יום ראשון, 3 ביולי 2022

AB CD - ארבעה ביקורים בחודשיים באייבי על הבר

אייבי מבית היוצר של האחים דוקטור (האחים, דוק) היא אחת המסעדות האהובות עליי בעיר. ישבתי בה הרבה פעמים מאז פתיחתה אי שם בנובמבר 2018. למה היא אהובה עליי? כי היא מגישה מנות דגים טעימות, לא סטנדרטיות וסופר איכותיות. לא זוכר שאכלתי בה מנה שלא ערבה לחיכי או שנתקלתי שם בחומר גלם לא טרי ולא איכותי. כי החבר'ה שם מקצועיים, מביני עניין וחביבים ביותר. כי התמחור, למרות שהוא כמובן התייקר ביחס לשנים עברו, עדיין שפוי יחסית, גם של האוכל וגם של האלכוהול. כי המטבח והאלכוהול/יינות הם מקומיים, עכשוויים ומעניינים. כי נעים ונחמד לשבת בה על הבר. כי יש בה תנור עצים של אש גלויה שכל מה שעושים איתו ייצא כנראה טעים יותר (לפחות לחך שלי). המנות באייבי משתנות בחלקן תדיר, לפי היצע חומרי הגלם, העונתיות והשגעונות של צוות המטבח. זה בעיניי אחד הדברים הכיפיים במסעדה בכלל - שהיא תמיד משתנה ומתחדשת. משעממים אותי מקומות שמציעים את אותו תפריט כבר שנים. באייבי (וגם בדוק) תמיד דינאמי ואף פעם לא משעמם. אייבי היא מסעדה עם אג'נדה (גם פוליטית - למה לא?). 


בחודשיים האחרונים יצא לי לשוב אליה לא פחות מ-4 פעמים. פעמיים בשישי צהריים אקראיים כשעברתי במקרה והיא הייתה פתוחה (בינתיים היא שבה לא לפעול בימי שישי צהריים) ופעמיים בערב אחרי העבודה. אני לא הולך להרחיב יותר מדי. בכל הארוחות הללו ישבתי על הבר בפנים כי למרות החום מגריל האש הגלויה, זה עדיין נעים יותר מלשבת בחוץ בתל אביב גם עם מזגנים ניידים חיצוניים למיניהם. בכל הארוחות לגמתי איזשהו קוקטייל או שניים או כוס יין ישראלי מעניין (ההיצע שלהם לא עצום אבל תמיד מעניין וייחודי). מי שמנהלת את המטבח בשנה האחרונה מטעמו של אסף דוקטור - השפית בפועל - היא אבישג לוי (בת 26), זוכת עונה 4 של משחקי השף (זוכה ראויה לדעתי). להבנתי היא מקבלת מנדט מהדוקטור והיא עוזרת ביצירת המנות מעבר לניהול המטבח. בכל הארוחות האלה אסף דוקטור לא נכח בסביבה. באבן גבירול יש לו שתי מסעדות לנהל - האחים מול דוק, ולכן אני מניח שאת רוב זמנו הוא מבלה בהן. לנוכח רמת המנות ואיכות הביצועים הוא יכול להיות רגוע. המטבח מתפקד מצוין. 

סשימי אינטיאס, ויניגרט עלי גפן ואבן יוגורט, סלסה שקד ירוק. 69 ש"ח. זה נשמע טעים ורענן וזה אכן כך. דג טרי מעולה לצד ויניגרט וסלסות מעניינות ולא שגרתיות. קרודו מזרח תיכוני לתפארת. עם המנות קיבלתי גם מעט לחם מחמצת על חשבון הבית לניגוב הרטבים.




מנת השוס. של כל 4 הארוחות. תכלס היא לבדה ראויה לפוסט.
חניתן שלם מקומח ומטוגן ברוטב טבסקו ביתי. 159 ש"ח לדג מפלצתי גם בגודל וגם בצורה. חיסלתי את הדרקון. מנת דג מטוגן מושלמת. לא קל לטגן דג שלם ברמה כזו. גם שלא יהיה עם עודפי שמן טיגון, גם שיהיה עם מעטה קריספי ומתפצח במיוחד (זה לא עור - זה שריון) וגם שישמור על בשר עסיסי במיוחד ומלט טעם. אכלתי כבר חניתן או דגי חרב דומים פה ושם. זה היה הטוב מכולם. אין דרך יפה לאכול את המפלצת הזו. להתעלם מהחום ולפרק עם הידיים. ועכשיו לרוטב. טבסקו ביתי. רוטב סמיך מתקתק-חרפרף-מעושן קמעה ופשוט מענג. רוטב מתחנף אבל בקטע הכי טוב (כמו נגיד ההוא של חלונות ניו יורק בהדסון - רק בהתאמה לדגים מטוגנים). אמרתי לברמנית שהאחים צריכים לבקבק ולשווק במכולת. אפילו העלים הירוקים הטריים נשארו בדרך פלא טריים, רעננים ומלאי טעם ולא רפסו מהחום של הרוטב והדג. מנה wow מכל הבחינות.



מפלצת ים או לא? צאצא של דרקון פרה-היסטורי או של חאליסי אם הדרקונים..


To Slay a Dragon Successfully




קינוח. קרם תירס עם קצפת רכה, סירופ היביסקוס ומי זהר, שקדים שבורים (למען האמת הספקתי לשכוח מה היה הקרם. הצקה קטנה במסנג'ר שלהם זכתה לתשובה זריזה). לא זוכר כמה עלה. מניח שבאזור 45 ש"ח. מאד הגיוני להכין מהתירסים המתוקים שמסתובבים בשווקינו קינוחים. בדוק הכינו בזמנו (אולי גם כעת) קינוח של גלידת תירס גילי, טוויל בוטנים ופפריקה חריפה שהיה נהדר. גם הקינוח הזה היה אחלה קינוח. קצת יותר פשוט ופחות מתוחכם (כי דוק היא בכל זאת האחות היותר מתוחכמת ומתחכמת). קינוח מתוק במידה, תירסי כהלכה, קרמי, שובר שגרה. מצוין.



כבר בחלוף שבוע. שוב שישי צהריים (כאמור מי שבונה על שישי צהריים - כרגע הם שוב פותחים בשישי רק משש בערב). הפעם הגעתי לנשנושים קלים יחסית. 


היין ששמו ענבי זעם. יקב פילוקליה מבית לחם. 



ביצי אינטיאס מעושנות, פאקוס, חמאה ולחם קלוי. 48 ש"ח. ככה אני רוצה מנת לחם. עם מרכיב דגי מפוצץ בטעם כמו ביצי אינטיאס (טרי ונהדר) פרוסות דק, פאקוס טרי פרוס דק, שכבת חמאה שנספגת היטב על פרוסה חמה של לחם קלוי. תענוג. פשוט מצד אחד אבל מתוחכם מצד שני ועם שילוב טעמים מעולה. הפאקוס פריך ועדין, ביצי האינטיאס מלוחות ועזות טעם. אחלה.




שיפוד תמנון, תפוח אדמה, ריג'לה וזיתים על פחם, ויניגרט עגבניות שרי. 86 ש"ח. תמנון עשוי לתפארת. רך ומתמסר וצרוב היטב מבחוץ. אני מת על תמנונים אבל בהמון מסעדות (כולל איכותיות ונחשבות מאד - בקרוב ביקורת על אחת מהן) נופלים בעניין הלא תמיד פשוט של הכנה כמו שצריך ובדיוק במידה. משמע - מגישים אותם קשים מדי או צמיגיים. כאן יודעים את העבודה. שאר הירקות, העלים והרוטב היו מעולים. טעמים ים תיכוניים, מעושנים קמעה, חדים ונוכחים. 




מרקיז שוקולד על אנגלז וניל וטיפות שמן זית, מכוסה בדואה של זרעי כוסברה מקורמלים. אחלה קינוח. לאוהבי שוקולד מריר איכותי. מוס שוקולד עשיר וחלק, אנגלז קרמי יחסית דליל שמקל על כבדות השוקולד. בלי טיפת מתיקות עודפת. שמן הזית ו"הדואה" או קראמבל זרעי הכוסברה המקורמלים הוסיפו קיק נהדר והמון טעם בשילוב מצוין עם השוקולד. 



ובחלוף עוד מספר שבועות. הפעם ערב יום שלישי - פעמיים כי טוב. הגעתי לנשנושי ערב קלים אחרי ביקור אצל רופא לא רחוק (לא לדאוג - אני תקין). 


טרטר טונה כחולת סנפיר, שמן עירית, פיסטוקים, וודג' לימון. 79 ש"ח. כרגיל בארוחות כאן קיבלתי גם לחם. הם סיפרו לי שזה חלק מטונה עצומת מימדים שהגיעה אליהם. הטונה היא הכוכבת. טריה, שופעת טעם. בעיקרון הייתי בוחר את סשימי הטונה שהוצע גם, אבל מרכיביו האחרים זהים לסשימי האינטיאס שאכלתי למעלה אז הלכתי על הטונה בגרסתה הקצוצה. שמן העירית והפיסטוקים השתלבו כמובן נהדר. 



פאקוס צלוי בפחם, רוטב נענע שום לימון, ריג'לה. מנה בלי דג? הכצעקתה? אז אשכרה הגעתי לארוחה קלה. זה היה יומיים לפני הטיסה לבוואריה ולכן כנראה שמרתי מקום. הדוקטור וצוותו מטפלים נפלא בירקות ועושים מהם דברים מעניינים גם באחים וגם בדוק. כאן זה היה פאקוס. אביב. כל מסעדה תל אביבית עדכנית השתמשה/משתמשת בו. פאקוס כבר מזמן הפך לטרנד אביבי תל אביבי. ופאקוס צלוי זה טעים מאד. סלט מזרח תיכוני רענן וטעים מאד.



טארט פקאן וקרמל וסורבה קוקוס. טארט שפוגשים אותו מדי פעם במפעלות הדוקטורים. טארט מצוין. מתוק במידה, פריך כראוי, סטיקי וקרמלי כנדרש. סורבה הקוקוס עדין ומרגיע את האגוזיות. טעים לי.


ופעם רביעית בחלוף כמעט חודש נוסף. הפעם סתם ערב יום שני. בכלל בניתי על ארוחת ערב מוקדמת יחסית על הבר ממול - בקאב קם החביבה עליי אף היא, שם עורכים מדי פעם ערבי קונספט ומארחים שפים. הפעם נתקלתי בארוחה שהם פירסמו בפייסבוק בזו הלשון: ״בסטה חלקי פנים ושרי: אילון עמיר ויריב על החלקי פנים ואבירם כץ על השרי". שילוב של החבר'ה מהבסטה, קאב קם וחלקי פנים היה נראה לי לעניין. לתומי חשבתי שאוכל להגיע באזור 18:00 ולמצוא מקום בלי בעיה על הבר. טעיתי. היה מקום רק בחוץ ושם חם, לח, נטול אווירה, לא כיף ומנותק מהאקשן (בניגוד לאייבי בה רוב רובם של הסועדים יושב בחוץ - בחצר). בקיצור - חציתי מאוכזב את הכביש של רחוב לינקולן וקפצתי להטביע את ביאוסי באייבי השכנה ממול.


המנה הראשונה היא כשל שלי בבחירה כי בחרתי למעשה מנה שאכלתי בביקור הקודם. כנראה שהיגון מחוסר המקום בקאב קם עירפל את חושיי. בדרך כלל לא קורה שאני חוזר על אותה מנה פעמיים בשתי ארוחות עוקבות. לפחות הדג (או סוג הטונה) השתנה - טרטר טונה אלבקור, שמן עירית, פיסטוקים, וודג' לימון. המחיר גם נמוך מעט יותר - 74 ש"ח. אלבקור היא בכל זאת טונה פחות נחשבת מכחולת הסנפיר אם כי לטעמי בטרטר היא לא פחות טעימה. 


לעיקרית התלבטתי ולבסוף בחרתי במנת כנף הדג. כנף דג מוסר מטוגנת בזיגוג טבסקו ביתי וחמאה. 36 ש"ח ל-100 גרם. היו בכנף הגדולה 600 גרם (יתכן ויותר) משמע שעלות העניין כולו הייתה 216 ש"ח. כמו החניתן, יש כאן לגמרי מנה עם מספיק "בשר" לזוג. בקלות. בעיקרון התיבול דומה מאד לתיבול החניתן מהארוחה הראשונה. לאט ובזהירות הצלחתי להשתלט על הכנף כולה לבדי ונהניתי מכל ביס. כנף לתפארת בטיגון מושלם ועם בשר דג עסיסי וטעים במיוחד. על הרוטב כבר הרחבתי. המנה הזו פוצצה אותי לגמרי וגרמה לי לשכוח לחלוטין את חלקי הפנים עליהם פינטזתי בקאב קם. תענוג.



לקינוח הפעם לא נשאר לי מקום. זה נדיר אבל זה קורה. הכנף העצומה הכריעה אותי. יצאתי מבסוט כרגיל.

אז אייבי תמשיך להיות כנראה ה-go to place בכל אשר לאוכל בר של מנות ימיות מקומיות. טעים ונעים לי שם עד מאד. אחרי 4 ביקורים בחודשיים כנראה אקח פסק זמן זמני מאייבי לצורכי גיוון. בדוק לא הייתי מאוגוסט 2021 אז כנראה שהגיע הזמן לבדוק בקרוב What's up Dok...


עדכון קצר של 2023. ארוחת ערב מוקדמת על הבר. 5 בינואר.
נגיד שזה ביקור E.

כרגיל טעים לאללה ומעניין.


אנשובי כבוש, חמאת אריסה, זרעי עגבניה. 63 ש"ח. מצוין. 



סשימי אינטיאס, גסטריק תפוז, טפנד זיתים מעושנים, חמציץ. 76 ש"ח. קצת פומלה כתוספת הדרית. עסק שנשמע טעים והוא אכן טעים. מאד.



מרק אפונה, לחם קלוי של חגי (שמסתבר שהוא ספק הלחמים של הקבוצה כבר שנים. עכשיו בזכות המאפייה הפלורנטינית החדשה המצוינת שלו שהוא פתח בתל אביב הוא הפך לאופה המדובר והלוהט בעיר), בייקון פלמידה אדומה, טרגון ואפונה טרייה. עוד מנה מצוינת.



 אייבי. הכיף ממשיך.




אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה