יום שבת, 22 בדצמבר 2018

ברצלונה, דצמבר 2018 - היום השני עם ארוחת טעימות ב-Disfrutar

היום השני בברצלונה כלל בתוכו את גולת הכותרת הקולינרית של הטיול: ארוחת צהריים במסעדת Disfrutar.

הזמנתי אליה מקום הרבה זמן מראש, עוד לפני הזמנת הטיסה והמלון. הגעתי אליה אחרי בוקר טיול רגוע ברחובות שכונות Gràcia ו-Eixample. ב-Eixample ממוקמת גם המסעדה, בלב אזור מגורים חסר ייחוד ומשעמם למדי. ההזמנה הייתה לשעה 13:30.

Disfrutar היא מסעדה של 3 יוצאי מסעדת אל בולי האגדית, שתחת השף פראן אדריה החזיקה בתואר המסעדה הטובה בעולם בשנים 2002 ואח"כ 4 שנים רצופות בין 2006 ל-2009. כמובן שהיא הייתה בעלת 3 כוכבי מישלן. זה חתיכת מוניטין. המסעדה ששכנה בעיירה Roses בקטלוניה נסגרה בשנת 2011. נכון להיום מורשת אל בולי חיה וקיימת בברצלונה בכמה וכמה מסעדות שבעליהן הוא אלברט אדריה, האח הקטן של פראן, חלקן בעלות כוכבי מישלן, ובעוד כמה וכמה מסעדות של שפים אחרים בוגרי אל בולי, דוגמת Disfrutar. רשימה חלקית: קבוצת elBarri של אלברט אדריה עם Tickets המפורסמת בעלת כוכב מישלן, Pakta בעלת כוכב מישלן, Enigma בעלת כוכב מישלן, Hoja Santa המקסיקנית בעלת כוכב מישלן, Bodega 1900 ו-Niño Viejo. כולן בברצלונה. עוד מסעדת מישלן של שף יוצא אל בולי היא Dos Palillos. וגם השף Carles Abellán שאף לו יש מסעדת מישלן בברצלונה עבר אצל פראן (על הטאפאס בר שלו אפרט בהמשך). לא סתם מתייחסים ל"מורשת אל בולי".


Disfrutar - חגיגת טעימות של 3 שעות מבית היוצר של בוגרי elBulli:

Disfrutar נפתחה בסוף שנת 2014 ע"י 3 שפים יוצאי elBulli. אלה שמות: Oriol Castro, Mateu Casañas ו- Eduard Xatruch. לשלושה יש מסעדה משותפת נוספת בשם Compartir בעיירה Cadaqués בקוסטה ברווה שהיא פשוטה וקז'ואלית יותר שאותה פתחו מעט לפני Disfruar. המסעדה זכתה בכוכב המישלן הראשון שלה בשנת 2015. את הכוכב השני שלה היא קיבלה בשנת 2018 ובמדריך הטרי של 2019 היא שמרה על שני כוכביה. ב-2017 היא זכתה בתואר המסעדה המבטיחה בדירוג 50 המסעדות הטובות בעולם (Miele One To Watch" Award 2017"). בשנת 2018 היא כבר נכנסה חזק לדירוג כשדורגה במקום ה-18 בעולם (הכניסה הגבוהה ביותר לדירוג באותה שנה). בקיצור - החבר'ה נותנים בראש ומצדיקים בגאון את הרזומה כבוגרי המסעדה הטובה בעולם. פירוש המילה disfrutar בספרדית הוא ליהנות. ואכן כך - למסעדה באים כדי ליהנות.


עם הכניסה למסעדה המארחת עושה מעין סיור מודרך. בכניסה ישנו מתחם של בר. אזור הכניסה מעוצב ברוח העיר ברצלונה ושוק Ninot הסמוך למסעדה. המעבר בין אזור הכניסה לחלל המרכזי עובר במסדרון שמעוטר כולו בחרס אדום ובדרך לחלל הישיבה עוברים ליד המטבח הפתוח. החלל המרכזי המודרני הוא גבוה, מואר ופשוט למדי. הרבה לבן. מעט חום. שולחנות נטולי מפות. בלי יצירות אמנות ובלי שום אלמנטים של רוח וצלצולים. פשוט ונעים.



המסעדה פותחת לסרוויס צהריים בשעה 13:00. אני הגעתי ב-13:30. השולחנות הריקים שמצולמים יתמלאו בדקות הבאות בסועדים.




לפני התפריט ותחילת המסע הקולינרי התחלתי בבירה. Moritz Fresca. מבשלת בירה ברצלונאית שקיימת משנת 1856. למחרת בצהריים, במקרה, אבקר בבניין המבשלה הנוכחי (Fàbrica Moritz Barcelona) שבו שוכנת מסעדת המישלן הבאה שלי - Alkimia. עלות הכוס - 3 יורו.


מעט אחרי הזמנתי גם כוס יין ראשונה, אחרי ייעוץ של הסומלייה. יין לבן Taleia 2017 של יקב צפון ספרדי בשם Castell d'Encús. יין אלגנטי מצוין מזני סוביניון בלאן וסמיון. הכוס עלתה 7.50 יורו. זה בערך 32 ש"ח. יין משובח במסעדת 2 כוכבי מישלן. בארץ זה בטח היה מתומחר במחיר כפול.


לאוכל. האוכל מוגדר כמטבח ים תיכוני מודרני, יצירתי, אפילו אוונגרדי, כזה שנועד לספק הנאה ושעשוע, אבל לא על חשבון הטעם. כמו באל בולי, גם כאן יש הרבה שימוש במטבח מולקולרי. לא מקבלים תפריט מלא בהתחלה. מקבלים תפריט של האפשרויות או מסלולי הארוחה האפשריים (Gastronomic offer). ישנם 4 מסלולים כאלה: שניים של ארוחות טעימות בעלות של 150 יורו, Gran Classic ו-Gran Festival. שניים בעלות של 190 יורו לסועד, Disfrutar Classic ו-Disfrutar Festival. בכל המקרים אלה ארוחות Fixed ללא אפשרות בחירה. ארוחות ה-Classic מכילות מנות שהפכו לקלאסיקות הבית במשך שנות הפעילות. ארוחות ה-Festival מציעות מנות עונתיות מתחלפות. לסועד בפעם הראשונה ההמלצה היא ללכת על אחד התפריטים הקלאסיים.

אני בחרתי ב-Disfrutar Classic בעלות 190 יורו. אם כבר אז כבר.
הארוחה הזו כוללת כ-30 מנות. חלקן כמובן מנות של ביס או שניים. המנות מגיעות בקצב סביר ביותר, תוך מתן הסברים מקיפים על כל מנה ומנה. חלק מהמנות כוללות אפקטים ושלבי הכנה שנעשים מול הסועד. בחלק מהמנות יש חיזוק של אפקטים שמעוררים את חוש הריח למשל. הסועד לא יודע איזו מנה הוא עומד לקבל. כמו שכתוב באתר 50 המסעדות הטובות בעולם בפרופיל של המסעדה: Expect the unexpected...

מנות הפתיחה היו רעננות ואלכוהוליות.

Frozen passion fruit ladyfinger with rum
שני ביסים ראשונים. למעשה בישקוט קפוא, אוורירי ועדין למגע שהושרה ברום (ממש נמס בפה) בטעם של פסיפלורה עם מילוי מתפוצץ של נוזל בטעם מנטה. לאכול ענן בפעם הראשונה ולא האחרונה בארוחה הזו.


Lychee and roses with gin
עלי ורד שהכילו "טיפות טל" עם ספירה של ג'ין ומי ורדים. בעלה השלישי מה שנראה כמו ליצ'י זה למעשה פטל לבן קפוא שהתחפש לליצ'י. מרענני חך הדור הבא.



The beet that comes out of the land
מרנג סלק שתחילה קבור ב"אדמת" הזרעים והמלצר בתנועה סיבובית של הקערה מחלץ אותו. המרנג העשוי מיוגורט וסלק אוורירי לחלוטין עם טעם מודגש של סלק.




לאחר מכן המלצר מייצר "סיידר" תוסס ביתי עם אפקטים של עשן (קרח יבש) שישמש את אחת המנות הבאות.





Panchino/filled with beluga caviar and sour cream
מעין לחמנייה סינית רכה מטוגנת שבתוכה החדירו הפתעה בדמות קוויאר בלוגה שחור עם קרם פרש. כמות הקוויאר כאן נדיבה ביותר. הבצק היה רך בפנים וקריספי בחוץ והזכיר לי קצת סופגנייה (אנחנו בכל זאת בנר חמישי של חנוכה). העסק היה מושחת, מענג וטעים להפליא.



כמו שכתוב על הצלחת: הדרך להגדיר יצירתיות היא לראות מה שאף אחד אחר לא רואה...


Savory walnut candy with mango, tonka beans and whisky
2 ביסים בקופסה אחת. האחד - פרוסת מנגו קפואה מתובלת בפולי טונקה מגוררים וויסקי (Talisker 10 שנים). השני - ממתק אגוז מלך מקורמל מלוח עטוף בנייר אכיל שגם הוא תובל בפולי טונקה מגוררים. חמוד אבל לא בלתי נשכח.



Mille-feuille of "Idiazabal" + smoked instant apple cider
כאן סיידר התפוחים מקבל תפקיד רשמי. המלצר מבעיר שבבי עץ קטנטנים ואחרי שהם מעשנים קלות הוא הופך כוס עליהם ולוכד את העשן. הוא מחלץ את הסיידר מהכלי ההרמטי שלו ומוזג לכוס שבינתיים קיבלה אפקט ריח מעושן קלות. הסיידר התוסס היה דווקא עדין למדי וליווה אכילת מנה של מילפיי דקיק ועדין ממולא בקרם נפלא של גבינת Idiazábal, גבינת כבשים מעושנת שמקורה בחבל הבסקים. המילפיי (שבצקו הכיל פרמזן) היה פנטסטי וקרם הגבינה היה חזק טעמים, עשיר ונפלא. מנה נהדרת.





Disfrutar Gilda
גרסת המסעדה ל-Gilda, מנת פינצ'וס (pintxo - הטאפאס הבסקי) קלאסי של אנשובי, פלפל וזיתים. כאן יש אנשובי, מקרל כבוש ואת הזית האמיתי מחליף זית מזויף. זית עשוי ממעטה חיצוני דק ופריך מחמאת קקאו צבועה שממולא בנוזל זיתים ירוקים. יש כאן גם קרם של פלפלי piparra ואפילו מעט זרעי פסיפלורה. הזית ממש מתפוצץ בפה ולמיץ הזיתים הירוקים יש טעם מרוכז במיוחד. מנה מתוחכמת, חכמה וטעימה ביותר.



Gazpacho sandwich with vinegar garnish
סנדוויץ' בטעם גספצ'ו. זה מה שזה. לפני הגשת המנה מגיע המלצר עם ספריי ומתיז תמצית ריח של חומץ חרז (שרי) מיושן 25 שנים. לדבר הזה יש ארומה דומיננטית בטירוף. תוך כדי אכילת הכריך צריך להסניף מעט מהארומה. הסנדוויץ' הוא למעשה מרנג עם מיצוי עגבניות (שלחלוטין נראה כמו לחם בלי קרום) שממולא בקרם גספצ'ו או סורבה גספצ'ו קפוא. גם המרנג הזה אווירי לחלוטין. מה שמדהים במנה הזו זה שהטעם הוא טעם מדויק לחלוטין של המרק המוכר. אפילו מידה של פיקנטיות יש כאן. הברקה.





Black cauliflower with cocnut and lime bechamel
כרובית שבושלה במשך כ-16-17 שעות במכשיר בישול קוריאני חשמלי (Ocoo machine) לבישול אטי בטמפרטורות נמוכות (50-60 מעלות). התוצאה - כרובית שחורה לא כתוצאה מהשרייה או תוסף כלשהו. לזה קוראים חתיכת קרמול. הכרובית הייתה רכה ביותר ומתקתקה. לצדה הוגש בשמל קוקוס ליים נהדר.



Crispy egg yolk with mushrooms gelatine
עוד מנה מטורפת. חלמון ביצה מטוגן מונח על קליפת ביצה שבתוכה נוזל שחור של ג'לטין פטריות ואצות ים. ההוראה הייתה לתת ביס קטן בציפוי המטוגן הפריך שהכיל את החלמון ולמזוג את החלמון הנוזלי באופן מושלם לנוזל השחור. את הנוזל המאוחד לאכול בכפית. עסק מתוחכם, מגניב וטעים ביותר.




שלוש המנות הבאות כוללות אלמנטים ימיים.

Ceviche deconstruction
סביצ'ה מפורקת. יש כאן למעשה מרכיבים נפרדים של סביצ'ה, במרקמים לא שגרתיים. קרם של של דג monkfish, מרינדה של "חלב נמרים" (leche de tigre - מרינדה הדרית שמלווה מנות סביצ'ה), סורבה גזר ו-Ají (פלפל חריף מפרו). בטעם זה הרגיש לחלוטין כמו סביצ'ה, אבל אחת ממש ממש טובה, עם רבדים של טעמים חריפים, חמצמצים ומתקתקים. כל מרכיב לחוד היה מעולה והכל ביחד - חגיגה.



כלים ממותגים למנה הבאה.


Razor clams with seaweed in salt
עוד מנה עם טקס הכנה. צדפות תער ואצות ים שמבושלות במעטה מלח כשהן עטופות בנייר בישול שקוף מיוחד. הן נאפות ב-180 מעלות ל-5 דקות ואז עוברות לקירור של לילה. הצדפות נשלפות ממעטה המלח בזהירות, הן מתובלות בשמן זית איכותי ובחומץ שרי מיושן ומוגשות לסועד. מנה מעניינת בעלת טעמי ים מודגשים.






Crispy seaweed ravioli
מנה קטנה ויפהפייה. רביולי קריספי מאצות ים שמוגש על שקית אטומה שמכילה אצות ים מסוגים שונים. הספקתי לשכוח מה מונח על הרביולי הירוק (משהו ימי - יתכן שבשר של צדפה כלשהי).




Our macaroni carbonara
אחת ממנות הדגל. כנראה המנה המפורסמת ביותר של Disfrutar ובצדק. המקרוני קרבונרה "שלנו". קרבונרה עם פסטה שקופה עשויה ג'לטין שהושרה בציר פרמזן ובייקון כדי לתת לו טעם של קרבונרה. הפסטה מוגשת עם קציפת קרבונרה (גבינה ושמנת), פרמזן מגורר, בייקון וכמהין מגורר בכמות נדיבה. מנה אדירה. הקרבונרה הכי טובה שאכלתי והיא אפילו לא עשויה מפסטה אמיתית. מדהים.








Tomato seed salad with mango vinaigrette
זמן העגבניות. אחת מ-2 מנות שעגבנייה היא הכוכבת. סלט רענן, מלא טעם ורב מרכיבים ביניהם: זרעי עגבנייה, ג'לטין עגבניות, ויניגרט מנגו, מנגו מותסס, בזיליקום, ספירות של בזיליקום, שקדים רכים. מנה טעימה אבל מהפחות מרשימות בארוחה.



Tomato "polvoron" and arbequina oil caviar
Polvorón זה מעין לחם ספרדי מתוק מקמח ושקדים במרקם מאד פירורי. המנה הזו היא טייק אוף מלוח ומגניב של המנה הספרדית הקלאסית. ה-polvorón כאן הוא אוורירי ומכיל אבקת עגבניות. מעליו מונח "קוויאר" שעשוי מספירות של שמן זית מסוג Arbequina. מנה מעניינת ומהנה מאד עם טעם רענן של עגבנייה טרייה.

תזמורת של טבחים. תראו כמה אנשי צוות יש כאן. מטורף.


הפסקת שירותים אחרי קצת יותר משעה וחצי. מי שרוצה להתבשם מוזמן.


כוס יין שנייה. הפעם אדום. שוב על פי המלצת הסומלייה: Tocat i Posat 2013. יין אדום יבש שעיקרו ענבי גרנאש מאזור Empordà בקטלוניה. העלות הייתה 9.50 יורו.



"Langoustine in "suquet" + Cappucino "suquet
שתי מנות שהוגשו יחד או אם תרצו מנה אחת בשני חלקים נפרדים. זו וריאציה למנה ספרדית בשם suquet שזה נזיד או מרק פירות ים שבדר"כ מכיל גם זעפרן ושקדים. לנגוסטין ב"suquet" הכיל לנגוסטין נהדר, ספירות עגולות מתפוחי אדמה או מעין ניוקי תפו"א רך, קצף פטרוזיליה ואיולי זעפרן ושום. הלנגוסטין היה פנטסטי ועשוי מושלם. לצדו הוגשה כוס של קפוצ'ינו "suquet" או למעשה ביסק עם קצף תפוחי אדמה למעלה. שתי מנות מלאות טעם ונפלאות.




שלוש המנות הבאות הוגשו יחד. שלושתן היו בסימן בשר ארנבת (hare). נדמה לי שזו פעם ראשונה שיצא לי לטעום כזה (ולא אחרונה בטיול).

Hare consommé with armagnac
תחילה רקח המלצר מיץ או מיצוי שקוף של ציר ארנבת קר (קוביית הקרח בצילום) עם טרגון, קליפת תפוז וארמניאק. נשמע מוזר אבל זה היה טעים מאד. מיץ צלול וקר בטעם חזק של ציר בשר.







Hare Laksa
לאקסה זה מרק אטריות מאלזי פיקנטי על בסיס קארי וחלב קוקוס. כאן הוגשה מנת שלוק/שני שלוקים של לאקסה בצדפה ריקה על בסיס ציר ארנבת עם חלב קוקוס מוקצף. זה היה טעים נורא.



Hare and foie gras bonbon
עוגייה שחורה "בונבון" או מעין מקרון שחור כפחם ממולא בקרם כבד אווז וארנבת. אחת העוגיות הכי טעימות שאכלתי בחיים. מרקם וטעם מושלמים.


Multi spherical tatin of corn and foie
ממשיכים לעוד מנה מפורסמת בזכות הנראות וההגשה שלה. טטאן מרובה שכבות של כבד אווז ותירס. מנה קטנה של שלושה ביסים. יש כאן שכבת טוויל תחתונה, מעליה כבד אווז, מעליו - מה שנראה כמו תירס הן ספירות בצורת תירס שממולאות בתירס נוזלי. מנה מתוחכמת ונהדרת נוספת.



Pibil squab
מנה אחרונה לפני שורת המתוקים. טייק אוף למנה מקסיקנית מסורתית שנקראת pibil בה עוטפים בשר בעלי בננה עם רוטב הדרי-פיקנטי וצולים אותו קבור באדמה. הבשר כאן הוא חזה יונה. היונה הוכנה לכדי שלמות (הכי טעימה שיצא לי לטעום). הרוטב הנהדר הכיל תמצית כוסברה, בצלים אדומים כבושים, תירס גמדי, שתי ספירות של תירס שנראו כמו חלמוני ביצה ורוטב achiote שהוא רוטב מקסיקני עשיר על בסיס תבלינים שונים, העיקרי שבהם זרעי אנאטו (annatto - הזרעים האדומים-כתומים של עץ ה-achiote). בקיצור - עסק טעים ביותר.



אלה היו המנות המלוחות. חגיגה של טעמים, מרקמים וטכניקות. מגיעים לשלב המתוק. לא פחות מ-6 מתוקים שונים עומדים להיות מוגשים.

Pandan
Pandan זה צמח טרופי בעל עלים ירוקים ארוכים כמו שאפשר לראות בתמונה השנייה. הוא נפוץ במטבחי דרום מזרח אסיה כעשב תיבול, גם לקינוחים. בקינוח הזה יש בין היתר רוטב pandan שנמזג לצלחת שמכילה סורבה מנגו, ספירות של מנגו, עוגת ספוג מוקצפת מקרם קוקוס ופנדן (שוב אוכלים כאן עננים. אוהבים כאן אווריריות). קינוח נפלא, רענן ומרענן.




Cheesecake cornet
קינוח נפלא נוסף. גביע דקיק ועדין מפטל שמכיל קרם גבינה נהדר ועליו מונחת גלידת פטל נפלאה אף היא. קינוח יחסית לא מתוחכם (יחסית) אבל עשוי מושלם.




Chocolate peppers, oil and salt
אלה לא פלפלים חריפים. אלה פלפלים ממולאים בשוקולד שמוגשים עם טוסטון קטן. הצופה התמים יכול להיות משוכנע שזה טאפאס של פלפלים חריפים, ירוק ואדום. פרזנטציה מושלמת. אחד מהם הכיל שוקולד ומנטה, השני כמדומני שוקולד וצ'ילי. מעולה.




"Tarta al whisky"
קינוח מפורק שמכיל 3 חלקים שונים שיחד מהווים הומאז' לטארט ויסקי. עם הגשת המנה מגיע המלצר עם ויסקי Lagavulin 16 מעושן (אחד האהובים עליי). זה לא בשביל שוט. המלצר מתיז מעט ויסקי על כפות הידיים של הסועד ומורה לשפשפן כדי ליצור אפקט מחוזק של ארומת ויסקי מעושנת. מלבד הריח היה כאן ממתק קטן של אגוז לוז שהוצפן בציפוי שקוף מסוכר, ממתק קריספי של פודינג מקורמל וקרם מוקצף עם יוזו. כולם מצוינים. קינוח עתיר מרקמים, משעשע וכיפי.







Coffee Swiss roll
עוד קינוח אוורירי בטירוף. רול שלא מכיל בצק בכלל אלא עשוי כל כולו ממרנג שממולא בקציפת קפה ואמרטו. הרול הכי עדין וקל משקל שאכלתי. וכמה שהוא היה אוורירי ועדין, הטעמים שלו היו נוכחים וחזקים. מדהים.



Cotton of cocoa and mint
קינוח שישי ואחרון חביב. מסיימים בצמר גפן. המלצר מגיש ענף של כותנה אמיתית. אחד מצמרי הגפן הוא צמר גפן מתוק בטעמי שוקולד ומנטה והסועד אמור לזהות, לשלוף ולאכול. המלצר ספק בהלצה מספר שיש כאלה שטועים בבחירה ואוכלים צמר גפן אמיתי. אז הנה אכלתי ענן בפעם האחרונה בהחלט בארוחה. ענן מרענן של מנטה.




עד כאן המנות.
אז מה היה לנו עד כאן? שעתיים ו-50 דקות עם 24 מנות מלוחות. 6 מנות מתוקות. כוס בירה. 2 כוסות יין. טכניקות בישול מטורפות. שירות מדהים עם שלל אפקטים מיוחדים. אינספור מרקמים וטעמים. כמעט בכל מנה אמרתי לעצמי wow. לא כל המנות הן 10 מ-10 אבל כולן בלי יוצא מן הכלל היו טעימות מאד. רובן ככולן סופר יצירתיות ומתוחכמות, לפחות בחלק ממרכיביהן. המון טעמים שחוויתי בפעם הראשונה, למרות שכבר ביקרתי בכמה וכמה מסעדות מישלן. חוויה מטורפת.

אחרי כמה דקות הזמנתי גם קפה והמלצר הציע שאצא לגן החיצוני הנעים. שם הוגש הקפה יחד עם התפריט האישי (כולל כוסות היין שהוזמנו) שנמסר לסועד כמזכרת. קפה מצוין אגב שעלה 2.25 יורו. בשלב הזה די נשכחתי בחוץ ונכנסתי בחזרה למסעדה בעצמי. אולי זה קטע מכוון - לתת לסועד להירגע בחוץ עם הקפה ולקחת את הזמן. אף אחד לא מאיץ בך עם החשבון.






עברו 3 שעות ו-5 דקות בדיוק. החשבון הוגש. זו הייתה הארוחה הכי יקרה שאכלתי עד היום. 215.45 יורו. ארוחה שללא ספק הייתה שווה כל יורו. יצאתי שבע מאד ושבע רצון אף יותר.


זו הייתה Disfrutar. חוויה קולינרית מושלמת והנאה עצומה. נכון לכל מסעדות המישלן בהן הספקתי לבקר Disfrutar סיפקה את החוויה הכי מספקת ומעניינת שחוויתי. הגעתי עם המון ציפיות והן התגשמו במלואן. איזה כיף. איזו הנאה. כמה ששם המסעדה הולם אותה.


אחרי הארוחה המשכתי לעוד כמה סיבובים קצת יותר צפוניים ולעת ערב עברתי גם ליד הסגרדה פמיליה.


לקראת שעה 19:30 חזרתי לאזור המלון ונכנסתי לחנות שהיא גן עדן לחמון ומוצרי חזיר אחרים: Jamón Reserva Ibérica. יש להם 3 סניפים בברצלונה (אחד בבוקרייה) ועוד כמה בעולם (הונג קונג, יפן ווינה). רכשתי שם חמון ונקניק פיקנטי נוסף אותם לקחתי לארץ.








אחרי מקלחת טובה במלון יצאתי לנשנושי ערב. סימנתי מבעוד מועד 2-3 ברי קוקטיילים בהם אפשר גם לנשנש דברי מאכל כאלה ואחרים. בגלל העייפות והקילומטראז' ששרפתי הלכתי על אופציה קרובה למלון של בר-קוקטיילים שהוא גם גסטרו-בר. מקום חדש בשם The Alchemix. אני אוהב להגיע למקומות אוכל חדשים לגמרי בטיוליי. בדרך כלל אני קורא על כמה וכמה מקומות חדשים ומעניינים בבלוגי אוכל מקומיים ומעודכנים ומשתדל לפקוד חלק מהם על הדרך. בברצלונה הייתי בשניים כאלה שנפתחו השנה. The Alchemix הוא הראשון שבהם.


The Alchemix - גסטרו-בר-קוקטיילים אסייתי-ים תיכוני:

מקום שנפתח באפריל 2018 ע"י שני ברצלונאים צעירים: שף בשם Sergi Palacín וברמן בשם Ignacio Ussía. השם מעיד על מהות המקום: אלכימיה ומיקס: מיקס מודרני בין בר קוקטיילים מושקע לבין בר אוכל גורמה ומיקס קולינרי בין אסיה לים התיכון.

גם לשני החבר'ה שפתחו את ה-Alchemix יש קשר לקבוצת elBulli. הם הכירו כשעבדו יחד במסעדת Gaggan בבנגקוק, מסעדתו של השף ההודי Gaggan Anand שבתחילת דרכו התמחה אצל פראן אדרייה באל בולי. Gaggan, בעלת 2 כוכבי מישלן, נחשבת למסעדה הטובה באסיה ומדורגת במקום ה-7 בעולם ברשימת ה-50 הטובות בעולם. Palacín עבד 4 שנים ב-Gaggan כשף R&D (מחקר ופיתוח). לפני Alchemix הוא גם בילה כמה חודשים בפרויקט מחקרי-קולינרי של elBulliFoundation, מיזם של קבוצת אל בולי שהחל ב-2013. Ussía עבד אף הוא 4 שנים ב-Gaggan והיה מנהל הבר שם. הוא חזר לברצלונה כדי ללמוד קונדיטוריה בפטיסרי הופמן (Pastisseria Hofmann) שגם בה אספיק לבקר.


נכנסתי לבר בסביבות שעה 21:00. יש חלל פנימי שמשמש את המסעדה והחלל הקרוב לכניסה הוא חלל הבר. הוא כולל בר לא גדול ו-2 שולחנות בר מוגבהים. באחד מהם ישבתי. במסעדה אפשר להזמין ארוחות טעימות באחד משני מסלולים (65 ו-100 יורו. ממש לא זול). בבר אפשר להזמין מנות ונשנושים מתפריט a-la-carte, לצד קוקטיילים או אלכוהול אחר כמובן. חלל הבר והמסעדה מודרניים, מושקעים ונעימים. כשהגעתי וכשעזבתי היה די ריק במסעדה. מסתבר שזה היה יום חג ניקולאס הקדוש ובאופן יחסי הברים היו ריקים באותו ערב.




הזמנתי קוקטייל ראשון. יש כאן קוקטיילים יצירתיים למדי שהם טייק אוף לקוקטיילים מכל רחבי העולם.



הקוקטייל הראשון שהזמנתי - יחסית קלאסי: פיסקו סאוור שכאן מקבל חיזוק של כמהין לבן ודבש. על שפת הכוס יש משיחה של שוקולד לבן. בניגוד לפיסקו סאוור קלאסי שמכיל חלבון ביצה מוקצף, כאן אין כזה. יש כאן קצף של פיסקו סאוור עם דבש כמהין. קוקטייל מצוין שעלה 12 יורו.



תפריט האוכל בבר לא גדול וכולל מנות קטנות (בתמונה) וכמה מנות גדולות יותר (שעולות 18-20 יורו בממוצע למנה). השף בנה תפריט טאפאסים עונתי שמשלב מוטיבים אסייתיים וים תיכוניים, כיאה למישהו שבילה 4 שנים במסעדה הטובה באסיה. המנות הן מנות של פיוז'ן מודרני ויצירתי. אני הסתפקתי במנות נשנוש קטנות.


הנשנוש הראשון שהזמנתי: Salted Mochi עם בשר בקר. מוצ'י זה בכלל קינוח יפני שעשוי מכדור אורז דביק וצמיגי. כאן מוגשת מנה מלוחה: מוצ'י במילוי של בשר בקר מפורק בבישול ארוך (בשר לחי). העלה לעיטור הוא עלה שיסו. הבצק הממולא או הכיסון הוא אסייתי. המילוי - קטלאני-ספרדי. המוצ'י היה במרקם מוצלח והמנה ככללותה הייתה מעניינת וטעימה מאד. 4.10 יורו עלותה.


המנה השנייה.
דים-סאם. 2 יחידות גיוזה במילוי של דיונון (Cuttlefish) וכדורי בשר. גם כאן יש דוגמה מובהקת של המיקס האסייתי (הגיוזה) והספרדי (מילוי הקלמרי והבשר). הגיוזה הייתה מצוינת עם בצק דק וטעים. המילוי היה מצוין וגם הרוטב, על בסיס ציר של רכיבי המילוי, היה מוצלח. יופי של נשנוש. 2 היחידות עלו 4.50 יורו.



המנה השלישית.
כרישה עם אגוזי לוז, מיסו וכמהין שחור. כרישה עשויה בסו-ויד, נצרבת בסיום בגריל ומוגשת עם רוטב של מיסו כהה וכמהין. 6.50 יורו. מנה מוצלחת נוספת. הכרישה הייתה מצוינת והרוטב השתלב היטב. משהו ברוטב היה מעט לא מאוזן ויצר חמצמצות יתרה, אבל הסה"כ היה מוצלח. (חמאה חומה הייתה משתלבת פה מעולה. אולי).



יחד עם מנת הכרישה שתיתי קוקטייל נוסף: Viking Soul. מוגש בקרן "ויקינגית". קוקטייל על בסיס משקה Mead (תמד - משקה אלכוהולי שהוא תוצר של התססה של דבש, מים, תבלינים וכשות). מלבדו יש כאן גם קצף בירה, סירופ של שעורה ומיץ תפוחים. קוקטייל מעניין מאד וטעים, אם כי חסר לי כאן משהו אלכוהולי חזק ומריר יותר. המחיר היה 12 יורו לקוקטייל נדיב בכמותו.



בסוף מקבלים גם צלחת בוטנים מלוחים מקורמלים עם פימנטון (פפריקה ספרדית מעושנת). טעים.


סה"כ שילמתי 39 יורו ל-3 המנות ו-2 הקוקטיילים. נהניתי מהקו הקולינרי של The Alchemix וניכר שיש כאן חבר'ה צעירים ומוכשרים עם יכולות ועם ידע. האווירה בערב בו ישבתי הייתה מוזרה ומנוכרת מעט בגלל הריקנות של המקום. אבל בשורה התחתונה יש כאן מקום מעניין שמספק מיקס מוצלח בין שתי תרבויות שונות לחלוטין זו מזו. בהחלט שווה קפיצה למי שבאזור ומחפש בר לא שגרתי שמשלב אלכוהול ואוכל.

עד כאן יום הטיול השני. יום קולינרי עמוס ומעניין במיוחד. ביום המחרת אבקר בצהריים בעוד מסעדה ממושלנת - Alkimia - ובערב אקפוץ לעוד מסעדה חדשה של חבר'ה צעירים ומוכשרים. הולך להמשיך להיות טעים.

2 comments:

  1. אני לא נוטה להגיב בבלוגים, אבל הדיווח על ארוחת הטעימות הוא אחד המרשימים שקראתי, עד כדי כך שאני רק חושב איך ומתי אני מגיע לברצלונה לביקור שם.

    השבמחק
    תשובות
    1. שמח שהתרשמת... יהיה טעים גם ב-2 הפוסטים הבאים.
      בברצלונה יש המון מקומות מעולים והמון מקומות מחורבנים שהם מלכודות תיירים. פשוט צריך לעשות שיעורי בית מראש...

      מחק