מסעדת Gemma היא מסעדה איטלקית שנפתחה בשקט בשקט באפריל-מאי 2014, במתחם נגה ביפו, בחלל שאכלס עד 2013 את מסעדת פויקה הזכורה (לי) לטוב. היו מעט מאד אזכורים בתקשורת לפתיחת המסעדה, ולא זכור לי שנתקלתי בביקורת על המקום באחד ממדורי האוכל באינטרנט (או בעיתונים). כנראה שלרמי אמינוב השף של המסעדה אין מספיק יחסי ציבור. המקום פועל איכשהו מתחת לרדאר, ונראה שהוא עובד יפה.
המסעדה היא מסעדה איטלקית קלאסית. המוטו שלה הוא שהכל נעשה בעבודת יד. כל הפסטות והפיצות הן עבודת יד, וזה בא לידי ביטוי גם בלוגו של המסעדה: Gemma - עבודה איטלקית.
חלק מרכזי במטבח של ג'מה, כיאה למסעדה איטלקית הוא הטאבון האיטלקי. יש לציין שהם הקדימו את כל מסעדות הטאבון המדוברות שצצו בשנת 2015 כפטריות אחרי הגשם, האחרונה שבהם מגזינו, שאלפי מילים נשפכו עליה כבר, ע"י כל מבקרי האוכל בכל האתרים, בניגוד מוחלט לדממה התקשורתית סביב ג'מה. (ואחרות כמו סנטה קתרינה, בית העם שהספיקה להיסגר). יחסי ציבור - כבר אמרתי...
הגעתי למקום עם זוג חברים טובים, חגית וצח, שביקרו במסעדה שבועיים לפני כן, וחזרו מלאי התלהבות...
הזמנו מקום לשעה 20:00 ביום שישי. המקום היה מלא כשהגענו, כולל השולחנות בחוץ. בהחלט משמח לנוכח המיקום ביפו, שמאז גל טרור הסכינים, פחות פופולרית בקרב הפודיז הישראלים.
המסעדה מעוצבת בפשטות. קירות לבנים. תקרה גבוהה. כל מיני שימורים איטלקיים על המדפים, שולחנות עץ נטולי מפות. פשוט ונקי. זה נראה כמו מקום שיכול להתאים גם לארוחות איטלקיות לכל המשפחה, וגם לארוחה רומנטית.
כמו העיצוב הנקי והפשוט, גם האוכל שומר על קו דומה: פסטות, פיצות ומנות נוספות, שהן קלאסיקות איטלקיות. אין ניסיון להיות יצירתיים.
התמחור אף הוא שפוי לחלוטין, גם של האוכל וגם של האלכוהול. הפיצות הן בין 50 ל-60 ש"ח. הפסטות הן באזור ה-60 פלוס שקלים. הפסטה היקרה ביותר היא לינגוויני פירות ים ב-79 ש"ח. יש מנות דג ב-84 ש"ח וזה התמחור היקר ביותר למנה.
הזמנו שתייה. צח ואני הזמנו כל אחד כוס יין לבן - פינו גריג'יו (של בורגו קונבנטו). 36 ש"ח לכוס. יין חמצמץ, מרענן וחביב.
החלטנו לוותר על פוקצ'ה שחגית וצח נהנו ממנה בביקורם הראשון. במקום זה הזמנו פיצה כמנה ראשונה - לחלוקה בין שלושתנו. הזמנו פיצה מהספיישלים של הערב, שהיא לא חלק מהתפריט הרגיל: פיצה חצילים שרופים, עם גבינת עיזים, מוצרלה, בזיליקום ופלפל ירוק חריף. נדמה לי שמחירה היה 54 ש"ח. הפיצה הייתה טובה מאד. בצק דק ופריך. טופינג טעים מאד. חריפות מוצלחת. כדי ללחלח את הפיצות, קיבלנו לבקשתנו גם את רוטבי העגבניות שלהם שמוגשים ברגיל לצד הפוקצ'ה (עגבניות מרוסקות וצי'לי ועגבניות מרוסקות ושום קונפי). שניהם מצוינים. זו פיצה לא פחות טובה מפיצת החצילים המוצלחת שאכלתי לפני כשבועיים במגזינו.
עוד מנה ראשונה שהזמנו הייתה הפולנטה הטרייה: פלחי כרובית צלויים בתנור על מצע של פולנטה טרייה עם גילופי פרמז'ן.
זו מנה ראשונה שעלותה 44 ש"ח. הפולנטה של ג'מה מעולה. אחת הטעימות שאכלתי לאחרונה. בעיניי מוצלחת יותר מזו המדוברת והאוברייטד של מחניודה. בג'מה מכינים את הפולנטה מתירס טרי בשילוב עם קמח תירס והיא ככל הנראה עוברת טחינה בבלנדר, שכן מרקמה חלק ונהדר. הכרוביות האפויות משתלבות מצוין עם הפולנטה. אחלה מנה.
לעיקרית בחר כל אחד פסטה משלו.
חגית ההריונית לקחה את מנת ניוקי דלורית ומרווה, ברוטב חמאה, ערמונים, יין לבן ובזיליקום. 58 ש"ח. אני לא טעמתי אבל חגית נהנתה מאד. לראיה - זו גם המנה שהיא הזמינה לפני שבועיים.
צח הזמין פפרדלה שוק טלה. שוק טלה בבישול ארוך, מפורק מהעצם, ברוטב יין לבן וציר טלה. 67 ש"ח. פסטה עבודת יד טובה בדרגת עשייה טובה. בשר טעים. צח אמר שמה שחסר לו זה קצת יותר עומק בטעמים של הרוטב, אבל הוא אהב את המנה.
אני הזמנתי מנת קנלוני אוסובוקו: בצק פסטה ממולא בנתח אוסובוקו עגל מבושל כל הלילה בטאבון, מפורק מהעצם, ומוגש עם ציר עגל, ברוקומיני וגזר צלוי. מנה של 69 ש"ח. הגיעה מנה נדיבה מאד. בצק הקנלוני היה טעים ובמרקם טוב. הבשר היה טעים. הברקומיני והגזר שנלוו למנה היו טובים. הציר עצמו - כמו במנת הפפרדלה, היה טיפה אנמי. אחרי שהוספתי מעט מלח, פיזרתי קצת צ'ילי יבש וקצת פרמזן, הטעמים התאזנו, והיה לי טעים מאד. סה"כ מנה טובה, מנחמת וטעימה, שאם יחזקו בה מעט את טעמי הציר והרוטב, היא תהיה מצוינת.
התלבטנו לגבי קינוח ובסופו של דבר הזמנו את הקינוח האיטלקי הקלאסי מכולם - טירמיסו. תכל'ס כשאני חושב על זה המון זמן לא אכלתי טירמיסו, אז הגיע הזמן... עלותו כאן 34 ש"ח. הטירמיסו של ג'מה מוצלח ביותר. טעים, מרקם מצוין, מז'אנר הטירמיסואים הלא מתוקים מדי, שאני מחבב במיוחד. כאן הוא עוטר בשבבי שוקולד מריר קטנים שנתנו קראנץ' נעים וטעים לכל האירוע.
בשבועות האחרונים נוצר בדרום תל אביב וביפו מחסור במסעדות איטלקיות אותנטיות, לאחר סגירתן של 2 מסעדות בולטות: קוצ'ינה תמר התל אביבית וסולה היפואית. טוב לראות שלמרות השקט התקשורתי סביבה, יש מסעדה מוצלחת כמו ג'מה, שכשמה - היא אכן אבן חן איטלקית יפואית.
בשורה התחתונה - אחלה מסעדה. אוכל איטלקי פשוט וטעים, בעבודת יד שמבוצעת כהלכה. לטעמי אחת המסעדות האיטלקיות החביבות והנעימות שפועלות בתל אביב-יפו היום. גם השירות הוא חביב, נעים וטוב. בהחלט מקום מומלץ.
המסעדה היא מסעדה איטלקית קלאסית. המוטו שלה הוא שהכל נעשה בעבודת יד. כל הפסטות והפיצות הן עבודת יד, וזה בא לידי ביטוי גם בלוגו של המסעדה: Gemma - עבודה איטלקית.
חלק מרכזי במטבח של ג'מה, כיאה למסעדה איטלקית הוא הטאבון האיטלקי. יש לציין שהם הקדימו את כל מסעדות הטאבון המדוברות שצצו בשנת 2015 כפטריות אחרי הגשם, האחרונה שבהם מגזינו, שאלפי מילים נשפכו עליה כבר, ע"י כל מבקרי האוכל בכל האתרים, בניגוד מוחלט לדממה התקשורתית סביב ג'מה. (ואחרות כמו סנטה קתרינה, בית העם שהספיקה להיסגר). יחסי ציבור - כבר אמרתי...
הגעתי למקום עם זוג חברים טובים, חגית וצח, שביקרו במסעדה שבועיים לפני כן, וחזרו מלאי התלהבות...
הזמנו מקום לשעה 20:00 ביום שישי. המקום היה מלא כשהגענו, כולל השולחנות בחוץ. בהחלט משמח לנוכח המיקום ביפו, שמאז גל טרור הסכינים, פחות פופולרית בקרב הפודיז הישראלים.
המסעדה מעוצבת בפשטות. קירות לבנים. תקרה גבוהה. כל מיני שימורים איטלקיים על המדפים, שולחנות עץ נטולי מפות. פשוט ונקי. זה נראה כמו מקום שיכול להתאים גם לארוחות איטלקיות לכל המשפחה, וגם לארוחה רומנטית.
כמו העיצוב הנקי והפשוט, גם האוכל שומר על קו דומה: פסטות, פיצות ומנות נוספות, שהן קלאסיקות איטלקיות. אין ניסיון להיות יצירתיים.
התמחור אף הוא שפוי לחלוטין, גם של האוכל וגם של האלכוהול. הפיצות הן בין 50 ל-60 ש"ח. הפסטות הן באזור ה-60 פלוס שקלים. הפסטה היקרה ביותר היא לינגוויני פירות ים ב-79 ש"ח. יש מנות דג ב-84 ש"ח וזה התמחור היקר ביותר למנה.
הזמנו שתייה. צח ואני הזמנו כל אחד כוס יין לבן - פינו גריג'יו (של בורגו קונבנטו). 36 ש"ח לכוס. יין חמצמץ, מרענן וחביב.
החלטנו לוותר על פוקצ'ה שחגית וצח נהנו ממנה בביקורם הראשון. במקום זה הזמנו פיצה כמנה ראשונה - לחלוקה בין שלושתנו. הזמנו פיצה מהספיישלים של הערב, שהיא לא חלק מהתפריט הרגיל: פיצה חצילים שרופים, עם גבינת עיזים, מוצרלה, בזיליקום ופלפל ירוק חריף. נדמה לי שמחירה היה 54 ש"ח. הפיצה הייתה טובה מאד. בצק דק ופריך. טופינג טעים מאד. חריפות מוצלחת. כדי ללחלח את הפיצות, קיבלנו לבקשתנו גם את רוטבי העגבניות שלהם שמוגשים ברגיל לצד הפוקצ'ה (עגבניות מרוסקות וצי'לי ועגבניות מרוסקות ושום קונפי). שניהם מצוינים. זו פיצה לא פחות טובה מפיצת החצילים המוצלחת שאכלתי לפני כשבועיים במגזינו.
עוד מנה ראשונה שהזמנו הייתה הפולנטה הטרייה: פלחי כרובית צלויים בתנור על מצע של פולנטה טרייה עם גילופי פרמז'ן.
זו מנה ראשונה שעלותה 44 ש"ח. הפולנטה של ג'מה מעולה. אחת הטעימות שאכלתי לאחרונה. בעיניי מוצלחת יותר מזו המדוברת והאוברייטד של מחניודה. בג'מה מכינים את הפולנטה מתירס טרי בשילוב עם קמח תירס והיא ככל הנראה עוברת טחינה בבלנדר, שכן מרקמה חלק ונהדר. הכרוביות האפויות משתלבות מצוין עם הפולנטה. אחלה מנה.
לעיקרית בחר כל אחד פסטה משלו.
חגית ההריונית לקחה את מנת ניוקי דלורית ומרווה, ברוטב חמאה, ערמונים, יין לבן ובזיליקום. 58 ש"ח. אני לא טעמתי אבל חגית נהנתה מאד. לראיה - זו גם המנה שהיא הזמינה לפני שבועיים.
צח הזמין פפרדלה שוק טלה. שוק טלה בבישול ארוך, מפורק מהעצם, ברוטב יין לבן וציר טלה. 67 ש"ח. פסטה עבודת יד טובה בדרגת עשייה טובה. בשר טעים. צח אמר שמה שחסר לו זה קצת יותר עומק בטעמים של הרוטב, אבל הוא אהב את המנה.
אני הזמנתי מנת קנלוני אוסובוקו: בצק פסטה ממולא בנתח אוסובוקו עגל מבושל כל הלילה בטאבון, מפורק מהעצם, ומוגש עם ציר עגל, ברוקומיני וגזר צלוי. מנה של 69 ש"ח. הגיעה מנה נדיבה מאד. בצק הקנלוני היה טעים ובמרקם טוב. הבשר היה טעים. הברקומיני והגזר שנלוו למנה היו טובים. הציר עצמו - כמו במנת הפפרדלה, היה טיפה אנמי. אחרי שהוספתי מעט מלח, פיזרתי קצת צ'ילי יבש וקצת פרמזן, הטעמים התאזנו, והיה לי טעים מאד. סה"כ מנה טובה, מנחמת וטעימה, שאם יחזקו בה מעט את טעמי הציר והרוטב, היא תהיה מצוינת.
התלבטנו לגבי קינוח ובסופו של דבר הזמנו את הקינוח האיטלקי הקלאסי מכולם - טירמיסו. תכל'ס כשאני חושב על זה המון זמן לא אכלתי טירמיסו, אז הגיע הזמן... עלותו כאן 34 ש"ח. הטירמיסו של ג'מה מוצלח ביותר. טעים, מרקם מצוין, מז'אנר הטירמיסואים הלא מתוקים מדי, שאני מחבב במיוחד. כאן הוא עוטר בשבבי שוקולד מריר קטנים שנתנו קראנץ' נעים וטעים לכל האירוע.
בשבועות האחרונים נוצר בדרום תל אביב וביפו מחסור במסעדות איטלקיות אותנטיות, לאחר סגירתן של 2 מסעדות בולטות: קוצ'ינה תמר התל אביבית וסולה היפואית. טוב לראות שלמרות השקט התקשורתי סביבה, יש מסעדה מוצלחת כמו ג'מה, שכשמה - היא אכן אבן חן איטלקית יפואית.
בשורה התחתונה - אחלה מסעדה. אוכל איטלקי פשוט וטעים, בעבודת יד שמבוצעת כהלכה. לטעמי אחת המסעדות האיטלקיות החביבות והנעימות שפועלות בתל אביב-יפו היום. גם השירות הוא חביב, נעים וטוב. בהחלט מקום מומלץ.
המסעדה לדעתי לא מתאימה לפודיס, כי אין לאוכל בה את "אפקט הוואוו" כמו שקיים בפרונטו למשל. אם היא היתה מתאימה לפודיס כבר היו נכתבות עליה ביקורות.
השבמחקשלא תבין אותי לא נכון. כבר ביקרתי במקום ארבעה פעמים, והמקום אכן נעים לשבת והאוכל מאד נחמד לטעמי.
ביקורות במדורי האוכל באתרים השונים לא נכתבות רק על מקומות לפודיס... אם כך היה לא הייתה להם תעסוקה... גם מגזינו של הירזינים עליה נכתב כבר בכל האתרים (מאקו, הארץ, ואללה, טיים אאוט, עכבר העיר, גלובס ועוד) היא לא מסעדה לפודיס... אוכל איטלקי אפילו יותר פשוט מזה של ג'מה. פשוט שם הבעלים הם הירזינים המתוקשרים והמיוחצנים.
השבמחקכנראה שכדי שיכתבו עליך אתה צריך להיות בבעלות של מסעדנים מיוחצנים או בניהול שף סלב מוכר, או שף בוגר תכנית ריאליטי כלשהי...
המקום האהוב עליי בעולם כולו... האוכל, האווירה, השירות, המבנה העתיק.
השבמחקתמיד יוצא משם בהרגשה נפלאה.