ימי שישי הם אידאליים לסיבובים קולינריים במתחמי האוכל של תל אביב, שוק הכרמל בראשם.
בחודשים האחרונים, לפני פרוץ המגפה, נפתחו לא מעט דוכני אוכל חדשים בשוק הכרמל ובסביבתו. מתחם השוק הוא תמיד אחד היותר דינמיים ומגוונים בכל הקשור לאופציות קולינריות מעניינות ולפתיחה של מקומות חדשים. כמובן שבחודשיים פלוס האחרונים המתחם היה נטוש. עם החזרה היחסית לשגרה בשבועיים האחרונים נפתח בשעה טובה גם השוק לציבור ודוכני האוכל והמסעדות שבתוכו חזרו לפעול במתכונת של טייק-אוויי בכפוף (ככל האפשר) לתקנות הבטיחות/בריאות.
אני אפרט כאן על שלוש גיחות קולינריות שלי לשוק. אחת לפני הקורונה כשעוד אשכרה היה אפשר לשבת פיזית בתוך חלל מסעדה, בשולחן או על הבר, ושתיים מהשבועיים האחרונים, אחרי פתיחת השוק לפעילות מחודשת.
הסיבוב הראשון היה אי שם ביום שישי של ה-6 במרץ.
הצטברו אצלי ברשימה כמה וכמה דוכנים שרציתי לנסות אז קפצתי.
ראשון נדגם אז בית המאפה הגיאורגי של לילי בן שלום, Lela. בן שלום השתתפה באחת העונות של משחקי השף ואח"כ הפעילה מסעדת גיאורגית בשם ראצ'ה ברח' אחד העם 1 שנסגרה.
Lela היא בר-מסעדה שמציע בעיקר מאפים גיאורגיים שונים שנפתח מתישהו באוקטובר 2019. ישבתי על הבר השמח.
ברז בירה מלכה. הפכה להיות כאן מלכשווילי.
נשנשתי בהנאה חצ'פורי פנווני במילוי תרד וגבינה. 28 ש"ח. מאפה טעים מאד. כל המאפים מוגשים לצד חמוצי הבית יחד עם אג'יקה - רוטב עגבניות ופלפלים ות'חמאלי - רוטב שזיפים גרוזינים ירוקים ועשבי תיבול.
אחרי הנשנוש הבצקי הגיאורגי המשכתי להסתובב ורכשתי מוצר או שניים.
בהמשך קפצתי לדוכן אחר - הכרמל 40.
זהו דוכן של מנות דגים בלב השדרה המרכזית של השוק שנפתח בנובמבר 2019 צמוד לחנות הדגים של רוסתום דגים. מי שמתפעל אותו הוא שף בשם אלעד אמיתי.
דגים טריים יש בשפע.
מנת הדגל היא כריך דייגים אבל אני הזמנתי סירת שרימפס וקלמרי מטוגנים שעלה 35 ש"ח. פשוט, טעים ועשוי טוב. נשנוש שוק אידאלי.
שתי מנות לא הספיקו באותו יום.
בחזירותי קפצתי להשלמת הכנסה במקום שלישי: יידישע מאמע, דוכן המעדנים החדש מבית מיטמרקט שנפתח בינואר 2020. מדובר בעצם בחלון/חור בקיר שמציע כריכי בשר בסגנון דלי יהודי מזרח אירופאי. יש גם כמה מנות לקחת הבייתה.
הזמנתי כריך בשם ווילדע חאייע, עם קורנדביף תוצרת בית ושאר ירקות. 44 ש"ח הייתה העלות. זה היה טעים ביותר. התיבול כלל מיונז וחרדל שרציתי שיהיה חריף יותר. בכללי חריפות מסוימת (חרדל חריף יותר או חזרת) הייתה מעצימה את העונג.
קופצים בזמן בדיוק חודשיים.
ביום שישי של ה-7 במאי, נדמה לי שיום-יומיים אחרי שהשוק נפתח מחדש, אזרתי אומץ ומסכה וקפצתי לשוק הכרמל לבדוק מה קורה שם בעידן הקורונה והריחוק החברתי.
ככה נראתה הכניסה מהצד של הכרמלית. מחסום. שומר שמודד חום בכניסה ואנשים במסיכות.
כל הכניסות הצדדיות נחסמו וגודרו. הכניסה לשוק כרגע היא רק מהכניסות הראשיות: מצד אחד של הכרמלית ומהצד השני של רחוב אלנבי. פיתה פנדה עברה בזמן הזה מיקום (עניין של 20 מטר) וכרגע היא נמצאת בסמטה צדדית "מעבר לגבול".
יום חם. מתחילים בבירה. IPA של ביר בזאר.
רציתי לבדוק אם המקומות בהם ביקרתי חודשיים לפני כן פועלים.
Lela פעלה. בפנים כמובן אף אחד לא ישב. ניגשתי לבדוק את היצע המאפים. אפשר היה להזמין מאפה, לקחת ולעמוד מחוץ למסעדה ולאכול.
וזה מה שאכלתי. אימרולי. בצק שמרים עדין עם אלכוהול הממולא ב-4 סוגי גבינות גרוזיניות (גבינות רכות, קשות וגבינת סולגוני). טעים ומנחם.
המשכתי שוב לכרמל 40. דוכן במסכות וכפפות. הפעם ויתרתי על הזמנה משם.
אחחח ינעל העולם...
מקום שכן הזמנתי ממנו היה מקום חדש בשם דגה או בשמו המלא DAGA The Seafood Place שבמקרה עברתי לידו במסגרת שיטוטיי. המקום שוכן בתוך המתחם של ויויאן - פופ-אפ בר קוקטיילים שקיים כבר מספר חודשים ופועל בימי שישי ברח' קאפח שנמצא מעט מחוץ למתחם השוק המרכזי. אליו אפשר להגיע בלי צורך להיבדק במחסום ולעבור בדיקת חום. מציעים שם מנות דגים שונות לצד הקוקטיילים של ויויאן.
על קוקטייל ויתרתי אבל מנה של קונוס פירות ים הזמנתי. היו שם שרימפס, קלמרי וסקאלופ עם תפוחי אדמה בחמאת שום ורוטב טרטר. לא זוכר את המחיר. 40 ומשהו ש"ח נראה לי. פירות הים היו טריים והעסק היה מהנה וטעים.
יידישע מאמע היה סגור ביום הזה. 25M הייתה פתוחה והציעה מספר מנות ב-Take Away. ויתרתי.
עוד כמה תמונות שוק בעידן קורונה.
המנזר סגור. מקום שפעל 27 שנים והיה פתוח 24/7 ו-364 ימים בשנה בערך. זו המציאות. עצוב. הם ארגנו פרויקט מימון המונים של הדסטארט והצליחו לגייס נכון לכתיבת שורות אלה 231,384 ש"ח מתוך טרגט של 250,000. מכובד מאד.
חדשות טובות הגיעו שבוע לאחר אז הם כבר היו פתוחים לטייק אוויי של בירות וכמה מנות. יש התקדמות. עוד מעט יהיו גם תמונות מאותו היום...
ככה נראתה הכניסה מהצד של אלנבי ממנו יצאתי בסיום השיטוט. תל אביב יוצאת מהבידוד.
שבוע לאחר מכן, ב-15 במאי, קפצתי שוב לשוק. למה לא?
התחלתי במאמא ארפה. דוכן קטנטן של ארפה שמנהלת קלרה, עולה ותיקה מקולומביה. הוא נמצא בשדרה המרכזית של סמטת הכרמל. יש גם היצע של אמפנדס.
אכלתי ארפה (מקמח תירס ללא גלוטן) עם כל המילויים: ארפה במילוי מוצרלה, אבוקדו, שעועית שחורה, בטטה ועגבנייה (25 ש"ח). עסק טעים ומהנה. ארפה עשויה מצוין. בטעמים הייתה חסרה לי מעט פיקנטריה. סלסה מעט יותר פיקנטית הייתה יכולה לשדרג.
המשכתי לדוכן פיש אנד צ'יפס בשם FishAnd. דוכן שעשה עלייה משוק מחניודה לשוק הכרמל ונפתח מתישהו בתחילת פברואר בחלל שהכיל את צ'יינה קלאב (ולפני כן את דה באן) ברח' הלל הזקן ליד הכניסה לשוק הכרמל של רח' אלנבי.
יש אופציות שונות של דגים אבל אני הזמנתי T.A של המנה הקטנה הקלאסית של קוד מטוגן בבלילה עם צ'יפס. הזמנתי את המנה הקטנה שעלתה 35 ש"ח. היה לי טעים מאד. הטיגון היה מצוין ובלי שומן מיותר. הרטבים טובים. הצ'יפס פריך מאד וטעים.
יצאתי משם וראיתי שהמנזר פתחו והציעו T.A של בירות לצד שלוש אופציות של סנדוויצ'ים. מקום לאוכל לא היה אבל לבירה צוננת ביום החם היה גם היה. אז פילזנר לדרך.
קינחתי בספולייטלה שמוצעת במקום חדש למדי (מפברואר) בשם פיצה שוק שמציע פיצות ומאפים איטלקיים שונים. זו אחות קטנה של דוכן פוקאצ'ות ותיק בשם בוקה בוקה שנמצא בלב השוק. הבעלים הוא אופה בשם אנצו פורנרי. נשמע איטלקי כהלכה. קראתי שיש שם גם פיצאיולו נאפוליטני אמיתי שהתאהב בישראלית ועשה עלייה. הספולייטלה הייתה מעולה מבחינת הבצק והפריכות. (טובה וגדולה יותר מזו של שרויטמן). המילוי של הריקוטה וההדרים היה טיפ-טיפה אנמי. מעט סוכר וחיזוק ההדריות היה משדרג. נדמה לי שזה עלה 16 או 17 ש"ח.
אז קורונה או לא קורונה. בשוק הכרמל תמיד מעניין, צבעוני וכיף.
בזמן כתיבת הפוסט הזה הישיבה הפיזית במסעדות ובברים עדיין אסורה. לפי מתווה החזרה לשגרה של המסעדות, החל מה-27 במאי תתאפשר גם ישיבה פיזית בתוך המסעדות תוך הקפדות שונות של ריחוק שולחנות, חבישת מסכות, תקני ניקיון כאלה ואחרים וכו'. אני מניח שהגיחה הבאה שלי לשוק הכרמל תכלול כבר ישיבה פיזית בדוכנים. מה שבטוח הוא שהפוסט הבא כאן כבר יתאר ישיבה פיזית במסעדה שתיבחר. כבר קשה לי להתאפק.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה