יום רביעי, 3 במאי 2017

מראמן (Hiro Levontin) ובורגר (Susu & Sons) יוצא ראמן-בורגר (Yatai ב-Urban Zone TLV) ???

וביתר הרחבה: מראמן בינוני ואוברייטד של שף סלב אחד ובורגר קטן ויקר של שף סלב שני יוצא סתם ראמן בורגר רע וגימיקי. טוב זו לא ממש משוואה. אין באמת קשר בין 3 המקומות הנ"ל, חוץ מהעובדה ששלושתם מקומות תל אביביים חדשים וטרנדיים, והשלישי משלב את חומרי הגלם של הראשון והשני... אה, בעצם יש עוד קשר, כולם בשורה התחתונה over priced ויקרים ביחס לתמורה שהם נותנים.

המקום הראשון - הירו ראמן לבונטין החדש והמתוקשר של ישראל אהרוני, הוא מסעדה של ממש שנפתחה לאחרונה ומהווה הרחבה של דוכן הראמן המצליח שלו בשרונה מרקט. המקום השני - סוסו אנד סאנס, דוכן בורגר חדש למדי ומדובר מדי של עוד שף טלוויזיה, עומר מילר, בשדרות רוטשילד. המקום השלישי - Yatai, דוכן ראמן-בורגר חדש לגמרי במתחם האוכל החדש ליד קניון האופנה של גינדי בין הרחובות קרליבך לחשמונאים בת"א.

בגדול שלושתם מהווים דוגמה ומופת למגמה הלא מבורכת של פתיחת מקומות לשם הטרנד והגימיק. למה להתאמץ ולהשקיע במסעדות שף רציניות או חלילה מקוריות ויצירתיות, אם אפשר לרכוב על טרנד עולמי מצליח. ראמן זה טרנד עולמי עצום שבמקרה הוא גם קל להכנה - אז נפתח עוד ועוד ראמניות. המבורגרים תמיד באופנה, ועכשיו מיני-בורגרים זה הלהיט העולמי, אז למה ששף (לפחות ביומרה) לא ינצל את הטרנד כדי לפתוח מקום, ואחריו עוד אחד ועוד אחד, בדרך לרשת. (אגב - אני לא אומר שזה לא לגיטימי. בכל זאת בן אדם צריך להתפרנס). ובכלל אוכל רחוב אקזוטי הוא טרנד עולמי (או לפחות אמריקאי) שכל הקרצה מקושקשת מסוגו חייבים לייבא ל-TLV, מעצמה קוסמופוליטית שכמוה. למשל הפוקי (Poke) מהוואי וכעת גם הראמן-בורגר, טרנד יפני שתפס בארה"ב ועכשיו עשה עלייה גם לכאן.



הירו ראמן לבונטין: סניף שני ומשודרג להירו ראמן שרונה של אהרוני:

אחרי ההצלחה הגדולה של דוכן הראמן של אהרוני בשרונה מרקט (שהומה גם בימים אלה) שנפתח בספטמבר 2015, החליט השף הוותיק להרחיב את הביזנס למסעדה של ממש באותו נושא: ראמן. המקום - רחוב לבונטין, שהאזור שלו הופך למתחם קולינרי משמעותי. הבר-מסעדה נפתח במהלך אפריל ולווה כצפוי בהמון רעש, צלצולים, כתבות ויחסי ציבור. איזה כיף להיות שף סלב וכוכב טלוויזיה. המסעדה החדשה זכתה כבר לביקורות סופר מפרגנות של כמה מבקרים (שלא לומר מעריצים) כמו שגיא כהן שהתמוגג שם מכל ביס ומהיצירתיות של השף (?) ואבי אפרתי שכינה את המקום הלהיט של הקיץ.


בדוכן בשרונה הייתי פעמיים-שלוש וניסיתי ראמנים שונים. היות ולא הייתי ביפן (זה יקרה בשנים הקרובות בשאיפה), המדד שלי להשוואת איכות הוא הראמנים התל אביביים האחרים. הירו ראמן שרונה מדורג לטעמי בערך במקום הרביעי-חמישי בטבלה בלבד. לפניו יש ראמנים מוצלחים וטעימים יותר: באובן קובן, במיאזאקי, בדה-באן ואפילו במן-טנטן החדש יש ראמן מוצלח יותר לטעמי. בכל הראמנים של הירו שרונה שטעמתי הרגשתי שהמרק לא מספיק עמוק וחד טעמים כמו שנדרש. בכל אופן, במסעדה של ממש יש מקום לשיפורים וודאי ליותר השקעה בהכנת המנות ובהדגשת טעמן (זה לא אמור להיות כמו המירוץ התזזיתי של עבודת המטבח בדוכן). אז באתי אופטימי.

כרגע אין אפשרות להזמין מקום. מגיעים ומקווים שהתור לא ארוך מדי. הגעתי עם סיון שותפתי לשעבר במוצאי יום השואה (24/04), יום ב', בשעה 20:00. המקום כבר היה מפוצץ לגמרי אבל למזלנו היו 2 מקומות אחרונים על הבר. קבוצות של 3 ו-4 חבר'ה המתינו לשולחנות. המקום החדש מתפקד כבר סאקה-מסעדה עם דגש על אלכוהול: קוקטיילים מושקעים והיצע של סאקה. חלק גדול של החלל המעוצב המושקע למדי הוא הבר. בקיצור - באים לבלות, לנשנש ולשתות. אין ספק שזה צעד נבון, כי על אלכוהול יש סף רווחים גדול.


אז התחלנו בקוקטיילים.
אני הלכתי על ה-Old Smoky Bastard שמכיל מזקל, כפיר ליים, סירופ ג'ינג'ר, לימון וג'ינג'ר ביר. עלותו 32 ש"ח. אני חולה על מזקל ואוהב מאד ג'ינג'ר ולכן זה קוקטייל כלבבי. הקוקטייל היה טוב מאד. חזק ואלכוהולי במידה, מאד ג'ינג'רי (עם חרפרפות טובה) וטעם מעושן קלות. סיון הזמינה את ה-Sakura Sour עם ג'ין, ליצ'י, רוזמרין, רימון ולימון. העלות זהה. גם היא נהנתה מאד מהקוקטייל שלה שהיה מתקתק-חמצמץ, נעים וטעים. 32 ש"ח זה מחיר נמוך היום לקוקטיילים בת"א (עוברים כבר את רף 50 השקלים בלא מעט מקומות). אני יכול להעריך בעצב שהמחיר הזה לא יישמר.



עוברים לאוכל.
תפריט ההרצה כולל 5 סלטים קטנים (מאד קטנים ממה שראיתי אצל שכניי בבר), 3 מנות גיוזה, 5 מנות מיני באן, מנת חזיר במרינדה, 5 ראמנים ו-2 מנות של אטריות. לשמחתי יש כאן שימוש ניכר בחזיר, שלא קיים בהירו ראמן שרונה. (סוף סוף מקום שלא מתחנף למגמה האנטי-חזירית ששולטת היום גם בהרבה מסעדות לא כשרות כאן). קינוחים אין. מי שמחפש כאלה שיקפוץ לגלידרייה גולדה החדשה ששוכנת בסמוך למסעדה (גלידרייה בזכיינות של גלידה אניטה המוצלחת מנווה צדק).


הזמנו נשנוש פתיחה: באן לכל אחד.
אני הזמנתי את באן הברווז: מיני באן עם נתחי ברווז צלויים ורוטב הוי-סין תוצרת בית, עם רצועות ירקות טריים (גזר, כרוב סגול ובצל ירוק) ושבבי שאלוט מטוגנים וקראנצ'יים. זו מנה שעולה 24 ש"ח. מנה טעימה ומוצלחת מאד. כל מרכיב כאן עשוי כמו שצריך. הבעיה שלי היא כמות הבשר בבאן שהיא קטנה מאד. אפשר וצריך להיות יותר לארג'ים.





הבאן של סיון: הבאן הטבעוני שכלל חציל קלוי, שומשום, בצל ירוק, חסה ועוד. מחירו - 21 ש"ח. הסועדת נהנתה מאד. באן מוצלח וטעים.



וכעת, אחרי התחלה טובה בהחלט של קוקטיילים ובאנים, נעבור למנה העיקרית שלשמה התכנסנו: הראמנים. עלויות המרקים דומות לדוכן בשרונה. מה שאומר - יקר מדי לדעתי ביחס למהות של המנה. (בשורה התחתונה מדובר בציר דליל למדי עם אטריות, ירקות, ביצה ומעט בשר). תמחור היתר, אגב, נכון לרוב המקומות שמגישים ראמנים. מחירים של סביב ה-60 ש"ח ואף יותר.

אני הזמנתי ראמן חזיר: ציר חזיר עם פרוסות צוואר חזיר, תערובת פיקנטית של פלפלים, שבבי במבוק מותססים, וביצה כבושה בסאקה ומירין. היו שם גם בצל ירוק ומעט גרעיני תירס.  עלות הראמן 58 ש"ח. הראמן לצערי לא היה מספיק טוב. הציר הבסיסי לא היה מספיק עמוק, אפילו תפל מעט. ניסיתי להוסיף פיקנטרייה בעזרת הזלפה של שמן צ'ילי (למרבה הצער זה החריף שיש להם להציע). הבעיה שפיית המזיגה של בקבוק שמן הצ'ילי רחבה מדי והמלצר (לא מקצועי מספיק) לא הזהיר מראש שצריך להיזהר בהזלפה (היא מתאימה לשמן זית ולא לשמן צ'ילי), כך ששפכתי כמות גדולה מדי בלי יכולת לווסת את העניין (לא ציפיתי לזרם כזה). התוצאה - מרק לא אכיל. שמן צ'ילי בכמות קטנה זה מצוין אבל בכמות גדולה זה אגרסיבי, צורב ולא טעים - עד כדי לא אכיל. ביקשתי שיחליפו לי את המנה. בניסיון לחסוך לעצמם עבודה הציעו לי לדלל את המרק עם ציר. זה קלקל יותר את הטעם והפך את המרק לאנמי עוד יותר. לא היה מנוס אלא להחליף מנה. במנה החדשה נזהרתי עם שמן הצ'ילי, אבל כשהציר לא מספיק עמוק וטוב, התוצאה לא מספיק מספקת. מנה די מאכזבת. רחוק מההתלהבות של מבקרי האוכל שהוזכרו לעיל.




הראמן שסיון אכלה הוא הראמן הצמחוני: ראמן על בסיס ציר ירקות, עם טופו, אצות, ביצה ושאר ירקות. העלות: 48 ש"ח. גם כאן התוצאה בינונית. הציר, כמו במקרה שלי, לא היה מספיק מתובל, לא מספיק עמוק ואנמי. מהטעימה שאני נתתי ממש לא נהניתי. קשה להשיג עומק בציר ירקות בהשוואה לציר בשר או דגים, אבל זה אפשרי. קחו את האגדאשי טופו באונאמי ואובן קובן כדוגמה. בקיצור - גם הראמן הצמחוני טעון שיפור.


הארוחה שלנו בראמניה הלוהטת בעיר התחילה טוב והסתיימה הרבה פחות. זה מקום חדש לגמרי עם המון hype סביבו, ולכן אין מה לצפות לשירות מתוקתק ונטול טעויות (אכן היה שירות בינוני מינוס), אבל בכל מה שקשור לכוכבי המסעדה, הראמנים, כן ציפיתי למנות מוצלחות בהרבה. (ואני מקווה שלהבא יתקינו בקבוקי שמן צ'ילי עם פיית מזיגה דקה יותר או ידאגו לחריף אחר לתיבול). בשורה התחתונה - שף מפורסם (שאגב לא נצפה באותו ערב במסעדה), תפאורה מושקעת ויחסי ציבור מטורפים לא תמיד מבטיחים איכות. אם הם יפתחו לעסקית צהריים מתישהו אולי אקפוץ שוב.



סוסו אנד סאנס: דוכן ההמבורגר של עומר מילר בשד' רוטשילד:

עוד מקום טרנדי ופופולרי שנפתח בנובמבר 2016 ע"י השף-סלב עומר מילר, אקס מסעדת שולחן, חדר אוכל והרבה תכניות טלוויזיה. אני לא נמנה עם מעריציו של עומר מילר. אני חושב שהוא יותר סלב/אשף יח"צ מאשר שף משמעותי. גם המסעדות שהוא ניהל היו חביבות לפרקים (חדר אוכל) או בינוניות (שולחן) וודאי לא ממש משמעותיות בקולינריה התל אביבית. סוסו ובניו הוא דוכן בורגרים שנמצא בלב השדרה המרכזית של שדרות רוטשילד פינת הרצל. מיקום מעולה שמבטיח שהקהל התל אביבי יזרום בהמוניו. זה אכן קורה. בדר"כ כשעברתי כאן בשעות הצהריים ובערב ראיתי תור לא קצר של ממתינים.

ביום ה' האחרון (27/04) היה לי meetup בשד' רוטשילד 3, ממש מול הדוכן. המפגש הסתיים באזור 18:40 וירדתי לבדוק את התור. לא היה כזה. למעשה היה איש אחד לפניי. אז ניצלתי הזדמנות והזמנתי. בכל צריך לנסות על בשרי את הבורגר המדובר בעיר (למרות שקראתי דיווחים וביקורות לכאן ולכאן).

התפריט כולל 3 גדלים של בורגרים, כשהבסיס הוא צ'יזבורגר: היחיד (120 גרם - למעשה מיני בורגר) ב-34 ש"ח, הכפול ב-46 ש"ח והמפלצת (360 גרם) ב-56 ש"ח. זה בלי תוספות. אפשר לחזק את הקציצה ב-20% תוספת לבשר בהמבורגר שמכונה 80/20. 80% בשר בקר + 20% תוספת לקציצה. למשל: מח עצם, גבינת צ'דר או בייקון טלה (רבות דובר על השימוש המטעה במינוח בייקון בהקשר של טלה. בייקון זה חזיר. נקודה. אבל שיהיה). המבורגר מחוזק כזה עולה 42 ש"ח לקטן ו-56 ש"ח לכפול. יש המון תוספות אפשריות ללחמנייה (מ-8 עד 25 ש"ח): גבינה כחולה, לובסטר, כבד אווז, בייקון טלה, אננס, ראגו פטריות ועוד ועוד. יש גם כמה אופציות נוספות ותוספות שונות.

אני הגעתי לטעום בורגר בלבד והסתפקתי באופציה הבסיסית הקטנה: מיני בורגר יחיד עם חיזוק של 20% מח עצם. עלה לי 42 ש"ח. ההמבורגר טעים. מקור הבשר הוא מאיטליז מיטמרקט המשובח, כך שיש כאן אבטחת איכות בנושא הזה. בשר טוב + מח עצם (לא מספיק הורגש בטעם) + גבינת צ'דר מותכת = נשנוש מוצלח. ואכן, הכמה ביסים הללו היו מוצלחים וטעימים.


אבל המחיר - 42 ש"ח למיני בורגר, בלי שום תוספת (למעט מח העצם) זה המון. ממש מחיר מופקע. וצריך לזכור שמדובר בדוכן אוכל מהיר. יותר קל לי לקבל המבורגר מפונפן של 250 גרם במסעדה עם שירות ותוספות ב-80 ש"ח (שזה גם מוגזם) מאשר מיני בורגר בלי תוספות בדוכן אוכל ב-40 ומשהו ש"ח. עדיף כנראה ללכת ישר על הבורגר הכפול שעלותו משתלמת יותר.

קראתי כבר שהדוכן עומד בקרוב בפני הרחבה לסניפים נוספים, אחד מהם במתחם האוכל הנבנה בקניון האופנה המפונפן והמושקע של גינדי באזור השוק הסיטונאי (TLV Fashion Mall). מהתור המשתרך בדוכן של סוסו ברוטשילד, ברור שהוא מצליח ופופולרי במיוחד - אז למה לא. ככה בונים מותג. אם כל כך הרבה אנשים מוכנים לשלם מחירים כאלה על המבורגרים בדוכן אוכל מהיר, קטן וקל לתחזוקה ולתפעול, ויתרה מכך - לעמוד דקות ארוכות בתור בשביל המבורגר, טוב ככל שיהיה, כנראה שעומר מילר עושה כאן משהו נכון.

היות ולעתים מתחשק גם לי איזה בורגר (בפעם הבאה זה יהיה כנראה הכפול בגודלו), והקניון נמצא ממש מול העבודה שלי, אני מעריך שייצא לי לקפוץ שוב לסניף החדש של סוסו אנד סאנס, לאחר פתיחתו, זה בהנחה שלא אצטרך לחכות בתור...


כחלק מאותו קניון אופנה נפתח ממש בימים האחרונים שוק אוכל עולמי בשם Urban Zone TLV. השוק מכיל דוכן אוכל רחוב יפני המתמחה בין השאר במנה שמשלבת את אטריות הראמן שכיכבו בביקורת שלי על הירו ראמן עם אותו בורגר בקר בסיסי שעליו קשקשתי בהגיגיי על סוסו אנד סאנס. המנה המדוברת: ראמן-בורגר.



מיד אחרי הנשנוש שלי בסוסו אנד סאנס. שמתי פעמיי בערב חמישי הנעים, משדרות רוטשילד לרחוב קרליבך, והחלטתי לקפוץ לבחון את השוק החדש. אמרתי לעצמי שאם לא יהיה בלגן אטעם את אותו ראמן בורגר מדובר ((טוב אל תשכחו שהבורגר שאכלתי בסוסו היה של 120 גרם בלבד ונשאר אצלי עוד הרבה מקום). להפתעתי באזור 19:30 היה המתחם די רגוע ולא השתרך תור באף אחד מהדוכנים.



Yatai - ראמן בורגר חדש ב-Urban Zone Tlv:

שוק האוכל החדש (Urban Zone TLV) נפתח כפופ-אפ לחודשי הקיץ במתחם ה-TLV Fashion Mall של גינדי, כאמור בין הרחובות קרליבך לחשמונאים. הכניסה למתחם היא מרחוב קרליבך והוא פועל בימים ד', ה', ו' ושבת בלבד, בין השעות 12:00 עד חצות. השוק עצמו הוא חלק משוק אוכל עולם שנערך מדי פעם בשבתות במקומות שונים בת"א, ומארח דוכני אוכל רחוב שונים שמציעים מנות מכל העולם.

מתחם השוק הוא חלל תעשייתי אורבני מאד גולמי. יש כאן כ-10 דוכנים של מנות מכל העולם: דרום אפריקה, הודו, יפן, תאילנד, קוריאה, יוון, ספרד, ארצות הברית ועוד. לחלק מהדוכנים יש מקומות קבע (למשל באני צ'או משוק הכרמל, מאפיית Nola מרח' דיזינגוף או קפיטן היוונית אף היא משוק הכרמל) וחלק הם דוכנים חדשים. הדוכן היפני, Yatai - אוכל רחוב יפני, שייך לקייטרינג יפני שבסיסו בפרדס חנה.


הראמן-בורגר זה כאמור טרנד שהתחיל ביפן (כמו הרבה טרנדים קולינריים) לפני כמה שנים, התמערב, הפך ללהיט בארה"ב (כמובן), ועכשיו הגיע גם לתל אביב. אטריות הראמן מבושלות, עוברות דחיסה ועיצוב כחצאי לחמניות ואז נצלות/מטגנות על הפלנצ'ה כדי לקבל מעטפת קשיחה ופריכה מעט שתחזיק את ההמבורגר במקום הלחמנייה המסורתית. לצדן מכינים גם את הקציצה עצמה. יש רוטב על בסיס מיסו שנמרח על שני צדי "לחמניית" הראמן. הקציצה הדי דקה (להערכתי  כ-180 עד 200 גרם) נכנסת אל בין שתי דסקיות הראמן וכל העסק נעטף היטב ומוגש לסועד.



מחיר הבורגר ראמן הרגיל הוא 38 ש"ח (בקר או צמחוני). יש אופציה לתוספת של ביצת עין, פטריות שיטאקה או גבינה, ב-4 ש"ח. כרגע יש עוד מנה אחת בשם ג'אגה צ'יז: מעין לביבות תפוחי אדמה וגבינה עם אצות נורי. עלותה 15 ש"ח.





אני הסתפקתי בראמן בורגר הבסיסי, בלי תוספות ושדרוגים. אני חייב לומר שהמראה של הקציצה לא היה נראה מגרה במיוחד מלכתחילה. היא הזכירה לי המבורגר תעשייתי ולא נראתה כמו קציצה שעשויה מבשר איכותי. "לחמניית" האטריות המטוגנת הייתה די שמנונית מהטיגון וכשניסיתי לאחוז אותה כמו שאוחזים לחמניית בורגר רגילה, היא התפרקה לי ביד. ניגשתי בחזרה לדוכן כדי לקחת מזלג שיעזור לי באכילה. אבל הבעיה העיקרית הייתה הטעמים. הבשר לא היה איכותי, וגם בטעמו הזכיר לי המבורגרים תעשייתיים שמכינים על האש בבית (ולא כאלה איכותיים במיוחד). ה"לחמנייה" הדחוסה הייתה די סתמית וכאמור לא הצליחה להחזיק פיזית את המנה. גם רוטב המיסו לא היה מספיק נוכח. צריך יותר ממנו ולא תזיק כאן תוספת פיקנטית שתקפיץ את המנה. בשורה התחתונה - מנה חלשה ומאכזבת. בקיצור - אם זו הרמה הממוצעת כאן, מדובר בגימיק לא מוצלח.







המסקנה הדי עגומה שלי בהתבססי על שלושת המקומות הנ"ל: גם כשהטרנד מבוצע היטב (סוסו אנד סאנס) הוא עדיין מתומחר בהפרזה. כשהטרנד לא מבוצע טוב הוא נראה כמו גימיק זול (Yatai). וגם כשהטרנד מקבל מעטפת מושקעת (בדמות מסעדה של ממש, שף מפורסם וטונות של יחסי ציבור חיוביים) הוא יכול להיות בינוני ותו לא. 

בקיצור - הגיע הזמן ששפים מובילים יחזרו לפתוח כאן גם מסעדות מושקעות ויצירתיות. זה לא קורה מספיק בשנים האחרונות. להפך, יותר מדי מסעדות רציניות נסגרו כאן ופחות מדי מסעדות חדשות ומעניינות נפתחו במקומן. בשנה-שנתיים האחרונות זו מגמה מדאיגה במיוחד, ונוצר ממש וואקום במסעדות שף. נראה שאצל חלק מהשפים הבולטים והמוכשרים (ולא חסרים כאלה) יש חשש (שאולי הוא מובן) לקחת סיכונים ולהשקיע, וחבל. 

בקיצור אני אומר - די לטרנדים ולגימיקים! מספיק לעשות עלינו סיבוב. תחזרו להשקיע!

7 תגובות:

  1. סוסו הוא פיתרון של המבורגר איכותי לשעות מאוחרות. בימי שישי, אני מוצא את עצמי אוכל שם ב 4-5 בבוקר בסופשים. התוספות יכולות לייקר את העסק משמעותית למעט תוספת הגבינה. היא ניתנת חינם כסטנדרט. לא דבר טריוויאלי בימנו. יש מקומות הגובים בעבור פרוסת גבינת עמק על המבורגר 8 שח ואפילו 10.
    אז אם נסתכל על המחירים הבסיסיים - 34 שח לצ'יזבורגר ו 46 שח לצ'יזבורגר כפול אני לא חושב שהמחיר הזה נחשב יקר. זה יותר זול בכ20 שח מכמה שיעלה לך לאכול המבורגר באגאדיר ומוזס שמגישים בשר ברמה או שתיים מתחת לסוסו.

    רציתי גם לאכול ראמן בורגר, אבל הגעתי לדוכן וראיתי שההמבורגר הוא קציצה שהופשרה מקפוא ונוצרה באיזה מפעל כלשהו. כמובן שלא קניתי. אנשים פה כבר למדו לא לקבל המבורגר ברמה כזאת.

    השבמחק
    תשובות
    1. ההשגות שלי לגבי סוסו היא לגבי המיני בורגר עליו שילמתי 42 ש"ח. בשביל 120 גרם בשר, טוב ככל שיהיה (ועם פרוסת הצ'דר), זה עדיין מחיר גבוה. (10 שקלים לביס פלוס מינוס).
      הבורגר הכפול משתלם בהרבה וברור לי שבפעם הבאה אזמין אותו.

      מחק
  2. מה הכוונה לראמן לא מתובל? אתה אומר שלא אכלת ביפן ובסיס ההשוואה שלך הוא הראמנים האחרים בתל אביב,אולי הם אובר מתובלים? האוכל ביפן כולה לא "מתובל" באופן שבו אנו רגילים כאן, טעמים שונים לגמרי, צבעים אחרים. אולי עדיף לנסות קודם ראמן אמיתי.

    השבמחק
    תשובות
    1. הכוונה לראמן לא מתובל מספיק. אנמי. אפילו תפל. בדיוק כמו מרק עוף שלנו שהוא לא מספיק מתובל או מרק רגל תימני שהוא תפל. בשביל לדעת להבחין בטעמים לא מספיק עמוקים ולא מספיק מודגשים לא צריך לטוס ליפן. מרק תפל זה מרק תפל. ציר לא מספיק עמוק זה ציר לא מספיק עמוק. בכל מקום בעולם.

      מחק
  3. חבל על החוויות הלא טובות. מאכזב. אבל אני חייב לציין שאני ממש לא מופתע. ההידרדרות הקולינרית בארץ בשנה שנתיים האחרונות ידועה לכל וברורה מאוד. אוכל בינוני, טרנדים, גימיקים, צלחות מקושטות וכו'. אין כמעט בישראל מסעדות שף אמיתיות. בנוסף, בשר הבקר בארץ באופן כללי הוא באיכות בינונית, ולכן זה ממש לא מפתיע שזו התוצאה. אם כבר לאכול המבורגר- ממליץ לך על מיט בר בתל אביב. המבורגר מושלם.

    השבמחק
    תשובות
    1. דווקא הבשר עצמו של סוסו אנד סאנס איכותי כי הוא מגיע מהאטליז של מיטמרקט שהבשר שלו בהחלט איכותי (ויקר). ההמבורגר של מיט בר בהחלט מוכר וטוב (תל אביב והרצליה).

      מחק
  4. אם היית מבין קצת מזה ראמן,מזה טארה,אומאמי ושאר המושגים,לא היית מדבר ככה אלא מערבב את המרק קודם.אפשר בקלות לפוצץ בmsg בשבילך וכל ביס מרגיש לך מתובל כי אתה מתוכנת פה בישראל. אם יפנים או אהרוני היה רוצה שתגיב כמו שאתה מגיב לראמנים שאהבת היא היה עושה אתזה בקלות..פשוט הוא עושה את מה שהוא מאמין והוא קצת יודע. אפשר לפוצץ אותך בטארה במרק שאחרי 4 כפות כל פעם תשתה מים.ראמן גם צריך לדעת לאכול לא סתם יש בפנים כבושים וחמוצים,זה בשביל לנקות חך

    השבמחק