אסקפיזם אירופאי חורפי בתל אביב - שתי ארוחות צהרי שישי בפרונטו ובאלנה

ינואר. החורף כאן. על הנייר. בכאילו. מעט מאד ימים חורפיים של ממש בתל אביב. לא ממש קר ואין יותר מדי גשם אבל גם אם אין בינתיים חורף אמיתי בכל הקשור למזג האוויר, באווירה הכללית - winter is here. ההרגשה היא כזו עם כל מה שנעשה במדינתו, עם הממשלה הקיצונית והמתלהמת, השיח הפוליטי ולא רק הפוליטי הרדוד והאלים. יוקר המחיה שהולך ומחמיר. בקיצור - חורף בלב. ולמרות המחירים המטורפים במסעדות ובברים, צריך קצת אקספיזם. קצת בריחה מהמציאות הקודרת. אוכל הוא נחמה גם אם הוא יקררררר ובטח כשקרררר. בפוסט הזה אני חוזר לשני מקומות אירופאיים למדי שהישיבה בהם והאוכל בהם הוא לכשעצמו סוג של אסקפיזם. בשניהם ישבתי לארוחת צהרי שישי. שניהם מקומות עם סטייל אירופאי-איטלקי-ים תיכוני אבל גם לא מעט מוטיבים מקומיים. הראשון - פרונטו של דיויד פרנקל. מקום שישבתי בו לא מעט וכתבתי עליו פה בכמה הזדמנויות. השני - אלנה במלון נורמן - של צמד השפים דניאל צור ועומר שדמי.

פרונטו - ארוחה משובחת על הבר - שישי צהריים, 6 בינואר:

מאז הקורונה יצא לי לשבת כמה וכמה פעמים בפרונטו ותמיד היה משובח ביותר. פרונטו עם תפריט פוסט קורונה פחות איטלקי ויותר מקומי של דיויד פרנקל הפכה בעיניי לאחת המסעדות הכי טובות בעיר. טופ 10 קל. אוכל יצירתי, שובר שגרה, עז טעמים, מרובה מרקמים. מעניין כאן. המקום הוותיק, שתמיד היה עם סטייל אירופאי-איטלקי, עבר שידרוג ורענון יצירתי. כמסעדת שף אף פעם לא היה זול בפרונטו אבל כשבוחנים את התפריטים במסעדות ב-level הזה העסק לא נורא גם אם לא נעים, ולפחות מקבלים כאן אוכל יצירתי ועשוי מעולה. הארוחה האחרונה שלי בפרונטו אי שם במרץ 2022 הייתה עסקית שהייתה טובה למדי אבל פחות טובה מארוחותיי שם ב-2021. עכשיו חזרתי. יום שישי. קצת אחרי הפתיחה ב-12:30. ישבתי על הבר בלי הזמנה מראש. היה שפע של מקום. בשישי בערב המסעדה מפוצצת. בשישי בצהריים רגוע. אנשים מעדיפים את הבראנצ'ים של מייזון קייזר השכנה.

תפריט ינואר 2023. אם אני משווה אותו לתפריט אפריל 2021 בפוסט קודם שלי מנות הפתיחה הקטנות נשארו זהות אבל מחיריהן כמובן עלו. הברוסקטה אורטיז למשל זינקה מ-26 ל-36 ש"ח. הבריוש פורל מעושן עלה ב-4 ש"ח. טוויל האיינקורן ב-7 ש"ח. המנות הראשונות אמנם השתנו ברובן אבל אם מחיריהן ב-2021 נעו מ-48 ל-78 ש"ח כעת הטווח הוא מ-48 ש"ח ל-108 ש"ח. בין מנות הביניים יש פה ושם שינויים אבל במנות הזהות יש קפיצת מחירים: מנת הסרטנים האמירה ב-12 ש"ח, מנת הדנבר קאט ב-13 ש"ח. בין העיקריות הבוסיאטה לוקוס שעלתה 149 ש"ח עולה כעת 169 ש"ח. הפורל קפץ מ-138 ש"ח ל-152 ש"ח. זאת המציאות העגומה בכל מקום ולא נראה שיש תקווה לשינוי בקרוב. טוב - צריך לנער את השלילי. באתי בטוב. באתי להתנתק, להתחמם, להתנחם ולאכול טוב.

קודם כל יין. חורף אז הגיע הזמן לחזור לאדומים. פה טינטו - Pe tinto '20, Esporao. בלנד פורטוגלי חביב. 49 ש"ח לכוס שמולאה מחדש ע"י הברמן/מלצר החביב והמצוין (לפי החשבונית שמו אלעד. אמר לי שהוא די חדש בפרונטו ולפני כן עבד כמה שנים בפאסטל ורצה לשנות סגנון). 

פתיח. טארטלט תפו"א, איולי, אפונת גינה ואבן יוגורט. 36 ש"ח. ביצוע ללא דופי לטארטלט צמחוני. מאפה דקיק מושלם, תפו"א טעים מאד, רעננות של אפונת הגינה והעלים (צ'רביל) ועוקץ של האיולי ואבן היוגורט. מנת פתיחה טעימה ומוצלחת מאד עם טכניקה אירופאית ושילוב טעמים מקומיים. 

ארטישוקים, שומן בקר, איולי מיסו, קרמבל בריוש וגבינת "המאירי". 88 ש"ח. מנה חורפית מעולה. שילובי טעמים ומרקמים נהדרים. חומרי גלם משובחים. מנה שמשלבת אלמנטים "כבדים", שומניים ומלאי טעם לצד ירק שלא מאבד מאופיו ולא הולך כאן לאיבוד. כל אלמנט היה טעים לכשעצמו והמכלול היה מצוין. אהבתי מאד.

טורטלי דלורית ומח עצם, קונסומה עוף חום וגבינה בת שנתיים "המחלבה הקטנה". 85 ש"ח. מנת חורף/מנת נחמה אולטימטיבית. גם קונסומה עוף וגם כיסון פסטה. ביצוע נהדר. ציר עוף מעולה ועז טעם. כיסון מעולה עם מילוי מתקתק מוצלח של הדלורית. גבינה לעוקץ. טעים ביותר. עוד מנה אירופאית עם טאץ' מקומי. תענוג. 

לפני הקינוח הזמנתי עוד מנה. הפעם משהו קצת יותר קליל ופחות חורפי. מנה חדשה שלפי הברמן שלי הושקה יום-יומיים לפני כן. קרפצ'יו סבידה, תות בוסר, שמן ליים וגארום סרדינים. 78 ש"ח. עוד מנה מוצלחת ביותר. סבידה, הבן דוד הפחות מפורסם והאנדרייטד של הקלמרי אבל הלא פחות טעים בעיניי. כאן הוא מוגש כקרפצ'יו נא. מעין סלטון עם תותי בוסר, שמן ליים ותיבול של גארום סרדינים לחיזוק טעמים ואקסטרה אומאמי. עסק מוצלח מאד נוסף. 

תפריט הקינוחים. היחיד שלא ניסיתי בעבר הוא הפלאן.

אז פלאן it is. פלאן. קרמל שויו ריוויון, פקאן, וניל ושוקולד לבן. 42 ש"ח. קינוח לא גדול אבל בדיוק מה שהייתי צריך אחרי ארוחה שכללה כמה וכמה מנות שאולי לא היו ענקיות אבל בהחלט השביעו אותי לחלוטין. פלאן מבוצע כהלכה ומעניין. מרקם חלק ונעים. קרמליות מודגשת אבל לא מוגזמת. אגוזים שסיפקו את הבייט. הפלאן עצמו הרגיש קליל יחסית בזכות הריוויון. נהניתי. הקינוחים בפרונטו באופן כללי הם משובחים במיוחד.

הארוחה המוכבדת הזו בפרונטו עלתה 378 ש"ח. הרבה כסף. זאת כאמור המציאות. הנחמה במקום כמו פרונטו היא שהכל טעים להפליא. הכל היה spot on. ומה שיפה שדיויד פרנקל לא נכח בסרוויס הזה, ללמדכם שהבן אדם כנראה מכשיר היטב את דור העתיד (היו שם טבחית וטבח צעירים ועלומי שם שניהלו את העסק בפועל ועשו עבודה מצוינת - לפחות על סמך מנותיי). אז אם מחפשים בריחה מהמציאות (גם אם היא אינה זולה) בדמות אוכל טוב, יצירתי, שובר שגרה וטעים לאללה. פרונטו היא המקום. הארוחה הזו חיזקה את מעמדה כטופ 10 בעיניי. 

ובעבור שבוע. פחות או יותר באותה שכונה. משהו כמו 650 מטר מפרונטו. אלנה. במלון נורמן. עוד מקום אידיאלי לאסקפיזם אירופאי ומי שיכול להרשות לעצמו לשלב אותה עם לילה במלון המפונפן אז בכלל..

אלנה - ארוחת צהרי שישי סולידית, 13 בינואר:

מסעדה צעירה יותר מפרונטו שבניגוד לפרונטו שפוסט קורונה עברה שינוי קולינרי/תפריטי, אלנה עברה גם שינוי שפים. ישבתי בה בגלגולה החדש תחת 2 השפים דניאל צור ועומר שדמי, בוגרי טוטו ומסעדות אירופאיות כאלה ואחרות, בנובמבר 2021. היה לי טעים ונעים מאד אבל כמו באלנה בגרסתה תחת ברק אהרוני, הרגשתי שמשהו במסעדה מאופק ושמרני משהו. בכל אופן חזרתי כעת. חשבתי על מסעדה לשישי צהריים שסביר להניח שלא תהיה בעיה למצוא בה מקום פנוי. אלנה התאימה. אכן לא הייתה שום בעיית מקום. קצת אחרי 12:30 והמסעדה הייתה די ריקה. לקראת 14:00 היא אוכלסה קצת יותר.

התפריט ולאחריו תפריט ספיישלים עונתי. כאן אם אני משווה ל-2021 המנות כמעט לא השתנו וגם המחירים עלו רק בחלק מהן בשיעור מתון. שאפו למנהלי המקום על האיפוק.

התחלתי עם צלחת אנשובי ספרדי, זרעי עגבניה, צ'ילי ירוק, שמן זית. 62 ש"ח. צלחת יפה של אנשובי שנאמר לי שהם מפלטים בעצמם. פשוט למדי, איכותי וטעים, אבל חלק מהביסים היו מלוחים מדי ונדרשת כאן פרוסת לחם לטבילה. תכלס צ'ילי ירוק חריף (כאן הוא לא היה אפילו חרפרף) ומעט יותר חמיצות היו משדרגים את המנה.

בארוחה הקודמת שלי כאן 2 מנות הפסטה (מלוחיה ופאקירי) שאכלתי הצטיינו. הפעם הזמנתי מנת פסטה אחרת כמנת ביניים (יש אופציה ל-2 גדלים). פסטה פיצ'י קצ'יו א-פפה. המנה הקטנה עלתה 42 ש"ח. מנה "גדולה" שאני מניח שהיא מנת ביניים עולה 72 ש"ח. הרבה פיצ'י לא היה כאן אבל מה שכן היה היה מעולה. פסטה נהדרת. פיצ'י עשויה מושלם. תיבול מעולה. נחמד לאכול קצ'יו א-פפה עם פיצ'י בשרני אל דנטה ולא כרגיל עם ספגטי. מה שבטוח - החבר'ה כאן עושים פסטות מהמשובחות שאפשר למצוא בארץ. 

שישי. 13:20. מבט לריק. היו גם כמה שולחנות מאוישים ו-3 חבר'ה על הבר אבל זהו. 6 סועדים שהזמינו מקום (בלי להעליב ולהכליל - עארסים למראה לכאורה לפחות), הגיעו, התיישבו ואחרי דקות ספורות יצאו בטענה שהחברים שלהם חיכו להם במקום אחר (אולי בקנטינה? זה מבלבל - בשתיהן יש נה בסוף ומנות שונות של פסטה). עוד שתיים שהזמינו מקום מראש חשבו שהן באות לארוחת הבוקר ולאכזבתן התברר להן שמ-12:30 מוגש רק תפריט הצהריים. קשים ומוזרים חיי המסעדנים שצריכים לסמוך על הקהל הישראלי. 

רציתי מנה נוספת לסגור עניין. התלבטתי בין שלוש מנות ממנות הספיישל - הויטלו טונאטו, הקלמרי המקומי או הכבד הקצוץ. בחרתי בשחיתות המנחמת. כבד קצוץ ומח עצם, ברוסקטת מחמצת, רוקט ובצל מוחמץ. 82 ש"ח. המון כסף למנת כבד קצוץ גם אם היא מכילה עצם מח מכובדת. המנה הייתה בסה"כ טובה אבל הכבד עצמו שהיה קצוץ די גס כמו שאני אוהב (כשמרגישים bite מסוים וזה לא ממרח) סבל בחלקו ממליחות יתר. הביסים הכוללים שהרכבתי עם הלחם, הירק, מח העצם והכבד הקצוץ היו טובים וטעימים. אבל אין כאן הצדקה למחיר בעיניי. כבד קצוץ ב-82 ש"ח דורש איזשהו טוויסט מעניין יותר מהמנה הזו.

לאורך הארוחה שתיתי כוס יין לבן. בורגון לבן צרפתי שכוס שלו עלתה לא פחות מ-69 ש"ח. לפניו טעמתי שני יינות אחרים (פורטוגלי ואיטלקי כמדומני) שעלו באזור ה-50-55 ש"ח לכוס אבל הראשון היה שטוח והשני היה עכור משהו בטעמיו ולכן בהמלצת הברמן לקחתי את הצרפתי. מצוין. אבל כ"לא אנין" יין גדול אין בעיניי יין שכוס שלו שווה 70 ש"ח. לפחות קיבלתי refill במהלך הארוחה. 

לפני הקינוח קיבלתי מחווה יפה מאד נוספת מהמלצרית הטובה (שירות טוב מאד ככלל). כוסית יין ברבייטו מדירה על חשבון הבית. פורט פורטוגלי מהאי מדירה. בתפריט הקינוחים שלהם יש הצעה להתאמת יינות קינוח שונים לקינוחים עצמם. זה היין שמותאם לקינוח שהזמנתי ובתפריט כוסית מתומחרת ב-40 ש"ח. 

הקינוח. פילו אגוזים, קרם שקדים וגלידת יוגורט ודבש. 46 ש"ח. קינוח טוב אבל לא מצוין. האלמנטים השונים עשויים היטב. הטעמים טובים בלי מתיקות יתר. אבל משהו במינונים בקינוח לוקה מעט בחסר. יש כאן יותר מדי פילו אגוזים ופחות מדי קרם שקדים למשל. הגלידה הייתה טובה מאד, חמצמצה ונעימה. קינוח נעים וטעים בלי ריגושים.

ארוחת השישי הזו באלנה עלתה לי 307 ש"ח. פחות מהארוחה בפרונטו, אבל אכלתי מעט פחות מנות. אלנה ממשיכה להיות אסקייפ אירופאי סולידי. מי שמחפש מקום אלגנטי, איכותי, רגוע ולא מתחכם מדי, ימצא את זה באלנה. באופן אישי, כמו בארוחה ב-2021, כך גם כעת, לי חסר הטוויסט. חסרים לי קצת יותר עוקץ ומעט יותר יצירתיות. הפסטות של אלנה מצטיינות אבל שאר המנות פחות מלהיבות. קיוויתי שבשנה וקצת מאז הביקור הקודם שלי באלנה החבר'ה שאז היו די חדשים במסעדה ישדרגו קצת את העסק ויפגינו מעט יותר תעוזה ויצירתיות קולינרית. זה לא קרה. כנראה שזה הקו המנחה כאן וזה בסדר. יש גם מקום למקומות יותר קלאסיים. אני בכל אופן מעדיף לשלם קצת יותר ולקבל אקסטרה גיוון, חדשנות, מקוריות וטעם כמו שאני מקבל בפרונטו על פני השמרנות והסולידיות היחסית של אלנה.