סוגר חוב קולינרי מסוף 2021.
קפטן הוק - מסעדת פיש אנד צ'יפס, דגים ופירות ים עם טוויסט ערבי בשוק הפשפשים:
קפטן הוק היא כמסעדה ובר קוקטיילים המגישה תפריט דגים ופירות ים עם טוויסט ערבי מקומי שיצר השף עומר עילואן. הבעלים הוא מסעדן בשם בלאל אבו ריא. היא ממוקמת על הפינה של עמיעד ורבי חנינא, ממש "על השוק". המקום פועל כבר כמה וכמה חודשים ונפתח די בשקט ובלי יחסי ציבור. רק כעבור חודשיים-שלושה של פעילות שקטה התחילו כתבות של כתבי אוכל במהלך אוקטובר 2021 ואז גם הגעתי לטעום. הביקורות שפורסמו היו חיוביות ברובן. בהארץ באופן משעשע יצאו שתי כתבות סותרות. בראשונה כתב איתן לשם על "פיש אנד צ'יפס ערבי שיסעיר את עולמנו". שבועיים אחריו "ענה לו" ערן לאור וכתב על "מקום סביר, נעים ונוח שמתקשה להסעיר". במאקו אהבו וכתבו על "מקום טעים, נעים, מזמין ומשתלם". בטיים אאוט כרגיל נסחפו (לפעמים זה מרגיש שהם על תקן מדור יח"צ של מסעדות) וכתבו בכותרת "אל תטעו, זה לא מקום של פיש אנד צ'יפס: זו מסעדה פלסטינית מעולה".
הספקתי להיות שם ל-3 ארוחות צהרי שישי קלילות ב-22 באוקטובר, ב-5 בנובמבר ופעם שלישית לסגירת השנה ב-31 בדצמבר. בכל שלוש הפעמים לא ראיתי את עילואן במקום. אין לי מושג אם הוא רק אחראי על התפריט או גם מגיע לבשל ולנהל את המטבח, אבל זו מסעדה שלמעט יום א' פתוחה ופועלת מ-11 בבוקר עד 1 בלילה ולכן בהחלט הגיוני שיש חלוקת כוחות של הטבחים והשף. בכל שלוש הארוחות העדפתי לשבת על הבר בפנים. בפנים יש סה"כ 5-6 כיסאות בר. לא הכי נוחים אבל זה מה יש. רוב מקומות הישיבה הם בחוץ - משני צדי החלל הפנימי. אני לא משתגע לאכול בחוץ במקומות הומים שעוברים ושבים רבים "מפריעים" לי לאכול בשקט.
עומר עילואן הוא שף מוכר ומוכשר שעבר מתישהו גם באחת העונות של משחקי השף אבל יש לו רזומה עשיר במסעדות. בין היתר עבד באל באבור ודיאנה, היה שף בחאג' כחיל וניהל את עלה גפן בקרית אתא בשנים 2016-17 שהייתה מסעדת שף ערבית מודרנית וזכתה לאהדת המבקרים. לי יצא לטעום מהאוכל שלו בזמן הקצר שהוא נכנס לנהל את מסעדת גארדן במושבה הגרמנית בחיפה אי שם ב-2018. היה טעים. בקפטן הוק מגישים מנות של דגים ופירות ים בעיקר, כשמנות הדגל הן דווקא פיש אנד צ'יפס בגרסה מקומית. בנוסף יש מבחר בירות וקוקטיילים כמתבקש בכל מסעדה/בר שפועלים באזור המתוייר של שוק הפשפשים. אני מתחיל לפי סדר הארוחות.
22 באוקטובר:
התפריט. כולל נשנושים, סלטים, מנות ראשונות, מנות צזיקי ים על הפלנצ'ה ו"מנות שלנו" שהן מנות של גרסת המקום למנות דגים שונות. רובן הן יותר בגדר מנות עיקריות. לא יודע למה הסביצ'ה, הסשימי והקרפצ'יו נמצאים באותה קטגוריה. יש כאן גם מנות שהן ממש תבשילים ערביים כמו סיידיה דג ומקלובה דג. מבחר הדגה יכול להיות מרשים יותר במקום יפואי שאמור להתמחות במאכלי ים. בעיניי צריך הרבה יותר דגי ים מקומיים טריים ופחות דגים מקומיים שגרתיים כמו לברק, מוסר, דניס ומושט או דגים מיובאים כמו סלמון וקוד נורווגי. נו לפחות יש גם ברבוניות.
בירה. הכוס של Beck's. הבירה עצמה גולדסטאר. 24 ש"ח לחצי ליטר. תמחור סביר.
מבט לשוק. עדיין יום קיצי של אוקטובר.
ג'ין מתובל שהם משרים במקום ונוטל חלק בקוקטיילים שלהם.
התחלתי עם נשנוש. כנראה נשנוש הדגים האולטימטיבי (לפחות בעיניי): קריספי אנשובי. יש כאן 100 גרם אנשובי מטוגן בשמן עמוק לצד טחינה ולימון. המחיר - 23 ש"ח. מחיר לא יקר כלל. אחלה נשנוש ברים. דג מלא טעם, מלוח, קריספי. טיגון משובח ללא עודפי שומן. טאץ' לימון. זה ליד בירה צוננת זה להיט בטוח. כיף.
המשכתי באחת ממנות הפיש אנד צ'יפס (או הסי-פוד אנד צ'יפס). הלכתי על מיקס של שרימפס וקלמרי. 180 גרם מטוגן בשמן עמוק לצד צ'יפס כפרי ורוטב לבחירה. 58 ש"ח. זו מוגדרת מנה ראשונה אבל זו יכולה בקלות להיות מנה עיקרית או לכל הפחות מנת ביניים. אני לא סגור אם פירות הים טריים. להערכתי לא. אבל הם היו איכותיים ועשויים היטב. הקלמרי טוגן מצוין ולא היה צמיגי. השרימפס היו עשויים היטב אף הם. הבלילה מתובלת כמו שצריך. הצ'יפס הכפרי? לא ממש. תעשייתי אבל גם הוא היה מוצלח בז'אנר וטוגן כהלכה - עם הקראנץ' הנדרש ובלי עודפי שומן. סה"כ מנה מהנה וטעימה - ושוב - נשנוש בר דגים כיפי ומוצלח.
הרטבים. קטשופ, טרטר, איולי פיקנטי (צ'יפוטלה) ועוד אחד ששכחתי.
נהניתי מהארוחה הראשונה הזו בקפטן הוק. דגים ופירות ים מטוגנים כמו שצריך במחיר לא גבוה במיוחד זה עסק מהנה ומהארוחה הזו היה לי ברור שהחבר'ה כאן עושים את העבודה כמו שצריך. היה לי גם ברור שאחזור.
ואכן כעבור שבועיים..
5 בנובמבר:
שוב מצאתי את עצמי משוטט ביפו בשישי צהריים. בעוד יום סתווי חמים ושמשי. שוב ישבתי על הבר בפנים.
הפעם לגמתי קוקטייל. עראק לימונענע כמדומני. 35 ש"ח. תמחור סביר כבר אמרנו.
בארוחה הזו הייתי רעב יותר ולכן התחלתי עם פיש אנד צ'יפס כמנה הראשונה. הלכתי על הקלאסי: 180 גרם של דג קוד נורווגי מטוגן בשמן עמוק בבלילת בירה מיוחדת של הקפטן לצד צ'יפס כפרי. 47 ש"ח. הדג לא נפרס לחתיכות קטנות ועובר טיגון אלא ל-2-3 נתחים גדולים ושמנמנים. זה מבטיח עסיסיות יתר. לא יודע מה יש בבלילת הבירה של הקפטן. אני מניח שתבלינים כאלה ואחרים (מעריך שכורכום וכמון בין היתר - שלא תמצאו בגרסת המקור הבריטית). כך או כך העסק היה טעים כמו המטוגנים של לפני שבועיים. טיגון מקצועי. קריספיות מצטיינת וטעמים טובים. הפעם שדרגתי לצ'יפס בטטה בתוספת של 7 ש"ח. שוב אחד תעשייתי אבל מוצלח בהחלט. נהניתי. כאן מטגנים בכיף.
המשכתי עם מנה מ"המנות שלנו". ברבוניות קריספי.
הברבוניות לא מטוגנות בשלמותן כמו שאפשר לאכול בדגי בטשון בקרליבך (מנה חביבה עליי מאד שם בצהריים) אלא כפילטים. יש כאן 220 גרם ברבוניות מטוגנות בשמן עמוק לצד סלט עלים וטחינה או צ'יפס. בחרתי בסלט עלים. 87 ש"ח. כדי שלא יחסר אלמנט מטוגן היו כאן גם כמה טבעות בצל. הסלט הירוק אולי צריך להיות מוגש בצד כי השילוב של דג מטוגן חם ועלים ירוקים טריים לא אידיאלי. אבל הוא בסה"כ מוצלח ורענן. ברבוניות זה דג נהדר (ויקר). כאן הן טוגנו ותובלו היטב. השילוב עם הטחינה הטובה עבד. היה לי טעים. אישית אני מעדיף ברבוניות מטוגנות שלמות (מהסוג הקטן יותר) אבל גם פילה זה עסק טעים כשהוא מתובל ומטוגן במקצועיות שלא מייבשת אותו. עוד מנה מטוגנת מוצלחת לאוסף המצטבר בקפטן הוק.
אם כך גם הארוחה השנייה בקפטן הוק הייתה מהנה כפי שאפשר להתרשם.
מבט מהצד למסעדה הפינתית. רוב מקומות הישיבה הם בצד הימני של המסעדה ולא בצד השמאלי שנושק לשוק עצמו.
והנה חזרתי גם לפעם שלישית - לא גלידה אלא דגים.
31 בדצמבר:
סילבסטר ועניינים.
בעיניי עדיף כמובן להימנע מחגיגות סילבסטר במסעדות כי העסק מיותר ויקר. את הערב ביליתי אצל חברים. בצהריים קפצתי לעוד טיולון ביפו ואחרי התלבטות איפה לאכול דבר מה לצהריים חזרתי לקפטן הוק. למה לא בעצם?
שוב על הבר. הבעיה בישיבה על הבר כאן היא שאין כל כך מקום לרגליים ש"נתקעות" בבר עצמו. אבל לא נורא. זה לא שיושבים כאן לארוחות של שעה וחצי-שעתיים. זה בדיוק מסוג המקומות - בטח בשישי צהריים - שמגיעים אליו לשתות דבר מה אלכוהולי, לנשנש דבר מה דגי ולהמשיך הלאה. 30-45 דקות גג שעה והמשכנו.
קוקטייל היום האחרון של 2021: רימונלדה. רימונים, לימונדה, נענע ועראק יפו. 38 ש"ח לקוקטייל נדיב עם הרבה עראק.
מוצלח, מרענן וטעים.
לסיפתח הפעם בחרתי בדגים נאים. מנת הסביצ'ה: דג ים (מוסר) קצוץ עם פטרוזיליה, כוסברה ובצל סגול, עם פרי עונתי (רימון), מתובלים בלימון ושמן זית על מצע לחם בריוש קלוי וצזיקי. 54 ש"ח. זו הייתה המנה הבינונית ביותר שטעמתי כאן בשלוש ישיבותיי. התיבול לא היה מדויק בניגוד לכל שאר המנות שניסיתי. חסר מלח, חסר לימון, חסר עוקץ. אחרי שהמלחתי וסחטתי היטב את הלימון זה השתפר. עוד מינוס היה הלחם שלא טוגן מספיק ולא היה קריספי דיו כדי שיחזיק את מסת הדגים והירק. הוא נעשה קצת soggy (זה נשמע בעיניי יותר מוצלח מלחם ספוג). כאמור אחרי התיבול העצמי הייתה כאן מנת סביצ'ה חביבה וראויה אבל לא הרבה מעבר לזה.
המשכתי עם הקו הלא מטוגן בארוחה הזו ובחרתי במנה מהתבשילים הערביים. סיידיה פירות ים (יש גם מנה עם דג ומנה טבעונית כי אנחנו בכל זאת בתל אביב רבתי). 76 ש"ח. מדובר בתבשיל אורז עם תבלינים (כורכום והל בטוח, כנראה גם כמון) שבמקרה הזה מוסיפים לו את אותם שרימפס וקלמרי שפגשנו קודם. ההבדל בין הסיידיה למקלובה הוא שבמקלובה מעבר לאורז יש גם ירקות נוספים. הפעם העסק היה מתובל היטב על כל מרכיביו. מדובר בתבשיל טעים אבל לא מלהיב. הגרסה המטוגנת של השרימפס-קלמרי הייתה בעיניי מוצלחת וטעימה יותר. גם כאן חסר מעט עוקץ. אם היו משתמשים בשרימפס טריים ומבשלים את האורז בציר דגים או פירות ים חד טעם זה היה משדרג את המנה בהרבה. אבל כנראה שבקפטן הוק מוותרים מראש על ניסיון להרשים עם שרצים טריים ועם טכניקות בישול ארוכות יותר של הכנת ציר דגים או ציר ראשי שרימפס. על זה עילואן ושות' ישמרו אולי למסעדת שף של ממש. קפטן הוק הוא בראש ובראשונה מקום של פיש אנד צ'יפס וגרסאות סטריט פוד מקומיות למנות דגים כאלה ואחרות. אין כאן שום יומרה להיות בר דגים קולינרי או מסעדת שף ערבית. זו רוח התקופה. מסעדות, בטח ביפו (שעוד זוכרת את המהומות) ובטח ובטח בעידן הקורונה נטול התיירים, זה עסק קשה. לא חייבים לקפוץ מעל הפופיק, להפגיז ולהיות יומרניים, גם אם אתה שף יצירתי ומוכשר. מ-3 הארוחות שלי נראה שהעסק עובד יפה. היה קהל סועדים די מכובד בכל הארוחות, כולל כאלה שהגיעו לקחת טייק-אוויי.
קצת כריסטמס נוסח קפטן הוק. ממש בקטנה.
אז הארוחה השלישית בקפטן הוק הייתה פחות מוצלחת משתי קודמותיה אבל הסה"כ של שלושה ביקורים הוא חיובי בהחלט.
Lord, he hooked me Fish hook and line כתבה PJ Harvey בשיר Hook מהאלבום המופתי שלה Rid of Me מ-93 (הכי טוב לטעמי שלה ואחד הטובים בכלל ברוק הניינטיז). אז בקפטן הוק לא גיליתי את השכינה ולא "נתפסתי ברשת". כאמור גם רוב הדגים המוצעים במסעדה לא ממש נתפסים ברשתות הדייגים היפואים. הייתי כאמור שמח הרבה יותר אם היו מציעים כאן מבחר דגה מקומית טריה ופחות שגרתית, גם במחירים גבוהים יותר, אבל אני לא מתלונן. בסה"כ נהניתי. המקום חביב, נעים, לא יומרני, עם תמחור סביר פלוס ומנות דגים ופירות ים טעימות ועשויות היטב, במיוחד במטוגנים. מקום שבהחלט יהיה כיף לחזור אליו כשמסתובבים באזור.
ולקינוח עמיתה...
בדרך כלל כשאני מסתובב ביפו בימי שישי בצהריים אני מסיים בעמיתה - בית המאפה המשובח של שתי קונדיטוריות העל מיכל בוטון ואנה שפירו, בסלמה בואכם שד' ירושלים בואכם מתחם נגה (שממול פחות או יותר).
בשלושת הביקורים הנ"ל בקפטן הוק נכנסתי, נשנשתי והצטיידתי גם בדברי מאפה כאלה ואחרים הביתה (לחם, עוגיות וכו').
כמה מאפים לדוגמה. לא באמת זוכר וסגור על שמותיהם, מרכיביהם ומחיריהם. זול זה לא. טעים מאד זה כן.
מה-22 באוקטובר. דווקא מלוחים.
מאפה עלי גפן (הנה חיבור לעומר עילואן שהיה השף של מסעדת עלה גפן) עם גבינה ועגבניות. נורא טעים.
מה-5 בנובמבר - מתוק.
בריוש ממולא בקרם שקדים עם פירות יער. פשוט נהדר.
ואחרון מה-31 בדצמבר. שוב בריוש מתוק. אותו בצק פחות או יותר. הפעם בלי מילוי אבל בתיבול של חוויאג' עם ציפוי סוכר.
לכאורה פשוט אבל כה טעים, מדויק ובאווריריות ראויה לציון. אלה בריושים שלוקחים בסיבוב לא מעט מאפים יומרניים עם בצק מדופדף (קרואסונים ואחיהם) או טארטים מפונפנים בקונדיטוריות אינסטגרמיות כאלה ואחרות.
עמיתה תמשיך להיות ה-go to place שלי למתוקים/מאפים ביפו גם ב-2022.
Merry Christmas ו-2022 בריאה יותר, שפויה יותר, מתוקה יותר (במידה הנכונה) וטעימה יותר מ-2021.
קפטן הוק נמצא ב-רשימת המקומות שאני רוצה לבקר. משום מה הוא אף פעם לא קופץ לי לראש הרשימה. אין לי הסבר.
השבמחקאז ראשית תודה על בדיקתך היסודית ועל הדיווחים.
בסך הכול ניתן לקבל את הרושם שזה יותר מקום על הדרך מאשר מקום להגיע אליו במיוחד ואם מגיעים אז כדאי להתמקד במטוגנים על שלל צורותיהם.
מצטרף לאיחולים לשנה החדשה בריאה ושפויה יותר מהשנים החולפות.
בשלב זה היא התחילה לא משהו :(