יום חמישי, 23 במרץ 2017

Slow Business: צהריים במתחם אמריקה בבית ציוני אמריקה

מתחם אמריקה הוא מתחם אוכל חדש שנפתח בינואר 2017 בבית ציוני אמריקה. היזם הוא צביקי עשת, מסעדן ותיק ומנוסה, שהוא גם הבעלים של מתחם המסעדות המצליח של גרקו וביסטרו גרינברג באזורי חן בתל אביב. המתחם החדש מוקדש לאוכל מיבשת אמריקה - ספציפית ארה"ב ומקסיקו. המתחם מחולק ל- 4 מקומות שונים: בית קפה: American Coffee, שיושב בגינה החיצונית הפונה לרחוב אבן גבירול. בר חיצוני: Johnson American Bar. מסעדה: Merica Soul Food: מסעדה שמגישה כמה מפתיע soul food אמריקאי (דרום ארה"ב והתרבות האפרו-אמריקנית). דוכן מקסיקני: Gringos Tacos. 


המתחם גדול מאד (שטח כל הקומפלקס כ-1,200 מ"ר). המבנה המקורה עצמו מחולק ל-3 חללים: 2 מטבחים סגורים ושקופי חלונות בהם מכינים את האוכל, מתחם ישיבה גדול ומרווח בו יש בר גדול ופיזור של שולחנות מסביבו, ובין שניהם חלל נוסף בו ניתן לשבת שהוא מעין הול או מעבר. אני ישבתי כמובן בחלל של הבר. בסה"כ המקום צבעוני, שמח ומעוצב במגניבות, עם שלל תמונות, ציורים, גרפיטי וקישוטים עם מוטיבים וגימיקים של מקסיקו ודרום ארה"ב. כל המתחם, מהקונספט, דרך העיצוב והתפריט משדר מסחור. אנחנו בכל זאת באמריקה... 

המתחם לא רחוק מהמשרד שלי ולכן יצא לי לדגום את המסעדה פעמיים, בצהרי אמצע השבוע. (בערב אני מוותר מראש על התענוג כי יש לי הרגשה שהמקום מלא במשפחות עם זאטוטים צווחנים או טינאייג'רס תל אביבים מעצבנים). המסעדה הייתה די מלאה בשתי הפעמים. הקהל היה ברובו מבוגר. בלי ילדים. גם פנסיונרים (אולי כאלה שחיפשו את מסעדת מרתה הותיקה ששכנה כאן קודם והחליטו להישאר), גם עובדי האזור. אפילו תייר או שניים.




בתמונה למעלה - מרצ'נדייס אמריקאי מהאייטיז. קראתי שיהיו כאן גם הופעות חיות בערבים מסוימים.
בתמונות למטה - ככה נראה תפריט הקוקטיילים והאלכוהול של בר ה-Johnson. השקיעו כאן במיתוג.



תפריט האוכל מחולק לתפריט Merica מהצד הצפון אמריקאי ולתפריט Gringos מהצד המקסיקני. בצהריים יש תפריט עסקיות שכולל מנת פתיחה, מנה עיקרית וקינוח. אה וגם מיני פרוזן מרגריטה. מנת הפתיחה בפעמיים שהייתי הייתה נאצ'וס תוצרת בית עם קרם שעועית שחורה. המחירים נקבעים לפי מחיר העיקרית ויכולים לנוע מ-48 ש"ח למי שיזמין את הנקניקייה (או סלטים), דרך 58 ש"ח למק אנד צ'יז, 64 ש"ח ל-2 מיני סליידרס (המבורגרים), 88 ש"ח לצלעות חזיר, 92 ש"ח לג'מבלייה (תבשיל פירות ים מניו אורלינס). המנה הכי יקרה עולה 138 ש"ח (שוק טלה). יש גם מנות עוף, דגים, טאקוס וסלטים. בקיצור - מגוון רחב.

בעסקית הראשונה ישבתי על הבר והשירות של הברמן עצמו היה טוב אם כי המטבח עצמו היה די רדום. מנת הפתיחה הייתה כאמור נאצ'וס תוצרת בית עם מטבל שעועית שחורה. חטיף קראנצ'י וחביב.


למנה העיקרית בחרתי בצלע החזיר. למנה הזו לקח לא מעט זמן להגיע. המנה מכונה בתפריט My Babies Back:  צלעות בשר לבן ברוטב ברביקיו, נענע, כוסברה וצ'ילי, מוגש עם סלט תפוח אדמה, סלט קולסלואו ולחמניות אמריקה. עלותה 88 ש״ח. מנה להרכבה. הצלע הוכנה היטב עם מעטה קריספי ותוכן נימוח ו"נפלה" מהעצם כמו שכתוב בספר, אבל הטעם לא עמד בציפיות. קיוויתי שיהיה כאן רוטב ברביקיו מעושן, פיקנטי ועמוק וקיבלתי בעיקר רוטב מתקתק ודי קלוש. לא מספיק טוב וחבל, כי יש כאן פוטנציאל.



הקינוח שהוא חלק מהעסקית היה גלידת וניל עם קורנפלקס (ורוטב באטר סקוטש). קינוח מתקתק, חביב וטעים למדי. הגלידה הייתה מעט קפואה מדי, אבל הייתה באיכות טובה והשילוב עם הקראנצ'יות של הקורנפלקס היה טוב. אני לא חושב שזה קינוח ששווה הזמנה מיוחדת בערב (עולה 38 ש"ח בתפריט הערב) אבל כחלק מהעסקית זה נחמד מאד.

זו הייתה הארוחה הראשונה שלי באמריקה. בסה"כ הארוחה עלתה 88 ש"ח והייתה סבירה פלוס. מה שנקרא - יכול להיות יותר טוב ויכול להיות יותר רע. אחריה אמרתי לעצמי שאפשרי בהחלט לדגום את המקום בהזדמנות נוספת. אז דגמתי...


עסקית שנייה:

בארוחה הזו ישבתי בשולחן בקצה המסעדה בצמוד לחלון. עברו כשבועיים מאז הארוחה הראשונה והפעם היה מלא יותר. כאן כבר קיבלתי שירות מהמלצריות ו-oh boy, זה היה שירות רע במיוחד.

למנת הפתיחה קיבלתי את אותם נאצ'וס עם אותו מטבל. חבל שאין אופציה נוספת. בסופו של דבר נאצ'וס זה נאצ'וס. אני אחד שאוהב גיוון והייתי שמח לקבל פתיח שונה.

למנה העיקרית בחרתי באחת האופציות של sliders and fries. בחרתי בסליידר של הצ'יזבורגר, Say Cheese: שני סליידרים של מיני המבורגרים כ-100 גרם כל אחד (הרגיש לי פחות) עם בצל מקורמל, צ'דר ורוטב אמריקה. עלות המנה והעסקית: 64 ש"ח. ביקשתי מידת מדיום ונעניתי ש"אצלנו" עושים את זה מדיום וול. מוזר. ביקשתי שיעשו מאמץ להוציא את זה מדיום ואמרו בסדר. נחשו מה? לא רק שזה לא היה מדיום, זה היה וול וול וול דאן. קציצות יבשות לגמרי. וחבל, כי הטעם דווקא היה טוב. הבשר לא רע והתיבול מסביב טוב. רק היובש... לצד ההמבורגרים קיבלתי צ'יפס. מאכזב למדי. צ'יפסים בהירים מדי ומעט רופסים. טיגון שרחוק מלהיות מושלם ושלא סיפק את הקריספיות הנדרשת. בביקורת באתר מאקו של ביצה עלומה נרשמה שם התלהבות מהצ'יזבורגר והוא זכה לסופרלטיב כהמבורגר מושלם. (בתמונה שם מצולמם המבורגר אחד גדול עם 2 קציצות שמונחות אחת על השנייה. אולי בערב זו הגשה שונה). מה שבטוח שהמנה שלי הייתה רחוקה משלמות מכל הבחינות.





לקינוח רציתי לגוון וביקשתי מוס שוקולד צ'ילי ונאצ'וס מתוקים. הגיע מוס די לבנבן (הרבה קצפת - מעט שוקולד) ודי מימי וחסר גוף. למרבה הצער לא טרחו לציין שזה מתובל בקינמון (הנאצ'וס, ולדעתי גם המוס עצמו, למרות שהמלצרית טענה בתוקף שבמוס עצמו יש רק צ'ילי. לדעתי ערבבו כאן צ'ילי עם קינמון). בכל אופן, קינמון אני לא סובל ולכן ויתרתי על הקינוח. גם על קינוח חלופי, כי גם סורבה התפוח כאן מתובל בקינמון ואת גלידת הקורנפלקס כאמור לא רציתי שוב.

השירות מהשנייה הראשונה היה רע לתפארת. שירות אטי, מבולבל ולא מקצועי, שבחלק מהזמן לא היה קיים בכלל. נכון שישבתי בקצה המרוחק של המסעדה, אבל צריך שיהיה קצת יותר קשר עין של נותני השירות למקבל השירות. הסתובבו מספיק מלצריות ואחמ"שים/ות כדי לתת שירות טוב הרבה. זה התחיל מרישום ההזמנה (לקח הרבה יותר מדי זמן עד שניגשו אליי לקבל הזמנה), המשיך באי אספקת מפיות אחרי המנה הראשונה (מי צריך מפיות כשאוכלים צ'יזבורגר. מזל שבשולחן לידי היו מפיות שיכולתי לשלוף) או סכו"ם לקינוח (למשל שולחן של 8 סבתות חביבות שקיבלו 8 גלידות בלי אף כפית או כף). על קיסם ומגבון לח בסוף הארוחה רק יכולתי לחלום. כל זה בקטנה. ביקשתי חשבון. וחיכיתי. וחיכיתי. וחיכיתי. אחרי כ-10 דקות סימנתי למלצרית ושאלתי מה עם החשבון שביקשתי. אחרי עוד 3-4 דקות הוא הגיע בשעה טובה. המלצרית ברחה מיד כך שלא הספקתי לשלוף את כרטיס האשראי לחיוב. אז חיכיתי. וחיכיתי. אחרי עוד כמה דקות, כשאף נותן שירות לא נראה בסביבה, קמתי עם החשבון וניגשתי לאזור הקופה כדי שיחייבו אותי. אחרת הייתי מחכה כנראה עד עכשיו. טיפ לא טרחתי לתת, כי בעצם לא ממש קיבלתי שירות. בזמן הארוחה שירתתי את עצמי וגם את החיוב כמעט עשיתי בעצמי.
ככלל אין לי הרבה ציפיות משירות במסעדות בישראל. אני יודע שזה תחום חובבני עם תחלופה מטורפת של כח אדם, אבל ממקום שמנוהל ע"י אנשים עתירי ניסיון במסעדנות (גרקו היא מסעדה חביבה עליי) אני מצפה ליותר מהממוצע.

בקיצור זו אמריקה בבית ציוני אמריקה. זה מתחם אוכל מסחרי שככל הנראה יצליח, כי אנחנו הרי מתים להיות אמריקה, אפילו בעידן טראמפ. הוא מנוהל ע"י מקצוענים (גם אם בינתיים זה לא נראה כך), ומגיש אוכל מושחת, טרנדי ופופולרי. כרגע, על סמך ההתנסויות שלי, הוא רחוק מלספק את הסחורה, לפחות לא בעסקיות. אוכל לא מספיק טוב ושירות עוד פחות טוב. אני מיציתי.



יולי 2017: פעם שלישית גלידה...

בכל זאת הגעתי שוב (למרות הכל)...
קפצתי להאחים ולא היה מקום, הדיינר של גוצ'ה בהמשך הרחוב לא בא לי טוב, ולכן נכנסתי שוב לאמריקה.
ישבתי על הבר, כמו בארוחה הראשונה. כך מובטח שהשירות יהיה קצת יותר זמין (קשר עין תמידי עם הברמן ונכונות שלו להאיץ עניינים מול המטבח הדי אטי).
המקום היה 1/2 ריק. ישבתי לבד על הבר וזכיתי הפעם לשירות טוב.

תחילה קיבלתי במסגרת העסקית פרוזן מרגריטה.
מנת הפתיחה שלקחתי הייתה סלט Pink Lady. סלט עם פרוסות סלק, בצל אדום, אבוקדו, גרגר נחלים, אפונה, גרנולה מלוחה, גבינת פטה, שמן זית ולימון. סלט טעים. אפילו מפתיע לטובה. עם מרכיבים טריים ותיבול טוב.

לעיקרית הזמנתי Shirley's Salmon: פילה סלמון מעושן בגלייז סלק, סלט גזרים חם, קרם גזר, חומץ תפוחים ומייפל. הגיעה לצד צ'יפס (יכולתי לבחור סלט ירוק). מנה שעלותה 89 ש"ח שזה מחיר העסקית. מנה לא רעה בכלל. הסלמון והמנה בכלותה היו היה טעימים. הסלמון עצמו היה מעט עשוי מדי, והעישון שלו היה עדין. הייתי רוצה עישון קצת יותר אגרסיבי. קרם הגזר היה קליל וחלק אבל מעט תפל (3 הבזקי מלחייה עזרו). הצ'יפס טוגן כהלכה והיה פריך ולא שמנוני.




הקינוח שנכלל בארוחה (קינוח מוקטן) היה שוב גלידת הקורנפלקס שתוארה בארוחה הראשונה.

שורה תחתונה: בזכות הישיבה על הבר והשירות המשופר. לא רע.








3 תגובות:

  1. כולם לאחרונה אומרים לי "אני מיציתי את אמריקה". האמירה הזאת ממצה את הרעיון שמתחם כל כך ענקי ממוצה אצל אנשים לאחר הביקור הראשון. ובכן, אני הייתי שם כבר פעמיים, פעם אחרת בערב שבו אכלתי את הצ'יפס המעולה שלהם ופעם שנייה ביום ראשון בארוחת אכול כפי יכולתך. בארוחת אכ"י התאכזבתי מהצ'יפס, זה לא הצ'יפס המדהים מארוחת הערב אלא סתם צ'יפס שהוא כמו זה שאתה קיבלת. אגב, אצלי ההמבורגר כן היה עסיסי נוטף ממש ונהניתי ממנו. כנראה המטבח עדיין לא יציב. טוב נו, גם אני מיציתי.

    השבמחק
  2. כדור גלידה עם קצת קורנפלקס עליו עולה 38 ש"ח???

    השבמחק
    תשובות
    1. זה מחיר הקינוח בתפריט הערב (כמו גם מחיר שאר הקינוחים). אין לי מושג מה גודל המנה בערב. אני מעריך שזו מנה גדולה יותר מזו שמוגשת בצהריים ושהיא כוללת כמה כדורי גלידה עם קורנפלקס ורוטב באטר סקוטש... בצהריים כאמור זה מוגש כחלק מהעסקית, ללא תוספת עלות.

      מחק