מסעדת קורדרו (Cordero) נפתחה לפני כשנה בלוקיישן בו ישבה שנים רבות (מעל 20) מסעדת בליני האיטלקית, בחצר הפנימית היפה והנעימה במרכז סוזן דלל בנווה צדק. קורדרו מוגדרת כמסעדה אירופאית שמשלבת שלושה מטבחים מובילים: מטבח צרפתי, איטלקי וספרדי. זו מסעדה שהולכת נגד הזרם הקז'ואלי הים-תיכוני ומציעה חוויה שהיא יותר אירופאית-קלאסית. יש אפילו תפריט מיוחד לפני הצגה (pre theater) כנהוג באירופה.
הבעלים הם בני הזוג מיכאל אוסטינוב וסרגיי סולוביוב שהפעילו בעבר את מלון הבוטיק "עדן האוס" בכרם התימנים בתל אביב ולפני קורדרו ניהלו את מסעדת "טייבל טוק" בתל אביב במשך כשנתיים. השף הוא בחור בשם יבגני קובל, בעל ניסיון עבר ממסעדת פושקין (היומרנית והזכורה לי לטוב) ובישול כשף פרטי לאוליגרך בחו"ל. החבר'ה הם עולים ישנים מרוסיה אבל אין בקורדרו זכר למטבח רוסי. הביקורות עד כה היו די חלוקות - שגיא כהן התמוגג, ביצה עלומה לא התרשם ואבי אפרתי נהנה לפרקים.
יצא לי לשבת פעמיים בקורדרו. בפעם הראשונה זה היה לפני כחודשיים וחצי בערב סתווי אך חמים יחד עם ידידי סלווה. בפעם השנייה, השבוע, ישבתי לעסקית צהריים ביום חורפי וגשום במיוחד. אני אתחיל מהארוחה השנייה.
ארוחת צהריים אירופאית חורפית - 20 בינואר 2020:
הייתה לי פגישה לא רחוקה ברח' קויפמן בת"א וזכרתי שבארוחה בנובמבר המלצרית ציינה שהם מתעתדים לפתוח גם לצהריים באמצע השבוע. בדקתי ואכן כך. הגעתי ביום גשם קרררר במיוחד בסביבות שעה 13:00. החצר החיצונית של המסעדה כמובן לא פעלה וגם השלט שמבשר על המצאות מסעדה שם קופל בגלל הגשם ולכן רק כשנכנסתי פנימה היה אפשר להיווכח שהמסעדה בכלל פתוחה.
החלל הפנימי הוא אכן אירופאי למראה. מעט טרקליני עם ריהוט כבד, כורסאות קטיפה, נברשות והרבה עץ. עיצוב של ביסטרו אירופאי קלאסי קצת וינטג'י. לאו דווקא הטעם שלי (מעדיף בדר"כ עיצוב מודרני יותר) אבל זה חלל בהחלט חמים ונעים. הוא התאים נהדר לצהרי יום חורפי שכזה. חוץ ממני היו רק 2 שולחנות מאוישים. האחד במשפחה של 3 והשני באישה בגפה. בהמשך תגיע עוד משפחה של דוברי רוסית. חוץ מזה היה ריק באופן די מדכא. נכון שהמיקום לא אידאלי לעסקיות צהריים כי מדובר בשכונת מגורים ובמסעדה שלא נמצאת בשדרה המרכזית של נווה צדק, אבל עדיין צריך לשווק טוב יותר את המסעדה ואת העסקיות. לפחות ששליש מהמקומות יהיה מאויש.
תפריט הצהריים שהושק כאמור לא מזמן מציע שני מסלולים של עסקיות. ב-77 ש"ח מקבלים סלט, מנת התחלה לבחירה ולחם. זה למי שמסתפק בארוחה קלה יחסית. ב-99 ש"ח מקבלים סלט, מנת עיקרית לבחירה ולחם. אני הגעתי רעב ובחרתי באופציה השנייה.
זה הלחם. לא שאלתי אם הוא נאפה במקום. לחם כפרי טעים עם חמאה רכה.
למנה הראשונה יש אופציה ל-2 סלטים: סלט ירוק או סלט עגבניות. בחרתי בסלט הירוק. אני חושב שצריך להציע אופציה למנת פתיחה שהיא לא סלט. נגיד מרק חורפי משתנה כלשהו (בחורף) או מרק קיצי (נגיד גספצ'ו) לימים הקרים. רק כדי שתהיה עוד אופציה לסועדים שפחות מתחברים לסלטים. בהחלט הייתי שמח לאכול בארוחה הזו מרק ירקות פשוט ומהביל למנה ראשונה. הסלט אגב היה טעים ונחמד. בתפריט הערב מוגש סלט גדול כזה תחת השם לה סלד ורט (תעתיק מצרפתית של "סלט ירוק" - le salade verte. לא ברור למה לא לכתוב את זה בצרפתית). הוא כלל עלי אנדיב, אספרגוס, ארוגולה, בייבי זוקיני, פקורינו, עגבניות מיובשות, גרידת לימון, פרי העונה ושמן זית. בערב סלט גדול כזה עולה 58 ש"ח. התיבול היה פשוט ביותר - שמן זית ולימון. קצת יותר מדי לימון לטעמי. הייתי מעדיף ויניגרט קצת יותר נשכני ובעל גוף. נגיד עם פיסות של פילטים של אנשובי משומר.
כוס יין צהריים. 18 ש"ח בלבד. יש כאן תפריט יין עשיר ובצהריים יש סוג אחד (לבן או אדום) שמוגדר כיין הבית במחיר מוזל במיוחד. נחמד. היין הזה היה אדום יבש צרפתי. לא זוכר את זהותו אבל הוא היה טוב ובעל גוף. שווה ביותר את מחירו.
מנה עיקרית. האופציות בעסקית של ה-99 שקלים כוללות בחירה בין כמה סוגים של פיצות ופסטות, דג סלמון, מנת פרגית ושתי מנות בשר חורפיות: שוק ברווז קונפי וקוטלט בשר בקר.
אחרי התלבטות קלה בין שתי המנות הבשריות בחרתי במנת הבקר: קורדרו קוטלט. קוטלט של בשר בקר חתוך דק ושקדי עגל, רוטב יין אדום ותפוחי אדמה אפויים. אכן עסק חורפי כהלכתו. זו מנה שהייתה זמינה גם בארוחה בנובמבר (הוגשה שם עם תוספת אחרת של גראטן תפו"א). זה אולי קלאסי ומעט מיושן אבל אני חייב לומר שהיה לי ממש טעים. הקציצה שעשויה מבשר בקר קצוץ מעורב עם שקדי עגל היא גרסה לסטייק האשה (steak haché) - ההמבורגר הצרפתי. היא הייתה טעימה ביותר וגם מח העצם שתיבל אותה מלמעלה עשה את העבודה. כל העסק היה עשיר ותובל מצוין. הרוטב היה טעים מאד. תפוחי האדמה היו סטנדרטיים אבל עשויים היטב. החלק שאמור להיות טוויסט רענן יחסית היה קרם פטרוזיליה ירוק שהיה פחות נוכח אבל גם לא הפריע. נהניתי.
קינוח. בצהריים הייתה אופציה של 3 קינוחים. בחרתי בטארט לימון המכונה כאן בצרפתית מדוברת טארט או סיטרון. 49 ש"ח. לא זול. היה איכותי ועשוי כמו שצריך. בצק פריך וטוב, קרם לימון לימוני וטעים מאד, מרנגים פריכים. עסק טעים. אין טענות.
בסה"כ נהניתי מארוחת הצהריים הזו בקורדרו. החלל והאוכל התאימו מצוין למזג האוויר הסוער בחוץ. גם השירות היה טוב. ישבתי בניחותא כשעה ו-20 עם הלפטופ ונהניתי מארוחה טובה וראויה.
ארוחת ערב סתווית בחצר בצל עצי הדרים - 7 בנובמבר 2019:
אני חוזר לסתיו של השנה שעברה (2019 להזכירכם). הזמנתי אז מקום לשניים מבעוד מועד לשעה 19:30. זה היה ערב חמים ונעים של עונת המעבר והעדפנו לשבת בחוץ, בחצר הנעימה תחת עצי אשכולית. קיווינו שאף אשכולית לא תיפול בטעות. לא נפלה. השולחנות בחוץ היו מלאים. בפנים היה חצי מלא.
זה היה התפריט אז. כאמור בנובמבר לא היה בכלל סרוויס צהריים. לא בדקתי אחד לאחד אם המנות או המחירים השתנו. הקוטלט שאכלתי בארוחת הצהריים כלל אז תוספת של גראטן תפו"א והיום הוא כולל תפו"א אפויים. זכור לי שבביקורות הלינו על עודף השומן במנה. שגם הבשר וגם הגראטן שומניים. מה שנכון. כנראה הסיקו מסקנות. כל המנות נכתבות כאן בתעתיק משפת המקור (צרפתית, איטלקית או ספרדית). לא תמיד זה מצלצל טוב. לה גאטו או פרומאג' דה לה מר? מה??
ערב חמים בחוץ התאים לקוקטיילים.
זה הראשון שלי שכונה Smokey Bloody - גרסה מעט מעושנת לבלאדי מרי. היה טעים. 48 ש"ח.
החלטנו שנסתפק במנות קטנות או בהתחלות ככתוב בתפריט.
הראשונה - אנסלאדה דה טומאטה: סלט עגבניות, שאלוט, זיתים, שום קונפי, צ‘ילי, גרידת לימון, מנצ‘גו, אורגנו, פלפל שחור, שמן זית ולחם כפרי בגריל פחמים. עלה 52 ש"ח. סלט איטלקי טעים ומתובל היטב על כל רכיביו. שום דבר יצירתי או יוצא דופן. אין כאן טוויסטים. פשוט סלט טעים עם חומרי גלם טובים.
המשכנו במנה בשם סקאלופינה אלה פולנטה או בעברית צחה סקאלופ על פולנטה. סקאלופ בגריל עם פולנטה מתירס טרי, ביסק מסרטן כחול ופרמזן. מנה קטנה שתומחרה בתמחור פראי לחלוטין של 94 ש"ח. היא הייתה לפחות טעימה מאד. הסקאלופ היו טריות ונצרבו כמו שצריך. הפולנטה הייתה טעימה והביסק היה טוב מאד אף הוא. אבל - 94 ש"ח למנה בגודל הזה זה די שערורייתי. במחיר הזה צריך שיהיו כאן עוד 2 סקאלופ ועוד כף או שתיים של פולנטה וביסק.
מנה שלישית, לה גאטו או פרומאג’ דה לה מר: סלמון מעושן עם עוגת גבינה מלוחה, קרם סלק וחזרת, חלמון מגורד, קוויאר קוד. מנה בהשראה צרפתית שעלותה הייתה 84 ש"ח. שוב - מחיר גבוה למנה לא גדולה אם כי מושקעת. יש במנה הזו לא מעט אלמנטים שדורשים עבודה אבל עדיין התמחור שלה גבוה. עוגת הגבינה המלוחה הייתה החלק הטוב ביותר במנה. באמת מיוחדת וטעימה מאד. הסלמון המעושן שנעטף בדפי סלק דקיקים היה טעים ואיכותי, אבל לא יוצא דופן. קרם הסלק והחזרת היו בינוניים. החזרת לצערנו לא הורגשה. החלמון המגורר (כמו במקרים אחרים שנתקלתי בכזה) הוא מיותר. בקיצור - מנה מורכבת מדי שיכולה להיות טובה יותר.
מנה רביעית, מחיונס קאליינטס: מולים חריפים בסגנון ספרדי עם אניס, ירקות שורש וקרם שומר. הפעם אנחנו בספרד. עלות המנה: 86 ש"ח. לא מעט ביחס לגודל המנה אבל בגדר הסביר. זו הייתה המנה הטובה ביותר לטעמנו. באמת מנת מולים מצוינת. מולים טריים איכותיים שבושלו כמו שצריך ותובלו נהדר. הרוטב היה חריף וטעים ביותר. גם שאר התוספות. מנה שמחייבת לחם כדי לספוג את שאריות הרוטב (אם אני זוכר נכון אז ביקשנו פרוסה או שתיים וקיבלנו בחפץ לב).
קוקטייל שני שלי: Sunset in Tuscany. עלה 42 ש"ח. לא זוכר את מרכיביו. זה היה מריר, אלכוהולי וטוב.
מנה חמישית, אטון אספניול: טונה אדומה בעישון קר עם גספצ’ו גבינת עזים, זיתים, ארוגולה ופרי העונה. 82 ש"ח. מנה טעימה עם רכיבים איכותיים. אבל שוב - תמחור גבוה ומוגזם ביחס לכמות ולגודל. צריך לתת יותר במחיר הזה. לפחות העסק באמת היה טעים ומתובל מצוין. מהטונה שעושנה היטב, דרך הגספצ'ו החלק והפיקנטי וגבינת העזים הטובה. אין ספק שיש כאן שף עם יד טובה מאד. רק צריך להיות קצת יותר לארג'. בביסטרו אירופאי קלאסי המנות יותר נדיבות...
קינוח. באופן לא מפתיע אכלנו גם בארוחה הזו את טארט הלימון שעלה 49 ש"ח. היה טעים מאד.
זו הייתה ארוחה טובה בקורדרו. שילמנו כ-290 ש"ח עבורם חלקנו ב-5 מנות שמוגדרות כמנות ראשונות + קינוח + 2 קוקטיילים לכל אחד. יצאנו שבעים בהחלט. האוכל ברובו המוחלט היה איכותי מאד וטעים וכך גם הקוקטיילים. הבעיה הייתה התמחור הכולל הגבוה מדי ביחס למה שאכלנו. 250 ש"ח לסועד היו מספקים כאן תמורה הולמת יותר לטעמי. השירות היה נעים ומקצועי ובכלל היה נעים מאד לשבת בחצר ולהרגיש לשעה וחצי-שעתיים שאנחנו לא בישראל/תל אביב המיוזעת והתזזיתית. למרות האיכות הגבוהה של שתי הארוחות יש עדיין מקום לכמה שדרוגים ותיקונים: למשל - להיות יותר לארג'ים בחלק מהמנות ותמחורן. למשל - לתת מעט יותר אופציות למנות ראשונות בצהריים. למשל - לחשוב על תפריט טיפה יותר עונתי כי התפריט הקיים הוא חורפי וכבד ולהערכתי בקיץ הוא עלול להיות בעייתי.
אחרי שתי הארוחות שלי בקורדרו אני יכול לסכם שמדובר במסעדה איכותית שהיא עוף נדיר בקולינריה הישראלית של 2020. קורדרו כנראה לא תזכה בתחרות המסעדה הטרנדית או הקולית בתל אביב, אבל משמח שנפתח כזה מקום שלא מחפש להתחנף ולהגיש אוכל לקונצנזוס. מי שמחפש להעביר ערב רגוע וקלאסי (או צהריים רגועים) - קורדרו תספק מקום ראוי. ואם הם ישכילו להיות קצת יותר לארג'ים ויתנו VFM טוב יותר אז בכלל אשרינו. אני כן מקווה שהשיווק של המקום ישתפר כי עם 3 שולחנות בארוחת צהריים של אמצע השבוע הם בבעיה.
הבעלים הם בני הזוג מיכאל אוסטינוב וסרגיי סולוביוב שהפעילו בעבר את מלון הבוטיק "עדן האוס" בכרם התימנים בתל אביב ולפני קורדרו ניהלו את מסעדת "טייבל טוק" בתל אביב במשך כשנתיים. השף הוא בחור בשם יבגני קובל, בעל ניסיון עבר ממסעדת פושקין (היומרנית והזכורה לי לטוב) ובישול כשף פרטי לאוליגרך בחו"ל. החבר'ה הם עולים ישנים מרוסיה אבל אין בקורדרו זכר למטבח רוסי. הביקורות עד כה היו די חלוקות - שגיא כהן התמוגג, ביצה עלומה לא התרשם ואבי אפרתי נהנה לפרקים.
ארוחת צהריים אירופאית חורפית - 20 בינואר 2020:
הייתה לי פגישה לא רחוקה ברח' קויפמן בת"א וזכרתי שבארוחה בנובמבר המלצרית ציינה שהם מתעתדים לפתוח גם לצהריים באמצע השבוע. בדקתי ואכן כך. הגעתי ביום גשם קרררר במיוחד בסביבות שעה 13:00. החצר החיצונית של המסעדה כמובן לא פעלה וגם השלט שמבשר על המצאות מסעדה שם קופל בגלל הגשם ולכן רק כשנכנסתי פנימה היה אפשר להיווכח שהמסעדה בכלל פתוחה.
החלל הפנימי הוא אכן אירופאי למראה. מעט טרקליני עם ריהוט כבד, כורסאות קטיפה, נברשות והרבה עץ. עיצוב של ביסטרו אירופאי קלאסי קצת וינטג'י. לאו דווקא הטעם שלי (מעדיף בדר"כ עיצוב מודרני יותר) אבל זה חלל בהחלט חמים ונעים. הוא התאים נהדר לצהרי יום חורפי שכזה. חוץ ממני היו רק 2 שולחנות מאוישים. האחד במשפחה של 3 והשני באישה בגפה. בהמשך תגיע עוד משפחה של דוברי רוסית. חוץ מזה היה ריק באופן די מדכא. נכון שהמיקום לא אידאלי לעסקיות צהריים כי מדובר בשכונת מגורים ובמסעדה שלא נמצאת בשדרה המרכזית של נווה צדק, אבל עדיין צריך לשווק טוב יותר את המסעדה ואת העסקיות. לפחות ששליש מהמקומות יהיה מאויש.
תפריט הצהריים שהושק כאמור לא מזמן מציע שני מסלולים של עסקיות. ב-77 ש"ח מקבלים סלט, מנת התחלה לבחירה ולחם. זה למי שמסתפק בארוחה קלה יחסית. ב-99 ש"ח מקבלים סלט, מנת עיקרית לבחירה ולחם. אני הגעתי רעב ובחרתי באופציה השנייה.
זה הלחם. לא שאלתי אם הוא נאפה במקום. לחם כפרי טעים עם חמאה רכה.
למנה הראשונה יש אופציה ל-2 סלטים: סלט ירוק או סלט עגבניות. בחרתי בסלט הירוק. אני חושב שצריך להציע אופציה למנת פתיחה שהיא לא סלט. נגיד מרק חורפי משתנה כלשהו (בחורף) או מרק קיצי (נגיד גספצ'ו) לימים הקרים. רק כדי שתהיה עוד אופציה לסועדים שפחות מתחברים לסלטים. בהחלט הייתי שמח לאכול בארוחה הזו מרק ירקות פשוט ומהביל למנה ראשונה. הסלט אגב היה טעים ונחמד. בתפריט הערב מוגש סלט גדול כזה תחת השם לה סלד ורט (תעתיק מצרפתית של "סלט ירוק" - le salade verte. לא ברור למה לא לכתוב את זה בצרפתית). הוא כלל עלי אנדיב, אספרגוס, ארוגולה, בייבי זוקיני, פקורינו, עגבניות מיובשות, גרידת לימון, פרי העונה ושמן זית. בערב סלט גדול כזה עולה 58 ש"ח. התיבול היה פשוט ביותר - שמן זית ולימון. קצת יותר מדי לימון לטעמי. הייתי מעדיף ויניגרט קצת יותר נשכני ובעל גוף. נגיד עם פיסות של פילטים של אנשובי משומר.
כוס יין צהריים. 18 ש"ח בלבד. יש כאן תפריט יין עשיר ובצהריים יש סוג אחד (לבן או אדום) שמוגדר כיין הבית במחיר מוזל במיוחד. נחמד. היין הזה היה אדום יבש צרפתי. לא זוכר את זהותו אבל הוא היה טוב ובעל גוף. שווה ביותר את מחירו.
מנה עיקרית. האופציות בעסקית של ה-99 שקלים כוללות בחירה בין כמה סוגים של פיצות ופסטות, דג סלמון, מנת פרגית ושתי מנות בשר חורפיות: שוק ברווז קונפי וקוטלט בשר בקר.
אחרי התלבטות קלה בין שתי המנות הבשריות בחרתי במנת הבקר: קורדרו קוטלט. קוטלט של בשר בקר חתוך דק ושקדי עגל, רוטב יין אדום ותפוחי אדמה אפויים. אכן עסק חורפי כהלכתו. זו מנה שהייתה זמינה גם בארוחה בנובמבר (הוגשה שם עם תוספת אחרת של גראטן תפו"א). זה אולי קלאסי ומעט מיושן אבל אני חייב לומר שהיה לי ממש טעים. הקציצה שעשויה מבשר בקר קצוץ מעורב עם שקדי עגל היא גרסה לסטייק האשה (steak haché) - ההמבורגר הצרפתי. היא הייתה טעימה ביותר וגם מח העצם שתיבל אותה מלמעלה עשה את העבודה. כל העסק היה עשיר ותובל מצוין. הרוטב היה טעים מאד. תפוחי האדמה היו סטנדרטיים אבל עשויים היטב. החלק שאמור להיות טוויסט רענן יחסית היה קרם פטרוזיליה ירוק שהיה פחות נוכח אבל גם לא הפריע. נהניתי.
קינוח. בצהריים הייתה אופציה של 3 קינוחים. בחרתי בטארט לימון המכונה כאן בצרפתית מדוברת טארט או סיטרון. 49 ש"ח. לא זול. היה איכותי ועשוי כמו שצריך. בצק פריך וטוב, קרם לימון לימוני וטעים מאד, מרנגים פריכים. עסק טעים. אין טענות.
בסה"כ נהניתי מארוחת הצהריים הזו בקורדרו. החלל והאוכל התאימו מצוין למזג האוויר הסוער בחוץ. גם השירות היה טוב. ישבתי בניחותא כשעה ו-20 עם הלפטופ ונהניתי מארוחה טובה וראויה.
ארוחת ערב סתווית בחצר בצל עצי הדרים - 7 בנובמבר 2019:
אני חוזר לסתיו של השנה שעברה (2019 להזכירכם). הזמנתי אז מקום לשניים מבעוד מועד לשעה 19:30. זה היה ערב חמים ונעים של עונת המעבר והעדפנו לשבת בחוץ, בחצר הנעימה תחת עצי אשכולית. קיווינו שאף אשכולית לא תיפול בטעות. לא נפלה. השולחנות בחוץ היו מלאים. בפנים היה חצי מלא.
זה היה התפריט אז. כאמור בנובמבר לא היה בכלל סרוויס צהריים. לא בדקתי אחד לאחד אם המנות או המחירים השתנו. הקוטלט שאכלתי בארוחת הצהריים כלל אז תוספת של גראטן תפו"א והיום הוא כולל תפו"א אפויים. זכור לי שבביקורות הלינו על עודף השומן במנה. שגם הבשר וגם הגראטן שומניים. מה שנכון. כנראה הסיקו מסקנות. כל המנות נכתבות כאן בתעתיק משפת המקור (צרפתית, איטלקית או ספרדית). לא תמיד זה מצלצל טוב. לה גאטו או פרומאג' דה לה מר? מה??
ערב חמים בחוץ התאים לקוקטיילים.
זה הראשון שלי שכונה Smokey Bloody - גרסה מעט מעושנת לבלאדי מרי. היה טעים. 48 ש"ח.
החלטנו שנסתפק במנות קטנות או בהתחלות ככתוב בתפריט.
הראשונה - אנסלאדה דה טומאטה: סלט עגבניות, שאלוט, זיתים, שום קונפי, צ‘ילי, גרידת לימון, מנצ‘גו, אורגנו, פלפל שחור, שמן זית ולחם כפרי בגריל פחמים. עלה 52 ש"ח. סלט איטלקי טעים ומתובל היטב על כל רכיביו. שום דבר יצירתי או יוצא דופן. אין כאן טוויסטים. פשוט סלט טעים עם חומרי גלם טובים.
המשכנו במנה בשם סקאלופינה אלה פולנטה או בעברית צחה סקאלופ על פולנטה. סקאלופ בגריל עם פולנטה מתירס טרי, ביסק מסרטן כחול ופרמזן. מנה קטנה שתומחרה בתמחור פראי לחלוטין של 94 ש"ח. היא הייתה לפחות טעימה מאד. הסקאלופ היו טריות ונצרבו כמו שצריך. הפולנטה הייתה טעימה והביסק היה טוב מאד אף הוא. אבל - 94 ש"ח למנה בגודל הזה זה די שערורייתי. במחיר הזה צריך שיהיו כאן עוד 2 סקאלופ ועוד כף או שתיים של פולנטה וביסק.
מנה שלישית, לה גאטו או פרומאג’ דה לה מר: סלמון מעושן עם עוגת גבינה מלוחה, קרם סלק וחזרת, חלמון מגורד, קוויאר קוד. מנה בהשראה צרפתית שעלותה הייתה 84 ש"ח. שוב - מחיר גבוה למנה לא גדולה אם כי מושקעת. יש במנה הזו לא מעט אלמנטים שדורשים עבודה אבל עדיין התמחור שלה גבוה. עוגת הגבינה המלוחה הייתה החלק הטוב ביותר במנה. באמת מיוחדת וטעימה מאד. הסלמון המעושן שנעטף בדפי סלק דקיקים היה טעים ואיכותי, אבל לא יוצא דופן. קרם הסלק והחזרת היו בינוניים. החזרת לצערנו לא הורגשה. החלמון המגורר (כמו במקרים אחרים שנתקלתי בכזה) הוא מיותר. בקיצור - מנה מורכבת מדי שיכולה להיות טובה יותר.
מנה רביעית, מחיונס קאליינטס: מולים חריפים בסגנון ספרדי עם אניס, ירקות שורש וקרם שומר. הפעם אנחנו בספרד. עלות המנה: 86 ש"ח. לא מעט ביחס לגודל המנה אבל בגדר הסביר. זו הייתה המנה הטובה ביותר לטעמנו. באמת מנת מולים מצוינת. מולים טריים איכותיים שבושלו כמו שצריך ותובלו נהדר. הרוטב היה חריף וטעים ביותר. גם שאר התוספות. מנה שמחייבת לחם כדי לספוג את שאריות הרוטב (אם אני זוכר נכון אז ביקשנו פרוסה או שתיים וקיבלנו בחפץ לב).
קוקטייל שני שלי: Sunset in Tuscany. עלה 42 ש"ח. לא זוכר את מרכיביו. זה היה מריר, אלכוהולי וטוב.
מנה חמישית, אטון אספניול: טונה אדומה בעישון קר עם גספצ’ו גבינת עזים, זיתים, ארוגולה ופרי העונה. 82 ש"ח. מנה טעימה עם רכיבים איכותיים. אבל שוב - תמחור גבוה ומוגזם ביחס לכמות ולגודל. צריך לתת יותר במחיר הזה. לפחות העסק באמת היה טעים ומתובל מצוין. מהטונה שעושנה היטב, דרך הגספצ'ו החלק והפיקנטי וגבינת העזים הטובה. אין ספק שיש כאן שף עם יד טובה מאד. רק צריך להיות קצת יותר לארג'. בביסטרו אירופאי קלאסי המנות יותר נדיבות...
קינוח. באופן לא מפתיע אכלנו גם בארוחה הזו את טארט הלימון שעלה 49 ש"ח. היה טעים מאד.
זו הייתה ארוחה טובה בקורדרו. שילמנו כ-290 ש"ח עבורם חלקנו ב-5 מנות שמוגדרות כמנות ראשונות + קינוח + 2 קוקטיילים לכל אחד. יצאנו שבעים בהחלט. האוכל ברובו המוחלט היה איכותי מאד וטעים וכך גם הקוקטיילים. הבעיה הייתה התמחור הכולל הגבוה מדי ביחס למה שאכלנו. 250 ש"ח לסועד היו מספקים כאן תמורה הולמת יותר לטעמי. השירות היה נעים ומקצועי ובכלל היה נעים מאד לשבת בחצר ולהרגיש לשעה וחצי-שעתיים שאנחנו לא בישראל/תל אביב המיוזעת והתזזיתית. למרות האיכות הגבוהה של שתי הארוחות יש עדיין מקום לכמה שדרוגים ותיקונים: למשל - להיות יותר לארג'ים בחלק מהמנות ותמחורן. למשל - לתת מעט יותר אופציות למנות ראשונות בצהריים. למשל - לחשוב על תפריט טיפה יותר עונתי כי התפריט הקיים הוא חורפי וכבד ולהערכתי בקיץ הוא עלול להיות בעייתי.
אחרי שתי הארוחות שלי בקורדרו אני יכול לסכם שמדובר במסעדה איכותית שהיא עוף נדיר בקולינריה הישראלית של 2020. קורדרו כנראה לא תזכה בתחרות המסעדה הטרנדית או הקולית בתל אביב, אבל משמח שנפתח כזה מקום שלא מחפש להתחנף ולהגיש אוכל לקונצנזוס. מי שמחפש להעביר ערב רגוע וקלאסי (או צהריים רגועים) - קורדרו תספק מקום ראוי. ואם הם ישכילו להיות קצת יותר לארג'ים ויתנו VFM טוב יותר אז בכלל אשרינו. אני כן מקווה שהשיווק של המקום ישתפר כי עם 3 שולחנות בארוחת צהריים של אמצע השבוע הם בבעיה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה