בודפשט אוקטובר 2021 - חלק א' עם כל המקומות הפשוטים: מנות קלאסיות, מנות שחיתות ומתוקים

בודפשט.

סוף סוף קצת חו"ל !!! אחרי שהרגלתי את עצמי לגיחות אירופאיות קולינריות קצרות 3-4 פעמים בשנה באה אחת שמה קורונה וטרפה את הקלפים. הטיול האחרון שלי היה אי שם בדצמבר 2019 לליסבון הנהדרת. טיול אחד לבלגיה בוטל ממש בתחילת הקורונה (מרץ 2020) ומאז חיכיתי וחיכיתי עד שהחלטתי שבאמת הגיע הזמן. בחרתי ביעד קרוב יחסית (3-4 שעות טיסה) שעדיין לא הייתי בו ושהוא יפה, מגוון ועם קולינריה איכותית. כמובן כזה שיחסית פתוח ובלי הגבלות קורונה (אם כי נראה שעניין ההגבלות עם בוא החורף הולך לחזור בכל אירופה). אז בודפשט. גם קלאסית, גם טרנדית וגם טעימה. שהיתי 4 לילות בעיר, בין ה-27 ל-31 באוקטובר ולמעשה הייתי כמעט 5 ימים מלאים כי ביום הטיסה הלוך הגעתי לבודפשט בצהריים והטיסה חזור הייתה רק באזור 17:30. הזמנתי מלון במרכז של המרכז, בלב הרובע היהודי הישן ששוקק מסעדות וברים (לא סתם מכונה כ-Party District של בודפשט). לשמחתי ומזלי נהניתי ממזג אוויר סתווי מושלם לתקופה. 5 ימי שמש בלי טיפת גשם. אפילו בלי עננים. בלילה ובבוקר היה 0-1 מעלות אבל בלי רוחות. בצהריים בין 15 ל-17 מעלות. זה מה שנקרא מזג אוויר בהזמנה. לא יכול להיות טוב יותר למיקום ולתקופה.

בבודפשט, במדריך מישלן החדש שיצא שם בספטמבר 2021, יש לא פחות מ-7 מסעדות עם כוכב אחד. נדמה לי שבכל ערי הגוש הסובייטי לשעבר בהן יש דירוג מישלן היא העיר המכוכבת ביותר. אולי למעט מוסקבה. לא בדקתי. שתי מסעדות קיבלו אותו השנה לראשונה. באחת גם ביקרתי. השנייה - מסעדה בשם Salt - הייתה הראשונה שניסיתי להזמין לה מקום מראש אבל לא היה ונרשמתי שם לרשימת המתנה (כשעברתי במקרה לידה יומיים לפני תאריך הרישום, 29 באוקטובר, נכנסתי לשאול אם במקרה התפנה. אמרו לי שלא). לכן הזמנתי מראש לשתיים אחרות ולעוד מסעדת שף אחת שמומלצת מישלן. כל ה-3 גם דורגו בין 10 המסעדות הטובות בהונגריה בדירוג מקומי - Audi’s Dining Guide, TOP100 Restaurant Guide. למסעדה רביעית (שגם היא מדורגת בין ה-10) הזמנתי מקום יום לפני בבודפשט עצמה כשעברתי במקרה לידה. פשוט נכנסתי והזמנתי. שאר המקומות בהם הייתי נבחרו ספונטנית (כמובן שסימנתי מראש לא מעט מקומות אופציונאליים במפה). אגב, שתי מסעדות כוכב שדורגו במדריך האחרון כרגע סגורות בגלל הקורונה. היו מסעדות נוספות שסימנתי כ"שוות לקפיצה" שלא היו פעילות זמנית. משבר הקורונה לא פוסח על שום מקום בימינו. בעניין קורונה. באף מסעדה לא בדקו תעודות התחסנות או תו ירוק ולא היה שום צורך במסכה. (זה נכון גם לחנויות, מוזיאונים וכו'). יש כאלה שהסתובבו עם מסכה אבל זו בחירתם (יש להניח שתיירים בעיקר). המסעדה היחידה בה הצוות היה עם מסכות באופן מלא היה מסעדת הכוכב בה הייתי בערב האחרון. יום למחרת עזיבתי (החל מ-1 בנובמבר) חלה שוב חובה של חבישת מסכה בתחבורה ציבורית כך שבהחלט תיתכן רגרסיה ויתר הקפדה גם בחללים סגורים אחרים בהמשך החורף. לי היה מזל גם בגזרה הזו.

בפוסט הראשון, הקצת ארוך, אפרט על כל המקומות ה"פשוטים" בהם ביקרתי במהלך השהייה: אוכל רחוב, מנות הונגריות קלאסיות ומתוקים שונים. בשניים שיבואו אחריו אפרט על המסעדות המפונפנות בהן אכלתי. המקום הראשון אליו הגעתי היה של בורגר. אחרי צ'ק אין זריז במלון היעד התיירותי הראשון היה טירת ויידהוניאד (Vajdahunyad vára. בתמונה למעלה) וכיכר הגיבורים שיושבים בפארק העירוני. בדרך עצרתי לבורגר. יש כמה מקומות שסימנתי כמועמדים אבל הבורגר המפורסם ביותר בעיר הוא זה של Bamba Marha Burger Bar שכולל היום לא פחות מ-6 סניפים ברחבי העיר. 

Bamba Marha Burger Bar - שחיתות איכותית וזולה לסיפתח:

Bamba מוזכר בכל רשימה של הבורגרים הטובים בבודפשט ומצאתי אותו גם ברשימה כלשהי של 50 הבורגרים הכי טובים באירופה. נהג המונית הצעיר שאסף אותי ונראה כמבין עניין ציין אותו כאחד משני הבורגרים הכי טובים בעיר. (השני שהוא ציין ואף הוא כיכב ברשימות - Tuning Bar&Burger). הוא אמר שמדובר בבורגר יקר ביחס לממוצע. תכף תראו מה זה בורגר יקר בבודפשט. אני אכלתי בסניף שבאחד הרחובות הראשיים - שדרות אנדראשי (Andrássy). נכנסתי בסביבות שעה 13:00. המקום די קטן. יש שולחן מרכזי. מגיעים לקופה שעל המטבח. מזמינים וממתינים. בגלל שהיו לא מעט הזמנות טייק אוויי (יש Wolt בבודפשט) אמר לי האחראי שייקח כ-20-25 דקות. אז ישבתי וחיכיתי. 

הבורגר הבסיסי שלהם הוא על בסיס בשר בקר. אני הזמנתי את ה-Bamba Beef Burger. קציצת בקר עם צ'יפס פרמז'ן, פטריות שיטאקה צלויות, קטשופ אומאמי, עגבניה צלויה. בצד - צ'יפס תפוחי אדמה יענו fries. בגלל שבערב חיכתה לי ארוחת טעימות במסעדת שף שמרתי מקום והזמנתי מנת צ'יפס קטנה. לצדה - מיונז צ'יפוטלה. הקציצה לא גדולה. אני מניח שכ-180 או 200 גרם. זה בהחלט הספיק לי. גם הצ'יפס הקטן היה נדיב יחסית. על המטבל/רוטב צריך להוסיף כסף אבל בגלל אי הבנה שלי לא ביקשתי מטבל אז האחראי נתן לי על חשבונם. הקציצה שמרה על עסיסיות והייתה טעימה ומשביעת רצון בהחלט. המכלול עם הפרמז'ן, השיטאקה והרוטב היה טוב מאד. אחלה המבורגר. גם הצ'יפס היה פריך וטעים ולא סבל כלל משמנוניות טיגון. נהניתי. 

המחיר מצחיק. העסק עלה 2540 פורינט (איזה מעצבן זה שבגלל המצב הכלכלי הלא משהו הם שומרים שם על המטבע המקומי למרות שהם באיחוד האירופי). בכל מקרה החישוב די קל. 1 ש"ח = כ-100 פורינט. כלומר ארוחת הבורגר שלי עלתה קצת יותר מ-25 ש"ח. גם אם הייתי משלם (כמו שהייתי אמור) על תוספת המטבל ומזמין נאמר צ'יפס גדול ותוספת בשר לבורגר זה היה עולה עוד 13-14 ש"ח. וזה כאמור בורגר בסטנדרט יקר בעיר. יצאתי מבסוט מהארוחה הראשונה, הפשוטה אך האיכותית בבודפשט. אחר הצהריים המשכתי להסתובב ובערב חיכתה לי ארוחה ערב במסעדת שף מומלצת מישלן עליה אפרט בפוסט הבא - Textúra. 

בינתיים אני קופץ ליום המחרת. בבוקר שתיתי רק קפה במלון ואכלתי איזה חטיף אנרגיה שנשאר לי מהטיסה. שמרתי מקום לארוחת הצהריים המתוכננת במסעדת כוכב מישלן בשם Essência עליה אפרט בפוסט השלישי. בערב אחרי יום שלם של סיבובים חיפשתי מקום זריז, כיפי ופשוט לארוחת ערב פשוטה. לא רחוק מהמלון שלי יש כמה מקומות של אוכל רחוב. אחד הידועים שבהם הוא Bors Gastro Bar. 

Bors Gastro Bar - דוכן היפסטרי והיסטרי של אוכל רחוב בדגש על מרקים וכריכים:

מקום שנפתח ב-2012 שנראה משוגע והיפסטרי אבל למעשה האוכל שהוא מגיש הוא מוקפד ואיכותי, למרות שמדובר במנות של אוכל רחוב בטייק-אוויי: מרקים, כריכי בשר, פסטות וכו'. הם מתייחסים לעצמם כאל גסטרו-בר ויש שם דגש על טריות ועל איכות המוצרים. כמו שכתוב באחד השלטים אצלם - אוכל רחוב לא שווה אוכל מהיר. הם מגישים אוכל רחוב אבל המנות הן בבישול ובהכנה מוקפדים. מהעיצוב די ברור שלחבר'ה יש פטיש כבד למלחמת הכוכבים. 

הזמנתי תחילה כוס מרק שמוגש בכוס חד פעמית גדולה. זה היה הטייק אוף שלהם למרק גולאש. על בסיס עגבניות, פפריקה, בשר חזיר עם תוספת של פסטה בפנים. יופי של מרק. עשיר, מתובל נהדר, חם ומנחם. בשביל מנת טייק אוויי מדובר בעושר טעמים בהחלט מפתיע. בהמשך הטיול אכלתי מרק גולאש בצלחת במסעדה של ממש והוא היה פחות טעים.

תפריט הכריכים (באגטים שעוברים אפייה בתנור במילויים שונים) מופיע למעלה. יש שם גם מנה בשם Hummus Sapiens. אחרי המרק נפתח לי התיאבון וראיתי את הבאגטים שאכלו 3 חבר'ה שעמדו וטחנו לצדי וזה בהחלט עשה חשק לתוספת. אז הזמנתי כריך "Pulled Pork". הזמנתי את הכריך הקטן כי כבר הייתי די שבע. הוא היה פשוט נהדר. באגט קראנצ'י שעובר אפייה בתנור, במילוי בשר חזיר מפורק עסיסי ומלא טעם (שברור שבושל בבישול איטי), רוטב ברביקיו תוצרת בית מצוין אף הוא, גבינת גאודה טובה וסלט קולסלאו קראנצ'י שנותן רעננות לכריך. פשוט מצוין. טרפתי ובהחלט שקלתי בחיוב לחזור ל-Bors לאכול כריך נוסף באחד הימים שנותרו לי. בסוף לשם גיוון הלכתי למקומות אחרים. יתכן וטעיתי.

אחלה מקום הוא Bors Gastro Bar. הוא נראה קצת ילדותי, אובר מתחכם ואובר היפסטרי אבל השורה התחתונה היא אוכל רחוב טעים ביותר ואיכותי באופן מפתיע. בעיניי מקום חובה לקפוץ אליו בביקור בבודפשט. 

את המתוק לסיום היום השני אכלתי בגלידרייה אינסטגרמית במיוחד בה מעצבים את הגלידות בצורה של ורד. 

Gelarto Rosa.

אפשר להרכיב כאן צבעים עזים במיוחד כדי שזה יצטלם יפה.

אני הלכתי על 2 צבעים די דומים עם טעם של פיסטוק וטעם של חמאה מלוחה וקרמל. עסק טעים. הגלידות בארץ טובות יותר. את המחיר אני לא זוכר אבל הוא זול בהרבה מהמחיר בארץ.

את הבוקר השלישי הקדשתי לטיול אל מעבר לנהר - לחלק של בודה, הגבוה יותר, עם טיפוס על גבעת גלרט (Gellért Hill). פסל החירות המקומי שנמצא בראשה שממנו יש תצפית יפה לנהר ולעיר היה כמסתבר בדיעבד מגודר לרגל עבודות תחזוקה אבל הפארק בשלכת והנוף עדיין יפים. אחרי גלרט ולפני ארוחת צהריים הספקתי לתייר גם במתחם הארמון המלכותי (Királyi palota) בצמוד לגבעה. 

לפני כל הנ"ל, כדי לתדלק, עצרתי לקפה בוקר ראשון בבית קפה טרנדי בשם Kontakt - speciality coffeeshop. קפה מהטרנד של הגל השלישי שמתיימר להביא פולי קפה מזנים מסוימים, ממדינות מסוימות, עם תו תקן כזה או אחר. מקומות שיש בכל אירופה וכמובן גם בישראל. קפה עם עקרונות. אצלם למשל אין סוכר (!). אין חלב. אין אמריקנו. הם מבינים והם רוצים לחנך את הצרכן.

הזמנתי קפה דאבל בלאק שהיה חזק ומעורר, עלה כ-8 ש"ח (הכי יקר ששתיתי בעיר) והיה די מחורבן. אני אוהב קפה חזק ואין לי בעיה עם אספרסו מעט חמצמץ אבל ההוא כאן היה חמוץ במיוחד כאילו סחטו לו לימון לא טרי במיוחד. בכל זאת שתיתי כי צריך להתעורר.

את הביסים לבוקר לפני חציית הנהר דרך גשר Elisabeth Bridge עשיתי בקיורטוש המפורסם ביותר בעיר - הקיורטוש של מולנר - Molnár's kürtőskalács. עסק טעים. מוצלח בהרבה מבן דודו הישראלי ומאחיו הצ'כי. 

הזמנתי את הקיורטוש הפשוט עם הוניל. טעים, פריך, חם, מעט נימוח בפנים. סה"כ פנאן שעלה כ-12 ש"ח (1200 פורינט).

קצת נופים מאותו הבוקר.

את ארוחת הצהריים עשיתי די קרוב למלון במסעדה הונגרית די ידועה ופופולרית במרכז העיר. שמה בתרגום לעברית גטו גולאש. 

Gettó Gulyás - כי חייבים מנת גולאש מסורתית לפחות אחת בבודפשט:

מדובר בביסטרו הונגרי שממוקם בלב ברובע היהודי. הגעתי בלי הזמנה מראש בידיעה שאזמין מנות קטנות וקלות יחסית היות ובערב חיכתה לי עוד מסעדת שף בשם Pasztell עליה אפרט בפוסט השני. המסעדה הייתה כמעט מלאה אבל נמצא לי מקום באחד השולחנות במרכז המסעדה. 

שמעתי לא מעט שפות במסעדה. אנגלית, צרפתית, איטלקית, ספרדית, הונגרית. גם בחור יפני ישב בהמשך על הבר. בקיצור מקום מתוייר. 

צילמתי רק את החלק בתפריט ממנו הזמנתי - מנה ראשונה ומרק.

כוס בירה - לאגר מקומי. 

המנה הראשונה שהזמנתי Hortobágyi palacsinta או בשמה המלא Hungarian Hortobágyi Pancakes with Mushrooms. מדובר בפנקייקס הונגריים מלוחים אפויים ממולאים בבשר עגל קצוץ ברוטב עגבניות ופפריקה. קצת שמנת חמוצה בצד. עיטור של בצל, בצל ירוק ופלפל אדום קצוצים. עסק טעים בהחלט. רוטב עשיר. פנקייק דק וטעים ומילוי מוצלח. אני מכיר מסעדות בתל אביב שלמנה כזו קוראים מנה עיקרית. כאן זו מנה ראשונה שעלתה 1290 פורינט. כ-13 ש"ח (!).

מרק הגולאש - Alföldi gulyásleves. לא מוגדר כמנה עיקרית. הוא היה חם, טעים ומנחם אבל אני מכין בבית מרקים טובים יותר. גם אלה שסבתי ז"ל (הלא הונגריה) הייתה מכינה בילדותי היו טעימים יותר. כמובן שהפפריקה מודגשת. הבשר יכול להיות רך יותר. הירקות - בצל, גזר, תפוחי אדמה. פשטות בלי שום התחכמות מסעדתית. המחיר לצרכן 1440 פורינט. פחות מ-15 ש"ח.

הארוחה כולה ללא טיפ עלתה 3450 פורינט. השארתי 12%. אחרי טיפ זה עלה פחות מ-40 ש"ח. Hell. בת"א רק 1/2 ליטר בירה מתקרב לזה. 

הקינוח לאותו אחה"צ - קינוחי גלידה קפואים במקום שנקרא Cloud 9.

מקום שמתמחה בקינוחי גלידה קפואים בשלל צורות וטעמים. יש גם עוגות ופאיים של ממש אם למישהו מתחשק.

אני הלכתי על קינוח שמוגש בכוס גלידה רגילה. הטעם הראשון היה של עוגת גבינה קפואה עם שמיר (!). זו לא טעות. הזמנתי מתוך סקרנות. היה טעים באופן מוזר. מקפא גבינתי לא מתוק מדי, קראמבל טוב מלמעלה ושילוב מעניין ולא רע בכלל עם השמיר.

אחריו ניסיתי בחזירותי עוד מקפא עם פירות יער, שוקולד לבן וקרמל מלוח. משהו בסגנון. היה איזון טעמים טוב של חמצמץ-מתקתק-מעט מלוח. עסק טעים ומוצלח (מוצלח יותר מההוא עם השמיר. המרכיבים בכל זאת קצת יותר סטנדרטיים).

Cloud 9 נראה כמו מקום חביב ואיכותי. בהחלט ניכרת השקעה ואיכות חומרי גלם טובה. 

בערב כאמור ביקרתי במסעדת השף Pasztell שתפורט בפוסט הבא.

היום הרביעי שוב הוקדש בבוקר לחציית הנהר לאזור ה"הררי" של בודה. הפעם לביקור במתחם המאד חביב וציורי של מבצר באסטיון הדייגים (Halászbástya) וכנסיית מתיאש שצמוד למתחם הארמון המלכותי. מלבד המבצר הלבן והכנסייה המרשימה יש באזור לא מעט מוזיאונים, גלריות ו"סתם" בניינים ורחובות חביבים וציוריים. ביקרתי גם בגלרייה חינמית שבמקרה איתרתי במפת גוגל בשם Koller Gallery. מקום מעניין וחמוד במיוחד עם חצר יפה.

את הקפה והמאפה של הבוקר עשיתי רק ב-10:00 אז נפתחת קונדיטורית רוזוורם, Ruszwurm Cukrászda, ידועת השם, ששורשיה אי שם ב-1827. ויטרינת העוגות שם בהחלט מרשימה. 

בחרתי בעוגת הבית - Ruszwurm Cake. עוגת שכבות על בסיס שוקולד ועוד קצת שוקולד. העלות - כ-7.5 ש"ח. עוד כמה שקלים הוספתי לקפה. חששתי שהטעמים יהיו סינטתיים ומתוקים כמו הזאכר טורט הבינוני מינוס שאכלתי ב-Café Sacher בוינה. העסק הרבה יותר טעים ומוצלח. לא מתוק מדי. קצת כבד אבל עשיר וטעים.

אחרי המשך סיבובי בוקר-צהריים של לא מעט קילומטרים לאורך הדנובה, כולל קפיצה לאי מרגיט (Margit-sziget) - אי קטן באורך 2.5 ק"מ בלב ערוץ הדנובה שרובו פארקים ואתרי ספורט שונים, חזרתי לאזור המלון כדי לנשנש משהו לצהריים.

זה היה במתחם אוכל רחוב ידוע והומה בשם Caravan (התמונה צולמה ערב לפני כן) שכולל כמה וכמה דוכני אוכל ומשאיות אוכל רחוב כאלה ואחרות.

בערב חיכתה לי מסעדת המישלן Stand ולכן נשנשתי מנה הונגרית טיפוסית "קלילה" בשם לנגוש בדוכן מתמחה שמכין את המאפים הללו בשלל גרסאות.

Langos Burger - דוכן לנגוש ובורגרים מבוססי לנגוש:

רציתי לטעום לנגוש אחד בטיול ויצא שהגעתי דווקא למקום בינוני לחלוטין בתחום הזה. יש מקומות טובים ממנו, שחלקם היו די מרוחקים מהמלון ואחרים למיטב ידיעתי לא היו פעילים בגלל הקורונה. בכל אופן הסתפקתי בבינוניות הממוסחרת של Langos Burger. לנגוש הוא בצק שטוח ומעוגל על בסיס קמח תפוחי אדמה, מטוגן בשמן עמוק. מוגש בדרך כלל עם ממרח שום, שמנת חמוצה או גבינה מגוררת, ונמכר בעיקר בדוכני רחוב. בדוכן המדובר מכינים גם גרסה קלאסית אותה אכלתי וגם בורגרים על בסיס המאפה הזה. 

מי שרוצה להחכים וללמוד מה זה לנגוש תוך כדי ההמתנה למנה (זה לוקח זמן. החבר'ה שם לא ממש עובדים בקצב) יכול לקרוא קצת סיפורי רקע.

זה הלנגוש שאכלתי. הקלאסי. אפשר להוסיף לו תוספת בשרית אז הוספתי האם (יענו שינקן). העסק היה שמנוני-סופגנייתי ולא מוצלח. הבצק אמנם חם ואוורירי אבל איכשהו אין כאן הרבה טעם. לא לשמנת ולגבינות, לא לבצק ואפילו לא לשינקן. נו שוין - לפחות סימנתי וי על מנה הונגרית קלאסית שעלתה בערך 15 ש"ח. לא נעים. לא נורא. זו ודאי הייתה המנה הבינונית ביותר שהכנסתי לפה בטיול הזה.

בערב חיכתה לי כאמור ה-ארוחה של הטיול שהוזמנה מראש במסעדת כוכב המישלן Stand שתכננתי מראש שתהיה הארוחה המושקעת ביותר בטיול (גם היקרה ביותר). בכל זאת זה היה הערב האחרון לטיול אז חייבים להשקיע. עליה אפרט בפוסט שלישי. 

היום החמישי - יום הטיסה חזרה לת"א. 

הטיסה התעכבה מבעוד מועד בשעתיים - לשעה 17:30 שעון בודפשט, ולכן היה לי זמן להמשיך להסתובב בעוד כמה וכמה מקומות ולאכול עוד ארוחת צהריים אחרונה בניחותא. 

קפה של בוקר שתיתי בדוכנון קפה קטנטן וחמוד שהיה ממש סמוך למלון שלי. שמו - Cofee Stand Dob st.

על ארוחת בוקר ויתרתי. 

בין היתר הסתובבתי בבוקר האחרון בשוק סימפלה המפורסם, Szimpla Kert. שהוא ודאי אחד ממקומות החובה התיירותיים בבודפשט. מדובר במתחם שוק/ברים/פאבים מסוג שמכונה Ruin Bars או Ruin Pubs. אחד הסמלים של העיר. יש לא מעט מתחמים כאלה בבודפשט וזה המפורסם שבהם. בניינים נטושים שהפכו אותם למתחמי בילוי. הוא פשוט מטורף, צבעוני ומגניב, מלא חללים שונים ומשונים, מיצגי אמנות וחפצים ביזאריים לרוב. בערב זה מתחם בילוי ושתייה בשלל אורות וצבעים. בימי ראשון במהלך היום יש שם שוק איכרים. אני הסתפקתי בסיבוב. בלי טעימות.

אחלה מקום. שווה ומומלץ לקפוץ אליו גם בערב וגם למי שמזדמן לשם ביום א' לשוק האיכרים. 

את ארוחת הצהריים האחרונה אכלתי במקום של ברביקיו די קרוב למלון שלי. כך התחשק.

Bp BARbq - ברביקיו מושחת לצהריים אחרונים בעיר:

התחלתי באוכל מושחת (בורגר) ואני מסיים בכזה. המקום פועל משנת 2016 גם כן אי שם ברובע היהודי השוקק. לא בדיוק מקום הונגרי אלא יותר US סטייל ממחוזות הדרום של קרוליינה, טנסי או טקסס, אבל ברביקיו כשהוא נעשה כמו שצריך ומורכב מבשר איכותי זה תמיד טוב. בשרים מעושנים זה אושר.

למקום יש שתי קומות. אני ישבתי למטה, בקומת הבר והמטבח. הקומה השנייה המצולמת בשתי התמונות הבאות נמוכה למדי. זהירות לא לדפוק את הראש ככתוב.

הכוכבים המיידיים - צלעות חזיר בברביקיו, בריסקט, מק אנד צ'יז. יש כאן מבחר גדול של בשרים, גם במנות צלחת וגם בכריכים כאלה ואחרים (רובן, בורגרים, בריסקט, חזיר מפורק וגם טאקו למי שרוצה). אפשר גם להתפרע עם צלחת טעימות ברביקיו שעולה 19900 פורינט. כ-200 ש"ח. אני מעריך שזה מאכיל יפה יפה 2-3 ואולי גם ארבעה אנשים.

לברביקיו צריך בירה. אין אופציה אחרת. ארדינגר. דווקא גרמנית. לא נורא. זו הבירה הכי יקרה בתפריט. 1/2 ליטר ב-14 ש"ח פלוס מינוס. אין צדק בעולם.

צלחת 3 סלטים שמגיע עם המנה העיקרית. קולסלאו, סלט סלק וסלט שעועית ובצל אדום. כולם טריים, טובים, טעימים ועשויים כמו שצריך. 

המנה העיקרית שהזמנתי. איך לא? המנה של צלעות החזיר בברביקיו. זו המנה הרגילה שעלתה 3990 פורינט. כ-40 ש"ח. כללה 2 נתחים גדולים ושמנמנים של צלעות חזיר שחומות ויפות משוחות ברוטב ברביקיו טעים. הן נפלו מהעצם כנדרש והיו רכות ומתמסרות בפנים וקריספיות ומעט דביקות מבחוץ. לא מנת הצלעות הכי טעימה שאכלתי אבל בהחלט מנה טובה ומוצלחת. הייתי שמח לקצת יותר מוטיב פיקנטי ומעושן ולקצת רוטב לטבילה בצד. המנה הוגשה עם תוספת של מק אנד צ'יז טוב מאד ומתובל היטב וקצת עלי חסה ירוקים טריים ופריכים לרעננות. נהניתי.

מה שכתוב בשלט שתלוי על הבר: Bacon Makes Everything Better. תכלס צודקים.

זו הייתה סגירה טובה לטיול עם שלל מקומות מוצלחים, חביבים וטעימים. 

ביס אחרון בהחלט בטיול ממש לפני המונית לשדה התעופה היה של קפה ומאפה במאפייה לא רחוקה בשם arán bakery.

קפה הפוך טוב ופרוסת עוגת הדרים ופיסטוק. 13-14 ש"ח למכלול. למלא עוד קצת את הבטן לפני ההמתנה לטיסה. המקום בהחלט נראה איכותי כך שמי ששוהה כמה לילות בבודפשט ומחפש מאפייה עם לחמי איכות או סתם קפה ומאפה טרי זה נראה כמו מקום מוצלח.

אז הביס הנ"ל היה הביס האחרון לטיול אבל הפוסט הזה הוא רק הראשון מבין שלושה. בשניים הבאים אפרט ביתר פירוט על 4 מסעדות השף המושקעות והמתוחכמות בהן אכלתי. יהיו לא מעט מנות ויהיה טעים מאד. זו הבטחה.

הנה עוד כמה תמונות סתם כך לסיום חלק א'.