יום רביעי, 2 ביוני 2021

דגי בטשון בקרליבך - עסקיות צהריים מרשת הדייגים לצלחת

בטשון היא משפחת דייגים יפואית וותיקה שהחזיקה בין השאר חנות דגים ברח' לסקוב בתל אביב (וכמובן שגם ביפו). מתישהו באפריל 2019 עברה החנות מלסקוב למשכן רחב יותר ברח' קרליבך בתל אביב והחלה להפעיל גם מסעדת דגים, דגי בטשון. הבעלים הוא טוטו, הנכד של מייסד עסק הדגים. מימיה הראשונים, היות והיא קרובה מאד למשרד שלי, אני פוקד אותה ונהנה מעסקיות דגים ופירות ים טובות מאד (אני נהנה מדי פעם גם מהסחורה עצמה - דגים ופירות ים טריים באיכות הכי טובה שיש). אכלתי במסעדה כבר פעמים רבות, בדרך כלל על הבר שבתוך החנות. העסק תמיד טעים, טרי ומשתלם. בר דגים כמו שבר דגים צריך להיות. אין מספיק כאלה בארץ. 


בתחילת הדרך ועד לפני הקורונה היו כאן עסקיות משתלמות במיוחד שהחלו ב-50 ש"ח למנת דג יפה (לברק, דניס או סלמון + תוספת סלט או צ'יפס). בזמן הסגרים הם פעלו חלקית והציעו כריכי דגים ומנות נוספות בטייק אוויי (הכריכים היו מצוינים וכך גם הפאייה פירות ים שהייתה זמן מה חלק מתפריט הטייק אוויי). בימים אלה יש עסקית שכוללת מנה עיקרית וראשונה לבחירה בעלויות שנעות בין 55 ש"ח ל-72 ש"ח. מחירים קצת יותר יקרים אבל עדיין משתלמים מאד בכל קנה מידה. בעבר מקומות הישיבה היחידים היו על הבר בפנים. בשלב מסוים הם ארגנו מרפסת חיצונית מקורה שמכילה שולחנות. אחרי השחרור מהסגר האחרון הם אפשרו ישיבה במתחם החיצוני בלבד כך שכשהתחשק לי הגעתי והזמנתי מנת טייק אוויי. בשבועות האחרונים חזר גם הבר הפנימי לפעול וגם אני חזרתי לישיבה פיזית במקום. 


עסקית מה-25 במאי:

זה תפריט העסקיות. יש גם אופציות לקחת מנות מעבר לעסקית עצמה ויש גם ספיישלים ואפילו קינוחים. בקיצור - אפשר לפתוח כאן יופי של שולחן ולחלוק מנות. אני מגיע לרוב לאכול עסקית סטנדרטית. 



בארוחה הזו הזמנתי מנת ספיישל מחוץ לעסקית של ברוסקטה  עם סרדין כבוש, שזיף בוסר (במין איולי) ושרי. 15 ש"ח למנה. טעים מאד חוץ מזה שהיה כאן מעט מדי סרדין. קחו 20 או 25 ש"ח ותכפילו את כמות הדג. 


המנה הראשונה שאכלתי כחלק מהעסקית - סלט כרוב ושורשים. בייסיק. בדרך כלל אני מזמין את "הצ'יפס המושלם" שלהם (קוביות תפוחי אדמה בציפוי של 2 סוגי קמחים בטיגון כפול שנותנות תוצר קראנצ'י במיוחד) אבל הפעם התחשק לי סלט. הוא כלל כרוב, שומר, צנוניות אולי גם קולרבי וקצת בוטנים. תיבול פשוט של שמן זית ולימון. פשוט, טרי וטעים. 


המנה העיקרית שבחרתי. שרימפס צרובים על הפלאנצ'ה, ציר מצוצמם וטרגון. 72 ש"ח. אכלתי את המנה הזו או גרסה דומה לה יותר מפעם אחת. השרימפס תמיד מעולים. טריים שבטריים ומלאי טעם. הפעם הזו המנה הייתה מוצלחת במיוחד. השרימפס, על ראשיהם, היו גדולים במיוחד, מפוצצים בטעם והוכנו במידה מושלמת (החבר'ה במטבח הם טבחים טובים שיודעים את העבודה). הרוטב - מבוסס על ציר שרימפס, טרגון ואני מעריך שגם חמאה הוא נהדר. ביקשתי פרוסת לחם לספיגת השאריות. תענוג של מנת שרימפס. לתפארת הים התיכון. 



זה דג איילת ים. כמעט תמיד אפשר למצוא בחנות עצמה גם דגים פחות שגרתיים מלברק, מוסר ים, לוקוס ודניס. 



זה השרימפס שבויטרינה שעל הבר. מחכה בסבלנות לתורו לעלות על הפלאנצ'ה. סחורה נהדרת. 


קינוח. יש כאן היצע של 3 קינוחים. זה קינוח מוצלח שאכלתי גם בעבר: יוגורט עיזים מוקצף, נקטרינה צלויה (בברנר), דבש וטימין. יוון (או טורקיה) זה כאן. פשוט וטעים מאד. היוגורט כמעט לא מומתק והנקטרינות גם לא מתוקות במיוחד כך שמה שממתיק את העסק הן נגיעות הדבש. הטימין נותן עקצוץ. קינוח קליל, פשוט, טעים ומהנה מאד. 26 ש"ח עלותו. אחלה תמורה לכסף.




עסקית מה-1 ביוני:

שוב על הבר. 
לנגוסטינים בספיישלים. עניין נדיר מאד במחוזותינו. בטח כשהוא טרי. עלות ליחידה - 49 ש"ח. אני מניח שבבסטה למשל זה היה עולה כפול. מי שלא מכיר - זה נראה כמו הכלאה בין לובסטר קטן לשרימפס. הטעם - מתקתק ועדין. בעיניי זה טעים יותר מלובסטר. פרי ים נפלא שכמובן שהזמנתי ממנו יחידה אחת. 


אלה הלנגוסטינים בויטרינת הדגים.


וזה הלנגוסטין על צלחתי. נצרב על הפלאנצ'ה על שיריונו עם חמאה מתובלת. לימון בצד. תיבול מדויק. עסק מעט מלכלך בגלל הקילוף הנדרש אבל איזה תענוג. כמה שזה טעים. גם ההכנה של השף אורי והצוות שלו הייתה כמו שצריך (בדיוק כמו שאר מנות הדגים ופירות הים שהם מוציאים). הבשר היה עסיסי והרוטב מצוין. יש כאן חבר'ה צעירים אבל מנוסים והיד הטובה שלהם באה לידי ביטוי בהכנה מדויקת גם של המנות מהים (עניין קריטי במיוחד בהכנת פירות ים), גם בתיבול של התוספות והמנות הראשונות. אכלתי כאן מ-2019 הרבה פעמים ואני לא זוכר מנה לא טובה.



הלנגוסטין היה ספיישל מחוץ לעסקית. לתוספת ולעיקרית הזמנתי את הצ'יפס המצוין שלהם ואת מנת פילה הלברק על הפלאנצ'ה לצד פריקי בציר ים ושרי צלוי. 55 ש"ח. לברק זה דג שגרתי ונפוץ (אפשר גם לומר משעמם) שאפשר למצוא אותו באינספור מסעדות. הוא נגיש וטעים. עכשיו נסו להיזכר מסעדה שמציעה מנת פילה לברק לא קטנה ב-55 ש"ח בלבד. אני לא זוכר כזו. הדג היה מצוין. פריך מבחוץ ועסיסי מבפנים. פסטו הירוקים טעים ומחמיא. תוספת הפריקי שלהם היא שיחוק. חשבתי שהיא עוברת תהליך עישון נוסף על-ידם כי הטעם המעושן כאן מודגש וזה נהדר. מסתבר שהם מביאים פריקי אסלית תוצרת השטחים שכנראה עוברת תהליך עישון ארוך יותר. אחלה מנה. אם כבר להשתמש בדג בנאלי - ככה הוא צריך להיות מוגש.


שתי העסקיות הנ"ל מבטאות היטב את איכות המקום. חומרי הגלם שמגיעים ישר מהים הם עונג ובבטשון יודעים להשתמש בהם כמו שצריך ולהפוך אותם למנות שהן אמנם פשוטות, בלי רעש וצלצולים, אבל טעימות לאללה. הדג או פרי הים הוא תמיד הכוכב. יותר מזה לא צריך. 


שלל מנות ותמונות מארוחות קודמות שלי בבטשון. 


זה היה תפריט העסקיות של לפני ימי הקורונה. בהרבה ארוחות כאן ויתרתי על האופציה הזולה יותר של הלברק/דניס/סלמון והזמנתי פירות ים או את הדגים הקטנים המטוגנים שהיו (לפי השלל היומי. ברבוניות, אנשובי, סרדינים, ג'רבידות, מרמירים). דגים טריים קטנים מטוגנים כהלכה זה עסק כיפי במיוחד.


מנת ברבוניות מטוגנות. ברבוניה טריה זה דג נהדר ומלא טעם. דג קטן, יקר ונהדר.



קלוז-אפ לצ'יפס שלהם שכבר דורג ע"י כל מיני אתרים כאחד הטובים בעיר. בצדק. גם האיולי מצוין.



לפעמים יש אויסטרים טריים. למען האמת כאלה לא ניסיתי כאן עדיין. זה מגש שהכינו בזמנו לצילומי PR לכתבה כלשהי. כמו גם מגש הסלמון בתמונה הבאה.



מנת שרימפס נוספת מארוחת עבר. שרימפס טרי זה אושר.



קלמרי טרי ואחריהם שלל דגים ושרצים טריים שמחכים יפה לתורם לעלות על הפלאנצ'ה. 



עוד מנה מארוחת עבר: מיקס פירות ים. 


בקיצור. כמו  שהבנתם - אני מחבב מאד את המקום. קשה שלא כחובב מושבע של יצורי ים טריים. אל תצפו כאן לגינונים ולשירות של מסעדת שף. לפעמים צריך לחכות בתור. לפעמים לא תמיד הכל מתקתק והשירות יכול להיות רדום אבל לבטשון לא מגיעים בשביל זה. דגי בטשון היא אמנם מסעדה אבל היא קודם כל בר של דייגים ובאים אליה כדי ליהנות מהמבחר הכי טרי ואיכותי שיש של דגים ופירות ים. 

לא ספרתי את כמות הארוחות שלי שם אבל הוא ודאי עבר את ה-25-30. בימים שלפני הקורונה אני מעריך שישבתי שם בערך פעמיים בחודש. בימי הקורונה הזמנתי משם גם כמה וכמה פעמים מנות טייק אוויי (באתי מהמשרד לקחת) ועכשיו עם החזרה לשגרה שוב אחזור כנראה למתכונת של 2 או 3 ארוחות בחודש. זה קרוב, זמין, איכותי ולא יקר (אפילו בריא). לכן דגי בטשון מבחינתי זו ברירת המחדל לארוחת צהריים מהים באזור. 



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה