מסעדת גרקו (או בשמה המלא - Greco Souvlaki & Ouzo Bar) היא מסעדה יוונית שנפתחה בדצמבר 2013.
היא יושבת באיזורי ח"ן בתל אביב לא רחוק מהקאנטרי קלאב. צמוד אליה פועלות מסעדת ביסטרו גרינברג והגלידרייה/קונדיטוריה המשובחת - ג'לטרייה. שלושתם פועלים תחת אותם בעלים: המסעדן צביקי עשת, שבעבר היה הבעלים של רשת נובה ג'ויה. הוא הביא איתו את השף אליאב גולדנברג משם. בימים אלה צפוי להיפתח מקום חדש שלהם באותו מתחם בשם פיצה 25.
בגרקו הייתי עד עכשיו פעם אחת. בארוחת צהריים "על הדרך" לפני כחודשיים, ואני חייב לומר שלא נפלתי אז. הזמנתי למנה ראשונה אז את הקרימידי טלה - מעין קלזונה יווני מבצק עלים או פילו במילוי בשר טלה. היה טעים וחביב. למנה עיקרית הזמנתי תבשיל קלמרי ואורז שחור שהיה בינוני. בקיצור בביקור הראשון שלי לא נפלתי. היה נחמד ולא יותר.
גיסתי חיפשה מסעדה תל אביבית לצהרי ראש השנה למטרת חגיגת יומולדת 89 לאביה. האיש חי טוב ואוהב לאכול טוב. נתתי כמה וכמה אופציות למסעדות תל אביביות, שיוכלו להכיל 15 סועדים, בהתרעה של כשבוע ושפתוחות בחג. הפור נפל על גרקו...
על פי הסיכום מראש, הם ארגנו לנו 2 שולחנות נפרדים, היות ובתוך המסעדה לא ניתן לערוך שולחן אחד כל כך ארוך.
המסעדה היא מסעדה יוונית על כל מה שזה אומר: עיצוב פשוט עם הרבה לבן וכחול (צבעי הדגל היווני), אוכל יווני מגוון ושמח, עם לא מעט אופציות מהים, וכמובן אווירה יוונית שמחה וצוהלת, עם מוזיקה יוונית חזקה למדי ברקע. בערב האווירה השמחה מקבלת כמובן אפקט עוד יותר בולט. אה וכמובן שיש הרבה מאד אוזו...
התפריט מתחלק לקטגוריות שונות: קר/קטן, קר/גדול, חם/קטן, חם/גדול. בנוסף יש קטגוריה נפרדת לפאבה שזה מעין ממרח/קרם שעשוי מאפונה - התחליף היווני של החומוס. עוד קטגוריה נפרדת היא של הסובלקי או הגירוס (השווארמה היוונית). העלויות נעות מכ- 30 ש"ח למנות הקטנות עד 80 ומשהו ש"ח למנות גדולות. יש 2 מנות של דגים שחוצות את 130 השקלים.
הזמנו כל מיני מנות. ראשונות למרכז השולחן, עיקריות לכל אחד. גם קנקני אוזו נכחו באירוע.
הנה חלק מהמנות הראשונות שחלקנו:
כיכר לחם יווני עם שמן זית (22 ש"ח). לחם די בינוני.
פאבה - קרם אפונה צהובה עם בצל סגול, שמן זית, זיתים ופלפל חריף. 46 ש"ח. מנה טעימה מאד ומפתיעה. היא הצילה את הלחם הנ"ל משיממונו. קרם חלק וטעים. בהחלט שווה. אנחנו לקחנו את המנה הפשוטה. יש גם פאבות שמוגשות עם בשר טלה, פרגיות או עם אוקטופוס (יענו תמנון). (יחכה לביקור הבא שלי...).
דולמדס - עלי גפן עם יוגורט. 46 ש"ח. נדמה לי שהיו 5 או 6 עלים מגולגלים. אני חושב שזה מתומחר גבוה. מדובר אמנם בעלי גפן טובים לסוגם במילוי אורז, אבל עלי גפן צמחוניים זו מנה משעממת בעיניי תמיד, וכך גם כאן. לטעמי זו מנה שווה רק כשיש בה בשר טחון יחד עם האורז (כבש או בקר). בכל אופן חובבי הז'אנר אהבו את המנה אז מי אני שאתווכח.
קרימידי טלה - קלזונה יוונית מבצק פילו במילוי טלה על צנוברים, עשבי תיבול וסירופ ענבים. (52 ש"ח). בעיניי תמחור מעט גבוה. אבל זו מנה טעימה מאד. מה יכול להיות רע. בצק דקיק מטוגן ופריך. מילוי בשר טלה טעים וטוב שמתובל מעולה. אני הייתי מוריד את המילה קלזונה מהתפריט. המנה האיטלקית עשויה מבצק פיצה דק שנאפה כשהוא סגור (פיצה ממולאת). מי שיודע מה זה קלזונה איטלקית עלול להתאכזב מדקיקות הבצק או מגודל המנה, ביחס לקלזונה המקורית.
וחוץ מזה יש לומר ולכתוב קלצונה וזו עוד סיבה להוריד את המילה מהתפריט...
מאפה 12 האלים - פילו מטוגן במילוי גבינת פטה עם דבש, פרג, שומשום לבן ושחור (48 ש"ח). מנה שנראית מוזרה. גבינת פטה מלוחה עם דבש? אלה מרכיבים שלא אמורים לעבוד יחד. ואף על פי כן - התוצאה הסופית שלה מפתיעה ומצוינת. המתיקות של הדבש משתלבת מעולה עם הבצק הדק, הפריך והחם ועם מילוי הגבינה הטעים. מנה טעימה וכיפית.
גאוורוס - בייבי אנשובי מטוגנים עם מלח, אורגנו ולימון. (48 ש"ח). כמה פשוט ככה טעים. מנת חטיף מעולה שקשה להפסיק לאכול ממנה. הדגיגים היו פריכים ונהדרים והמליחות שלהם הייתה מושלמת. לא לוותר על סחיטת לימון לפני האכילה. אם יתחילו להגיש מגש כזה בבתי קולנוע במקום פופקורן אני בא כל שבוע לסרט.
ואלה כמה מהעיקריות שהוזמנו:
פסטיצ'יו - מאפה פסטה עם בשר, בשמל וגבינת פטה. (68 ש"ח). אוכל מנחם במיטבו. פשוט. טעים. עשוי טוב. מנה מהבילה, נדיבה ומשביעה. אוכל ביתי במיטבו.
מוסקה - תפו"א, חצילים, זוקיני, בשר עגל ורוטב בשמל. (68 ש"ח). אותן הערות מהפסטיצ'יו נכונות גם למוסקה. יש אבל אחד - המוסקה אפילו יותר טעימה מהפסטיצ'יו... שוב - מנה ביתית שכל עקרת או עקר בית יודעים להכין, אבל כאן עושים את זה טוב במיוחד.
תבשיל קלמרי ואורז שחור עם לימון ועשבי תיבול. (64 ש"ח). זו המנה שהזמתי באותה ארוחת צהריים לא מזמן ומצאתי שהיא בינונית. מישהו בשולחן השני שלנו הזמין אותה וגם לא ממש נהנה. אולי המנה היחידה שנשארו ממנה שאריות על הצלחת. זו לא מנה רעה. היא בסדר. הקלמרי טובים למדי. האורז מבושל כמו שצריך. הבעיה בעיניי היא התיבול שאינו מספיק טוב, שבולטת בו חמצמצות מהצד הפחות נעים שלה (לא חמצמצות מרעננת).
סובלקי קבב עגל - מוגש עם פיתה יוונית, עגבניות בגריל, בצל סגול, אורגנו ופטרוזיליה, רוטב עגבניות, ציזיקי וטחינה.
(62 ש"ח). מנה טובה מאד. מנה סטנדרטית ומוכרת של אוכל רחוב יווני שמבוצעת כאן בדיוק כמו שצריך. אחיין שלי אכל בהנאה רבה.
סובלקי פרגיות - מוגש כמו סובלקי העגל, באותה הגשה ועם אותם מרכיבים. עולה 58 ש"ח. זו מנה שאחייני השני הזמין ושלא במפתיע נהנה ממנה מאד. מנה לא מסובכת, טעימה ונדיבה. בדיוק מה שצריך מתבגר בן 17...
גירוס עגל וכבש - מוגש באותו אופן של הסובלקי שתוארו לעיל. עולה 64 ש"ח. מגיעה פיתה חמה פתוחה ועליה תלולית גבוהה ומכובדת מאד של נתחי העגל והכבש, כשבצד יש את מטבלים ועגבניה בגריל. מנה משובחת וטעימה. זו המנה העיקרית שאני בין השאר טרפתי. מאד נהניתי. בשר איכותי שתובל כהלכה, והצליח לשמור על עסיסיות. הבשר במנה כזו עלול להיות שומני מדי, אבל כאן הוא היה שומני בדיוק במידה הנדרשת. מנה משביעת רצון עד מאד.
קינוחים:
חלק מהנוכחים ויתרו על קינוחים וקפצו לדלת ליד - ל- Gelateria כדי להזמין שם גלידות. בהחלט הגיוני לסיים שם את הארוחה בגרקו. יש שם מבחר מטורף של מאפים, מתוקים וגלידות, וכל חובב מתוק ימצא שם משהו לטעמו.
מיעוטנו שכן נשאר לקינוח הזמין 2 קינוחים מקומיים:
לוקומדס - כדורי בצק מטוגנים בדבש וקינמון. (38 ש"ח). מעין סופגניות יווניות קטנות. מי שהזמין מאד אהב.
קיימאקי - גלידת יוגורט עיזים עם סירופ פטל ושקדים קלויים. (38 ש"ח). זו המנה שאני הזמנתי. מנה ענקית. מחייבת השתתפות של לפחות סועד נוסף, למרות שמדובר בגלידת יוגורט קלילה ונימוחה. אני לבד לא הייתי מסיים את כולה, אחרי כל האוכל שאכלתי. זו בעיניי הפתעת הארוחה. מנה מעולה. קינוח נהדר. גלידה חמצמצה במרקם חלק ומושלם, שפירות היער והשקדים מוסיפים לה עוקץ ועניין. מי שבגרקו חייב לסיים איתה את הארוחה. לפני זמן מה טעמתי את גלידת היוגורט של גלידריית בוזה החדשה בתל אביב. היא הייתה טובה מאד. זו של גרקו עולה עליה.
זהו זו הארוחה. היא לוותה בקנקני אוזו טוב שאוהבי האוזו שבינינו נהנו ממנו. המחיר הממוצע של סועד היה כ-130 ש"ח לאדם. ממש לא נורא. אפילו נמוך ביחס לסטנדרט התל אביבי, ואכלנו המון...
השורה התחתונה. מסעדה טובה מאד. כמצופה ממסעדה יוונית זה מקום שמח, עם אווירה טובה, משוחררת וכיפית. המוזיקה הקולנית היא לא לכולם, אבל אחרי כוסית אוזו או שתיים, גם אנשים כבדים יתחילו ליהנות. סידור השולחנות בפנים הוא מעט צפוף, כמו בלא מעט מסעדות תל אביביות, אבל כאן זה דווקא מסתדר היטב עם האווירה ועם רוח המסעדה. אנחנו הרי ביוון...
השירות בסה"כ טוב, יעיל וחביב. הם בהחלט עמדו בהצלחה במלאכת השירות הלא פשוטה של 15 איש. (בדיעבד הם שכחו מנה אחת שלא חויבנו עליה).
בקיצור - ככל הנראה אחד המקומות הטובים והכיפיים במחוזותינו לחגיגה משפחתית או לסתם ארוחת צהריים או ערב משוחררת וטעימה.
היא יושבת באיזורי ח"ן בתל אביב לא רחוק מהקאנטרי קלאב. צמוד אליה פועלות מסעדת ביסטרו גרינברג והגלידרייה/קונדיטוריה המשובחת - ג'לטרייה. שלושתם פועלים תחת אותם בעלים: המסעדן צביקי עשת, שבעבר היה הבעלים של רשת נובה ג'ויה. הוא הביא איתו את השף אליאב גולדנברג משם. בימים אלה צפוי להיפתח מקום חדש שלהם באותו מתחם בשם פיצה 25.
בגרקו הייתי עד עכשיו פעם אחת. בארוחת צהריים "על הדרך" לפני כחודשיים, ואני חייב לומר שלא נפלתי אז. הזמנתי למנה ראשונה אז את הקרימידי טלה - מעין קלזונה יווני מבצק עלים או פילו במילוי בשר טלה. היה טעים וחביב. למנה עיקרית הזמנתי תבשיל קלמרי ואורז שחור שהיה בינוני. בקיצור בביקור הראשון שלי לא נפלתי. היה נחמד ולא יותר.
גיסתי חיפשה מסעדה תל אביבית לצהרי ראש השנה למטרת חגיגת יומולדת 89 לאביה. האיש חי טוב ואוהב לאכול טוב. נתתי כמה וכמה אופציות למסעדות תל אביביות, שיוכלו להכיל 15 סועדים, בהתרעה של כשבוע ושפתוחות בחג. הפור נפל על גרקו...
על פי הסיכום מראש, הם ארגנו לנו 2 שולחנות נפרדים, היות ובתוך המסעדה לא ניתן לערוך שולחן אחד כל כך ארוך.
המסעדה היא מסעדה יוונית על כל מה שזה אומר: עיצוב פשוט עם הרבה לבן וכחול (צבעי הדגל היווני), אוכל יווני מגוון ושמח, עם לא מעט אופציות מהים, וכמובן אווירה יוונית שמחה וצוהלת, עם מוזיקה יוונית חזקה למדי ברקע. בערב האווירה השמחה מקבלת כמובן אפקט עוד יותר בולט. אה וכמובן שיש הרבה מאד אוזו...
התפריט מתחלק לקטגוריות שונות: קר/קטן, קר/גדול, חם/קטן, חם/גדול. בנוסף יש קטגוריה נפרדת לפאבה שזה מעין ממרח/קרם שעשוי מאפונה - התחליף היווני של החומוס. עוד קטגוריה נפרדת היא של הסובלקי או הגירוס (השווארמה היוונית). העלויות נעות מכ- 30 ש"ח למנות הקטנות עד 80 ומשהו ש"ח למנות גדולות. יש 2 מנות של דגים שחוצות את 130 השקלים.
הזמנו כל מיני מנות. ראשונות למרכז השולחן, עיקריות לכל אחד. גם קנקני אוזו נכחו באירוע.
 |
| למישהו חסר קצת אוזו?? |
הנה חלק מהמנות הראשונות שחלקנו:
כיכר לחם יווני עם שמן זית (22 ש"ח). לחם די בינוני.
פאבה - קרם אפונה צהובה עם בצל סגול, שמן זית, זיתים ופלפל חריף. 46 ש"ח. מנה טעימה מאד ומפתיעה. היא הצילה את הלחם הנ"ל משיממונו. קרם חלק וטעים. בהחלט שווה. אנחנו לקחנו את המנה הפשוטה. יש גם פאבות שמוגשות עם בשר טלה, פרגיות או עם אוקטופוס (יענו תמנון). (יחכה לביקור הבא שלי...).
דולמדס - עלי גפן עם יוגורט. 46 ש"ח. נדמה לי שהיו 5 או 6 עלים מגולגלים. אני חושב שזה מתומחר גבוה. מדובר אמנם בעלי גפן טובים לסוגם במילוי אורז, אבל עלי גפן צמחוניים זו מנה משעממת בעיניי תמיד, וכך גם כאן. לטעמי זו מנה שווה רק כשיש בה בשר טחון יחד עם האורז (כבש או בקר). בכל אופן חובבי הז'אנר אהבו את המנה אז מי אני שאתווכח.
קרימידי טלה - קלזונה יוונית מבצק פילו במילוי טלה על צנוברים, עשבי תיבול וסירופ ענבים. (52 ש"ח). בעיניי תמחור מעט גבוה. אבל זו מנה טעימה מאד. מה יכול להיות רע. בצק דקיק מטוגן ופריך. מילוי בשר טלה טעים וטוב שמתובל מעולה. אני הייתי מוריד את המילה קלזונה מהתפריט. המנה האיטלקית עשויה מבצק פיצה דק שנאפה כשהוא סגור (פיצה ממולאת). מי שיודע מה זה קלזונה איטלקית עלול להתאכזב מדקיקות הבצק או מגודל המנה, ביחס לקלזונה המקורית.
וחוץ מזה יש לומר ולכתוב קלצונה וזו עוד סיבה להוריד את המילה מהתפריט...
מאפה 12 האלים - פילו מטוגן במילוי גבינת פטה עם דבש, פרג, שומשום לבן ושחור (48 ש"ח). מנה שנראית מוזרה. גבינת פטה מלוחה עם דבש? אלה מרכיבים שלא אמורים לעבוד יחד. ואף על פי כן - התוצאה הסופית שלה מפתיעה ומצוינת. המתיקות של הדבש משתלבת מעולה עם הבצק הדק, הפריך והחם ועם מילוי הגבינה הטעים. מנה טעימה וכיפית.
 |
| לא להתבלבל זה לא סלמון... |
ואלה כמה מהעיקריות שהוזמנו:
פסטיצ'יו - מאפה פסטה עם בשר, בשמל וגבינת פטה. (68 ש"ח). אוכל מנחם במיטבו. פשוט. טעים. עשוי טוב. מנה מהבילה, נדיבה ומשביעה. אוכל ביתי במיטבו.
מוסקה - תפו"א, חצילים, זוקיני, בשר עגל ורוטב בשמל. (68 ש"ח). אותן הערות מהפסטיצ'יו נכונות גם למוסקה. יש אבל אחד - המוסקה אפילו יותר טעימה מהפסטיצ'יו... שוב - מנה ביתית שכל עקרת או עקר בית יודעים להכין, אבל כאן עושים את זה טוב במיוחד.
תבשיל קלמרי ואורז שחור עם לימון ועשבי תיבול. (64 ש"ח). זו המנה שהזמתי באותה ארוחת צהריים לא מזמן ומצאתי שהיא בינונית. מישהו בשולחן השני שלנו הזמין אותה וגם לא ממש נהנה. אולי המנה היחידה שנשארו ממנה שאריות על הצלחת. זו לא מנה רעה. היא בסדר. הקלמרי טובים למדי. האורז מבושל כמו שצריך. הבעיה בעיניי היא התיבול שאינו מספיק טוב, שבולטת בו חמצמצות מהצד הפחות נעים שלה (לא חמצמצות מרעננת).
סובלקי קבב עגל - מוגש עם פיתה יוונית, עגבניות בגריל, בצל סגול, אורגנו ופטרוזיליה, רוטב עגבניות, ציזיקי וטחינה.
(62 ש"ח). מנה טובה מאד. מנה סטנדרטית ומוכרת של אוכל רחוב יווני שמבוצעת כאן בדיוק כמו שצריך. אחיין שלי אכל בהנאה רבה.
סובלקי פרגיות - מוגש כמו סובלקי העגל, באותה הגשה ועם אותם מרכיבים. עולה 58 ש"ח. זו מנה שאחייני השני הזמין ושלא במפתיע נהנה ממנה מאד. מנה לא מסובכת, טעימה ונדיבה. בדיוק מה שצריך מתבגר בן 17...
גירוס עגל וכבש - מוגש באותו אופן של הסובלקי שתוארו לעיל. עולה 64 ש"ח. מגיעה פיתה חמה פתוחה ועליה תלולית גבוהה ומכובדת מאד של נתחי העגל והכבש, כשבצד יש את מטבלים ועגבניה בגריל. מנה משובחת וטעימה. זו המנה העיקרית שאני בין השאר טרפתי. מאד נהניתי. בשר איכותי שתובל כהלכה, והצליח לשמור על עסיסיות. הבשר במנה כזו עלול להיות שומני מדי, אבל כאן הוא היה שומני בדיוק במידה הנדרשת. מנה משביעת רצון עד מאד.
קינוחים:
חלק מהנוכחים ויתרו על קינוחים וקפצו לדלת ליד - ל- Gelateria כדי להזמין שם גלידות. בהחלט הגיוני לסיים שם את הארוחה בגרקו. יש שם מבחר מטורף של מאפים, מתוקים וגלידות, וכל חובב מתוק ימצא שם משהו לטעמו.
מיעוטנו שכן נשאר לקינוח הזמין 2 קינוחים מקומיים:
לוקומדס - כדורי בצק מטוגנים בדבש וקינמון. (38 ש"ח). מעין סופגניות יווניות קטנות. מי שהזמין מאד אהב.
קיימאקי - גלידת יוגורט עיזים עם סירופ פטל ושקדים קלויים. (38 ש"ח). זו המנה שאני הזמנתי. מנה ענקית. מחייבת השתתפות של לפחות סועד נוסף, למרות שמדובר בגלידת יוגורט קלילה ונימוחה. אני לבד לא הייתי מסיים את כולה, אחרי כל האוכל שאכלתי. זו בעיניי הפתעת הארוחה. מנה מעולה. קינוח נהדר. גלידה חמצמצה במרקם חלק ומושלם, שפירות היער והשקדים מוסיפים לה עוקץ ועניין. מי שבגרקו חייב לסיים איתה את הארוחה. לפני זמן מה טעמתי את גלידת היוגורט של גלידריית בוזה החדשה בתל אביב. היא הייתה טובה מאד. זו של גרקו עולה עליה.
זהו זו הארוחה. היא לוותה בקנקני אוזו טוב שאוהבי האוזו שבינינו נהנו ממנו. המחיר הממוצע של סועד היה כ-130 ש"ח לאדם. ממש לא נורא. אפילו נמוך ביחס לסטנדרט התל אביבי, ואכלנו המון...
השורה התחתונה. מסעדה טובה מאד. כמצופה ממסעדה יוונית זה מקום שמח, עם אווירה טובה, משוחררת וכיפית. המוזיקה הקולנית היא לא לכולם, אבל אחרי כוסית אוזו או שתיים, גם אנשים כבדים יתחילו ליהנות. סידור השולחנות בפנים הוא מעט צפוף, כמו בלא מעט מסעדות תל אביביות, אבל כאן זה דווקא מסתדר היטב עם האווירה ועם רוח המסעדה. אנחנו הרי ביוון...
השירות בסה"כ טוב, יעיל וחביב. הם בהחלט עמדו בהצלחה במלאכת השירות הלא פשוטה של 15 איש. (בדיעבד הם שכחו מנה אחת שלא חויבנו עליה).
בקיצור - ככל הנראה אחד המקומות הטובים והכיפיים במחוזותינו לחגיגה משפחתית או לסתם ארוחת צהריים או ערב משוחררת וטעימה.
 |
| שתהיה שנה דבש... |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה