יום שישי, 17 בנובמבר 2017

קלארו - תפריט ספיישל של בשרים לא שגרתיים

קלארו של רן שמואלי והשף התפעולי עומר אבישר, הבולטת בין מסעדות מתחם שרונה, היא מסעדה שפקדתי כבר כמה וכמה פעמים במהלך שנות קיומה. דיווחתי כאן בעבר על כמה מהארוחות, כמו זו שבה התארחה נוף עתאמנה אסמעיל. אז הנה דיווח נוסף, הפעם על ארוחת ערב שהייתה חלק מתפריט ספיישל בשרים שהוצע בין התאריכים 31.10.2017 עד 11.11.2017. במסגרת הספיישל הזה הוצע תפריט בשרים מיוחד עם נתחים לא שגרתיים במחוזותינו (גדי, ברווז, אוזני חזיר, חלקי פנים). 

בכל ארוחותיי עד היום נהניתי בקלארו. חלל המסעדה הוא מהמושקעים והמרשימים במסעדות ארצנו. האוכל, גם אם בחלק מהמקרים סברתי שהולך קצת על בטוח ולא מספיק נועז מבחינת הטעמים, הוא תמיד איכותי וטעים. גם השירות לו זכיתי בביקוריי היה תמיד מקצועי ויעיל. כשקראתי על תפריט הבשרים והנתחים הלא שגרתיים שמחתי. זה בהחלט צעד מבורך ושובר שגרה, כמעט נועז במציאות הקולינרית המשעממת והשמרנית של ישראל 2017. 

הזמנתי מקום לשלושה: יותם אחייני שיש לו טעמים דומים לשלי והוא כמוני אוכל כל, נועה חברתו ואנוכי. הזמן: שישי בערב בשעה 20:30. הגענו בדיוק בזמן, רעבים ועם הרבה ציפיות. המקום היה מפוצץ. ממש בלי מקום פנוי. בהחלט מרשים. כאן התחילו הבעיות. אמרו לנו בהתנצלות שהשולחן שלנו עדיין לא מוכן ושזה ייקח כמה דקות. זה לקח בסופו של דבר כ-20 דקות מעצבנות, עם סבב התנצלויות של אנשי הצוות. בסופו של דבר בסביבות 21:00 התחלנו להזמין.

כאן לא הסתיימו צרותינו. נועה ויותם הזמינו כוסות יין לבן (פינו גריג'יו שעלה 48 ש"ח לכוס). הכוסות הגיעו עם לכלוך בחלקן החיצוני. הן הוחזרו. החדשות שהגיעו אחרי כמה דקות (יותר מדי דקות) היו גם הן מלוכלכות. פדיחה. מישהו התקשה לעשות פוליש כמו שצריך. אם היה למסעדה כוכב מישלן ואנחנו היינו מפקחי מישלן אז הלך הכוכב. בסוף הצליחו למרק שתי כוסות כמו שצריך.

וממשיכות הצרות: אני בדרך כלל מוצא אלכוהול כלבבי בקלות. רציתי כוס יין אדום עוצמתי ועמוק. היחיד בכוס שהתאים מהיצע המסעדה הרגיל היה קברנה סוביניון (משעמם). הציעו לי טעימה של סירה של ירדן (מתפריט יין ששייך לספיישל הבשרים). טעמתי. לא רע. לא שווה 60 ₪ לכוס. ויתרתי על יין. חשבתי על קוקטייל במקום. היחיד שנטה לכיוון הקוקטיילים המרירים/חזקים, על בסיס ויסקי ותבלינים, לא היה בהיצע. כל שאר הקוקטיילים היו מתקתקים וחמצמצים והם לא נראו לי - מוחיטו הדרים זה לא מספיק מעניין. (דווקא זכורים לי לטובה הקוקטיילים בקלארו מהעבר. לא יודע מה קרה. אולי התחלף המיקסולוג). לא יין. לא קוקטייל. אולי בירה? גם כאן ההיצע היה חלש. בירות בהירות אנמיות שאני פחות מחבב. בסוף אחרי התייעצות עם הברמן הציעו להכין לי קוקטייל אולד פשן עם רוזמרין שרוף. אמרתי יאללה. נחמד. הקוקטייל כל כך בושש להגיע שביקשתי שיוותרו. זה היה כבר לקראת סיום המנה העיקרית בואך קינוח ולא התחשק לי דז'יסטיף. בסוף הביאו לי בכל זאת את הכוס על חשבון הבית. כבר הכינו אז חבל. הקוקטייל אגב היה די אנמי. שורה תחתונה, במסעדה כמו קלארו צריך תפריט אלכוהול בכוס קצת יותר מגוון. 

יאללה חפרתי. לאוכל...

נשנוש פתיחה. אוזני חזיר. 48 ₪. 
אוזני חזיר מטוגנות, ברביקיו תפוחים מעושן ושמנת חמוצה. לא יצא לי לטעום אוזני חזיר לפני כן. זו מנה נפוצה בלא מעט מטבחים: במזרח הרחוק (סין, תאילנד), במזרח אירופה, בצרפת, ספרד ופורטוגל, בארה"ב ועוד. זה נתח סחוסי שצריך לבשל עד לריכוך המון זמן ואז לטגן לפריכות. בקלארו עשו עבודה טובה. הבשר היה פריך וטעים. קצת לעיס מטבע הדברים. בקלארו הגישו גרסה אמריקאית עם רוטב ברביקיו של תפוחים חמצמצים, צ'יפוטלה, חומץ וציר חזיר שהוגש עם שמנת חמוצה. הרוטב החמוץ-מתוק-חרפרף היה מעולה ועשה את המנה. רוטב חלק, בעל גוף ועשיר בטעמים. נשנוש כיפי.


טאקו בשר גדי. 138 ₪.
אכלתי עד היום פעם אחת מנת גדי (גדי בלבן אימו אם זכור לי השם נכון) בבסטה. לא זכור לי כמשהו יוצא דופן. דומה לבקר עם פחות שומן. לזכותו של המלצר הוא ציין מראש את כמות הגדי במנה (נדמה לי שאמר כ-120 או 140 גרם) וגם ידענו את המחיר. החלטנו להזמין בכל זאת כי חשבנו שיהיה מעניין ומיוחד. בשורה התחתונה זו הייתה מנה טעימה אבל די בנאלית ובתמחור מוגזם ושערורייתי. לא ברור על סמך מה הוא נעשה. היא הורכבה מ-3 טאקו לא גדולים (טובים לכשעצמם), מטבל של צ'אטני אננס חרפרף-מתקתק, סלסת עגבניות ירוקות, קצת ירקות וכוסברה, והבשר הלא רב. הכל היה עשוי היטב. הבשר היה רך וטעים (אכן דומה מדי לבקר) וביסי הטאקו המגולגל שארגנו לעצמנו היו אחלה. אבל - 138 ש"ח??? לא מובן. היתכן שבשר גדי הוא כל כך יקר? סברנו שביחס לכמות היה צריך לגבות כאן 40-50 ש"ח פחות ואז אולי היה כאן VFM סביר.




מנה ראשונה נוספת, מהתפריט הרגיל: קלמרי וחסה צלויה. 69 ₪.
אין צילום. קלמרי צרוב, חסה ערבית בגריל, רוטב טרטר, פפריקה מעושנת. מנה טעימה אבל לא מספיק מעניינת לטעמי. דווקא החסה הצלויה סיפקה יותר עניין למנה מהקלמרי. הפפריקה המעושנת לא הייתה מספיק נוכחת. אפשר לוותר.

מנה נוספת מהתפריט הרגיל (של נובמבר): תמנון על גריל פחמים. 84 ₪.
תמנון על גריל פחמים, חומוס, עגבניות שרי צלויות, ויניגרט צ'וריסו. צ'וריסו ותמנון זה שידוך מצוין. המנה הייתה טעימה מאד ועשויה במקצועיות. היה כאן אחו בלנקו (קרם שקדים, שום ושמן זית) חלק ומשובח. התמנון היה רך וטעים והוכן במידה הנדרשת והצ'וריסו (בחלקו פרוס ובחלקו מפורר) הוסיף את העוקץ. המנה הייתה פיקנטית ומלאת טעם. נהנינו.


קרפלך ברווז. 84 ₪.
קרפלך במילוי בשר ברווז עם קונסומה ברווז ארומטי, בצל ירוק. מנה מעולה. אחת הטעימות בארוחה. מנה מעודנת. קרפלך דקים דקים שהיו עשויים מושלם. מילוי טעים מאד וציר ברווז מלא טעם שברור שהוכן במקצועיות ובדקדוק. אפשר אולי להיות נדיב יותר ולתת עוד איזה קרפלה קטן, אבל זו עדיין מנה שווה ביותר. זו מנה שנמצאת היום גם בתפריט הערב הרגיל.



מסבחה חלקי פנים. 118 ₪.
שקדי עגל, לשון, לחי, שעועית, עשבים, פיתות. מבחינת טעמים והכנה - מנה מעולה נוספת. מסבחת החומוס הייתה טעימה מאד. הלכה מצוין עם שאר התוספות. הפיתות היו מצוינות. כל הבשרים הוכנו לעילא. הלחי הייתה רכה מאד ומלאת טעם. הלשון הייתה מצוינת. השקדים? שתי חתיכות השקד הקטנות היו נהדרות. שקדים איכותיים במיוחד. הבעיה הייתה הכמות הממש לא מספקת שלהם. בעבור 118 ש"ח הייתה צריכה להיות שם כמות משולשת של שקדים. יצאו קצת קמצנים בקלארו וחבל. עם טיפה יותר נדיבות זו הייתה יכולה להיות מוכתרת כאחת ממנות חלקי הפנים הטובות שאכלתי.



זה הקוקטייל שקיבלתי באיחור ניכר. אולד-פשן עם ניחוח רוזמרין שרוף.


קינוח ראשון. קרמו שוקולד. 58 ₪.
קרמו שוקולד קפה עם טוויל שומשום, גלידת שומשום, גלידת קרמל, שמן זית ומעט מלח ים. משהו כזה. קינוח מרובה מרכיבים שהיה פשוט מעולה. כל מרכיב בנפרד והכל ביחד טעים להפליא ועשוי כמו שצריך. הכל במתיקות מאוזנת היטב. משחק נהדר של מתוק-מלוח. לטעמי זה אחד הקינוחים הכי טובים שמוגשים היום בתל אביב, ודאי לאוהבי שוקולד. גם מרקמים, גם טעמים, גם עניין. שווה.



קינוח שני: ברד-פודינג. 52 ₪.
נהיה פופולרי הקינוח הזה. ברד פודינג קרם ברולה, צימוקי אוכמניות, גלידת שמנת חמוצה. קינוח כבד אבל מעולה. שוב, כמו הקינוח הקודם, גם הוא הוכן כמו שצריך והיה טעים מאד. השיחוק כאן היא גלידת השמנת החמוצה שהייתה פשוט נהדרת, השתלבה נהדר עם שאר המרכיבים ומיתנה מעט את הכבדות.


זו הארוחה. היא נפתחה בצורה גרועה בגלל פשלות וחוסר מקצועיות לא מובן ולא אופייני לקלארו בשירות. היא המשיכה צולע עם התסכול האלכוהולי שלי, אבל הלכה והשתפרה בזכות האוכל המשובח. השירות בערב כולו, היה לא מאורגן ומבולבל לפרקים, אם כי המטבח עצמו תפקד היטב. המסעדה כאמור הייתה מפוצצת לגמרי (כולל הבר) ואני לא זוכר שראיתי את קלארו כל כך הומה. ועדיין, המתנה של 20 דקות לשולחן שהוזמן מראש וכוסות יין לא נקיות, זה משהו שאסור שיקרה במסעדה ברמה הזו. כמחוות שירות, קיבלנו פעמיים שוטים של אלכוהול על חשבון הבית. אני מניח שזה היה אקט של רצון טוב על התקלות. (שוט אחד של קוקטייל אניסי ושוט לסיום של פרנה ברנקה).

בשורה התחתונה הייתה כאן מגמת עלייה מתמדת שהגיעה לשיא בסוף: 3 המנות הראשונות היו טובות אבל בחלקן לא סיפקו תמורה לכסף. 3 המנות הבאות היו טעימות מאד ומוצלחות הרבה יותר. 2 הקינוחים היו מעולים שבמעולים. למרות תלאות ההתחלה יצאנו בסוף מרוצים וסיימנו עם טעם מתוק.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה