שתי ארוחות שקשורות לפסקדו, מסעדת הדגים האשדודית המשובחת. בראשונה התארח השף שלה יחי זינו (וצוותו) אצל השף גיא גמזו במסעדת אריא בתל אביב. בשנייה כ-3 שבועות אחרי כן ניצלתי פגישה באשדוד לארוחת צהריים מאוחרת בפסקדו עצמה. הנה שתי הארוחות...
פסקדו באריא, 28 בינואר 2020:
אריא של השף גיא גמזו היא אחת המסעדות הטובות בתל אביב מאז שנפתחה ב-2013, זה על אף היותה מוקד משיכה לסלבס מקומיים (הרבה בזכות הבר Aria Downstairs). (יסלחו לי הסלבס אבל הם בדרך כלל לא מדד לאיכות). למרות הסלבס גמזו די מתרחק מתקשורת (ודאי מטלוויזיה) ואת עיקר פרסומו התקשורתי הוא קיבל אחרי שתבע את מעסיקו לשעבר, השף רפי כהן מרפאל (היה שם סו-שף וניהל את המטבח לפני אריא). המסעדה עצמה (Aria Upstairs) פועלת בקומה השנייה של בניין משומר יפה בנחלת בנימין 66 בתל אביב. ישבתי פעמיים-שלוש באריא ותמיד נהניתי. איכשהו לבלוג הזה אריא עדיין לא הגיעה. אז הנה.
פסקדו היא מסעדת דגים כשרה באשדוד שנחשבת לאחת הטובות בז'אנר הימי (גם כשכוללים את הלא כשרות) מאז שנפתחה ב-2009. היא אפילו זכתה השנה בתואר המסעדה הכי טובה מחוץ לת"א בתחרות פרסי האוכל של טיים אאוט והקדימה את מחניודה. היא נכנסה לרשימות שלי כבר מזמן, אבל עד עכשיו לא הזדמן לי להגיע לאשדוד ולבדוק אותה. השף שלה הוא בחור בשם יחי זינו. רותם, קולגה לעבודה וידידה, עוקבת אחרי גמזו וזינו באינסטגרם והיא עלתה על עדכון/פרסום על ארוחת ספיישל באריא בה גמזו מארח את זינו. זה היה ב-28 בינואר. הזמנו מקום מראש מבעוד מועד. להפתעתנו היה לא מעט מקום פנוי בשעתיים שישבנו במסעדה (מ-19:30 עד 21:30). אני נתקלתי לפני כן רק באזכור יחידי על הארוחה הזו באחד מאתרי האוכל. לא מספיק מסתבר. כנראה שלאינסטגרם עדיין אין השפעה שיווקית מספקת בקולינריה המקומית.
החלל בקומה השנייה של המסעדה הוא מושקע ויפה. נעים לשבת שם. אנחנו ישבנו בשולחן במרכז המסעדה מול הבר והמטבח (שחבל שהוא לא פתוח לגמרי). הצוות במטבח כלל טבחים משתי המסעדות. את הסרוויס ניהל כנראה זינו. גמזו חילק את זמנו בין המטבח לבין חלל המסעדה. המלצרים היו מלצרים של אריא כמובן. לצערנו החפיפה שהם קיבלו לא הייתה מספיקה. המלצרית ששירתה אותנו לא הכירה היטב את המנות ולא ממש ידעה לענות אילו דגים נכללים בכל מנה ומנה (מה לעשות - יש פודיז נודניקים שחשוב להם לדעת איזה דג הם אוכלים בקרודו ואיזה דג בסיגר הדג וכו').
התפריט שהוצע היה תפריט שכלל סלטים למרכז השולחן (בלי אפשרות בחירה) בעלות 85 ש"ח לסועד ועוד בחירה בין מנות ביניים שונות ועיקריות. אנחנו הסתפקנו במנות הביניים יחד עם הסלטים (והיו הרבה). גם בקבוק יין חוסל על הדרך (שרדונה מצודה של יקב צובה. 195 ש"ח).
בייגלה ירושלמי וזעתר.
בייגלה שלא הרגיש מתוצרת בית. בסדר כזה.
פותחים שולחן סלטים. מראה כללי.
סיגר ים.
לא זוכר איזה דג מילא את הסיגר. היה טעים מאד, קראנצ'י כנדרש ומטוגן היטב.
סביצ'ה דג.
נדמה לי שזה היה אינטיאס. מנה טעימה אבל די סטנדרטית. אפשר לצפות למשהו קצת יותר ייחודי מהתוספות שלצד הדג. כאן זה היה סלט ירקות פשוט.
מסאבחה של חומוס בולגרי.
טעים. אבל לא כל-כך הבנו מה זה שייך לארוחת הדגים הזו.
סלט פטוש: עגבניות מגי, מיני מלפפונים, רוקט, דואה מצרית, סומק וגבינת המאירי.
סלט טרי וטעים אבל גם הוא לא הכיל שום אלמנט שובר שגרה.
סייגון: ביס מרענן ופריך של טונה אדומה, סלט קצוץ של סלרי, פלפל ירוק ובצל סגול, טבסקו ירוק, סויה ופאנקו פריך.
אחלה ביס. מלא מרקמים וטעמים.
בייבי קישוא: לאבנה עיזים, זעתר, ורדים ורימונים.
מנה קטנה וטובה מאד. תיבול מצוין וקישוא מלא טעם ועשוי היטב.
קרודו בן גוריון: עגבניות מרוסקות, ויניגרט של קונפי שום וזיתי קלמטה, צ'ילי מותסס ולימון פרסי מגורד.
נהניתי מהדג הטרי (דג ים שבזמן האחרון כנראה נפוץ בים התיכון כי נתקלתי בלא מעט מנות שלו במסעדות). איכשהו למרות שהמרכיבים אמורים להיות עזי טעם (קלמטה, קונפי שום, צ'ילי מותסס ולימון פרסי) המכלול דווקא לא היה מספיק עז לטעמי.
לשון הפר ממולא באורז בסמטי ועלים ארומטיים מבושלים בדבש ענבים מטורקיה.
מנת ירק מוצלחת מאד נוספת. מאד טעים.
סרדינים כבושים.
רותם מאד נהנתה. אני פחות. מרקם הסרדינים היה מצוין אבל הם היו מלוחים מדי לטעמי.
ארטישוק חי ובוטרגה.
מנה טובה מאד. בוטרגה מצוינת (ביצי בורי שזינו מייבש בעצמו) לצד ארטישוק טרי פריך ועדין. הבוטרגה סיפקה את הקיק והמליחות. יציאה מעניינת ומוצלחת.
איקרה מעושנת בקטנה.
איקרה פנטסטית. אולי האיקרה הכי טעימה שאכלתי בארץ. כישבתי בהמשך במסעדה באשדוד הברמן ציין שמישהו חיצוני מכין עבורם את האיקרה.
מנות ביניים.
חלת דג מרוקאי. 58 ש"ח.
פרוסת חלה קלויה. תבשיל דג מרוקאי פיקנטי של דג פלפלים ועגבניות. כוסברה למעלה. אם זכור לי נכון הייתה גם טחינה למטה. עסק פשוט למדי וטעים לגמרי.
ברבוניה. 72 ש"ח.
ברבוניות מטוגנות זה תענוג כשהדג טרי ומטוגן כמו שצריך. זה מה שהיה לנו כאן. אחד הנשנושים הימיים הכי טובים בנמצא.
כנף דג. 35 ש"ח.
זו מנת הדגל של פסקדו שמוגשת שם בדר"כ כמנת ספיישל עם דג משתנה. בביקורות שקראתי על פסקדו המנה משתנה מדי פעם לפי היצע הדגה. פעם לוקוס. פעם אינטיאס. פעם מוסר. לצערי לא זוכר איזה דג זה היה אצלנו. זו מנה שהזמנו כפול מראש. משום מה את המנה השנייה שכחו לנו אבל היא הגיעה בסוף. כנראה שבצדק גמור מדובר במנת דגל. מנה מפתיעה מאד לטובה. אתה לא מצפה שהסנפיר הקדמי של הדג יהיה כל כך טעים. נתח מטוגן מושלם, קריספי בחוץ ועסיסי בפנים. מלא טעם. אפילו החסה שתובלה בסויה וטבסקו ירוק עליה הונחה הכנף הייתה טעימה (אני לא מת על עלים ירוקים שמניחים עליהם משהו חם). אחלה מנה. בעיניי המנה הכי טובה של הארוחה.
קינוח. מהתפריט הרגיל של אריא.
טארט לימון עם מרנג שוויצרי חרוך וסבלה תירס. 55 ש"ח. אחלה טארט לימון. עשוי מצוין על כל מרכיביו וטעים מאד.
צנימים, טחינה, עגבניות מרוסקות ומלפפונים לפתיחת שולחן.
סוביניון בלאן בכמות נדיבה בכוס (38 ש"ח).
סשימי קליפורניה. 68 ש"ח.
סשימי אינטיאס, דף אבוקדו וסלט קליפורניה. הדג משתנה. במקרה הזה זה היה אינטיאס טרי שבטריים ונהדר. לצדו פרוסות דקיקות של אבוקדו וביניהם סלט קצוץ דקיק או מעין סלסה של בצל ירוק ואדום, צ'ילי ירוק וסלרי. הכל היה מדויק וטעים ביותר. קצת חמצמץ מהלימון. קצת חרפרף מהצ'ילי והטבסקו הירוק ברוטב. אני לא סגור מה עושה אותה קליפורנית אבל מה זה חשוב. זאת אחלה מנת דג נא.
קוביות מונז'ק. 68 ש"ח.
קוביות דג, טחינה, בצל וזעתר. שוב אינטיאס. כנראה שהיו הרבה אינטיאסים בים. הפעם חתוך לקוביות קטנות שטוגנו קלות בשמן זית עם בצל מטוגן וזעתר והונחו על טחינה טובה. היה כאן הרבה שמן זית שגם תיבל ולחלח את העסק. תחילה היה נדמה לי שיש יותר מדי ממנו בצלחת אבל זה דווקא היה מצוין. זו עוד מנה טובה מאד. מנה מלאת טעם ומרקמים. גם כאן התיבול היה spot on. מדויק לגמרי.
דג גם על הקיר.
מנת ספיישל. מליטות מטוגנות. 82 ש"ח.
אחת מכמה מנות ספיישל שמכינים כאן בהתאם למה שיוצא מהים. אני מאד אוהב מליטות. זה דג קטן, נהדר ומלא טעם שאידאלי לטיגון. המליטות כאן, 3 במספר, טוגנו לכדי שלמות. טיגון פנטסטי שיצר להן מעטה קריספי מושלם וטעים ביותר (אחלה בלילה) והותיר אותן עדיין עסיסיות בפנים. גם הרוטב הלא הכי יפה למראה היה שיחוק נהדר. רוטב/פסטו של עגבניות ובצל שרופים ועשבים. פסטו מענג. פירקתי את הדג בידיים ואכלתי בהנאה גדולה. מנת דג מטוגן לפנתאון.
ישבתי בפסקדו כשעה ו-20. היה נעים וטעים ביותר. הברמן היה מצוין ושלט היטב בחומר. מסתבר שלפעמים סופרלטיבים על מסעדה הם נכונים ושמבקרי האוכל מדייקים בביקורתם. פסקדו הכשרה (אין שום משמעות לעניין הכשרות כאן), על סמך המנות שטעמתי בארוחה באריא ועל סמך מה שאכלתי בארוחת הצהריים הנ"ל, היא אכן ממסעדות הדגים הטובות בארץ. ודאי טובה ומעניינת יותר מרוב המסעדות התל אביביות והיפואיות בז'אנר. כשחומרי הגלם טריים ומשובחים וכשיש שף עם יד טובה וטיפ טיפה מקוריות ומחשבה שיודע להפיק מהם את המיטב התוצאה היא מצוינת. זינו מצליח לתת איזה טאץ' מעניין בכל מנה ומנה ולצאת מהשגרה המשעממת של רוב מסעדות הדגים שפועלות כאן. בקיצור, מי שמגיע לאשדוד ואוהב דגים - שיקפוץ לפסקדו.
פסקדו באריא, 28 בינואר 2020:
אריא של השף גיא גמזו היא אחת המסעדות הטובות בתל אביב מאז שנפתחה ב-2013, זה על אף היותה מוקד משיכה לסלבס מקומיים (הרבה בזכות הבר Aria Downstairs). (יסלחו לי הסלבס אבל הם בדרך כלל לא מדד לאיכות). למרות הסלבס גמזו די מתרחק מתקשורת (ודאי מטלוויזיה) ואת עיקר פרסומו התקשורתי הוא קיבל אחרי שתבע את מעסיקו לשעבר, השף רפי כהן מרפאל (היה שם סו-שף וניהל את המטבח לפני אריא). המסעדה עצמה (Aria Upstairs) פועלת בקומה השנייה של בניין משומר יפה בנחלת בנימין 66 בתל אביב. ישבתי פעמיים-שלוש באריא ותמיד נהניתי. איכשהו לבלוג הזה אריא עדיין לא הגיעה. אז הנה.
פסקדו היא מסעדת דגים כשרה באשדוד שנחשבת לאחת הטובות בז'אנר הימי (גם כשכוללים את הלא כשרות) מאז שנפתחה ב-2009. היא אפילו זכתה השנה בתואר המסעדה הכי טובה מחוץ לת"א בתחרות פרסי האוכל של טיים אאוט והקדימה את מחניודה. היא נכנסה לרשימות שלי כבר מזמן, אבל עד עכשיו לא הזדמן לי להגיע לאשדוד ולבדוק אותה. השף שלה הוא בחור בשם יחי זינו. רותם, קולגה לעבודה וידידה, עוקבת אחרי גמזו וזינו באינסטגרם והיא עלתה על עדכון/פרסום על ארוחת ספיישל באריא בה גמזו מארח את זינו. זה היה ב-28 בינואר. הזמנו מקום מראש מבעוד מועד. להפתעתנו היה לא מעט מקום פנוי בשעתיים שישבנו במסעדה (מ-19:30 עד 21:30). אני נתקלתי לפני כן רק באזכור יחידי על הארוחה הזו באחד מאתרי האוכל. לא מספיק מסתבר. כנראה שלאינסטגרם עדיין אין השפעה שיווקית מספקת בקולינריה המקומית.
החלל בקומה השנייה של המסעדה הוא מושקע ויפה. נעים לשבת שם. אנחנו ישבנו בשולחן במרכז המסעדה מול הבר והמטבח (שחבל שהוא לא פתוח לגמרי). הצוות במטבח כלל טבחים משתי המסעדות. את הסרוויס ניהל כנראה זינו. גמזו חילק את זמנו בין המטבח לבין חלל המסעדה. המלצרים היו מלצרים של אריא כמובן. לצערנו החפיפה שהם קיבלו לא הייתה מספיקה. המלצרית ששירתה אותנו לא הכירה היטב את המנות ולא ממש ידעה לענות אילו דגים נכללים בכל מנה ומנה (מה לעשות - יש פודיז נודניקים שחשוב להם לדעת איזה דג הם אוכלים בקרודו ואיזה דג בסיגר הדג וכו').
התפריט שהוצע היה תפריט שכלל סלטים למרכז השולחן (בלי אפשרות בחירה) בעלות 85 ש"ח לסועד ועוד בחירה בין מנות ביניים שונות ועיקריות. אנחנו הסתפקנו במנות הביניים יחד עם הסלטים (והיו הרבה). גם בקבוק יין חוסל על הדרך (שרדונה מצודה של יקב צובה. 195 ש"ח).
בייגלה ירושלמי וזעתר.
בייגלה שלא הרגיש מתוצרת בית. בסדר כזה.
פותחים שולחן סלטים. מראה כללי.
סיגר ים.
לא זוכר איזה דג מילא את הסיגר. היה טעים מאד, קראנצ'י כנדרש ומטוגן היטב.
סביצ'ה דג.
נדמה לי שזה היה אינטיאס. מנה טעימה אבל די סטנדרטית. אפשר לצפות למשהו קצת יותר ייחודי מהתוספות שלצד הדג. כאן זה היה סלט ירקות פשוט.
מסאבחה של חומוס בולגרי.
טעים. אבל לא כל-כך הבנו מה זה שייך לארוחת הדגים הזו.
סלט פטוש: עגבניות מגי, מיני מלפפונים, רוקט, דואה מצרית, סומק וגבינת המאירי.
סלט טרי וטעים אבל גם הוא לא הכיל שום אלמנט שובר שגרה.
סייגון: ביס מרענן ופריך של טונה אדומה, סלט קצוץ של סלרי, פלפל ירוק ובצל סגול, טבסקו ירוק, סויה ופאנקו פריך.
אחלה ביס. מלא מרקמים וטעמים.
בייבי קישוא: לאבנה עיזים, זעתר, ורדים ורימונים.
מנה קטנה וטובה מאד. תיבול מצוין וקישוא מלא טעם ועשוי היטב.
קרודו בן גוריון: עגבניות מרוסקות, ויניגרט של קונפי שום וזיתי קלמטה, צ'ילי מותסס ולימון פרסי מגורד.
נהניתי מהדג הטרי (דג ים שבזמן האחרון כנראה נפוץ בים התיכון כי נתקלתי בלא מעט מנות שלו במסעדות). איכשהו למרות שהמרכיבים אמורים להיות עזי טעם (קלמטה, קונפי שום, צ'ילי מותסס ולימון פרסי) המכלול דווקא לא היה מספיק עז לטעמי.
לשון הפר ממולא באורז בסמטי ועלים ארומטיים מבושלים בדבש ענבים מטורקיה.
מנת ירק מוצלחת מאד נוספת. מאד טעים.
סרדינים כבושים.
רותם מאד נהנתה. אני פחות. מרקם הסרדינים היה מצוין אבל הם היו מלוחים מדי לטעמי.
ארטישוק חי ובוטרגה.
מנה טובה מאד. בוטרגה מצוינת (ביצי בורי שזינו מייבש בעצמו) לצד ארטישוק טרי פריך ועדין. הבוטרגה סיפקה את הקיק והמליחות. יציאה מעניינת ומוצלחת.
איקרה מעושנת בקטנה.
איקרה פנטסטית. אולי האיקרה הכי טעימה שאכלתי בארץ. כישבתי בהמשך במסעדה באשדוד הברמן ציין שמישהו חיצוני מכין עבורם את האיקרה.
מנות ביניים.
חלת דג מרוקאי. 58 ש"ח.
פרוסת חלה קלויה. תבשיל דג מרוקאי פיקנטי של דג פלפלים ועגבניות. כוסברה למעלה. אם זכור לי נכון הייתה גם טחינה למטה. עסק פשוט למדי וטעים לגמרי.
ברבוניה. 72 ש"ח.
ברבוניות מטוגנות זה תענוג כשהדג טרי ומטוגן כמו שצריך. זה מה שהיה לנו כאן. אחד הנשנושים הימיים הכי טובים בנמצא.
כנף דג. 35 ש"ח.
זו מנת הדגל של פסקדו שמוגשת שם בדר"כ כמנת ספיישל עם דג משתנה. בביקורות שקראתי על פסקדו המנה משתנה מדי פעם לפי היצע הדגה. פעם לוקוס. פעם אינטיאס. פעם מוסר. לצערי לא זוכר איזה דג זה היה אצלנו. זו מנה שהזמנו כפול מראש. משום מה את המנה השנייה שכחו לנו אבל היא הגיעה בסוף. כנראה שבצדק גמור מדובר במנת דגל. מנה מפתיעה מאד לטובה. אתה לא מצפה שהסנפיר הקדמי של הדג יהיה כל כך טעים. נתח מטוגן מושלם, קריספי בחוץ ועסיסי בפנים. מלא טעם. אפילו החסה שתובלה בסויה וטבסקו ירוק עליה הונחה הכנף הייתה טעימה (אני לא מת על עלים ירוקים שמניחים עליהם משהו חם). אחלה מנה. בעיניי המנה הכי טובה של הארוחה.
קינוח. מהתפריט הרגיל של אריא.
טארט לימון עם מרנג שוויצרי חרוך וסבלה תירס. 55 ש"ח. אחלה טארט לימון. עשוי מצוין על כל מרכיביו וטעים מאד.
זו הייתה ארוחה טובה ומהנה באריא שהתחפשה לערב אחד לפסקדו. היו מנות מצוינות, היו מנות נחמדות, אבל המכלול היה מוצלח וטעים מאד ואין לי ספק שחובבי דגים היו נהנים מהארוחה הזו כמונו. חבל רק שהשירות לא היה ידעני מספיק ולא יישר קו עם האיכות של המטבח. ניחא. זה מה שיש כאן. בכל זאת - הארוחה הזו עשתה לי חשק לחזור ובמקרה יצא ש-3 שבועות לאחר ארוחת אריא-פסקדו הוזמנתי לפגישה עסקית באשדוד וניצלתי את העניין לקפוץ גם לפסקדו ולטעום מנות נוספות.
ארוחת דגים לצהריים בפסקדו, 17 בפברואר 2020:
הגעתי לאזור המסעדה, בקרבת חוף מי עמי באשדוד בשעה די מאוחרת אחרי 15:30. המסעדה פתוחה ברציפות מהצהריים ועד הלילה. בשעה הזו ציפיתי למסעדה כמעט ריקה. להפתעתי היא הייתה מלאה כמעט לגמרי, גם במרפסת החיצונית המקורה וגם בחלל הפנימי. אני ישבתי על הבר בחלל הפנימי.
דף תפריט מנות פתיחה. הזמנתי ממנו שתי מנות. עוד אחת מתפריט הספיישל היומי. על עסקית ויתרתי. אם אני כבר בפסקדו החלטתי ללכת על מנות מעניינות יותר מהתפריט הרגיל מאלה המוצעות בעסקית.
צנימים, טחינה, עגבניות מרוסקות ומלפפונים לפתיחת שולחן.
סוביניון בלאן בכמות נדיבה בכוס (38 ש"ח).
סשימי קליפורניה. 68 ש"ח.
סשימי אינטיאס, דף אבוקדו וסלט קליפורניה. הדג משתנה. במקרה הזה זה היה אינטיאס טרי שבטריים ונהדר. לצדו פרוסות דקיקות של אבוקדו וביניהם סלט קצוץ דקיק או מעין סלסה של בצל ירוק ואדום, צ'ילי ירוק וסלרי. הכל היה מדויק וטעים ביותר. קצת חמצמץ מהלימון. קצת חרפרף מהצ'ילי והטבסקו הירוק ברוטב. אני לא סגור מה עושה אותה קליפורנית אבל מה זה חשוב. זאת אחלה מנת דג נא.
קוביות מונז'ק. 68 ש"ח.
קוביות דג, טחינה, בצל וזעתר. שוב אינטיאס. כנראה שהיו הרבה אינטיאסים בים. הפעם חתוך לקוביות קטנות שטוגנו קלות בשמן זית עם בצל מטוגן וזעתר והונחו על טחינה טובה. היה כאן הרבה שמן זית שגם תיבל ולחלח את העסק. תחילה היה נדמה לי שיש יותר מדי ממנו בצלחת אבל זה דווקא היה מצוין. זו עוד מנה טובה מאד. מנה מלאת טעם ומרקמים. גם כאן התיבול היה spot on. מדויק לגמרי.
דג גם על הקיר.
מנת ספיישל. מליטות מטוגנות. 82 ש"ח.
אחת מכמה מנות ספיישל שמכינים כאן בהתאם למה שיוצא מהים. אני מאד אוהב מליטות. זה דג קטן, נהדר ומלא טעם שאידאלי לטיגון. המליטות כאן, 3 במספר, טוגנו לכדי שלמות. טיגון פנטסטי שיצר להן מעטה קריספי מושלם וטעים ביותר (אחלה בלילה) והותיר אותן עדיין עסיסיות בפנים. גם הרוטב הלא הכי יפה למראה היה שיחוק נהדר. רוטב/פסטו של עגבניות ובצל שרופים ועשבים. פסטו מענג. פירקתי את הדג בידיים ואכלתי בהנאה גדולה. מנת דג מטוגן לפנתאון.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה