יום חמישי, 13 בנובמבר 2014

בירות ויינות כחול לבן - פוסט פטריוטי (כמעט)...

פוסט קצר וכמעט פטריוטי על הנטייה שלי להעדיף תוצרת כחול לבן בכל מה שקשור לעולם היין והבירה...

אני ישראלי, לרוב אוהב את מדינתנו (למרות הפאקים הרבים במערכת) ולא רואה את עצמי חי במדינה אחרת.
אבל בכל הנוגע לרכישת תוצרת הארץ או תוצרת כחול לבן אני לא אובססיבי. לדוגמא - אני לא אקנה בהכרח סירים ומחבתות של סולתם-רדד או כלים של נעמן פורצלן, בגלל שהם made in Israel. ודאי שלא פסטה של אוסם על חשבון Barilla או שימורי עגבניות של יכין על חשבון אלה של Mutti.

מה שכן - יש לי שריטה ספציפית לגבי 2 מוצרים, בהם ברוב המקרים אעדיף לרכוש תוצרת מקומית: יין ובירה. 

יין כחול לבן:

החבר'ה בדרך היין, שם אני חבר מועדון, מנסים לשכנע אותי שבכל הקשור לתמורה לכסף - value for money, בהרבה מקרים יינות מיובאים (ספרד, איטליה, צרפת, צ'ילה וכו' וכו') נותנים תמורה יותר טובה לכסף מהיינות הישראליים. אולי. 
אני בכל אופן ברוב מוחלט מרכישות היין שלי ארכוש יינות של יקבים ישראליים, רצוי מבחינתי יקבי בוטיק. 

למה?
כנראה כי אני מעריך את ההשקעה העצומה שנדרשת כדי לפתח את התחום ולשרוד בו. הקמת יקב, חבירה עם כרם או גידול עצמי של ענבים, יישון היין, רקיחת הבלנדים השונים. זו חתיכת עבודה. שנים של השקעה. 

אם לפני 15-20 שנה היה את כרמל מזרחי, יקבי בנימינה, רמת הגולן, ברקן ועוד כמה שחקנים קטנים בשוק היין המקומי, היום יש עשרות רבות של יקבים (למיטב ידיעתי קרוב ל-300). חלקם יקבי בוטיק קטנים מאד שמשווקים כמות מוגבלת וקטנה של בקבוקים בשנה, וחלקם יקבים שהתפתחו יפה ואפילו מייצאים קצת תוצרת לעולם.
בכלל תרבות היין בארץ התפתחה בצעדי ענק. לא רק יקבים. גם חנויות מתמחות - רק באיזור שלי בגבעתיים יש 3-4 חנויות. גם ברי יין. אפילו ברח' כצנלסון יש אחד כזה. 

הנה כמה שמות יקבים שיצא לי לנסות בשנים האחרונות:
יקב אדיר, ארו הגנוז, אלונה, אמפורה, אסף, ארזה, בן זמרה, דלתון, הר אודם, ויתקין, טוליפ, טפרברג, טריו, יפו, יתיר, כרם שבו, כרמי יוסף (ברבדו), לוריא, מאור, מדבר, מרגלית, סגל, סוסון ים, ססלוב, עמק האלה, פלטר, פלם, פסגות, צובה, ציון, צ'ילאג, צרעה, קלו דה גת, רד פואטרי, רות, רמות נפתלי, רקנאטי, תבור, תשבי.
כאחד שמעדיף גיוון, אני משתדל תמיד לנסות יקב אחר, יין אחר, בלנד אחר. 


יש אפילו יין שקראו על שם משפחתי...


יש לציין שאני לא מתיימר להיות מומחה גדול ביין. להבין בקשקושי עפיצות, טאנינים, פירותיות וכו'. לא מתאמץ למצוא ביין שאני שותה רמזים לשוקולד מריר, פירות יער או ניחוח עץ האלון מחבית היישון. אני גם לא מתאמץ במיוחד להתאים בין היין לאוכל. בגדול - יש יין טעים ויש יין פחות טעים. 
אישית אני מעדיף יינות עוצמתיים, עשירי טעם וחזקים. בדרך כלל אדומים יבשים. וכאלה אפשר למצוא בשפע אצל הייננים הישראלים.

מה שכן. למחיר יש משמעות. יין של 30 ש"ח (מהניסיון שלי) לא יכול להיות טעים לשתייה. לארוחה טובה ומושקעת צריך להשקיע ביין טוב, מנאמר 55 ש"ח וצפונה. רוב הבקבוקים שאני קונה נעים סביב 65-100 ש"ח ועבורי הם שווים את התמורה.


בירה כחול לבן:

אם ביינות אני נוטה לרכוש כ-95% מהזמן תוצרת מקומית, בבירה המינון נמוך יותר. אני מעריך ש-70% מהזמן אני אקנה או אשתה בירות ישראליות.

אז מסתבר שיש חיים אחרי גולדסטאר ומכבי.
לגולדסטאר עדיין מגיע כמובן הרבה כבוד. גם הרגילה וגם ה- unfiltered הן פשוט בירות טובות שעדיין מככבות אצלי במשפחה כברירת מחדל. אם עסקינן בבירות השגרתיות והפופלריות, גולדסטאר עדיפה בעיניי על מתחרותיה האירופאיות כמו הייניקן, טובורג וקרלסברג.

כמו ביין, יש בשנים האחרונות התפתחות אדירה בתחום הבירות. מבשלות בוטיק שצצות בכל פינה. 
אני מניח שלפתוח מבשלת בירה ביתית זה כמובן עסק הרבה יותר פשוט מיקב, אבל אני חושב שליזמים ולמשוגעים לדבר מגיע הרבה כבוד על היוזמה ועל היצירתיות.

חלק מהבירות אפשר להשיג רק בחנויות מתמחות בודדות וחלקן כבר נמכרות בכל חנות אלכוהול ואפילו ברשתות שיווק.
לשמחתי יש לא מעט מסעדות וברים שמציעים כבר בירות בוטיק ישראליות מהחבית.

כמובן שגם בעניין בירות אני אוהב להתנסות תמיד במבשלות שונות ובבירות שונות. 
הנה כמה דוגמאות למבשלות בוטיק חביבות שצצו בשנים האחרונות:
נגב - בירה דרומית: 
אני מתחיל איתה כי היא תוצרת עיר ילדותי - קרית גת. יש עוד משהו טוב שנוצר בעיר חוץ מנינט טייב.
פורטר אלון שלהם היא בירה פשוט מצוינת.



רונן - עם שמות יצירתיים כמו ההודית המכוערת, החיטה המחוצפת או הכהה המרושעת. 

הדובים - עוד מבשלה מומלצת ומגניבה עם מותגים כמו: עוקץ, אשיבובו, ביטר ואינדירה.

ועוד כמה:
בזלת 
מבשלת שפירא.
הרצל.
מלכה.
ג'מס.
אלכסנדר.
גליל.
48.

אז נכון, מחיר בקבוק בירה כנ"ל הוא גבוה. 14.5 ש"ח בחנויות מסויימות ואף יותר. אבל מבחינתי זה פשוט כיף לגוון ולנסות בירות חדשות ועל הדרך לפרגן ליזמים המקומיים. 

בהקשר של בירות בוטיק אני מנצל את הבמה וממליץ על אחלה מקום שמתמחה בבירות, ואפשר למצוא בו מגוון גדול מאד של בירות - מהארץ ומהעולם:
Beer & Beyond
יש להם חנות קונספט שמוקדשת לעולם הבירה, וחוץ מאינספור בירות יש גם מוצרי מרצ'נדייז נילווים, כמו שטיחונים, כוסות, פותחנים וכו'. יש להם גם חומרי גלם למבשלות ביתיות והם גם מארגנים ערבי טעימות וקורסים.
החנות עצמה יושבת ברח' יגאל אלון 159 בתל אביב, בבית פנינת איילון, על גבול גבעתיים תל אביב ובמרחק הליכה מרכבת ארלוזורוב. 
יופי של מקום לחובבי בירות בכלל ובפרט לכאלה שרוצים לארגן ערב בירות ולהשוויץ בבירות מעניינות ולא שגרתיות.

שיהיה לחיים ולא לשכוח - 
אם שותים לא נוהגים


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה