פאסטל בראסרי ובר (Pastel) היא מסעדה שממוקמת במוזיאון תל אביב ונפתחה לפני כשנה וחצי-שנתיים. מי שהיה אחראי על המטבח שלה בהתחלה היה שף צרפתי שהיה השף של שגרירות צרפת. הוא עזב ומי שתפס את מקומו לאחרונה הוא שף צעיר בשם הלל תווקולי (*) שבנה יחד עם רן שמואלי את התפריט והמטבח בקלארו.
לפני כחודש זכתה מסעדת פאסטל במקום הראשון בתחרות העיצוב הבינלאומית Space Design Award Idea-Tops 2014, שהתקיימה בסין, בקטגוריה: "המסעדה המעוצבת ביותר". התחרות נערכה ביוזמת אתר העיצוב של סין: Idea-Tops שריכז למעלה מ- 4,000 הצעות מ-35 מדינות בקטגוריות השונות.
מגזין העיצוב הנ"ל בעצם קבע שפאסטל היא המסעדה הכי יפה בעולם בשנת 2014 מבחינת העיצוב. מה אני אגיד? לא יודע... אין ספק שמדובר בחלל מרשים ומעוצב לעילא, עם מוטיבים עיצוביים מקוריים, אבל מכאן ועד התואר שהיא קיבלה המרחק גדול. מצד שני, מה אני מבין בעיצוב...
ישבתי במסעדה פעם אחת לפני כן, לעסקית צהריים, לפני כשנה וחצי. אז תחת שרביטו של השף הצרפתי. היה בסדר ולא יותר. עסקית מוקפדת אבל סטנדרטית ואפילו קצת משעממת.
ביום שבת האחרון הזמנתי מקום לכמה מבני משפחתי לחגוג יומולדת 24 של נועה אחייניתי. יחד איתנו היו גם יותם אחיה הגדול של נועה, נועה נוספת - חברה של יותם והסבתא של נועה ויותם (שהיא במקרה גם אימי היקרה, מרים).
הגענו לארוחת שבת צהריים.
אחרי שסיימנו להתפעם ולהתרשם מהעיצוב, התיישבנו לברור את המנות מהתפריט המושקע.
האוכל הוא על טהרת המטבח הצרפתי עם מוטיבים ים תיכוניים וישראליים.
5 מנות ראשונות הוזמנו:
סלט שבבי ירקות בויניגרט הדרים - עם חסה, שומר, מלפפון ופומלה. 54 ש"ח.
סלט סטנדרטי שרואים גירסאות שלו בהרבה מסעדות. סלט טעים, מתובל כמו שצריך, טרי ופרשי.
בעיניי מתומחר קצת גבוה מדי.
קלמרי בגריל - עם כרוב כבוש, ויניגרט עגבניות שרי צהובות וכמון. 66 ש"ח.
בעיניי מנה טובה מאד. קלמרי טרי שהוכן בדיוק בדרגת העשייה שצריך. תיבול לימוני עדין שנתן כבוד לקלמרי ולא השתלט עליו. גם כאן התמחור מעט יקר. 58-60 ש"ח יכולים להספיק.
מרק דלעת צלויה - עם בשר שרימפס, עירית וברוסקטה עם קרם פרש. 48 ש"ח.
המנה הראשונה שאני הזמנתי. מרק נהדר. המרק נמזג רק עם ההגשה, לצלחת הריקה שהכילה את נתחי בשר השרימפס. המרק היה מעט מוקצף, במרקם נהדר ובטעם עדין וטוב. אהבתי.
פטה כבדי עוף - עם צ'אטני אגסים וברוסקטה מהגריל. 48 ש"ח.
המנה שהזמינה כלת השמחה. פטה כבד מעולה. צ'אטני אגסים טוב מאד, שאמא שלי נשנשה בכפית ואהבה מאד. מנה סטנדרטית אמנם, אבל מבוצעת כאן באיכות הטובה ביותר. אני נתתי ביס והיה מעולה.
סקאלופ צרוב - עם ראגו דגנים, ויניגרט זעפרן, חיטה, גריסי פנינה, צ'רוויל, צ'ילי חריף ועירית. 60 ש"ח.
קודם כ הגיעו ארבעה סקאלופ ולא שלושה וזה כבר יפה. מנה שעושה כבוד לסקאלופ. תיבול טוב מאד ולא משתלט. צריבה חיצונית יפה שעדיין שמרה אותו רך ועסיסי מבפנים. יודעים כאן את העבודה. ראגו הדגנים שהזכיר ריזוטו היה מצוין.
אז מהמנות הראשונות היינו בהחלט מבסוטים והתפנינו לעיקריות:
ניוקי פטריות יער - עם תירס, מרווה, חמאה חומה, יין לבן, פרמז'ן ועירית קצוצה. 88 ש"ח.
מנה ששתי הנועות חלקו ומאד אהבו. ניוקי טוב מאד במרקם מעולה. רוטב אגוזי טעים. התירס נתו כאן עניין וצבע.
פילה מוסר צרוב - עם שעועית לימה, פול ירוק, תרד ערבי, עגבניות שרי צלויות וויניגרט זרעי כוסברה. 130 ש"ח.
זו המנה שאמא שלי הזמינה ומאד אהבה. דג עשוי כמו שצריך. טרי ועסיסי עם רוטב שהשתלב מצוין עם שאר מרכיבי המנה.
לברק שלם צרוב - עם עגבניות, פלפל חריף ובצל ירוק, עם פסטה גיטרה ברוטב לימון. 124 ש"ח.
המנה שיותם הזמין. מנה מעולה. אולי המנה העיקרית הכי טובה שטעמנו. דג מעולה עם אחלה קראסט. פסטה home made טובה מאד, שכשקראתי את התפריט חשבתי שלא ממש תתאים לדג, אבל בפועל השתלבה איתו ועם הרוטב מצוין. שווה ביותר.
המבורגר עם כבד אווז - ברוטב יין אדום, פירה וגזרים לבנים. 110 ש"ח.
המנה שאני הזמנתי. הרבה זמן לא אכלתי המבורגר אז הלכתי על זה... ההמבורגר כאן הוא מבשר אנטריקוט איכותי. הוא מוגש בדומה למנה בקופי-בר, בלי לחמניה, ברוטב יין אדום מצומצם. כאן זה מוגש יחד עם כבד אווז צרוב, מה שאוטומטית מייקר את המנה והופך אותה למושחתת לגמרי. דרגת העשייה שהמסעדה ממליצה עליה היא מדיום-רייר, כלבבי. ההמבורגר היה מעולה. כבד האווז נצרב כהלכה והיה איכותי. הפירה היה משובח. ולמרות האיכות - 110 ש"ח זה יותר מדי. גם 95-100 ש"ח מספיקים.
פילה בקר בגריל - עם מח עצם, רוטב שמנת וברנדי של פעם, פירה, תרד מוקפץ ופטריית פורטבלו. 146 ש"ח. מנה נוספת שהנועות חלקו. בשר מצוין בדרגת מדיום, כמו שהן ביקשו. רוטב טעים טעים. אין פה ניסיון להיות מקוריים במיוחד. מנה קלאסית של נתח בשר איכותי עם רוטב שמחמיא לו ותוספת מתאימה שלא תגנוב את ההצגה.
אז גם מהעיקריות נהנינו מאד וכמובן שחייבים מתוק. בכל זאת ארוחת יומולדת.
3 קינוחים הוזמנו אחר כבוד:
- עוגת גבינה אפויה עם ריבת תפוז סיני. 38 ש"ח.
בקלארו אכלתי עוגת גבינה טובה מאד. זו שכאן אפילו הייתה טוב יותר. עדינה, לא מתוקה מדי ועם מרקם נהדר. היה קונצנזוס מסביב לשולחן לגבי איכותה.
- "איים צפים" בנוסח מלבי - עם גלידת תות, תותים טריים, פיסטוקים מקורמלים, מרנג רך צרוב, שערות קדאיף ומרק מלבי ומי ורדים. 42 ש"ח. אני מאד אהבתי. שילובים טובים מאד של טעמים וטקסטורות. חלק מהטועמים פחות התלהב בגלל המלבי. בעיניי כאמור זה היה מוצלח. ההערה היחידה - מרק המלבי היה מעט מתוק מדי. אבל ממש מעט.
- מונט בלאן - גלידת ערמונים, ג'ל ויסקי, חתיכות מרנג, שוקולד וקציפת וניל. 42 ש"ח. מנה שנראית פחות או יותר כמו הר המון-בלאן. שליכטה גבוהה, מוקצפת ומושלגת שבתוכה מסתתרות הפתעות. מנה טובה מאד. עם מרכיבים כאלה יש חשש לסכרת רצינית, אבל המנה הזו הצליחה להיות מתוקה בדיוק במידה הראויה. גם כאן - שילוב מוצלח מאד של מרקמים וטעמים. אחלה קינוח.
זהו. זה האירוע. היו כל מיני שתיות על הדרך שלא ממש מעניין לכתוב עליהן. היה גם שירות בסה"כ טוב ויעיל, אם כי קצת רציני ולחוץ מדי. אולי מלצרית חדשה. אם זה מעיד על השירות הרגיל, אני מציע שישתחררו קצת. זו מסעדה במוזיאון תל אביב בישראל ולא מסעדת מישלן בלובר בפריס. הכל בסדר...
לסיכום -
מסעדה טוב מאד. מז'אנר המסעדות הצרפתיות והבראסרים למיניהם, פאסטל בהחלט ממוקמת היום בטופ של המסעדות בתל אביב. מסעדה מכובדת, מוקפדת, לא מנסה להיות סופר יצירתית או חדשנית, אבל איכותית מאד. בהחלט שווה ביקור באירוע מיוחד או אפילו סתם בעסקית צהריים. בכל זאת - המסעדה הכי יפה בעולם לשנת 2014...
חזרה לסתם עסקית של יום חול - אוגוסט 2016:
ישבתי על הבר. המסעדה כמעט מלאה.
עסקית של ראשונה + עיקרית. לחם למרבה הצער לא נכלל.
מנה ראשונה - סשימי סלמון: סשימי סלמון נא, ויניגרט צ'ילי, מלפפונים פריכים, ויניגרט יוזו ושומשום.
מנה קטנה. לטעמי קטנה מדי. אין כאן לחם ולכן רצוי שהמנות הראשונות תהיינה יותר גדולות. אני מניח שהמנות הראשונות האחרות גדולות יותר כי הן כוללות מרכיבים זולים יותר מסלמון טרי (סלט אנדיב, סלט עגבניות חריף או גספצ'ו סלק קר). מבחינתי שייקחו עוד 10 ש"ח תוספת ויוסיפו עוד חתיכת סלמון ועוד מלפפונים וירוקים. ואחרי המניפסט - זו מנה טובה. סלמון טעים וטוב ותיבול חמצמץ ומרענן.
מנה עיקרית - קבב דג ים: קבב טונה ואינטיאס עם תבשיל במיה ועגבניות מעושן, לבנה ונענע יבשה. מנה של 88 ש"ח שהייתה גם עלות העסקית. יופי של מנה. קציצות דג מעולות. תיבול מצוין של כל האלמנטים. הייתה חסרה לי תוספת שתספוג את הרוטב הפיקנטי והמצוין שנשאר. (נגיד פריקי או בורגול). רמזתי לברמן שיש בעיה אחת עם המנה וזה שחסר לחם לניגוב הרוטב. הוא מיד הך הביא לי 2 פרוסות לחם טריות וחמימות. האחת לחם זיתים והשנייה לחם מחמצת. שניהם מצוינים. זה בדיוק מה שהייתי צריך כדי לצאת שבע מהארוחה. בלי 2 הפרוסות הללו זה היה שובע חלקי בלבד.
קינוח - "גונדי" גבינה: כדורי עוגת גבינה אפויה, קרמבל חמאה, פטיסייר פיסטוק ופירות יער. 42 ש"ח. מחיר קינוח הערב. הייתה כאן גם גלידת תות שדה. קינוח חביב ומלא אלמנטים, אבל מתוק מדי לטעמי. כל המרכיבים היו טובים וטעימים אבל סבלו ממעט מתיקות יתר.
שורה תחתונה: פאסטל ממשיכה להיות מסעדה טובה וראויה.
ועוד עסקית: פברואר 2018:
הגעתי לעסקית אחרי פגישה באזור. המסעדה ממשיכה לשמור על איכות גם בשנת 2018.
מנה ראשונה: מרק דלעת צלויה עם חמאה חומה, קוביות דלעת, תפוח, קרם פרש ועירית. יופי של מרק. טעים ורענן ועם טאצ'ים נחמדים כמו קוביות התפוח שהוסיפו חמצמצות ומתקתקות.
מנה עיקרית: עוף צלוי בתערובת טנדורי, יוגורט, אלו-גובי, בצל סגול, עשבי תיבול, צ'ילי ושומשום. מנת עוף פשוט מצוינת. עוף עסיסי ורך עם ציפוי צלוי שחמחם וטעים מאד. תיבול מעולה של כל המרכיבים. מנה שעלתה 94 ש"ח וקבעה את מחיר העסקית.
קינוח. מחוץ לעסקית. פרג ולימון: בומב לימון ושוקולד לבן, בראוניז פרג, יוגורט ביו ומרנג לימון. 46 ש"ח.
אני ממש לא אוהב פרג. המלצרית אמרה שהמרכיב של הפרג לא דומיננטי. אכן כך היה. הוא בסה"כ השתלב בסדר עם המרנגים והלימון. כמובן שאם זה היה בראוניז אגוזים או פיסטוק זה היה עדיף. כך או כך, קינוח מוצלח וטוב. במיוחד קרם הלימון והשוקולד הלבן.
(*) ביקורת של אבי אפרתי בוואלה דיווחה שהלל תווקלי השף עזב לאחרונה. מי שמחליף אותו הוא קובי בכר שהיה בעבר סו-שף של יורם ניצן במול ים.
לפני כחודש זכתה מסעדת פאסטל במקום הראשון בתחרות העיצוב הבינלאומית Space Design Award Idea-Tops 2014, שהתקיימה בסין, בקטגוריה: "המסעדה המעוצבת ביותר". התחרות נערכה ביוזמת אתר העיצוב של סין: Idea-Tops שריכז למעלה מ- 4,000 הצעות מ-35 מדינות בקטגוריות השונות.
מגזין העיצוב הנ"ל בעצם קבע שפאסטל היא המסעדה הכי יפה בעולם בשנת 2014 מבחינת העיצוב. מה אני אגיד? לא יודע... אין ספק שמדובר בחלל מרשים ומעוצב לעילא, עם מוטיבים עיצוביים מקוריים, אבל מכאן ועד התואר שהיא קיבלה המרחק גדול. מצד שני, מה אני מבין בעיצוב...
ישבתי במסעדה פעם אחת לפני כן, לעסקית צהריים, לפני כשנה וחצי. אז תחת שרביטו של השף הצרפתי. היה בסדר ולא יותר. עסקית מוקפדת אבל סטנדרטית ואפילו קצת משעממת.
ביום שבת האחרון הזמנתי מקום לכמה מבני משפחתי לחגוג יומולדת 24 של נועה אחייניתי. יחד איתנו היו גם יותם אחיה הגדול של נועה, נועה נוספת - חברה של יותם והסבתא של נועה ויותם (שהיא במקרה גם אימי היקרה, מרים).
הגענו לארוחת שבת צהריים.
אחרי שסיימנו להתפעם ולהתרשם מהעיצוב, התיישבנו לברור את המנות מהתפריט המושקע.
האוכל הוא על טהרת המטבח הצרפתי עם מוטיבים ים תיכוניים וישראליים.
5 מנות ראשונות הוזמנו:
סלט שבבי ירקות בויניגרט הדרים - עם חסה, שומר, מלפפון ופומלה. 54 ש"ח.
סלט סטנדרטי שרואים גירסאות שלו בהרבה מסעדות. סלט טעים, מתובל כמו שצריך, טרי ופרשי.
בעיניי מתומחר קצת גבוה מדי.
קלמרי בגריל - עם כרוב כבוש, ויניגרט עגבניות שרי צהובות וכמון. 66 ש"ח.
בעיניי מנה טובה מאד. קלמרי טרי שהוכן בדיוק בדרגת העשייה שצריך. תיבול לימוני עדין שנתן כבוד לקלמרי ולא השתלט עליו. גם כאן התמחור מעט יקר. 58-60 ש"ח יכולים להספיק.
מרק דלעת צלויה - עם בשר שרימפס, עירית וברוסקטה עם קרם פרש. 48 ש"ח.
המנה הראשונה שאני הזמנתי. מרק נהדר. המרק נמזג רק עם ההגשה, לצלחת הריקה שהכילה את נתחי בשר השרימפס. המרק היה מעט מוקצף, במרקם נהדר ובטעם עדין וטוב. אהבתי.
פטה כבדי עוף - עם צ'אטני אגסים וברוסקטה מהגריל. 48 ש"ח.
המנה שהזמינה כלת השמחה. פטה כבד מעולה. צ'אטני אגסים טוב מאד, שאמא שלי נשנשה בכפית ואהבה מאד. מנה סטנדרטית אמנם, אבל מבוצעת כאן באיכות הטובה ביותר. אני נתתי ביס והיה מעולה.
סקאלופ צרוב - עם ראגו דגנים, ויניגרט זעפרן, חיטה, גריסי פנינה, צ'רוויל, צ'ילי חריף ועירית. 60 ש"ח.
קודם כ הגיעו ארבעה סקאלופ ולא שלושה וזה כבר יפה. מנה שעושה כבוד לסקאלופ. תיבול טוב מאד ולא משתלט. צריבה חיצונית יפה שעדיין שמרה אותו רך ועסיסי מבפנים. יודעים כאן את העבודה. ראגו הדגנים שהזכיר ריזוטו היה מצוין.
אז מהמנות הראשונות היינו בהחלט מבסוטים והתפנינו לעיקריות:
ניוקי פטריות יער - עם תירס, מרווה, חמאה חומה, יין לבן, פרמז'ן ועירית קצוצה. 88 ש"ח.
מנה ששתי הנועות חלקו ומאד אהבו. ניוקי טוב מאד במרקם מעולה. רוטב אגוזי טעים. התירס נתו כאן עניין וצבע.
פילה מוסר צרוב - עם שעועית לימה, פול ירוק, תרד ערבי, עגבניות שרי צלויות וויניגרט זרעי כוסברה. 130 ש"ח.
זו המנה שאמא שלי הזמינה ומאד אהבה. דג עשוי כמו שצריך. טרי ועסיסי עם רוטב שהשתלב מצוין עם שאר מרכיבי המנה.
לברק שלם צרוב - עם עגבניות, פלפל חריף ובצל ירוק, עם פסטה גיטרה ברוטב לימון. 124 ש"ח.
המנה שיותם הזמין. מנה מעולה. אולי המנה העיקרית הכי טובה שטעמנו. דג מעולה עם אחלה קראסט. פסטה home made טובה מאד, שכשקראתי את התפריט חשבתי שלא ממש תתאים לדג, אבל בפועל השתלבה איתו ועם הרוטב מצוין. שווה ביותר.
המבורגר עם כבד אווז - ברוטב יין אדום, פירה וגזרים לבנים. 110 ש"ח.
המנה שאני הזמנתי. הרבה זמן לא אכלתי המבורגר אז הלכתי על זה... ההמבורגר כאן הוא מבשר אנטריקוט איכותי. הוא מוגש בדומה למנה בקופי-בר, בלי לחמניה, ברוטב יין אדום מצומצם. כאן זה מוגש יחד עם כבד אווז צרוב, מה שאוטומטית מייקר את המנה והופך אותה למושחתת לגמרי. דרגת העשייה שהמסעדה ממליצה עליה היא מדיום-רייר, כלבבי. ההמבורגר היה מעולה. כבד האווז נצרב כהלכה והיה איכותי. הפירה היה משובח. ולמרות האיכות - 110 ש"ח זה יותר מדי. גם 95-100 ש"ח מספיקים.
פילה בקר בגריל - עם מח עצם, רוטב שמנת וברנדי של פעם, פירה, תרד מוקפץ ופטריית פורטבלו. 146 ש"ח. מנה נוספת שהנועות חלקו. בשר מצוין בדרגת מדיום, כמו שהן ביקשו. רוטב טעים טעים. אין פה ניסיון להיות מקוריים במיוחד. מנה קלאסית של נתח בשר איכותי עם רוטב שמחמיא לו ותוספת מתאימה שלא תגנוב את ההצגה.
אז גם מהעיקריות נהנינו מאד וכמובן שחייבים מתוק. בכל זאת ארוחת יומולדת.
3 קינוחים הוזמנו אחר כבוד:
- עוגת גבינה אפויה עם ריבת תפוז סיני. 38 ש"ח.
בקלארו אכלתי עוגת גבינה טובה מאד. זו שכאן אפילו הייתה טוב יותר. עדינה, לא מתוקה מדי ועם מרקם נהדר. היה קונצנזוס מסביב לשולחן לגבי איכותה.
- "איים צפים" בנוסח מלבי - עם גלידת תות, תותים טריים, פיסטוקים מקורמלים, מרנג רך צרוב, שערות קדאיף ומרק מלבי ומי ורדים. 42 ש"ח. אני מאד אהבתי. שילובים טובים מאד של טעמים וטקסטורות. חלק מהטועמים פחות התלהב בגלל המלבי. בעיניי כאמור זה היה מוצלח. ההערה היחידה - מרק המלבי היה מעט מתוק מדי. אבל ממש מעט.
- מונט בלאן - גלידת ערמונים, ג'ל ויסקי, חתיכות מרנג, שוקולד וקציפת וניל. 42 ש"ח. מנה שנראית פחות או יותר כמו הר המון-בלאן. שליכטה גבוהה, מוקצפת ומושלגת שבתוכה מסתתרות הפתעות. מנה טובה מאד. עם מרכיבים כאלה יש חשש לסכרת רצינית, אבל המנה הזו הצליחה להיות מתוקה בדיוק במידה הראויה. גם כאן - שילוב מוצלח מאד של מרקמים וטעמים. אחלה קינוח.
זהו. זה האירוע. היו כל מיני שתיות על הדרך שלא ממש מעניין לכתוב עליהן. היה גם שירות בסה"כ טוב ויעיל, אם כי קצת רציני ולחוץ מדי. אולי מלצרית חדשה. אם זה מעיד על השירות הרגיל, אני מציע שישתחררו קצת. זו מסעדה במוזיאון תל אביב בישראל ולא מסעדת מישלן בלובר בפריס. הכל בסדר...
לסיכום -
מסעדה טוב מאד. מז'אנר המסעדות הצרפתיות והבראסרים למיניהם, פאסטל בהחלט ממוקמת היום בטופ של המסעדות בתל אביב. מסעדה מכובדת, מוקפדת, לא מנסה להיות סופר יצירתית או חדשנית, אבל איכותית מאד. בהחלט שווה ביקור באירוע מיוחד או אפילו סתם בעסקית צהריים. בכל זאת - המסעדה הכי יפה בעולם לשנת 2014...
 |
| כלת השמחה היפה - לעוד הרבה הרבה שמחות !! |
חזרה לסתם עסקית של יום חול - אוגוסט 2016:
ישבתי על הבר. המסעדה כמעט מלאה.
עסקית של ראשונה + עיקרית. לחם למרבה הצער לא נכלל.
מנה ראשונה - סשימי סלמון: סשימי סלמון נא, ויניגרט צ'ילי, מלפפונים פריכים, ויניגרט יוזו ושומשום.
מנה קטנה. לטעמי קטנה מדי. אין כאן לחם ולכן רצוי שהמנות הראשונות תהיינה יותר גדולות. אני מניח שהמנות הראשונות האחרות גדולות יותר כי הן כוללות מרכיבים זולים יותר מסלמון טרי (סלט אנדיב, סלט עגבניות חריף או גספצ'ו סלק קר). מבחינתי שייקחו עוד 10 ש"ח תוספת ויוסיפו עוד חתיכת סלמון ועוד מלפפונים וירוקים. ואחרי המניפסט - זו מנה טובה. סלמון טעים וטוב ותיבול חמצמץ ומרענן.
מנה עיקרית - קבב דג ים: קבב טונה ואינטיאס עם תבשיל במיה ועגבניות מעושן, לבנה ונענע יבשה. מנה של 88 ש"ח שהייתה גם עלות העסקית. יופי של מנה. קציצות דג מעולות. תיבול מצוין של כל האלמנטים. הייתה חסרה לי תוספת שתספוג את הרוטב הפיקנטי והמצוין שנשאר. (נגיד פריקי או בורגול). רמזתי לברמן שיש בעיה אחת עם המנה וזה שחסר לחם לניגוב הרוטב. הוא מיד הך הביא לי 2 פרוסות לחם טריות וחמימות. האחת לחם זיתים והשנייה לחם מחמצת. שניהם מצוינים. זה בדיוק מה שהייתי צריך כדי לצאת שבע מהארוחה. בלי 2 הפרוסות הללו זה היה שובע חלקי בלבד.
קינוח - "גונדי" גבינה: כדורי עוגת גבינה אפויה, קרמבל חמאה, פטיסייר פיסטוק ופירות יער. 42 ש"ח. מחיר קינוח הערב. הייתה כאן גם גלידת תות שדה. קינוח חביב ומלא אלמנטים, אבל מתוק מדי לטעמי. כל המרכיבים היו טובים וטעימים אבל סבלו ממעט מתיקות יתר.
שורה תחתונה: פאסטל ממשיכה להיות מסעדה טובה וראויה.
ועוד עסקית: פברואר 2018:
הגעתי לעסקית אחרי פגישה באזור. המסעדה ממשיכה לשמור על איכות גם בשנת 2018.
מנה ראשונה: מרק דלעת צלויה עם חמאה חומה, קוביות דלעת, תפוח, קרם פרש ועירית. יופי של מרק. טעים ורענן ועם טאצ'ים נחמדים כמו קוביות התפוח שהוסיפו חמצמצות ומתקתקות.
מנה עיקרית: עוף צלוי בתערובת טנדורי, יוגורט, אלו-גובי, בצל סגול, עשבי תיבול, צ'ילי ושומשום. מנת עוף פשוט מצוינת. עוף עסיסי ורך עם ציפוי צלוי שחמחם וטעים מאד. תיבול מעולה של כל המרכיבים. מנה שעלתה 94 ש"ח וקבעה את מחיר העסקית.
קינוח. מחוץ לעסקית. פרג ולימון: בומב לימון ושוקולד לבן, בראוניז פרג, יוגורט ביו ומרנג לימון. 46 ש"ח.
אני ממש לא אוהב פרג. המלצרית אמרה שהמרכיב של הפרג לא דומיננטי. אכן כך היה. הוא בסה"כ השתלב בסדר עם המרנגים והלימון. כמובן שאם זה היה בראוניז אגוזים או פיסטוק זה היה עדיף. כך או כך, קינוח מוצלח וטוב. במיוחד קרם הלימון והשוקולד הלבן.
(*) ביקורת של אבי אפרתי בוואלה דיווחה שהלל תווקלי השף עזב לאחרונה. מי שמחליף אותו הוא קובי בכר שהיה בעבר סו-שף של יורם ניצן במול ים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה