יום חמישי, 27 בדצמבר 2018

ברצלונה, דצמבר 2018 - יום שלישי עמוס עם שתי ארוחות טעימות: alkimia בצהריים ו-Slow & Low בערב

היום השלישי בברצלונה התחיל בנסיעת בוקר ל-Tibidabo, הר בגבול המערבי של ברצלונה שמתנשא לגובה 512 מטר ונותן תצפית של כל העיר, ולבזיליקת הלב הקדוש ששוכנת בו בצמוד לפארק השעשועים.
בתמונה - הפסל הענק המוזהב של ישו (מברונזה) מוסר ד"ש.


חזרתי בזמן לארוחת הצהריים שהזמנתי מראש לשעה 13:30 במסעדת alkimia. מבין מסעדות המישלן בנות כוכב אחד היא הצטיירה בעיניי כאחת היותר מעניינות, גם בגלל האוכל וגם בגלל המיקום והעיצוב שלה עליו היא גם זכתה בפרסי עיצוב כאלה ואחרים. (ל-Tickets של אלברט אדריה לא הצלחתי להזמין מקום). המסעדה ממוקמת בשכונת Sant Antoni הדרומית ל-Eixample. היא יושבת בבניין של מבשלת הבירה Fàbrica Moritz (שאת הבירה שלה שתיתי ב-Disfrutar), לוקיישן אליו עברה בשנת 2016 ממיקומה הקודם באזור הסגרדה פמיליה.


alkimia - ארוחת צהריים ממושלנת מושקעת:

alkimia היא מסעדת כוכב מישלן של השף Jordi Vilà. היא פועלת משנת 2002 ואת כוכב המישלן הראשון והיחיד שלה היא קיבלה בשנת 2008 עליו היא שומרת מאז. בשנת 2011 החל וייה בשת"פ עם מבשלת Moritz ובשנת 2016 עברה כאמור המסעדה למיקום הנוכחי שלה, בבניין המבשלה (בניין אליו עברה המבשלה בשנת 2011), אחרי כשנה שהיא הייתה בבנייה ועיצוב מחודש. השם alkimia הוא שיבוש מכוון של האיות הספרדי למילה אלכימיה שנכתבת alquimia.

הכניסה למסעדה די לא ברורה ומעט קשה לאיתור. מצד אחד יש בר-מסעדה צבעוני ששייך למבשלת הבירה Moritz. מצד שני יש את חלל המבשלה עצמו שכולל גם חנות מזכרות ממותגת. בין שניהם יש שלט מוזהב של המסעדה, בלי כניסה ברורה ומשולטת. מסתבר שהכניסה למסעדה היא מדלת שממוקמת משמאל לשלט שאין עליה סימן להמצאות מסעדה במקום. היא נראית יותר כמו דלת כניסה של בניין מגורים רגיל. צריך לצלצל בפעמון אינטרקום קטן שהשם alkimia כתוב עליו בקטן ואז פותחים את הדלת. משם צריך לעלות 2 או 3 קומות והמארח ממתין.


מחוץ לכניסה למסעדה עומד פסל מבחנות מרשים עם כל מיני יצורים ושלדים. הכניסה למסעדה היא בצד ימין ושם המתין המארח.


בדרך לחלל הישיבה עוברים במסדרון הכניסה שמכיל בתקרתו דגם של שלד גדול ממדים.


בתמונות הבאות אפשר להתרשם מחלל הישיבה המיוחד והמרשים. החלל ככללו הוא מודרני מאד מצד אחד אבל עם אלמנטים שמשמרים את רוח הבניין הישן, למשל תקרה ציורית רנסאנסית מצועצעת שלטעמי האישי ממש לא מתאימה לכאן אבל בהחלט מספקת אפקט של רושם. חלל הישיבה מחולק לשני חלקים: חלל אחד צמוד למטבח הפתוח ובו ניתן ליהנות מאחת משתי ארוחות הטעימות של alkimia. החלל הצמוד, שמכונה al kostat, נועד לסועדים שמסתפקים בארוחה יותר קז'ואלית מתפריט טאפאסים ומנות a-la-carte. אני הזמנתי מראש מקום לארוחת הטעימות וישבתי בשולחן שצופה יפה ומקרוב למטבח הפתוח. אחלה מיקום. נכנסתי בשעה 13:30, אז מתחיל סרוויס הצהריים. הייתי הראשון להגיע. די מהר אוישו כמעט כל השולחנות הנוספים, גם בתיירים וגם במקומיים דוברי ספרדית.





המטבח הפתוח ולידו גריל העצים המרשים עליו צולים בכיף דגים ובשרים.




מתחילים בבירה. האמת שאני לא זוכר איזו בירה זו הייתה (אני רוצה להניח שזו גם הייתה Moritz כלשהי. בכל זאת אנחנו בבניין שלהם). היא עלתה 4 יורו. בחשבון לא מצוין סוג הבירה ורשום רק cervesa.


לאוכל.
המטבח של וייה מגדיר את עצמו כמטבח עתידני שנשען על חומרי גלם איכותיים של יצרנים מקומיים קטנים. יש כאמור שני מסלולים של ארוחות טעימות. הפשוט וה"זול" יותר מכונה alkimia menu ועולה 98 יורו. הוא כולל כ-9 מנות שהן הומאז' עכשווי למטבח קטלאני-ספרדי קלאסי. היקר והמתוחכם יותר מכונה Jordi Vilà menu ועולה 158 יורו. הוא כולל 12 מנות דגל בהשראת 4 האלמנטים: אדמה, מים, אש ואוויר. אחרי הטירוף של Disfrutar הסתפקתי בתפריט הפשוט יותר. גם הוא עסק מספיק יקר.


מנה ראשונה: (Anchovy with herbs, cherry tomato and recuit (catalan cottage cheese
אנשובי עם עשבי תיבול, עגבניות שרי וגבינת Recuit (גבינת קוטג' קטלאנית). מנה פשוטה למדי שנשענת על חומרי גלם ספרדיים איכותיים במיוחד. האנשובי, הגבינה, העגבניות, הרטבים הירוקים - כולם השתלבו מצוין זה עם זה. פשוט אבל טעים מאד.



כוס יין נבחרת:
יין לבן מקאסרס, מענבי גרנאש של יקב Onze. יין מצוין שעלה 7 יורו.


מנה שנייה: Seafood salad with pickled carrot cream and ginger
סלט פירות ים עם קרם של גזר כבוש וג'ינג'ר. מנה קטנה ומעולה. היו שם סקאלופ, מולים, לנגוסטין ושרימפס. כולם מאיכות פנטסטית ועשויים בהכנה ותיבול מושלמים. קרם הגזר והג'ינג'ר היה חרפרף וטעים.






מנה שלישית: Baby squid, green pepper and basil sauce, squid ink rice and almond cream
בייבי קלמרי ברוטב בזיליקום ופלפל ירוק (חריף), אורז קראנצ'י בדיו וקרם שקדים. מנה מצוינת נוספת. שוב - יחסית פשוטה ובלי פירוטכניקות (כנראה שהתרגלתי מהארוחה ביום שלפני בדיספרוטר), אבל מבוצעת מושלם עם אלמנטים שהשתלבו מצוין וטעמים דומיננטיים וטובים מאד.



שף בפעולה. שף שמחזיק כוכב מישלן כבר למעלה מעשור ומנהל מסעדה כ-16 שנה ועדיין נמצא במטבח, מנהל את הסרוויס ומצלחת מנות. שאפו. שילמדו השפים הישראלים שחצי מהזמן עסוקים בחלטורות במקום לנהל את מטבחי המסעדות שלהם.



מנה רביעית: Leek pastry with horseradish and cheese cream
מאפה בצק עלים עם כרישה, חזרת וקרם גבינה. עוד מנה פשוטה למדי (אני נשמע כמו תקליט שבור). המאפה עצמו היה טעים מאד אבל טיפה יבש והחזרת לא מספיק נתנה "בעיטה" אבל קרם הגבינה (נדמה לי כבשים מעושנת כלשהי) היה פשוט אדיר וגנב לגמרי את ההצגה.



מנה חמישית: Veal-stuffed spinach leaf with pumpkin romesco and crunchy suckling pig
עלי תרד ממולאים בבשר עגל טחון, רוטב רומסקו דלעת וחזרזיר חלב קראנצ'י. זו הייתה מנה טעימה במיוחד כשהכוכב היה החזרזיר שהיה עשוי מושלם עם עור מתפצח במיוחד וטעם מענג.



עוד קצת עבודת צוות. בניגוד לצבא הטבחים ב-Disfrutar כאן במשך רוב הארוחה היו 3 טבחים בפרונט, כולל וייה, ועוד אחד שהיה אחראי על הגריל. אני מניח שבמטבח מאחור היו עוד כמה שחתכו, קצצו, ערבבו וכו'. העבודה התנהלה ברוגע ושלווה ראויים לציון.


מנה שישית: Grilled wild fish with caramelized cabbage and potato pil-pil
פילה דג "פרא" (לא סגור איזה. אולי hake?) עם כרוב מקורמל, תפוחי אדמה ורוטב חמאה לבנה (Beurre blanc). הדג היה עסיסי במיוחד והוכן לכדי שלמות (עור קראנצ'י ודרגת בישול מושלמת). הבר בלאן היה מושלם אף הוא. מנת דג מעולה.



מנה שביעית:
Grilled roe deer with salsify, mushrooms, blueberries and rosemary
בשר אייל בגריל עם סלסיפיי, פטריות, אוכמניות ורוזמרין. מנה נהדרת נוספת. בשר אייל זה פשוט דבר טעים. הכל במנה הזו היה מצוין עם הכנה מדויקת וטעמים עזים ונוכחים.



מנה שמינית: מנת צ'ופר.
(Hare à la royale (Senator Couteaux’s style
הנה שוב אני אוכל מנה עם בשר ארנבת, לא עלינו. זו מנה שהוגשה בהפתעה לפני הקינוחים. בשר ארנבת זה משהו נפוץ למדי במסעדות בברצלונה וגם בשווקי האוכל בהם ביקרתי היה כזה זמין בדוכני הבשר. המנה הייתה לא אטרקטיבית למראה, בלשון המעטה, אבל נהדרת בטעמיה העמוקים. טייק אוף למנה צרפתית קלאסית שכאן כללה חלקי פנים ובשר ארנבת ברוטב בשר מצומצם עם פטריות כמהין שחורות. הרוטב היה נראה קצת כמו רוטב מולה מקסיקני ויתכן והוא גם הכיל שוקולד מריר. נהניתי מהמנה.



מנה תשיעית: קינוח ראשון.
קינוח הדרים. בתפריט הטעימות מופיעה בכלל מנת קינוח שונה: Menjar blanc with seasonal fruit and cava gelée שזה משהו כמו רפרפת לימון, פירות העונה וג'ל קאווה. עוד בתחילת הארוחה, בהזמנה, הודיע המלצר תוך התנצלות שהמנה הזו לא זמינה ושאקבל מנת קינוח אחרת: קינוח הדרים בשלל מרקמים: גלידות הדרים שונות, מעין פרלינים ממולאים בקרמים, מרנג לימון, רוטב הדרי כלשהו ומרמלדה כלשהי. מסתבר שגם במסעדות מישלן יש בלת"מים לפעמים. זה התברר כחלופה ראויה. הקינוח ההדרי היה מהנה, מרענן וטעים מאד.




מנה עשירית: קינוח שני.
Chocolate cake with pickled plums ice cream
עוגת שוקולד עם גלידת שזיפים. בשנה האחרונה פיתחתי אמנם סוג של אלרגיה קלה למשהו מחומרי הגלם השוקולדיים ואני די נמנע מלאכול שוקולדים על תצורותיהם השונות (זה לא נבדק רשמית אבל זה החשד שלי). כאן החלטתי לא לוותר (ופשוט לקחתי כדור שימנע תגובה כלשהי ליתר ביטחון). ואללה התגעגעתי לשוקולד. זה היה פונדנט שוקולד עשוי מושלם. רך, קרמי, עשיר וטעים מאד. שחיתות לשמה. גלידת השזיפים המתקתקה-חמצמצה הייתה קרמית ונהדרת אף היא. קינוח מעולה.



קפה ומקרון קפה לסיום. 3.50 יורו.


החשבון. 114.50 יורו. 98 יורו מתוכו זו ארוחת הטעימות והשאר זו השתייה לסוגיה. זה חצי מהמחיר ששילמתי ב-Disfrutar אבל החוויה הייתה שונה לחלוטין.


זו alkimia. הארוחה שלי נמשכה שעתיים בדיוק. הישיבה הייתה נעימה והשירות היה מצוין, חביב ביותר ונטול גינונים מוגזמים. היה מעניין לצפות בעבודת המטבח מקרוב ככל האפשר. המנות, גם אם לא היו עתירות טכניקה ובחלקן היו פשוטות למדי, היו כולן טעימות מאד ומבוצעות מצוין. אני מניח שהארוחה היקרה יותר כוללת מנות מתוחכמות יותר, אבל אחרי המופע הפירוטכני המטורף של דיספרוטר יום לפני, גם הן כנראה היו מצטיירות בעיניי כפשוטות למדי. בסה"כ, גם אם לא התרגשתי ומלמלתי wow אחרי כל מנה, נהניתי ב-alkimia. הארוחה אמנם יקרה, אבל התמורה לכסף היא ראויה.



אחרי הארוחה טיפסתי עד הקומה האחרונה בגרם המדרגות של הכניסה (משהו כמו 10 קומות). כך זה נראה מלמעלה. בניין מעניין.


אחרי הארוחה המשכתי להסתובב פה ושם.
בערב קפצתי לאזור שוק Sant Antoni והסתובבתי בשכונה שלו שנושאת את אותו שם.







באזור שעה 21:00 קפצתי למסעדה שסימנתי כאופציה מראש בתקווה שיהיה מקום. היה. אפילו בשפע יחסי. המסעדה, Slow & Low, מסעדה חדשה שנפתחה באוגוסט 2018 וקראתי עליה דיווחים נלהבים בכמה בלוגים מקומיים.


Slow & Low - ארוחת טעימות במסעדת פיוז'ן חדשה, עם שם לא מוצלח אבל אוכל מוצלח ביותר:

Slow & Low מנוהלת ע"י 3 חבר'ה צעירים: Francesc Beltri, Alejandro Santafe ו-Nicolás de la Vega. בין השלושה Beltri הוא השף הבכיר ובין היתר הוא עבד באחת המסעדות של אלברט אדריה (שוב הוא), Bodega 1900. שלושתם הספיקו לצבור ניסיון במסעדות שונות, בספרד ובעולם, והמסעדה היא פרי יצירה משותפת שנוצרה מהמסעות של השלושה ברחבי העולם, בדגש על אסיה ואמריקה הלטינית.


כשנכנסתי למסעדה היא הייתה די ריקה וגם כעבור כ-90 דקות עדיין היא הייתה 1/2 ריקה. אני מקווה בשבילם שזב סתם ערב חורפי בינוני, כי אם מה שאני אכלתי מייצג (ולפי הביקורות שקראתי כנראה שכן), מגיע להם להיות מלאים לגמרי.
החלל המודרני ומעט תעשייתי הוא ארוך ודי צר וכולל מטבח פתוח לגמרי. בהמשך יש חדר נוסף מבודד יותר. אפשר לשבת על הבר שנמצא ממש על המטבח. ניסיתי, אבל המושבים שם לא היו נוחים (גבוהים מדי ביחס לבר הנמוך יחסית) ועברתי לשבת באחד השולחנות הקטנים הצמודים לקיר, שגם הם צופים היטב על המטבח.



זה המטבח הפתוח לרווחה.


התחלתי באלכוהול. כוס בירה לסיפתח (Ambar מקומית. 2.80 יורו) ואחריה גם כוס יין אדום (4 יורו) שליוותה אותי להמשך הארוחה. שניהם ספרדיים כמובן. היין - Finca Viladellops 2014 מענבי קריאנזה סיפק תמורה מעולה לכסף.



האוכל. המטבח כאן הוא מטבח פיוז'ן צעיר, מודרני, רב-לאומי ויצירתי, שמבוסס על חומרי גלם טריים ואיכותיים מכל עולם, עם דגש על אסיה ואמריקה הלטינית. לא מחלקים כאן תפריט. יש אופציה אך ורק לארוחות טעימות בשני מסלולים אופציונליים. האחד, Slow Tasting Menu, כולל 6 מנות ועולה 42 יורו. השני, Slow & Low Menu, כולל 10 מנות וקוקטייל פתיחה ועולה 58 יורו. אני הלכתי על המסלול הזול יותר שהמנות שלו הן טייק אוף למנות של אוכל רחוב מרחבי העולם.

מנה ראשונה: Sea urchin with aguachile
קיפוד ים עם aguachile. במקור המקסיקני מגישים שרימפס במרינדה של צ'ילי, ליים וכוסברה. כאן זה מוגש עם קיפוד ים טרי וקציפת צ'ילי. מנה מעולה. חריפה ומענגת.




עבודת מטבח. חבר'ה צעירים וחביבים שעובדים ברוגע ובמקצועיות. היה כיף לצפות בהם בפעולה.


מנה שנייה: Mussel in red pickle with fermented chilli gochu jang paste
מולים ברוטב צ'ילי אדום מותסס קוריאני בשם gochujang שכולל גם סויה מותססת. מולים טריים נהדרים ורוטב פיקנטי, חמצמץ, מתקתק וטעים ביותר שהיה כיף לנגב את שאריותיו עם הלחם שהוגש בצד.




מנה שלישית: Grilled squid with Santa Pau beans in Japanese algae veluté
קלמרי בגריל עם שעועית לבנה ספרדית מסוג Santa Pau ורוטב ולוטה צרפתי (Velouté) מאצות יפניות וסליקורניה. יסלח לי ג'ורדי וייה מ-alkimia אבל הקלמרי הזה היה טעים יותר מהקלמרי הממושלן שלו שאכלתי בצהריים. איזו מנה אדירה. הכי טעימה בארוחה הזו. קלמרי עשוי מושלם עם טעם מעושן מהגריל, שעועית נהדרת ורוטב פנטסטי. ללקק את הצלחת.
אחת ממנות הקלמרי הכי טובות שאכלתי מעולם.



מנה רביעית: Steam bread, fish, kimchi sauce, katsuobushi mayo and pickle cucumber
פילה דג בלחמניית קארי מאודה עם רוטב קימצ'י ומיונז Katsuobushi (ממרח טונה יפני מעושן ומותסס). הדג היה monkfish או hake. מנה מעולה נוספת. מעין מיני בורגר קליל עם דג טעים ביותר רוטב עז טעם בטעמי אומאמי מעושנים ופיקנטיים.




מנה חמישית: Taco of Iberian pork, shrimp and red mole
אנחנו שוב במקסיקו. טאקו עם בשר חזיר איברי בברביקיו, בייבי שרימפס מטוגנים פריכים, קרם אבוקדו ורוטב מולה אדום. עוד מנה מעולה ומלאת טעמים פיקנטיים נהדרים. הכל כאן היה עשוי מצוין. הבייבי שרימפס הפריכים כתוספת הם יציאה מקורית ונחמדה. תענוג.



מנה שישית לקינוח: Pear ,madras curry, passion fruit lassi, IPA beer
הפעם מנה שלוקחת אותך להודו. אגסים מושרים בבירה IPA, לאסי פסיפלורה, סורבה אגסים, שטרויזל קרמל מלוח. אחלה קינוח. קינוח מתובל, מלא טעמים ומרקמים. יופי של סיום.



החשבון לארוחה הסופר משתלמת הזו הסתכם ב-50.80 יורו. תחשבו על מסעדת שף תל אביבית שתציע ארוחה איכותית ויצירתית של 6 מנות, כוס יין, כוס בירה ולחם ב-200 וקצת ש"ח. כנראה שאין כזו. בהחלט מסקרן מה הם מציעים בארוחת 10 המנות ב-58 יורו. אם רמת המחירים הזו תישמר לצד רמת האוכל, יש כאן תמורה יוצאת מן הכלל לכסף.


איזה כיף זה להגיע למסעדה חדשה כל כך מוצלחת. מאד נהניתי מהארוחה הזו. שפים צעירים ומוכשרים שמגישים מנות פיוז'ן מעניינות, עזות טעם ומבוצעות מעולה. יש לא מעט יומרה ותעוזה ב-Slow & Low. זו מסעדה שמכוונת גבוה ומתיימרת להיות מסעדה מהטובות בברצלונה, אבל עם מנות פיוז'ן שמשלבות טעמים ואלמנטים ממקורות שונים אפשר בקלות ליפול ולהגיש אוכל מבולבל ולא מאוזן. כאן יש חבר'ה צעירים ומוכשרים שעל סמך הארוחה שלי מצליחים למצוא את האיזונים הנכונים ומספקים את הסחורה. ואללה, נהניתי מהארוחה הזו לא פחות מארוחת הצהריים הממושלנת שקדמה לה.

זה היה היום השלישי.
נותר עוד יום אחד למעלליי הקולינריים בברצלונה. עוד קצת טאפאס לצהריים האחרונים ולסיום מסעדה שמתמחה בדגים ופירות ים נאים לערב האחרון. התחלתי בדגים ופירות ים ביום הראשון ואסיים איתם. כמו שצריך ונדרש בברצלונה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה