דיינינגס במלון נורמן - הסושי הכי יקר במזה"ת

דיינינגס Dinings היא מסעדת סושי שנפתחה בסוף 2014 במלון הבוטיק הסופר פלצני דה נורמן ברחוב נחמני בתל אביב. המסעדה יושבת בקומה השלישית של המלון (קומת הגג). המסעדה היא מותג סושי לונדוני מאד נחשב שעשה עלייה. המקבילה הלונדונית נחשבת לאחד מ- 5 הסושים הטובים בלונדון.

כיאה לייבוא לונדוני יוקרתי וממותג ולמיתוג הפלצני למדי של כל המלון, המחירים בדיינינגס יקרים מאד. יש יאמרו אפילו מטורפים. במדור האוכל של מאקו הכותב העלום כתב שזה הסושי הכי טוב שהיה בארץ by far ושהוא שווה כל שקל. הוא ציין שאחרי דיינינגס סושי בארץ כבר לא יהיה אותו דבר. כלומר לדעתו זה הדבר האמיתי... מבקרים אחרים שיבחו את הרמה אבל כתבו שהמחירים ממש לא מוצדקים. אבי אפרתי מואללה למשל היה רחוק מלהיסחף בהתרגשות של המבקר ממאקו.

ניצלתי את חול המועד וקבעתי עם ידידי סלווה חובב הסושי לבדוק את המקום על בשרי. יום ג' שעה 14:00. נכנסנו ללובי המלון המרשים. עלינו במעלית לקומה 3. מצד אחד יש עלייה לבריכה ומצד שני הכניסה למסעדה. המסעדה לא גדולה. יש חלל צר למדי שכולל בר מעוצב ומספר שולחנות. חלק מהשולחנות משקיף על מטבחון פתוח קטן. יש מרפסת גג גדולה למדי ומרשימה למדי. העיצוב של המסעדה די פשוט. אפילו מאכזב במקצת ביחס לשאר המלון. כשנכנסנו, המסעדה שנפתחה לצהריים לפני כמה שבועות, הייתה ריקה לגמרי.

כמה יקר כאן? הנה כמה דוגמאות מהתפריט:
מנה קטנה של אדממה ב 28 ₪. טר-טר צ'יפס: יחידה אחת בגודל ביס של מעין תפוצ'יפס בתוצרת עצמית עם פרי ים כלשהו (למשל סקאלופ, לובסטר, טונה אדומה), בין 22 ל 25 ₪ ליחידה. ביס שעולה 25 ₪. סשימי אינטיאס בגודל 4 כפות ב 75 ₪. קרפצ'יו לברק ב 94 ₪. מנת צלע טלה ב 155 ₪. מחיר יחידת סושי או סשימי עם דג נע בין 24 ל 29 ₪ ליחידה אחת.
יש יחידות סושי מיוחדות למשל עם לובסטר שעולה 45 ₪. יחידת סושי עם אנטריקוט מיושן 40 יום ופואה גרא עולה 39 ₪ ליחידה. יש כמה אפשרויות לסושי רולים. 6 יחידות של אינסיידאאוט רול. למשל ספייסי טונה ב 73 ₪. ספייסי סלמון ב 72 ₪. אלה הפשוטים. המיוחדים יותר מרקיעים למחירים מטורפים: צלופח נהרות ופואה גרא ב 135 ₪. ל 6 יחידות רולים! סרטן רך שריון וקינג קראב ב 118 ₪. לובסטר טמפורה ב 140 ₪. 

בצהריים יש אפשרויות להזמין צלחת סושי או סשימי. 10 יחידות סושי או 12 יחידות סשימי ב 195 ₪ לארוחה כזו. זה כולל מרק מיסו וסלט. זה fucking יקר. אפילו עסקיות צהריים במול ים ובכתית יותר זולות. הקינוחים הם סביב ה 50 ₪. נשמע סביר, אבל אם הקינוח שאנחנו הזמנו מעיד על הכלל, המחיר מטורף אף הוא ביחס לגודל המנה.

התפריט משלב אוכל יפני בטכניקות יפניות ומערביות (בישול בואקום למשל) ועם חומרי גלם מערביים. מנות הדג הנא כאן הן לא רק סשימי יפני. יש כאן למשל מנות סביצ'ה מקסיקו סטייל או מנות קרפצ'יו איטליה סטייל. הכל בשילוב עם חומרי גלם וטעמים יפניים. יש שימוש בחומרי הגלם היוקרתיים והיקרים ביותר: לובסטרים, סרטנים רכי שריון, פואה גרא, פטריות כמהין, רוטב יוזו ועוד. ברור שמכוונים כאן לקהל יעד עתיר ממון וחובב יוקרה. תיירים, מקומיים מהעשירון העליון או סתם פלצנים שרוצים להרשים את בנות זוגם או את שותפיהם העסקיים.

אחרי שהעפנו מבט על התפריט היה ברור לנו שאנחנו מוותרים על אופציית הצלחת צהריים ב 195 ₪ ושנלך על מנות טעימה שונות בתקווה שנשבע מהן. ידענו שהעסק יסתכם בכ- 300 ₪ צפונה לכל אחד. בלי שתייה. יקר בטירוף כבר אמרתי. השאלה אם שווה את הכסף...

וזה מה שאכלנו:

טרטר קינג קראב: אותו תפוצ'יפס home made עליו הונחה תלולית קטנה של בשר סרטנים מתובל ביוזו וחלפניו. 23 ₪ עלות יחידה. ההגשה יפה ואסתטית. הביס עצמו היה מאכזב. הטעם העדין והמתקתק מעט של הסרטן לא הורגש מספיק. ביחס לגודל המזערי של המנה וכמות חומר הגלם המחיר מטורף. וצר לי מראש שהתואר מטורף חוזר ונשנה כאן.

קרפצ'יו לברק: צלחת מאורכת עם נתחי לברק דקים מתובלים בסלסת כמהין וג'לי פונזו. עלותה 94 ₪. שוב יקר מאד מאד ביחס לכמות חומר הגלם ולגודל המנה. לפחות זו מנה טעימה מאד. שילוב טעמים ומרקמים מוצלח. מנה שמצולחתת יפה מאד. עדיין לא שווה את הכסף.

סביצ'ה סקאלופ, יוזו וקוויאר: הזמנו יחידה אחת לכל אחד. מדובר בצלוחית קטנה עם 2 סלייסים של סקאלופס דקים למדי מעוטרים במעט ביצי דגים. 28 ₪ עלות יחידה. מנה טובה מאד. סקאלופ נא ותיבול של יוזו לא יכול להיות רע. הסקאלופ כאן הוא באיכות מעולה. ביס טעים מאד. ושוב ביחס לגודל, המחיר לא מוצדק.

חלפיניו לובסטר: בשר לובסטר מוגש בחלק מהשריון שלו. מתובל במיונז חלפיניו. גם כאן כל אחד הזמין יחידה אחת. 45 ₪ עלות היחידה. זו בעינינו הייתה מנה מאכזבת. לובסטר תפל למדי. תיבול לא מספיק מודגש. סתם.

הבא בתור: צלופח נהרות בסגנון אוזאקו: נתח קטן של צלופח מעושן קלות שהונח על מצע אורז סושי דחוס. עם מלפפון כבוש וויניגרט טוסאזו. עלות יחידה 33 ₪. זו דווקא מנת סושי מעולה. גם מקורית וגם טעימה ביותר. בהרבה מסעדות יפניות הצלופח נוטה להיות מאד מלוח. זו הייתה מנת הצלופח הכי עדינה שלי יצא לטעום. אלה גם היו 2 הביסים שלי הכי טעימים בארוחה כולה.

סושי אנטריקוט מיושן 40 יום וצרוב עם סלסת כמהין וג'לי פונזו. ההגשה דומה למנת הצלופח. העלות 39 ₪. האיכות טובה מאד. ביס טעים מאד. בשר רך ומתובל נהדר. התמחור כמובן יקר מדי ביחס לגודל.

אלה היו כולן מנות קטנות. הזמנו עוד מנת סושי קצת יותר גדולה:

6 יחידות של רול ספייסי סלמון. מתובל במיסו וטמפורה עירית. הגשה יפה מאד עם עיטור של רטבי צ'ילי שונים על הצלחת. 72 ₪ העלות. רולים עשויים כמו שצריך. מהודקים יפה וטעימים. ברור שחומרי הגלם מעולים. הזמנו בכוונה מנה די סנדרטית. אי אפשר להגיד שזו מנת סושי מדהימה, מיוחדת או יוצאת דופן ביחס למסעדות יפניות טובות אחרות כאן. (ואני לא מדבר על סושיות הג'אנק פוד כמו הסושיה, ג'פניקה או אושי אושי). מנה טובה במחיר מוגזם.

אחרי הנ"ל נשארנו רעבים. 

החלטנו לוותר על קומבינציית רולים נוספת והזמנו מנה בשרית לא שגרתית למסעדה יפנית: 

צלע טלה מפורקת שבושלה בואקום ונצרבה על הגריל עם תיבול של רוטב מנטה מיסו קוריאני ועגבניות לחות. עלות המנה 155 ₪. מחיר סופר מטורף ביחס לגודל המנה ולכמות הבשר. זו נחשבת מנה עיקרית אבל אין בה תוספת. אפילו לא אורז. אין מצב לצאת שבע ממנה כזו. הבשר היה טוב. רך ונימוח למדי. הרוטב היה טעים אבל שום דבר שקרוב ל- wow factor. בקיצור עדיף היה להזמין 2 שישיות רולים נוספות בערך באותה העלות. אז אולי בזכות הקצת אורז גם היינו יוצאים שבעים מהארוחה.

אגב לפני שהגיעה מנת הטלה, קיבלנו כצ'ופר מהמלצרית החביבה מנת טרטר צ'יפס נוספת. הפעם עם טונה אדומה במיסו מתובל. צ'ופר בשווי 25 ₪ לכל אחד. נחמד. זה ביס יותר מוצלח מטרטר הסרטנים שהזמנו.

כמובן שנותר מקום לקינוח. סלווה משוגע על קרם ברולה ולכן הזמנו את מנת הברולה תה ירוק שמוגשת לצד גלידת גרנד מרנייה. העלות היא 48 ₪. נשמע סביר. ביחס לכמות הקרם שהייתה בערך 4 כפיות זה מחיר מטורף. הקרם עצמו היה קרם וניל ירקרק בגלל השימוש בתה ירוק. הוא הוגש בכוס תה קטנה. החלק של הברולה המקורמל הונח כאן בצד כפלטת קרמל דקה שהיה צריך להניח על הכוס ולפצח פנימה. ההגשה היא החלק החיובי במנה. הגשה יפה מאד, מקורית ואסתטית. הטעם? ככה ככה. התה הירוק המריר כדרכו משתלט על העניינים. המרקם של הקרם היה חלק ומצוין. גלידת הגרנד מרנייה הייתה מוצלחת. בסה"כ מנה מקורית ונחמדה אבל קטנטנה. במחיר הזה הייתה צריכה להיות כמות כפולה.

זהו. ביקשנו חשבון שיצא בערך 350 ₪ לאדם. בלי שתייה! טעמנו לא מעט מנות אבל הן הכילו מעט מדי אוכל ולכן יצאנו לא מספיק שבעים. בכזה מחיר אני מצפה לכל הפחות לצאת שבע מאד ממסעדה. כנראה שכאן, כדי לצאת שבע צריך להוציא 420 או 450 ₪ לאדם וזה פשוט יותר מדי ביחס לכל מסעדה, ודאי ביחס לסושי, טוב ואיכותי ככל שיהיה. (שוב בלי שתייה). אני יכול לקבל מחירים גבוהים מאד במסעדות, כשיש שימוש בחומרי גלם משובחים, בישול בטכניקות מיוחדות והשקעה בעיצוב המנות. את כל אלה דווקא יש בדיינינגס, אבל הכל מתומחר כאן ב over pricing מוגזם. לא עניין של 10-15% אלא של 30-40% !!. מטורף כבר אמרתי. יש מנות בודדות שטעמנו שמתקרבות בזכות איכותן וייחודן לתת value for money.

אם היינו זוכים לחוויה קולינרית ייחודית עם טעמים יוצאי דופן שלא טעמנו בארץ, הייתי מוכן לקבל את המחירים האלה, אבל זה לא מה שקרה. היה אוכל טעים, איכותי ומוקפד, אבל שום דבר יוצא מגדר הרגיל או מדהים.

שורה תחתונה. הסושי הכי יקר בארץ by far. כנראה שזו המסעדה הכי יקרה בארץ בכלל, בחישוב עלות לגודל מנה או לכמות חומר הגלם. לגבי האיכות: זה בטח לא הסושי הכי טוב בארץ. גם אם התמחור היה נמוך יותר, הייתי דבק בדעה זו. ב Tyo הלא רחוקה ברח' מונטיפיורי יש טעמים יותר מוצלחים בעלות יותר נמוכה, שימוש בחומרי גלם ומקוריות שלא נופלים מדיינינגס ואף עולים עליה. ביקימונו הותיקה והמוקפדת תזכו לתמורה יותר טובה לכסף. גם בMoon וב- אקיקו סושי אפשר לאכול הרבה יותר בהרבה פחות כסף. 

בקיצור ברמת המחירים הנוכחית רצוי לוותר.