מרץ 2020. איזו תקופה מטורפת. עידן הקורונה. אנשים סגורים בבתים בכל העולם. מדינות בהסגר. חברות ועסקים נסגרו, עובדים במתכונת חלקית או שעובדים מהבית. אין טיסות בינלאומיות (גם את שלי ביטלתי - אתמול הייתי אמור להיות באנטוורפן במסעדת The Jane בעלת 2 כוכבי מישלן). מסעדות סגורות ומסוגרות. אלה שכן פועלות מגישות אוכל רק בהזמנות או בטייק אוויי (אבי אפרתי בוואלה וביצה עלומה במאקו הפכו השבוע ממבקרי מסעדות למבקרי טייק אוויי). ברור שהעניין יכול להימשך שבועות רבים ואפילו חודשים. העולם העסקי בכלל וודאי עולם האוכל והמסעדנות עומדים בפני עתיד לא ברור ומלא אי ודאות. כולי תקווה שלרוב המסעדות ומקומות האוכל הטובים יהיה את אורך הרוח לשרוד ולחזור לפעילות אחרי שתודבר המגפה. בקיצור - דיכאון קיומי כללי. אבל זה מה יש ועם זה צריך להמשיך לנצח..
קורונה. סגר. בידוד. לאכול צריך. מטבע הדברים מבשלים יותר בבית. גם אני. אבל כל עוד יש אופציה לקחת טייק אוויי ממסעדות אז צריך לנצל גם את זה. בשבוע שעבר עבדתי בחלק מהימים מהבית ובחלקם מהמשרד. באחד הימים בהם עבדתי מהבית קפצתי בצהריים לנמל תל אביב להפסקת צהריים מול הים (כשעוד לא הוציאו תקנה להגיע למקומות כמו פארקים וחופי ים). היעד היה מסעדת ניט נוי, אסייתית חדשה שנפתחה בפברואר 2020 בשוק הנמל (*) בתל אביב. בניט נוי אכלתי שתי ארוחות. האחת ביום שישי ה-21 בפברואר, ארוחת פרה-קורונה על הבר או יותר נכון, ארוחת פרה-תקנות שעת החירום והאיסור להתקהל ליותר מ-10 אנשים, כשעדיין היה אפשר לשבת במסעדות. השנייה כאמור - ארוחת טייק אוויי באיסוף עצמי, ביום ב' ה-16 במרץ. אני אתחיל בארוחה הראשונה, ארוחה נורמלית לחלוטין, בלי השפעת וירוסים.
Nit Noi - ארוחה על הבר כשעוד היה אפשר:
ניט נוי פועלת באחד החללים הכי מקוללים למקומות אוכל שאני זוכר. חלל הבר בכניסה של שוק הנמל בתל אביב. זה התחיל עם טאפאס בשוק של ברק אהרוני (אלנה במלון נורמן). המשיך עם רוקח שוק של אייל לביא. אחריה פעלה כאן יהלומה בנמל של יהלומה לוי, אחריה - איטלקי מקומי של עינב ברמן שאחרי שהיא עזבה בישל בה פליקס רוזנטל. לא יודע מה היה אח"כ ויתכן ופספסתי מקום כלשהו בין לבין. כל ההיסטוריה הזו בפחות מ-10 שנים של פעילות של שוק הנמל. ניהול מסעדות בישראל זה עסק קשה בשגרה. מפחיד לחשוב מה יהיה כשנחזור מהסגרים והבידודים של הקורונה.
ניט נוי מוגדרת כמסעדת אוכל רחוב אסייתי מהמשולש הגאוגרפי של וייטנאם, תאילנד וחבל יונאן בסין (דרום מערב סין). היא נפתחה ע"י השפים לילך רווה (אסיה הזכורה לטוב בשוק הפשפשים) וגיא רובננקו (מקונג). השניים פתחו את ניט נוי כפופ-אפ עם פוטנציאל קבע, יחד עם אנשי שוק הנמל. כשעוד היה אפשר לשבת במסעדות היא פעלה בשעות הצהריים כמסעדה ובערב היו שם ארוחות טעימות במתכונת Eetwith. פירוש המילה Nit Noi בתאית זה טיפ-טיפה או בקטנה. המנות המוצעות הן אכן קטנות או מקסימום בינוניות. בארוחה הראשונה שלי, בימים הטובים בהם אשכרה אפשר היה לשבת פיזית במסעדה, ישבתי עם סיון, שותפתי לשעבר, בצהרי שישי על הבר. אלה היו ימים שכבר היו כאן חולי קורונה וכבר אז מסעדות חוו ירידה במספר הסועדים. בזמן שישבנו המקום לא היה מלא. שילוב של מקום חדש ואוכל אסייתי פחות מוכר ופופולרי עם תחילת החששות מהקורונה. הייתה אישה שניגשה למנהל ושאלה אם יש את מנת הפסטה שהיא אכלה באיטלקי מקומי שפעלה שם. היא אפילו לא שמה לב שהמקום השתנה.
זה היה תפריט ההרצה.
נשנוש ראשון: סלט מלפפונים בסויה, חומץ ושמן צ'ילי מתובל. 18 ש"ח.
אחלה סלט. מלפפונים טריים וקראנצ'יים, מתובלים נהדר ברוטב חרפרף. מסתבר שאפילו ממלפפונים אפשר לעשות מנה מפתיעה.
ג'יאו ד'זה מבושל במילוי שרימפס וסקאלופ עם חומץ אורז שחור. 48 ש"ח.
כיסון טעים מאד. קצת מרושל למראה, אבל עשוי מצוין, מעטפת דקיקה ועם מילוי נוכח וטעים.
שעועית ירוקה מטוגנת עם שיני שום, פלפל סצ'ואן וצ'ילי יבש. 26 ש"ח.
עוד מנה ירוקה קטנה ומפתיעה לטובה. תיבול מעולה, פיקנטי וטעים מאד. מנה מאד שומית (אבל בקטע טוב). שעועית טרייה מטוגנת בפריכות ממכרת. אחלה נשנוש.
מנות עיקריות להגשה.
שנינו בחרנו במנות של אטריות סיניות שיכולות להיות מוגשות או יבשות או כמנת מרק (בציר פטריות או עוף).
בחרנו בגרסה הרטובה. סיון את הגרסה הטבעונית עם תבשיל טופו בסויה שחורה ואני את זו עם בשר הטלה בסויה.
המנה שלי. אטריות חיטה סיניות עם תבשיל בשר טלה בסויה, זרעי כמון וחמשת התבלינים, ירק חלוט ושמן צ'ילי. 54 ש"ח.
הבשר כאן הוא בשר כמעט טחון. קצוץ דק מאד. זו הייתה מנה טעימה ומאד מתובלת. יש כאן הרבה תבלינים והחריף (משמן הצ'ילי home made) הוא אשכרה חריף. אני אוהב מאד אוכל מתובל ופיקנטי/חריף ונהניתי מאד.
עזרתי לסיון לסיים את המנה שלה ולמרות טבעוניותה היא הייתה מוצלחת אף היא ומשום מה אפילו יותר חריפה משלי. אחלה comfort food.
נהנינו. היה נחמד מאד וטעים מאד. אחלה מקום לארוחה מהנה ולא מחייבת שפותחת את הסועד לטעמים אסייתיים פחות שגרתיים ולא מתחנפים.
Nit Noi - ארוחה באיסוף עצמי:
קצת יותר מ-3 שבועות חלפו. מי דמיין בארוחה ההיא שסגירת המסעדות/ברים/בתי קפה תהיה כל כך מהירה ודרמטית.
נתקלתי בפייסבוק של ניט נוי שהם (כמו מקומות רבים אחרים) מציעים תפריט טייק אוויי לעידן הקורונה. אפשר היה להזמין טלפונית ולהגיע לקחת אבל אני הגעתי לשם מהבית, הזמנתי במקום וקשקשתי עם החבר'ה על המצב ההזוי והקולינריה בימי קורונה. יש לציין שגם לילך רווה וגם גיא רובננקו נכחו במטבח ובישלו (רווה גם קיבלה שיעור טכני על תפעול הקופה ומערכת ההזמנות והחיוב. הנה משהו שלא היה קורה בזמן שגרה). שוק צפון אגב פעל באותו יום ורוב דוכני האוכל היו פתוחים, אם כי קהל הלקוחות היה מצומצם בהרבה מהרגיל. בעת כתיבת שורות אלה פרסמו שיש תכנון לסגור לגמרי מתחמי שוק (כמו הכרמל והתקווה) כך שאין לי מושג מה קורה שם היום ומה יקרה בימים הקרובים. האם השוק פתוח? האם המטבח של ניט נוי יוכל להמשיך לפעול? ימים יגידו.
לתפריט ההרצה הזה צורפו גם מספר אופציות של מנות באן מי וייטנאמיות.
היו 3 אופציות של באן מי: כריך וייטנאמי בבאגט פריך עם איולי מאגי, חמוצים וייטנאמיים, מלפפון, כוסברה ורוטב צ'ילי.
האחת עם פטה כבד ונקניקים (44 ש"ח), השנייה עם נתחי דג צלוי במרינדת כורכום טרי (44 ש"ח), השלישית עם נתחי טופו צלויים במרינדת ברביקיו סינית (40 ש"ח).
מנה ראשונה. שרימפס מטוגן ברוטב שום ופלפל שחור עם בצל ירוק. 42 ש"ח.
אחלה נשנוש. שרימפס מטוגן מאיכות טובה ברוטב נוכח, פיקנטי-מתקתק. נוכחות טובה של השום. השתרעתי בשמש הנעימה על רציפי העץ מול הים ואכלתי בהנאה.
באן מי.
במסעדת אסיה של לילך רווה הגישו בזמן הלא ארוך של פעילותה באן מי מצוין במסגרת "קיוסק באן מי" שפעל שם בצהריים. זה של אסיה היה כנראה הכי טעים שאכלתי בארץ (אכלתי באן מי עם בטן חזיר). בארוחה שלנו בניט נוי באותו יום שישי לא היה באן מי אבל התחילו כאן להציע גם מנות באן מי בימים הבאים.
היות ולא התחשק לי באן מי עם פטה כבד ונקניקים הכלתי על מנת באן מי דגים: באגט עם נתחי קאטפיש מטוגנים במרינדת כורכום טרי ושמן שום עם איולי מאגי, חמוצים וייטנאמיים, מלפפון, כוסברה ורוטב צ'ילי. 44 ש"ח. היה באגט פשוט מצוין. תיבול מעולה של כל המרכיבים, מהאיולי, דרך הירקות הכבושים וכלה בנתחי הדג הפריכים והטעימים שתובלו במרינדה די עדינה אבל נוכחת וטעימה מאד. הירק הטרי הוסיף רעננות וקראנץ'. אחלה סנדוויץ'.
ארוחה על רציפי העץ מול הים ביום אביבי עם שמש מושלמת. איזה כיף. נראה כמו שיא הנורמליות. עכשיו גם זה לא ממש אפשרי כי אסורה הישיבה/רביצה/התקהלות בחופי ים/פארקים/מרחבים ציבוריים.
קצת קשה לסכם פוסט אוכל בעידן ההזוי שאנחנו חווים בימים האלה, כשחוסר הוודאות היומיומי בכל תחומי החיים כל כך בולט. אני רק יכול להביע תקווה שזה ייגמר כמה שיותר מהר ושהטובים - אלה שבאמת מנהלים מקומות מתוך אהבה אמתית לאוכל - כמו החבר'ה של ניט נוי, יצלחו את האתגר הלא פשוט הזה וישובו לפעול במלוא המרץ לעוד שנים רבות.
(*) עדכון קורונה טרי: ב-23 במאי הסתובבתי בשוק הנמל וניט נוי כבר לא שם. מסתבר שיום לפני הם הודיעו בפייסבוק שלהם שהם "משנים צורה" והם לא חלק משוק הנמל. הם אמורים להמשיך לפעול כנראה באירוח פרטי ובאירועים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה