לאט ובזהירות חוזרים לשגרת מסעדנות. מקומות שהיו סגורים גם כשיצאנו מהסגרים חוזרים אט אט לפעילות. אחד מהם הוא הבושוויק של קבוצת האימפריאל שנפתח מחדש בסוף מאי/תחילת יוני אחרי כשנה ורבע של חוסר פעילות. את הבושוויק חיבבתי בביקוריי בו במהלך 2018 ו-2019 ונהניתי מהאוכל ומהקוקטיילים. אני מאד אוהב את הקונספט של גסטרו-ברים שיש בהם שילוב של אוכל טוב ומוקפד וקוקטיילים איכותיים. מקומות שבהם גם האוכל וגם האלכוהול זוכים למקום של כבוד. בושוויק היה בהחלט כזה. כזה הוא גם קאב קם, בר האוכל התאילנדי - האחות הקטנה של מסעדת הבית התאילנדי. הייתי שם הרבה פעמים ולמעט הפעם הראשונה (עוד ב-2017) תמיד נהניתי מאד. ב-2020, בין הסגרים, ישבתי בה הרבה פעמים לעסקיות צהריים וקאב קם הפכה לאחד המקומות המועדפים עליי. בקלות טופ-10 תל אביבי. למרבה הצער כרגע קאב קם לא פותחת לעסקיות (ענייני החל"ת המתמשך והמחסור בכוח אדם) ולכן צריך להגיע בערב (מקווה שבקרוב זה ישתנה). אז הגעתי.
ניצלתי את שבוע היומולדת שלי (שחל ב-10 ביוני) וחזרתי לשני המקומות הללו בדיוק בשעות הנכונות - השעות השמחות, ה-happy hours, בהן יש איזושהי הנחה על התפריט (של האלכוהול, האוכל או שניהם). אלה שעות נוחות להגיע למסעדות/ברים היות ועדיין לא מפוצץ מאנשים ואפשר אפילו להגיע בלי הזמנה מראש. לשני המקומות הללו אמנם הזמנתי ליתר ביטחון מקום מראש אבל אפשר היה להגיע לשניהם גם בלי הזמנה כזו. בבושוויק היינו שלושה ב-14 ביוני החל משעה 18:30 (המקום נפתח ב-18:00). בקאב קם ישבנו שניים, ב-17 ביוני, החל משעה 17:40 (נפתח ב-17:30). בבושוויק כשהגענו היה כבר חצי מלא. בקאב קם היינו ראשונים יחד עם עוד זוג. בהמשך ודי מהר שני המקומות התמלאו לגמרי.
בושוויק של קבוצת האימפריאל חוזרת עם עינב אזגורי כשף החדש (*):
החידוש הגדול בבושוויק שממוקם בנחלת בנימין 28 הוא השף. עינב אזגורי המוכשר ועתיר הניסיון נכנס לנהל את המטבח עם הפתיחה המחודשת. לאזגורי עבר עשיר ויכולות מוכחות בסרווסריה (בה לא הייתי), בר א-וין הזכור מאד לטוב, קפה נורדוי המשובח הלא רחוק (נחלת בנימין 27) אותו הוא סגר בתחילת הקורונה. השילוב של הקוקטיילים והמקצועיות של קבוצת האימפריאל והאוכל של אזגורי בהחלט מסקרן ויוצר ציפיות גבוהות (התפריט הקודם של בושוויק נרקח ע"י אביבית פריאל מהאוזרייה והיה מוצלח וטעים אף הוא בעיניי). אנחנו היינו כאמור 3 וישבנו באחד השולחנות בחלל הפנימי. העיצוב עצמו והחלל לא השתנה, לפחות עד כמה שזכור לי.
אלה הקוקטיילים ששתו שותפיי לארוחה. מימין - So Fresh So Clean - בקרדי קרטה בלנקה, ג'ין אפרסקים, אננס, דבש, סאוור ונענע. 52 ש"ח מחיר רגיל. משמאל - G.I.L.F * שזה ראשי תיבות של granny I Love and she's fabulus - קלבדוס, קורדיאל תפוחי גראני סמית, סודה. גם כאן המחיר הרגיל 52 ש"ח. שניהם נהנינו מאד.
זה הקוקטייל שאני התחלתי אתו: Ready-Fire-Aim - מזקל דל מאגיי וידה, אננס, ליים וצ'ילי. כלשון התפריט - מעושן, פירותי וחרפרף. הכל נכון. המזקל בלט והיה דומיננטי וזה מה שחשוב. משקה מצוין. המחיר שלו - הפתעה הפתעה - 52 ש"ח.
שניים מאתנו שאוכלים הכל חלקנו את המנות. האחת הצמחונית אכלה את שלה ואנחנו טעמנו ועזרנו. התפריט החדש של אזגורי הוא תפריט אוכל ברים עם מוטיבים אמריקאים מושחתים למדי. כזה שילך טוב עם אלכוהול.
מנת הלחם. חלה רכה וחמה משוחה בחמאת מיסו. 18 ש"ח. החלה הייתה אכן רכה, חמימה ומתקתקה מעט. מטבל הפלפלים - טוב. הבעיה המרכזית - המיסו. מיסו הוא מרכיב דומיננטי וחמאת מיסו נשמע כמו משהו טעים לאללה. מצטער - אבל מישהו כנראה שכח למרוח את החלה הזו שאכלנו במיסו כי הוא לא הורגש כלל. אפילו לא אפטר טייסט קל שבקלים.
מנה צמחונית. כרוב על פחם, לאפה, קרם פרש, צ'ילי מותסס, בצל מוחמץ ועלי תבלין. 54 ש"ח. הצמחונית נהנתה. טעמנו. כרוב על פחם (כרוב צלוי/כרוב אפוי) זה טעים.
"צלעות" תירס משוחות בחמאה וקלויות על גריל פחמים, מוגשות על ביסק סרטנים. 64 ש"ח. מנה שכנראה תהיה להיט מקומי. תירס מושחם היטב, מתקתק וטעים לכשעצמו שמשכשך בביסק סרטנים קרמי וטעים (יכול להיות עוד יותר עמוק ו"סרטני"). שילוב שנועד להיות להיט ברים מלכלך ומושחת. אכן מנה טעימה, מושחתת ומוצלחת. אבל עבור 64 ש"ח הייתי שמח למצוא בה גם כמה נתחי סרטנים ולא רק ביסק.
מנה צמחונית (טבעונית למעשה): קריספי טופו מושרה בסויה ותבלינים, שיפונד כרוב, חלפיניו, "סאטאי" בוטנים ורוטב תמרהינדי חמצמץ. 48 ש"ח. הצמחונית אהבה וגם הלא צמחונים שטעמו נהנו משילוב הטעמים המתקתקים חרפרפים חצמצמים ומהטיגון האיכותי. את הטופו פרסו כאן לנתחים מאד גדולים יחסית ולדעת כולנו זה היה פחות מוצלח היות ולטופו אין טעם כשלעצמו וכשהוא חתוך לנתחים גדולים כאלה - התיבול של המעטפת והרוטב לא חודרים מספיק.
קינוחים. יש שלושה. הזמנו את כולם.
אם להסתכל על החוויה הכוללת - נהנינו אבל יצאנו מעט מאוכזבים ובלי הרגשה של wow factor מרוב המנות שאכלנו. הקוקטיילים ב-34 ש"ח לקוקטייל ב-happy hours היוו בהחלט פלוס משמעותי. באשר לאוכל, המוניטין של עינב אזגורי מהשנים האחרונות מייצר ציפיות לאוכל ברים מוצלח במיוחד ובארוחה הזו זה פחות בלט. אני מניח שכן אחזור בהזדמנות, ל"שעה שמחה" או לשעה אחרת כי בושוויק היה ונותר מקום מוצלח בז'אנר ברי האוכל או הגסטרו-קוקטייל ברים, לפני עידן אזגורי וגם אחריו.
ספיישל נוסף. צלחת מולים. עם צ'ילי, קפיר ליים, בזיליקום תאילנדי. שוב - לא זוכר את המחיר. מניח שגם איפשהו בין 80 ל-90 ש"ח. מנה שאכלתי בעצמי כי השותף לא נוגע במולים. כמה טוב. יופי של איכות למולים. אחלה טעמים. בקאב-קם כל מנה בועטת. הטעמים חזקים ומודגשים, התיבול לא ביישן, אבל כל זה לא על חשבון כוכבי המנה (המולים במקרה זה). אכלתי בהנאה גדולה כולל גריפת שאריות הרוטב הפיקנטי בכף.
כמו שאפשר להבין, החזרה לקאב-קם לשעה השמחה הייתה מוצלחת מאד. כמו ארוחות הצהריים שלי שם במהלך 2020. הקוקטיילים מצוינים. הישיבה על הבר מהנה. החבר'ה נחמדים ומביני עניין. האוכל נהדר. אני רק מחכה שיפתחו שוב לעסקיות ואני שם בהזדמנות הראשונה.
מנה ראשונה: סשימי דג ים: פרוסות דג נא מתובלות בשמן זית, סויה, בצל כבוש וחזרת טרייה. הדג - אינטיאס אם זכור לי נכון. העלות 64 ש"ח. מנה טעימה ודי פשוטה. בהחלט לא זולה. סשימי ים תיכוני טוב אבל לא מדהים. הדג היה איכותי והתיבול היה מדויק אבל היה חסר קיק. החזרת הטרייה למשל לא הורגשה מספיק.
טרטר על צ'יפס גראטן, איולי וואסבי, כרוב ברוטב תמרהינדי וחלמון ביצת שליו. כך בתפריט. כשכתוב טרטר בלבד מבחינתי מדובר בטרטר בקר (או טלה). כאן מדובר בטרטר דג דווקא. לטעמי זה צריך להיות רשום. אני במקרה קראתי ביקורות קודמות וידעתי זאת מראש. עלות המנה הקטנה (3-4 ביסים) - 42 ש"ח. הטרטר עצמו (שוב אינטיאס כמדומני) היה מוצלח ומתובל היטב. החלמון הנוזלי זה תמיד תענוג. משהו בחיבור עם גראטן תפוחי האדמה כבסיס לא עבד לי מספיק והפך את המנה לכבדה. איולי הווסאבי גם לא הורגש מספיק. הייתי מעדיף לקבל את הטרטר על ברוסקטה פשוטה.
פו-בוי שרימפס מטוגנים ומתובלים ב-Hot sauce שלנו בתוך לחמנייה רכה עם כרוב סיני. 56 ש"ח. מנה שמקורה בלואיזיאנה. מנה מוצלחת וטעימה אם כי קטנה ביחס למחיר. לחמנייה רכב וטובה שהיוותה מעטפת מוצלחת למילוי. שרימפס פריכים וטעימים. רוטב אדום חריף וטעים (מעין סריראצ'ה תוצרת בית). כשמדברים על מנת ברים אמריקאית - לזה הכוונה.
ריבת בייקון קפה על שתי ברוסקטות קלויות בגריל פחמים, חרדל וחמוצים ביתיים. 44 ש"ח. עוד מנה קטנה שמתומחרת גבוה ביחס לגודלה אבל מוצלחת מאד בטעמיה. ריבת בייקון קפה, לחם פריך, חמוצים טובים, חרדל חרפרף. זה נשמע טעים וזה טעים. קשה לפשל. כאן הטעמים היו חדים ומדויקים.
הקוקטייל השני שלי: King Crimson - וויסקי ג'ק דניאלס בהשריית יסמין, סירופ פטל-סלק, לימון, אנגוסטורה ביטרס ומלח שומר צלוי. וכלשון התפריט: פירותי, עמוק ומורכב. תיאור די נכון. מלח השומר הצלוי נתן כאן קיק נחמד לכל לגימה. עוד קוקטייל טוב מאד. המחיר לצרכן בשעות הפחות שמחות: 52 ש"ח. איך לא. (נשבע לכם שיש עוד קוקטיילים במחירים אחרים כמו 48 ש"ח או 54 ש"ח ואחד יקר יותר ב-56 ש"ח).
Jack Daniels's Glazed Pork Belly - בטן חזיר בזיגוג ג'ק דניאלס, צלויה על גריל
פחמים, רליש, תפוצ׳יפס, עלי חסה ומטבל חריף. 76 ש"ח. המנה היקרה ביותר בתפריט. המנה אולי הכי מושחתת על הנייר שלטעמנו לא הלהיבה. זו מנה להרכבה. לקחת עלה חסה פריך, לשים רוטב ובשר ולכרסם. העשייה של בטן החזיר הייתה טובה אבל הזיגוג המצופה של הויסקי לא היה מספיק מחודד בטעמיו וגם המטבל החריף היה יכול להיות חד יותר (עם הפו-בוי שרימפס הוא עבד טוב יותר). התפוצ'יפס היה פריך וטוב. סה"כ מנה טעימה וביסים מהנים אבל ציפיתי ליותר.
קרמו שוקולד וחמאת בוטנים, שמן זית ושנטילי. 46 ש"ח. בעצם מוס שוקולד וחמאת בוטנים עשיר מאד במרקם חלק וטוב. אני תמיד חושש משילוב של חמאת בוטנים בקינוחים (פשוט לא מת על חמאת בוטנים). אבל כאן היה שילוב טוב. שנטילי זה מילה צרפתית יפה לקצפת וניל. היא דווקא הוסיפה קלילות יחסית למוס העשיר והכבד. קינוח פשוט ומוצלח.
עוגת גבינה באסקית. 52 ש"ח. ה-ה-הלהיט המתוק הגדול של אזגורי מקפה נורדוי (שממשיך בנורדיניו). למרבה השמחה הוא מוגש גם כאן. אין מה להכביר מילים. עוגה נהדרת בביצוע מצוין. רבים בעיר מנסים לחקות אבל משהו אצלם עובד פחות טוב, ודאי ביחס לתווך הקרמי-משתפך של הגבינה. גם המתיקות - spot on.
קרם קרמל ריבת חלב טקילה ופופקורן מקורמל. 48 ש"ח. קינוח שנשמע מבטיח אבל די אכזב אותנו. את הקיק מהטקילה לא הרגשתי. הקרמלים לא היו מספיק חדים. אולי טאץ' של מלח היה מוסיף עניין או אולי קראנץ' אחר ולא זה של הפופקורן. משהו בקינוח הזה הרגיש קצת אנמי ולא עבד מספיק טוב.
(*) בתחילת ספטמבר דווח שאזגורי עוזב את הקבוצה ומי שיחליף אותו בבושוויק הוא שף בשם און משען. אזגורי אמור לפי הכתבות אמור להיכנס ולנהל את המטבח של מסעדה וותיקה מאד ולא ממש מדוברת - יוליה בנמל. על הנייר זה לא ממש החיבור הטבעי. יהיה מעניין.
קוניאק עם גרידת תפוז על האש.
שוב על הבר בקאב קם התאילנדית של יריב מלילי:
ואם עסקינן בגסטרו-ברים מצטיינים. אז קאב-קם מבית היוצר של יריב מלילי מהבית התאילנדי הוא אולי המצטיין שבהם לטעמי. האוכל התאילנדי כאן הוא חד ובועט. הקוקטיילים כנ"ל. הגעתי עם חבר מהעבודה לא הרבה זמן אחרי הפתיחה והיינו הראשונים לשבת על הבר. אתנו נכנס זוג נוסף - אדי ניומן - הברמן האגדי שעושה בשנים האחרונות משמרות על הבר בלא אחרת מקאב-קם עצמה - ובת זוגו (ככל הנראה). די מהר המקום התמלא בסועדים על הבר ומסביב. ב-happy hours המכונות כאן Thai Aperitivo יש 20% הנחה על כל התפריט. של האוכל ושל האלכוהול גם יחד.
מתחילים באלכוהול. תפריט הקוקטיילים לא השתנה כמעט מארוחותיי ב-2020 למעט קוקטייל חדש אחד - סנפאיי. אותו שתיתי לסיפתח.
קוקטייל סנפאיי. זוברובקה (וודקה פולנית שמיוצרת משיפון), ביטר של יוליוס, בזיליקום תאילנדי, סאקה קראקוץ' (karakuchi), ליים וגרידת אגוז מוסקט. 54 ש"ח (מחיר לפני הנחה). יופי של קוקטייל. מריר, עשבוני, חמצמץ וחזק.
מיאנג פלה: נתחי לברק בתוך שתי סירות חסה אייסברג, למון גראס, עלי ריח טריים, קשיו ותמרינדי. 48 ש"ח. אחד הלהיטים של קאב קם בין המנות הראשונות. קראנץ' ראשון מהחסה. קראנץ' שני מהלברק המטוגן. שילוב טעמים תאילנדיים כהלכתם - פיקנטי-מתקתק-חמצמץ מצוין.
סאי הואה - נקניקיות בקר עסיסיות וחריפות מצ'אנג מאי. 52 ש"ח. עוד מנה ראשונה כיפית שהולכת מצוין עם אלכוהול. מעטפת ירק (כרוב), צ'ילי, קצת ירוקים ונקניקיית בקר פיקנטית מלאת טעם. עסק מהנה.
ספיישל שרצים נאים. שתי מנות על צלחת אחת. סשימי אלבקור. סשימי שרימפס. צ'ילי, ג'ינג'ר, שום ושמיר (כן כן) על האלבקור. צ'ילי, שום, נענע וביטר מלון על השרימפס. אחלה פרודוקטים. טעמים חזקים ובועטים. תענוג של מנה. לא זוכר את המחיר. מניח שמשהו כמו 90 ש"ח ל-2 המנות.
דאון טאון מנהטן. קוקטייל ששתיתי כאן בעבר וחזרתי אליו שוב כי הוא מצוין. ויסקי לפרוייג 10, ברבן, תבלינים שונים. מחיר לפני הנחה 56 ש"ח. קוקטייל חזק מאד לחובבי ויסקי מעושן. אני אחד מהם.
פאד קפאו נאה (3 חריפים) נתח קצבים דק על הווק עם בזיל תאי, בצל, פלפל חריף ושורשים תאיים לצד ביצת עין רכה וסטיקי רייס. 88 ש"ח. מנה שאכל שותפי לארוחה ונהנה מאד. זו מנה שאכלתי בעבר באחת מארוחותיי כאן והיא זכורה לטוב. חריפה, עשירה וחזקה.
נשאר רק לאחל שיהיו עוד הרבה סיבות להגיע ל"שעות השמחות" ושהשעות הללו אכן ישמחו לבב אנוש.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה