בלקן, כשמה, היא מסעדה בלקנית כשרה חלבית חדשה שנפתחה ברח' החשמונאים בתל אביב ממש מתחת למשרד שלי, במקום בו שכן בעבר סניף של קפה ג'ו. הכניסה הראשית היא ברח' החשמונאים והכניסה האחורית יחד עם מקומות הישיבה החיצוניים נמצאת בכיכר גבעון המתפתחת לאט לאט כמתחם קולינריה מרכזי (לחמים, B12, אנגוס, אובן קובן, מא פאו, בוזה, פורט 19, 416 ועוד). המסעדה נפתחה במהלך ינואר 2019 אחרי הליך בנייה ושיפוץ ארוך מאד שנמשך הרבה יותר משנה (נהנינו מהקידוחים והאבק לא מעט זמן). את הייעוץ הקולינרי ואת תפריט המסעדה בנה השף אייל לביא (אקס פסטיס ורוקח 73). גם בחודשים הראשונים לפעילות הוא נצפה תכופות במסעדה ונראה מעורב, אם כי לא ראיתי אותו עומד במטבח.
בלקן אמורה לתת לסועד הישראלי היכרות עם מגוון מנות מכלל ארצות הבלקן: קרואטיה, סרביה, בוסניה מעט מצפון יוון, מערב טורקיה ובולגריה. האוכל הבלקני הוא אנדרייטד במחוזותינו. הצד היווני והטורקי עוד יחסית פופולרי (בזכות ההצלחה של גרקו והבאזז של מקומות טורקיים כמו מוטפאק, באבאג'ים, אונזה ודילקס) אבל שאר המדינות הבלקניות ממש לא היו על הרדאר הקולינרי כאן ולכן כבר יש כאן עניין לגלות קצת טעמים ומנות לא שגרתיים. בין השאר יש כאן מגוון סוגי דגים במספר צורות הכנה סביב טאבון ולצידם מאפים טריים, סלטים המאפיינים את האזור ועוד. התפריט נבנה אחרי מסע קולינרי של אייל לביא והיזמים בסרביה, בוסניה, בכפרים, ובערים סרייבו ובלגרד. עניין הכשרות, באופן אישי הוא מצער, אבל למרבה השמחה בנו כאן תפריט דגים חלבי ולכן מלכתחילה יש יותר אפשרויות ופוטנציאל.
היות וזו מסעדה שנמצאת במרחק ירידה של 2 קומות מהמשרד שלי והליכה של עוד 5 מטר פלוס מינוס עד הכניסה, יצא לי כבר לשבת שם כמה וכמה פעמים לעסקיות צהריים, עוד משלב ההרצה בשבועות הראשונים לקיומה. בגדול - חוץ מארוחה אחת לא טובה, שאר הארוחות היו טובות, המנות היו טעימות והשירות היה חביב ומשתדל. בערב לא יצא לי לשבת שם כך שאין לי מושג מה קורה שם בערבים. אני מקווה בשבילם שמלא שם יותר מבשעות הצהריים, שבכל הארוחות שלי (או סתם כשאני עובר בדרך ל או מהמשרד) לא היה מלא לגמרי. נכון שזו לא העסקית הכי זולה בסביבה, אבל אם זוזוברה (שהיא בערך באותה רמת מחירים) הגדולה בהרבה מלאה לגמרי, והשקד שנסגרה לא מזמן (ברמת מחירים גבוהה יותר) הייתה מלאה לגמרי בשעות הצהריים, אין סיבה שבלקן הנעימה לא תהיה מלאה.
הארוחה הראשונה, 22 בינואר:
זה היה עדיין תפריט הרצה. עסקית שכוללת מנה עיקרית, ראשונה לבחירה ולחם הבית.
המנה הראשונה - 3 צלוחיות מזה לבחירה. בחרתי בסקורדליה, צזיקי ואיקרה. הכל טעים ונעים. זו מנה ראשונה שהזמנתי גם ברוב הארוחות הנוספות שלי כאן, לעתים עם בחירת מטבל של קיופולו (סלט חצילים ופלפלים בולגרי) או פטה צאן.
המנה העיקרית הייתה קבב דגים צלוי בטאבון עם חציל שרוף, פלאט-ברד (אין לי מושג למה לא לכתוב לחם שטוח. אולי זה מינוח שגור בבלקן?), פלפל חריף מטוגן, פטרוזיליה, יוגורטחינה סמיך וסומאק. 75 ש"ח. זו גם הייתה עלות העסקית. לא זוכר איזה דג זה היה אבל זה היה טעים בסה"כ. טיפה שטוח בטעמים אבל טעים.
ארוחה שנייה, 24 בינואר:
בחרתי במנה ראשונה של סלט פלמידה מעושנת (תוספת 7 ש"ח למחיר המנה העיקרית). סלט פשוט של תפו"א, בצל כבוש, שום, חרדל ושמיר. היה טעים בהחלט.
המנה העיקרית - מוסקה. עם חצילים, תפו"א, אגריסטדה תרד (שמסתבר שזה רוטב בולגרי-בלקני מסורתי), גבינת פטה ועגבניות שרי צלויות. מוגשת עם סלטון עלים ירוקים בשמן זית ולימון. 65 ש"ח. מסתבר שמוסקה יכולה להיות טעימה מאד גם בלי בשר. בהחלט מנה מפתיעה לטובה. העסק פשוט טעים מאד על כל מרכיביו.
אכלתי אז גם קינוח. מלבי. עם סירופ קסיס-ורדים, פיסטוק וקוקוס קלוי. 28 ש"ח. מלבי מוצלח וטעים במרקם טוב ובאיזון מתיקות טוב.
בין שתי הארוחות הנ"ל והשתיים הנוספות החודש, יצא לי לשבת בעוד שתי ארוחות. באחת אכלתי עיקרית של סלקים ממולאים (בתבשיל חיטה, עדשים ותאנים מיובשות, בציר סלק ואניס מצומצם). מנה טעימה אבל מעט מתוקה מדי (64 ש"ח). בשנייה אכלתי את הפיש אנד צ'יפס (69 ש"ח) שהייתה המנה היחידה הממש לא מוצלחת שאכלתי בבלקן. דג לא פריך (קוד) ותיבול אנמי. בכלל - לא מבין למה זה נמצא בתפריט. מה הקשר לבלקן?
עוד ארוחה, 23 במאי:
תפריט ההרצה הפך לתפריט קבע. הוסיפו כמה מנות כולל בורק ומאפים שקודם לכן היו חלק מתפריט הערב.
המאפים הללו אינם חלק מהעסקית שכוללת מנה ראשונה לבחירה ומנה עיקרית במחיר העיקרית. זה התברר לי בארוחה הבאה, כמה ימים אחרי זו. כאן ככל הנראה עשו טעות ונתנו לנו גם לחם ומנה ראשונה לבחירה (לקחתי שוב את 3 צלוחיות המזה).
בחרתי במאפה השטרוקלי - מאפה גבינות קרואטי עם גרידת לימון, עשבי תיבול וגרעינים. 62 ש"ח עלות המאפה עם סלט ירקות פשוט בצד. מאפה טעים מאד. מתובל במדויק ועם קראסט נעים וטעים של גרעינים.
הזמנו גם קינוח. כנאפה עם גבינת עיזים וסירופ גרניום לימוני. (ופיסטוקים וקצפת מי ורדים). 34 ש"ח. כנאפה טעימה ומוצלחת. לא מתוקה מדי כמו הרבה מאחיותיה.
ועוד ארוחה אחת ודי, 29 במאי:
הפעם הבהירו לנו שהמאפים לא כוללים מנה ראשונה לבחירה, אלא רק סלט ירקות כתוספת. בכל זאת קיבלנו לחם ו-3 מזטים בגלל שהכנת המנה קצת התעכבה.
הפעם בחרתי בסובוריק - בורקס המים, עם כרישה מאודה וגבינת פטה צאן. 62 ש"ח. גם כאן - סלט ירקות פשוט בצד. הבורקס מגיע עם חצאי ביצה חצי קשה (שלמעשה הייתה ביצה רכה), ירקות מוחמצים ומטבל יוגורט. היו שם גם עלי חסה מיותרים לחלוטין. העסק היה טעים מאד. זו פעם ראשונה שנתקלתי בבורקס מים בת"א מלבד ההוא המהולל (יתר על המידה) של Dilek's בדרך ההגנה בת"א. (זה של דילקס הוא אמנם טעים ונחמד אבל לא כזה שמצדיק הגעה מיוחדת והמתנה בתורים). בורקס המים של דילקס מזכיר לזניה במילוי תרד עם מעטה חיצוני דק ופריך. זה של בלקן שונה לגמרי גם במראה, גם במרקם וגם בטעם. הוא למעשה מעין מאפה כרישה עם קראסט של שומשום שחור. מאפה מוצלח מאד אבל לטעמי מתומחר קצת יקר ביחס לגודל ולשאר התוספות. קחו עוד 10 ש"ח ותציעו אותו כחלק מהעסקית עם מנה ראשונה לבחירה וזה יהיה עדיף. ניחא. מה שחשוב שזה בהחלט טעים מאד.
אז זוהי בלקן.
בסה"כ למרות הגבלת הכשרות יש כאן אוכל טעים בהחלט. אייל לביא השכיל לבנות תפריט מוצלח ומעניין למדי על טהרת הדגים, מוצרי החלב והמאפים והחבר'ה במטבח מיישמים את התפריט בצורה טובה לרוב. המחירים בצהריים לטעמי מעט יקרים. אין כאן הגזמה והתמורה לכסף היא סבירה פלוס אבל עדיין זה יחסית יקר לתפריט שלא כולל בשרים. אני מניח שהשיקול הוא לכסות את ההשקעה הלא קטנה של השיפוץ והבנייה הארוכים. בכל אופן, עבורי, בזכות הקרבה הפיזית, יש כאן אופציית צהריים טובה מאד לשבירת שגרה של בורגרים, אסייתיות או מזללות בינוניות שמצויות בשפע באזור רחובות חשמונאים-קרליבך.
(*) המסעדה ממש לפני פריצת הקורונה שינתה שם וקונספט. השף שנכנס כשותף הוא צ'רלי פדידה ולמסעדה קוראים החשמונאים 99 מסעדת שף by Charlie Fadida. הקונספט ים תיכוני כשר. היא נפתחה רק עכשיו מחדש אחרי סגר הקורונה. דיווחים יהיו כאן בהמשך היות והם נמצאים מתחת למשרד שלי..
