שאראק מחודשת ומשודרגת תחת שני שפים חדשים

שאראק היא מסעדה צעירה למדי שמאז שנפתחה בדצמבר 2019 עברה טלטלות שמסעדות אחרות עוברות ב-20 שנה ולא בשנתיים פלוס מינוס (קורונה או לא קורונה) השף המקורי דן שמולוביץ' עזב. רוברט קלוגר החליף אותו ועזב גם. ביולי האחרון נכנסה שאראק לגלגול הקולינרי השלישי שלה תחת ידיהם של שני שפים צעירים בוגרי מסעדת טוטו: רוסלאן אוסוב (בן 30, הצטרף לטוטו כשמושיק רוט החליף את ירון שלו שם לתקופה לא ארוכה והיה גם בנורמן) ומאור זגורי (27, שעבד 6 שנים בטוטו תחת ירון שלו). הקו הקולנרי של מנות שמתבססות בעיקר על מאכלי ים נותר בכל הגלגולים.

הדיווחים והביקורות על שאראק המחודשת היו חיוביים: אבי אפרתי בוואלה נהנה וציין נדיבות וביצועים טובים. שגיא כהן בהארץ כתב ששאראק "היא לא רק מסעדה טובה. היא מציאה" וש"היא מסעדה לא שכיחה: אכפתית, חסרת יומרה, מקצוענית, הגונה ונדיבה". בישראל היום כתב המבקר על "חווית דגים כמעט מושלמת". במאקו נכתב על "שידוך מגן עדן" בין השפים למסעדה ש"תענוג ללכת אליה". לי יצא לאכול פעמיים או שלוש בשאראק של שמולוביץ'. גם כתבתי עליה בבלוג זה. היה טעים ונחמד למדי אבל לא הרבה מעבר לזה ותכלס ציפיתי אז ליותר. בספטמבר ואוקטובר חזרתי לשאראק המחודשת ל-2 ארוחות כדי לבחון האם הפרגונים בתקשורת האוכל נכונים. הנה רשמיי.

על הבר בשאראק - 14 בספטמבר:

ישבתי עם אסף אחייני על הבר. 18:30. גם בשעה מוקדמת זו היו אנשים גם בחוץ וגם בחלל הפנימי. אחרי השעה וחצי בהן ישבנו היה די מלא, ודאי ביחס למה שזכרתי בגלגול הקודם. תווים ירוקים נבדקו כמו שצריך.

התפריט. שומר כאמור על המוטיב הימי אבל כיאה ל-2 חבר'ה שבאו מטוטו יש גם מנות פסטה. התפריט בחלקו משתנה לפי היצע הדגה היומי. הקינוחים להבנתי לא נעשים במקום וזה לגמרי מקובל בעיניי. לא כל מסעדה חייבת להחזיק קונדיטור במשרה מלאה ולא כל שף (או שניים) מתמחה אוטומטית גם במתוקים. אם יש מישהו חיצוני שמספק 3-4 קינוחים פשוטים וטובים מדי יום זה מספיק טוב. 

קוקטייל. משהו לימוני וחמצמץ. לא זוכר ממש. יש כאן קוקטיילים טובים בתמחור של 55 ש"ח לכוס. יקר כרגיל לתל אביב אבל לפחות הם נמזגים בנדיבות יחסית.

סלט טאבולה דג ים טרי. בורגול דק, עגבניה, מלפפון, בצל סגול, נענע, סלרי, צ'ילי ירוק, אורגנו, כוסברה, פטרוזיליה, שקדים, ריג'לה, שמן זית, לימון ויוגורט יווני. 59 ש"ח. התחשק לנו לפתוח עם מנה רעננה ואכן כזו היא. טאבולה מלאת מרכיבים טריים שתובלו היטב. דג - אינטיאס טרי ומצוין נפרס לפרוס נדיבות למדי. לא מעט מסעדות היו לוקחות רק על סשימי דג בכמות הזו (בלי הטאבולה) 70-80 ש"ח. עסק פשוט שמבוצע מצוין. התחלה טובה מאד.

מסבחה ירוקה. קלמרי פלנצ'ה, מח עצם, שומר, ריג'לה, פטרוזיליה, מנגולד, סלרי, כרישה, חומוס, שום, צ'ילי ירוק, שמן זית, לימון ויוגורט יווני. 56 ש"ח. שוב - תמחור טוב ביחס לגודל המנה וכמות הקלמרי. מנה עשויה מצוין. הקלמרי הטרי קיבל חריכה טובה בפלנצ'ה ושמר על מרקם טוב מאד. הירקות והעלים השתלבו היטב. הרוטב היה טעים ביותר אם כי הייתי מעדיף אותו מעט יותר סמיך. מח העצם יכול להיות נוכח יותר בטעמים. עוד מנה טובה ומהנה שלא מנסה להמציא את הגלגל אבל מבוצעת כמו שצריך. 

תמנון. בצל, זוקיני, עגבניה, נענע, פטרוזיליה, פלפל שאטה, שמן זית ולימון. 54 ש"ח. ברוסקטות בצד. מזכיר סלט תמנון ים תיכוני-יווני. שוב שימוש נבון וטוב בעשבים ובירק. תמנון רך ועשוי טוב מאד. תיבול ים תיכוני מצוין ומדויק. קצת חמוץ וקצת חריף. עם יצורי ים טריים באמת שלא צריך לסבך יותר מדי. צריך להכין אותם כמו שצריך, לשדך להם חברים טובים שישתלבו היטב ולתבל את כל העסק במדויק. החבר'ה בשאראק עושים בדיוק את זה.

רצינו לנסות גם את אחת הפסטות - אז טורטליני חצילים. עם חציל, ריקוטה, מוצרלה, קשקבל, חמאה, מרווה ותרד. 62 ש"ח. מנת פסטה פשוט נהדרת. למרות שלא הכילה דגים או שרצים היא הייתה אולי המנה הכי טעימה בארוחה הזו. בצק פסטה מצוין ששמר על מרקם אל דנטה מעולה. מילוי נהדר ורוטב שעושה חשק ללקק את הצלחת. אין כאן משהו יוצא דופן מבחינת מרכיבים. קחו חציל שרוף, פסטה, גבינות, חמאה וירוק כלשהו וזה אמור לצאת טעים. הסוד הוא במינונים ובתיבול המדויק. כאן זה היה מושלם. אחת ממנות הפסטה היותר טעימות שאכלתי בשנה-שנתיים האחרונות.

היינו שבעים וכדי לסגור פינה התלבטנו בין אחת המנות המטוגנות - הברבוניות או הסיגר. בחרנו בסיגר דג ים. פטרוזיליה, כוסברה, עגבניה, פלפל שאטה, שום, צזיקי ואריסה. 64 ש"ח. הדג היה למיטב זכרוני לוקוס או מוסר ים. בינינו - בתוך סיגר מטוגן קשה להבחין. שני הסיגרים היו דקים וארוכים. יותר סיגריות מסיגרים. הייתי רוצה אותם מעט יותר שמנמנים. העסק היה עשוי מצוין. טיגון טוב. מילוי טוב. מטבלים מצוינים. מנה בועטת ומהנה מאד.

לקינוח לקחנו את פאי הלימון שעלה 36 ש"ח. פאי טעים מאד. בצק טוב. קרם לימון קליל, טעים מאד ובמתיקות מאוזנת. מעליו מרנג מוצלח שנצרב יפה בברנר ומעליו וכמה אוכמניות טריות. מה יכול להיות רע?

נהנינו מאד מהארוחה בשאראק. הברמן ששירת אותנו היה חביב ושירותי מאד. (גם פינק פעמיים בצ'ייסרים). המנות כולן היו טעימות מאד והתמחור שלהן הוא סביר ביותר ביחס לסטנדרט התל אביבי. זו הייתה ארוחה טובה משמעותית מהארוחות שלי בשאראק בגלגולה הראשון והיא בהחלט עשתה חשק לחזור. אז חזרתי. 

שוב על הבר בשאראק - 19 באוקטובר:

הפעם הגעתי בלי הזמנה מראש באזור 18:45. היות ורוב הסועדים מעדיפים לשבת בחוץ - היה שפע של מקום בפנים בשעה שהגעתי. ישבתי שוב על הבר. בסיום כשיצאתי היה כמעט מלא בחוץ ובפנים היה חצי מלא. עדיין - מצב טוב יותר משאראק בגלגולה הראשון.

תפריט היום. חלק מהמנות השתנה. הלכתי כמובן על מנות שונות בתכלית. גיוון הוא הכרחי. 

סשימי טונה. תאנים, יוגורט, שמן בזליקום. 69 ש"ח. סשימי ים תיכוני ואחלה סשימי. תכלס הייתי קורא לזה קרודו טונה במקום סשימי. נתחים יפים של טונה טריה בכמות נדיבה למדי. תיבול מצוין של כל המרכיבים. שמירה על רעננות ופשטות. יש כאן תיבול מדויק שמאפשר לטונה להישאר הכוכבת של המנה כמו שמגיע לה. אהבתי.

קוקטייל על בסיס אספרסו ומרטיני. טעים, מריר ומוצלח. עלה 55 ש"ח.

פסטה תמנון ומולים. פטוצ'יני אליו אוליו. 108 ש"ח. מנה עיקרית שלא הייתה בתפריט הקודם. התלבטתי בינה לבין פסטת דג הים החריפה והברמן אמר שהיות והפסטה החריפה היא קבועה בתפריט כדאי לי ללכת על התמנון והמולים. הקשבתי לו ולא הצטערתי. פסטה מצוינת. אל דנטה כמו שצריך. רוטב חרפרף-לימוני על בסיס שמן זית וציר פירות ים. כמות מכובדת של מולים ותמנון טריים שבושלו ותובלו מצוין. נהניתי מאד. אבל טורטליני החצילים מנצח.

הארוחה השנייה בשאראק הייתה מוצלחת אף היא מכל הבחינות. כיף לאללה בשאראק המחודשת. הצוות (במקרה שלי ברמנים) חביב מאד. הלוקיישן מוצלח. האוכל טעים מאד. התמחור סביר בהחלט. חובבי מאכלי ים ייהנו כאן. באחריות. אני ודאי אחזור.