתניקה:
מסעדה כשרה. מסעדה גדולה למדי עם תפריט ישראלי מגוון.

עסקית של ראשונה, עיקרית ושתייה. יש לא מעט אפשרויות וכל אחד יוכל למצוא כאן משהו לטעמו. המחירים נעים מ-50 ומשהו ש"ח עד מעל 100 ש"ח (לפילה בקר או סטייק אנטריקוט). סה"כ מקום נחמד מאד ואופציה מעולה יחסית לשומרי הכשרות. 
לאחרונה (מאי-יוני 2015) חלה הידרדרות בשירות. לדעתי יש בעלים וצוות חדשים.

12. קיוטו הרצליה -Kyoto:
יפנית יקרה ודי פלצנית עם הרבה יחסי ציבור שבאים לידי ביטוי בשולחנות מלאים בדרך כלל בצהריים.

עסקיות מגוונות גם של קומבינציות סושי וגם של מנות יפניות ואסייתיות אחרות.
מספר מסלולי עסקיות במחירים שנעים מ-50 ומשהו ש"ח עד מעל 100. בעסקית הסושי היקרה ביותר של ה-104 ש"ח מקבלים באמת המון אוכל, כולל דגים נאים ופירות ים.

13. עד העצם:
מסעדת בשרים מהסוג של פעם.
לפני 15 שנה לפני שלמדו כאן מה זה נתחים איכותיים היא אפילו נחשבה איכותית במיוחד.
העסקית בסה"כ הוגנת ומשביעה. עם מנה ראשונה ועיקרית. יש 4 רמות מחירים: 52 ש"ח (למשל חזה עוף לעיקרית), 58 ש"ח (למשל המבורגר עד העצם 250 גרם), 66 ש"ח (למשל סטייק צלע לבן) ו- 94 ש"ח וצפונה (סטייקים). אישית אני מוותר על הסטייקים ומסתפק במנות היותר זולות.

14. וייטהול - Whitehall:
ההערה על עד העצם לגבי מסעדת בשרים רלוונטית גם כאן.
עסקית הוגנת ומשביעה עם לחם וסלסת עגבניות, מנה ראשונה, עיקרית ושתייה קלה. המחירים סביב 50 ומשהו ו-60 ומשהו ש"ח, למעט עסקיות הסטייקים שהן מעל 90. שוב, אני מסתפק גם כאן במנות היותר פשוטות כמו הקבב, החזה עוף, סטייק הפרגית או קציצות העגל.

15. ג'ירף הרצליה:
גם אותה כולם מכירים. אין ספק שזו האסייתית הכי פופולרית באיזור. כנראה בארץ. לפעמים אין מקום אפילו על הבר. הומה, צפופה ורועשת.
אין ממש עסקיות אלא תפריט צהריים מוזל. את המנות כולם מכירים. אסייתיות מגוונות שיודעות להתתחנף יפה לחך הישראלי ולכן כל-כך מצליחות.

16. קפה מצדה:
מסעדה שפתוחה 24 שעות ביממה. לא ברור למה. עסקית מגוונת של ראשונה, עיקרית ושתייה. יש הכל מהכל. 65-70 ש"ח בממוצע לארוחה. אפשר לקבל גם שייק פירות או 1/3 בירה כחלק מהעסקית וזה נחמד. הרמה לא אחידה. לפעמים יש נפילות איכות גם של האוכל וגם של השירות.

17. גוטה בריא ומהיר:
מסעדה של לאכול וללכת. מזמינים בקופה. משלמים ומקבלים את האוכל שמוכן מראש.
לא מהעסקיות המפוצצות. כשרוצים עסקית מהירה וקלילה יחסית זה אחלה מקום. המחירים לא גבוהים.

18. טנדורי:
ההודית של רינה פושקרנה שפעם הייתה שם דבר והיום פחות. יש עסקית של בופה שיכולה להתאים לישראלי הבולס, כי אפשר למלא מחדש את הצלחות לפחות בתוספות ובסלטים. 74 ש"ח היא עולה. מקבלים מנה עיקרית אחת צלויה, מנה אחת שמוגשת בבופה ומוכנה מראש, תוספות וסלטים שהם חלק מהבופה, מרק ולחם נאן. עסקית משביעה מאד. אני אישית תמיד קצת התאכזבתי כיוון שהעיקריות שניסיתי לא היו מספיק טעימות או שהיו יבשות.

19. Meat & Wine:
מסעדת בשרים כשרה בבעלות של דרום אפריקאים. עסקית סבירה. מחירים סבירים. רוב האופציות סביב כ-50-60 ש"ח.
ניסיתי אפילו את הסינטה 250 גרם שעלותה 77 ש"ח ובמחיר הזה היא בהחלט הייתה ראויה.

20. Mike's Place הרצליה:
מי שבא לו עסקית באווירת בר שמחה זה מקום טוב בשבילו. בצהריים יש 50% הנחה על חלק מהסנדוויצ'ים כולל ההמבורגר. כמובן שיש מנות עיקריות בצלחת כמו שניצל, נקניקיות, צלעות לבן וכו'.

21. נאפיס:
לא מאמין שהיא נכנסת לרשימת העסקיות הסבירות שלי. זה בעיקר בזכות הלוקיישן החדש שהופך את חוויית הארוחה ללא רעה. יש תפריט מאד גדול ומגוון. זה מזמן לא רק מלווחים וג'חנונים. האיכות לא מבריקה אבל יש כאן תמורה סבירה לכסף, היות והמנות מאד נדיבות. תבואו רעבים.

22. הסביח של עובד הרצליה:
נכנסים לרשימה כי הם ממוקמים בבניין שלי. עסקית מהזולות באיזור. מקום של לאכול וללכת. אוכל שמכינים במקום ומוגש בפיתות, בגטים או בצלחת. כולל גם שניצלים, קציצות עוף מבושלות, קציצות בשר, קציצות טבעוניות וצמחוניות שונות (עדשים וכאלה). סה"כ צלחת מאד משביעה, גם אם לא הכי איכותית. צלחת של שניצל + אורז + סלט עם טחינה + כמה חצילים ב- 38 ש"ח. אפילו לא מעט אופציות טבעוניות. בהחלט שווה את העלות.

23. Costa del RUM: חדש חדש באיזור!!
עדכון טרי מהיום (28.1.15). מקום שנפתח לפני כחודש וחצי ופתוח גם לעסקיות צהריים. נמצא ברחוב המדע - בחלק הצפוני של פיתוח - צמוד לנאפיס. בכל מה שקשור לאוכל - אפשר לקרוא לאיזור הצפוני - הרצליה קיפוח, כיוון שההיצע הקולינרי הוא דל עד עלוב. חוץ משורי בורי הותיקה, קפה אתנחתא באאוטלט ונאפיס אין שם כלום. (את דוכני הפסט-פוד באאוטלט הס מלהזכיר). במקום הזה פעל במשך חודשים ספורים בר-מסעדה בשם Arad שנסגר מהר מאד. המקום החדש קוסטה דל רום הוא בר-מסעדה בסגנון לטיני. לא כשר. יש עסקיות מגוונות ולא יקרות (40 ומשהו, 50 ומשהו ש"ח). מוסיקה לטינית ברקע. מהתרשמות ראשונה שלי מהיום, יש כאן אופציה סבירה וחביבה בהחלט.

24. בנדורה - שווארמה על גחלים:
מסעדה/מזללה חדשה באיזור. נפתחה במאי 2015. הקונספט - שווארמה שוכבת שמוצבת על גחלים ולא על העמוד הרגיל. מקום כשר שמסתמן כלהיט צהריים מקומי. צריך לעמוד בסבלנות בתור, להזמין, לשלם ולקבל אוכל. מלבד שווארמה עגל ופרגיות יש קבבים, סלטים, חומוס, כבד ועוד. מחירים של 30 ומשהו עד 40 ומשהו ש"ח. אופציה לפיתה, לחמניה, לאפה וצלחת. בפעם היחידה שהייתה לי סבלנות לעמוד בתור הזמנתי צלחת עם 2 סוגי השווארמה, צ'יפס וסלטים, חומוס ופיתה. 49 ש"ח זה עלה והיה בהחלט טעים. בשרים טובים ולא שומניים, ירקות טריים, תיבול טוב. המינוס - אין הרבה מקומות ישיבה.

נספחים:

מסעדות נוספות שפתוחות בצהריים, שהתנסיתי בהן ולא נכנסו לדירוג:
חומוס אבו חסן (סתמי), ג'פניקה (שירות גרוע), אגאדיר הרצליה (סניף רע), אל גאוצ'ו הרצליה (חזרה בזמן לאייטיז), בורגרים הרצליה (המבורגר בינוני מינוס), טוני וספה הרצליה (משהו רע קורה במעבר מת"א להרצליה), רובן הרצליה (טעים אבל לא משביע), שניצל קוקי (לשעבר שניצל פקטורי), איזור האוכל באאוטלט (שומר נפשו וקיבתו ירחק), סיציליאנו (איטלקי חדש למדי), נובה ג'ויה (הייתה ברשימה ונושלה ממש היום. הרחבה בבלוג זה. יש שם כנראה טבח חדש שלא יודע לבשל פסטה אל-דנטה).

מסעדות שזמינות בצהריים (ויש בהן עסקיות) ושלא הייתי בהן (ואולי גם לא אהיה):
קולומבוס, כרמליס בייגלס, אוליב הרצליה, קינג ג'ורג' הרצליה, עיני רחל, פלאפל הואדי מישל, סלסלט, מפגש הגריל והשווארמה, מאמא לונה, בהדונס, BBB, שניצל קומפני, סנדוויץ' פקטורי, LaMeat

קונדיטוריות, מאפיות ובתי קפה (כוללים אולי סוג של עסקית):
מקס ברנר, בן עמי קפה וקונדיטוריה, כורסאל פטיסרי (חדש), מזרין, ארומה, רולדין, קונדיטוריה אליס, ארקפה, מאפיית הטאבון, קפה דה-פריז, קופיקס.

מסעדה שהייתה ואיננה עוד (וראויה לאיזכור):
Ocean דגים ופירות ים - הייתה פתוחה שנים לא מעטות עם עסקית בהחלט שווה בכל מה שקשור לדגים ופירות ים ולתמורה לכסף. השירות בה היה די רע לפעמים, אבל לרוב היא הייתה מלאה. לפני כמה חודשים הם עברו למיקום חדש שכנראה לא עשה להם טוב. מחול המועד סוכות האחרון הם סגורים (למרות שלט שאמר שהם יפתחו אחרי חול המועד. מי יודע - אולי זה עוד יקרה).

כנ"ל פסטוריה. מסעדה איטלקית ותיקה שסגרה ממש לאחרונה (יולי 2015) אחרי לא מעט שנות פעילות.

עד כאן הסקירה. כמו שאפשר לראות המצב כאן לא להיט. הרבה אוכל טוב באמת אין כאן אבל זה מה יש.
כמובן שאם אני אתקל או אשמע על מקומות נוספים שפספסתי הם יעודכנו.
אם יקרה נס וייפתח איזשהו מקום חדש ומרגש הוא יקבל כאן סקירה מקיפה ונרגשת.