רשטא - מסעדת שף פלאחית בעין ראפה

רשטא (Reshta) היא מסעדת שף ערבית חדשה למדי בעין ראפה. המסעדה, בבעלות שף מקומי בשם ראנם ברהום, נפתחה באוגוסט 2017. הכפר עין ראפה נמצא סמוך לכביש 1, פחות או יותר מהצד השני של אבו גוש הפופולרית לעייפה. אחי הגדול שגר במבשרת ציון השכנה קרא את הביקורת החיובית של עמית אהרנסון ויונתן כהן בהארץ, והזמין לנו ארבעה מקומות ליום שישי בערב (3 בנובמבר), בשעה 19:00. משמעות השם רשטא היא מנה ערבית של אטריות עם עדשים שחורות, בצל, פטריות וסומק. 

המסעדה שוכנת ממש צמוד למסגד הכפר במבנה אבן מרווח. מעברה השני של המסעדה יש שדות ולצדה יש עצי פרי. בקיצור - אנחנו בכפר. המסעדה מעוצבת בחלקה כמו מאהל, עם תקרת בד, רצפת אבן, שטיחים ערביים והרבה עץ. החלל נעים. יש גם חצר רחבה עם מקומות ישיבה שאני מניח שבימים חמים כיף לשבת בה.

זה טאבון האבן שללא ספק הוא האלמנט הבולט ביותר בחלל המסעדה.

השף מכנה את המסעדה כמסעדת שף פלאחית. תפריט המסעדה מציע מנות ערביות מסורתיות על בסיס עונתי, עם טאץ' עכשווי. חלק ניכר מהמנות נשען על הטאבון הגדול שנמצא בצמוד למטבח (כלומר בצקים למיניהם). חלק אחר מבוסס על ירקות ועשבים מתוצרת מקומית.

הזמנו כמה מנות ראשונות שחלקנו.

הראשונה: קראס - מאפה במילוי מנגולד, שום ובצל שאפוי בתנור הלבנים. עלותו 30 ש"ח. מאפה טעים עם בצק רך יחסית.
לטעמי זה היה מעט יבש. היה טוב אם היה מוגש לצדו איזשהו מטבל (לאבנה, יוגורט). בצד הוגש סלט ירקות פשוט ורגיל (עגבניות, בצל אדום). סה"כ מנה חביבה אבל לא יותר. סלט יותר מעניין, אולי סלט עגבניות חריף חתוך דק יותר (שיהיה בגדר סלסה) היה יכול לשדרג את המאפה בעיניי.

המנה הבאה: ירקות גינה ממולאים באורז בסמטי, טלה טחון ועשבי גינה, מבושלים ברכז רימונים. הוגשו על מצע של לאבנה (אם אני זוכר נכון), רכז רימונים מצומצם ולימונים קטנים. מנה טעימה מאד עם תיבול ביד טובה. הייתי שמח למינון מעט יותר גדול של בשר הטלה הטחון. עלות המנה: 60 ש"ח. לא זול.

מנה שלישית. עוד מאפה: סמבוסק חלקי פנים. כיסוני בצק ממולאים בחלקי פנים (כבדים וכנראה לבבות), ריבת בצל ופלפל ירוק. לצדן הוגש אותו סלט ירקות מהקראס. (בתפריט רשום סלט עגבניות שדה). היה כאן מטבל של טחינה ירוקה טובה מאד. מאפה טעים מאד. בצק דק ופריך שאפוי במקצועיות. מילוי טעים. כשאני חושב על חלקי פנים אני מדמיין שקדי עגל. אולי כדאי לדייק יותר את תיאור המנה ולציין בדיוק באילו חלקים מדובר. גם כאן אפשר לשלב עם סלט יותר מושקע. העלות: 50 ש"ח ל-2 כיסונים יפים.

מנות עיקריות. אחת לכל אחד.

שניים מאתנו (אחד הוא אני) הזמנו מנת שישברק כעיקרית. שוב בצק: כיסונים ממולאים בטלה טחון ופטרוזיליה קצוצה, מבושלים ביוגורט חם. מנה נדיבה שעלותה 70 ש"ח. אהרנסון בהארץ אכל את המנה וכתב שהבצק היה דקיק. שלנו היה מעט יותר עבה כנראה, אבל זה לא הפריע. מנה מעולה. בצק טעים שבושל לדרגה הנכונה (עדיין נגיס ולא רופס). רוטב חמצמץ ועדין ומילוי מצוין ומתובל היטב. נהניתי מאד.

העיקרית שאכל אחי הגדול: סינייה קציצות טלה: קציצות טלה על ירקות צלויים בטאבון, ברוטב עגבניות עם טחינה ירוקה. מנה של 80 ש"ח. מנה די פשוטה אבל טעימה. קציצות רכות וטובות. רוטב די פשוט. פיקנטי. בניגוד לסינייה המוכרת, הטחינה כאן מוגשת כ-topping והיא לא הבסיס של הרוטב, מה שהופך את המנה לקלילה יותר מהמנה המוכרת עם הטחינה החמה.

מנה שאחייני נהנה ממנה (אנחנו עזרנו): מנה שכנראה תהיה כאן אחד מהלהיטים המבוקשים: פוכארה: תבשיל נתחי בקר בירקות שורש ושדה, אפויים בכלי חרס עטוף בבצק על לבנים חמות, לצד תבשיל פריקה. 110 ש"ח. המנה הכי יקרה בתפריט by far והיחידה שחוצה את רף 100 השקלים. הבצק דק ופריך וכשבוצעים אותו מתגלה קדרה נדיבה מלאה בבשר וירקות שחלקם בושלו בבישול ארוך והיו רכים (תפו"א, בצלים) וחלקם הוספו בסוף הבישול והיו עדיין אל דנטה (שעועית ירוקה ועגבניות). מנה טובה מאד. בשר נהדר (רך ולא שמן). רוטב עשיר על בסיס ציר בשר עם תיבול נוכח וטוב של הל ומעט ציפורן. אחרי כל הבצקים מקודם, זו בהחלט מנה שהייתה מספקת 2 סועדים כעיקרית.

אחרי מנוחה קצרה ונדרשת (היינו מפוצצים) הזמנו גם קינוח אחד לארבעתנו. עוד בצק: דואט קטאיף. 2 כיסוני בצק רך במילוי אגוזים, פיסטוקים וקוקוס, ספוגים בסירופ סוכר (במתיקות מאוזנת היטב). לצדם הוגשה תאנה חתוכה לארבעה חלקים טבולה בסירופ פירות אדומים. קינוח טעים ומוצלח. הוא בקלות יכול להפוך למלכודת סוכר, אבל כאן המתיקות בהחלט במינון טוב. הבצק טעים ונעים ומזכיר פנקייק. סיום טוב.

עד כאן ארוחתנו ברשטא. בהחלט נהנינו. אפשר לשדרג ולגוון מעט חלק מהמנות, אבל ניכר שהחבר'ה במטבח יודעים את העבודה וטאבון הלבנים שעובד כאן שעות נוספות מתפקד היטב אף הוא. המסעדה הייתה די מלאה בסועדים ביום שישי בערב. רובם ככולם נראו יהודים (ודאי לא היו שם תושבי עין ראפה) והתבדחנו בינינו שכולם נראים כמו קוראי הארץ (לא אכנס לפירוט ולסטראוטיפים המוכרים. אציין רק שכנראה לא היו שם אוהדי בית"ר). השירות שכנראה בוצע ע"י בנות המשפחה היה יעיל והמנות הוכנו והוגשו די מהר. בקיצור, שווה לנסות. זה ודאי מקום שמשדרג את ההיצע הקולינרי הלא מדהים באזור מבשרת בואך אבו גוש.