קאב-קם נפתחה לצהריים - שלוש עסקיות (פעם שלישית - שרימפס)

קאב קם, בר האוכל התאילנדי של יריב מלילי (בית תאילנדי), נפתח בתחילת 2017 עם המון המון רעש וצלצולים. אני ביקרתי שם פעם אחת ויחידה בפברואר 2017. לא נהניתי במיוחד. היה צפוף, לא מספיק מוקפד, השירות היה בינוני והסה"כ היה די מאכזב. מאז לא מצאתי עניין או צורך לנסות אותם שוב. במהלך מאי 2018 ובשקט יחסי נפתחה המסעדה לעסקיות צהריים. היות ורחוב לינקולן לא רחוק ממשרדי ברחוב החשמונאים יצא לי לפקוד את המסעדה כבר 3 פעמים. בכל פעם ניסיתי מנות שונות. 

האווירה בצהריים שונה לגמרי מהערב. בערב המקום רועש, צפוף והומה בבליינים, שמחפשים מסעדה עם אווירה של בר. 

הווליום של המוזיקה הוא בהתאם. רם. במקרה עברתי השבוע באחד הערבים ליד המסעדה ונראה היה שהמקום הומה ומפוצץ, כולל אנשים שישבו במקומות שבחוץ. למרות שקאב קם אינה זולה והביקורות עליה בחלקן היו די לא יציבות נראה שהולך להם. הבאזז עדיין עובד. בצהריים העסק הרבה יותר רגוע והווליום הרבה יותר נמוך. בפעמיים הראשונות שלי (סוף מאי, סוף יוני) המסעדה הייתה די ריקה. בארוחה השלישית (השבוע) כבר היה די מלא אבל זה עדיין רחוק מהמולת הערב. 

עסקית ראשונה - 30/05/2018:

משהו כמו שבוע אחרי שהמקום נפתח לצהריים. היה כמעט ריק לגמרי. אולי עוד 4-5 סועדים מלבדי. ישבתי על הבר.

תפריט הצהריים כולל בחירה של מנה עיקרית מ-2 סוגי מנות: 

הראשונה - קוייטיאו שהן אטריות אורז טריות (רחבות) שמכינים במסעדה. הן מוגשות בקערה גדולה כשבצד יש חומרי תיבול ולחלוח: צלוחית מרק, צ'ילי יבש, רוטב דגים וחומץ צ'ילי. ; השנייה - באמי הנג: "מרק יבש" מאטריות דקות תוצרת בית עם תוספת חלבון, ירקות, כיסונים פריכים ורוטב סויה שחורה. בנוסף מקבלים שתייה על החשבון: בירה סינגה, תה קר על בסיס למון גראס או שתייה קלה. עלות העסקית 68 ש"ח, למעט כמה מנות יקרות יותר. ניתן להזמין גם מנה ראשונה בתוספת עלות (כמו סום טאם - סלט הפפאיה המפורסם). 

בארוחה הראשונה שלי, בימים הראשונים של העסקיות, יריב מלילי בא להשגיח. בארוחות הבאות הוא לא נצפה.



תה קר למון גראס. כאמור חלק מהעסקית. אחלה משקה קיצי. טיפהלה מתוק מדי לטעמי, אבל טעים מאד וכזה שצועק רעננות.

העיקרית שבחרתי הייתה קוייטיאו נאה טון - נתחי אונטריב מבושלים בקדירה עם כוכבי אניס זרעי כוסברה והל ירוק עם הרבה עלים ירוקים (בזיליקום תאילנדי, באקצ'וי). היו שם גם בוטנים קצוצים. המרק (ציר בשר טוב ועמוק) מוגש בצד ואפשר מדי כמה ביסים ללחלח את העסק. יש כאמור גם חומרי חיזוק טעמים שמוגשים בנפרד. העסק טעים מאד. הבשר היה טעים ורך, הירקות טריים ורעננים, האטריות מצוינות. מנה טובה מאד.

כסועד די בודד באותה ארוחה השירות על הבר היה מתוקתק ומסביר פנים ביותר. נהניתי.

הזמנתי גם קינוח. ברולה אננס. עלה 36 ש"ח. היה טעים ונעים. קרם טוב שהיה על בסיס קרם קוקוס (בכל זאת - אנחנו בתאילנד). חתיכות האננס הסתתרו בתחתית הכלי. קינוח קיצי יעיל וטוב.

יצאתי שבע מהארוחה הזו. המנה האחת הייתה מכובדת למדי ומשביעה. יחד עם זאת אני חושב שסועד רעב במיוחד יצטרך חיזוק של עוד מנה קטנה ואז העסק הופך יקר למדי.


עסקית שנייה - 27/06/2018:

גיחה שנייה. שוב על הבר.

הפעם הזמנתי מנה מקטגוריית ה"מרקים היבשים": באמי מו קרופ - נתחי בטן חזיר פריכה ו"קייאו מו" עם כיסונים פריכים, באקצ'וי, נבטים, בוטנים קצוצים ואטריות דקות. הרוטב כאן, על בסיס סויה שחורה, נמצא בתחתית הקערה וצריך לערבב היטב ולאכול. גם כאן הוגשו בצד צלוחיות קטנות עם מחזקי הטעם שציינתי קודם. המנה הייתה טעימה, אם כי בהשוואה למנת האונטריב היא הייתה מעט פחות מוצלחת. משהו באטריות העבות יותר ובתוספת המרק שבמנת הקוייטיאו הפכו את המכלול שלה לטוב יותר. אבל זו עדיין מנה טובה, עם נתחי בטן חזיר עשויים היטב ותיבול מתקתק-מלחלח טוב.

בפעם השנייה הסתפקתי רק במנה העיקרית (יחד עם אותו תה למון גראס) והיות ואכלתי ארוחת בוקר קלה זה סיפק אותי.


עסקית שלישית - 18/07/2018:

הפעם הגעתי עם חבר, קולגה לעבודה. שוב על הבר. בארוחה הזו המסעדה הייתה כבר מלאה הרבה יותר. לא לגמרי, אבל להערכתי כ-2/3 מהמקומות היו מאוישים.

הזמנו נשנוש פתיחה משותף של סום טאם. תוספת של 36 ש"ח לארוחה. היה טעים אבל לא מלהיב. לתחושתי הסום טאם של בית תאילנדי בפעמים שאכלתי אותו היה טעים, בועט ומוצלח יותר.

שותפי לארוחה אכל את הקוייטיאו אונטריב ונהנה.

אני אכלתי הפעם מנה יקרה יותר במסגרת העסקיות, שעלותה הייתה 84 ש"ח: באמי טאלה עם שרימפס קריסטל, קוקי סן ז'אק ו"לוקשין פלה" על הגריל. זו גם מנה מהחלק של ה"מרקים היבשים" שהרוטב מסתתר בתחתית הקערה. היו במנה גם 2 נתחי חזיר כמדומני, אותו כיסון פריך ואותם באקצ'וי, נבטים ובוטנים קצוצים. המנה הכילה 4 או 5 קריסטלים טריים בינוניים בגודלם ו-2-3 סקאלופס צרובות לא גדולות. אני לא יודע אם המנה התאילנדית המסורתית כוללת קוקי סן ז'אק, אבל לטעמי הם הולכים כאן קצת לאיבוד ולא מוסיפים יותר מדי. הייתי מוותר עליהם ומסתפק בשרימפס. המכלול היה טעים בהחלט אבל היה כשל מצער בהכנת השרימפס. הם נצרבו/בושלו על קליפתם (שזה דבר טוב בשרימפס קריסטל כי זה שומר על העסיסיות הכי טוב) אבל הם בושלו יתר על המידה והקליפה נדבקה לגוף השרימפס והפכה את מלאכת הקילוף לכמעט בלתי אפשרית. אחרי 2-3 ניסיונות התייאשתי. הברמן התנצל ושאל אם אני רוצה מנה חדשה. היות ושאר המרכיבים היו תקינים וטעימים אכלתי את המנה as is ודאגו להגיש לי בצד 4 קריסטלים נוספים צרובים, הפעם במידה הנדרשת.

חבל על חומר גלם יקר ואיכותי כמו שרימפס קריסטל שהוכן כאן בצורה לא מקצועית, במקום שאמור להיות סופר מקצועי. לפחות זכיתי לשירות טוב והמחדל היחסי הזה תוקן מהר.

הפעם ליווינו את הארוחה בבירה סינגה תאילנדית קלילה, כאמור כחלק מהעסקית.

גם הארוחה השלישית הייתה טעימה, למרות כשל השרימפס במנה שלי. בסה"כ יש כאן אופציית צהריים קלילה ומוצלחת, שבעיניי מהנה יותר מהצפיפות וההמולה הבליינית של הערב. גם המחיר של העסקית, שכולל שתייה, הוא סביר למדי, ודאי ביחס לעלויות הערב. אני כן חושב שצריך להרחיב את האופציות. עוד 2-3 מנות ראשונות או נשנושי פתיחה ועוד 2-3 מנות עיקריות שלא כוללות אטריות יעשו את העבודה. בשורה התחתונה - הרוגע היחסי והאפלוליות הנעימה הופכים את קאב קם למפלט צהריים נעים מחום הקיץ התל אביבי המעיק.