אתונה, אוקטובר 2017 - יום ראשון: סופלקי, לוקומדס וקוקטיילים בצהריים. מסעדת מישלן בערב.

אתונה - שמחת תורה 2017:

גיחה קצרה בחג השני של סוכות. ניצול של חופש ארוך וזמן פנוי שבגינו החלטתי די ספונטנית להזמין כשבועיים מראש כרטיס לאתונה ל-3 לילות (10-13 באוקטובר). חיפשתי יעד עירוני מגוון, טעים וקרוב. אתונה ענתה על הדרישות.

הדו"ח האתונאי שלי יחולק ל-3 חלקים לפי סדר כרונולוגי. תהיו סבלניים, זה ייצא קצת ארוך, אבל יש הרבה תמונות...

הגעתי מנמל התעופה למרכז העיר (כיכר Syntagma‬) לקראת שעה 11 בבוקר והייתי ממש מורעב (טיסת בוקר ב-07:00 שבה לא אכלתי). בדרכי למלון חתכתי ל-O Kostas, ה-מקום לסופלקי שמככב בכל רשימה של "הסופלקי הכי טוב" בעיר. זה מזנון/דוכן קטן שקיים מאז 1950 שנראה כמו משהו משנות ה-50 ומציע סופלקי ולא הרבה מעבר לזה. בשעה הדי מוקדמת הזו היה תור קצר של 4 אנשים. הבנתי שקצת יותר מאוחר משתרך כאן תור ארוך מאד. 

וזה הסופלקי. הזמנתי סופלקי חזיר שמגיע מגולגל בפיתה/לאפה. נדמה לי שזו מנה שעלתה משהו כמו 2 וחצי יורו. המנה הייתה טעימה ומשביעת רצון. קוביות בשר טובות ולא יבשות, ירקות טריים, קצת יוגורט, קצת עשבים. לאפה טובה. מנה פשוטה, טעימה ומשתלמת. אחלה ארוחת בוקר מאוחרת.

הסופלקי של Costas כמובן רק פתח לי את התיאבון, אז עוד לפני הצ'ק אין במלון קפצתי למקום נוסף לא רחוק (כ-500 מטר מקוסטס): Lukumades. ה-מקום ללוקומדס, אותן סופגניות יווניות מתוקות, קטנות וטבולות בסירופ. המקום לא גדול אבל די מרווח ומציע מלבד לוקומדס קלאסיים גם לוקומדס במילויים שונים, קינוחים אחרים, גלידות ושתייה חמה.

הזמנתי אספרסו (1.20 יורו) ומנה של לוקומדס עם סירופ אגאבה ודבש (אם אני זוכר נכון). התענוג המתוק כולל 12 סופגניות קטנות, פריכות בחוץ ורכות בפנים ומטוגנות לכדי שלמות. הסופגניות קלילות ואווריריות בהרבה מאלה שלנו של חנוכה. אחלה נשנוש שעלה 4.20 יורו.

בצהריים עשיתי את הצ'ק אין במלון 3 הכוכבים הזול שהזמנתי אליו מקום, לא רחוק מכיכר אומוניה המרכזית (Omonia) שבשכונת Omonia. לאחר מכן יצאתי לסיבוב בשכונה (הדי מכוערת והמוזנחת בחלקה) שבה נמצאים שווקי האוכל והתבלינים המרכזיים של אתונה. בקיצור מתחם לוינסקי ושוק הכרמל של אתונה. קצת יותר בגדול.

השוק המפורסם ביותר הוא שוק Varvakios Market שהוא שוק הבשר והדגים המרכזי של אתונה. שוק מקורה שכולל במרכזו את כל דוכני הדגים ופירות הים הטריים והנפלאים. בצדי המבנה נמצאים דוכני הבשר שהם הרבה פחות מעוררי תיאבון. (לחלוטין נראים כמו דוכני הבשר הישנים של שוק הכרמל).
הנה מגוון תמונות של הדגה והשרצים. סחורה מדהימה. איזה שפע. מעורר קנאה.

מהשוק המשכתי לטייל בכמה רחובות לא רחוקים שם מרוכזות חנויות תבלינים, חנויות כלי מטבח, מעדניות ומסעדות.
זו המעדנייה וחנות הנקניקים המפורסמת Miran שמציגה לראווה את נקניקיה התלויים לכל אורך החנות. אפשר גם לשבת בה ולהזמין פלטות נקניקים וגבינות. אני הסתפקתי בצילומים.

בסביבות 15:00 התלבטתי אם ללכת לשתות קפה ולנשנש עוד משהו לפני ארוחת הערב שהזמנתי מראש (ל-20:30) או לקפוץ לאיזה בר ולשתות בירה או קוקטייל של אחה"צ עם נשנוש לצדם. הלכתי על האלכוהול. זה היה בבר קוקטיילים שהוא כנראה הכי נחשב באתונה, לפחות לפי דירוג 50 הברים הכי טובים בעולם, דירוג המקביל לדירוג 50 המסעדות הטובות בעולם של סן פלגרינו.

The Clumsies, בר קוקטיילים שנפתח בשנת 2012 ומדורג כבר כמה שנים ברשימת 50 הברים הטובים בעולם. בשנה שעברה הוא דורג במקום ה-9. השנה הוא עלה למקום ה-6. (השנה לראשונה נכנס גם בר האימפריאל התל אביבי לרשימה - למקום ה-50). הבר המעוצב והמגניב שוכן בבניין משופץ ומשומר היטב כ-400 מטר משוק הדגים. הוא פתוח ברציפות מ-10 בבוקר עד 2 בלילה.

המקום בנוי מכמה וכמה מתחמים. יש חדר של בר בכניסה, בהמשך חצר פנימית ועוד חדר ואח"כ עוד חדרים שלא יצא לי לבחון. אני ישבתי בחדר הבר שבכניסה. גם באזור שעה 15:00-15:30 היו אנשים, אבל לא היה מלא.

יש תפריט קוקטיילים ואלכוהול ותפריט אוכל. רוב הקוקטיילים מתומחרים סביב 10 יורו. הקוקטייל היקר ביותר עולה 12 יורו. הלוואי על ישראל כאלה מחירי קוקטיילים. אני הזמנתי אופציה של טעימה של 3 סוגי קוקטיילים שונים ב-15 יורו. (Degustation Cocktail Menu). יש גם אופציה ל-4 קוקטיילים ב-20 יורו. זו אופציה שזמינה בערב מ-18:00-22:00, אבל עשו לי אותה בכיף. 3 הקוקטיילים שלא היו בחירה שלי (הברמן קבע) היו אלה: Euphoria, גרסת דאקירי שלהם על בסיס רום הבית ; Nectar, על בסיס וודקה, בזיליקום ועוד ; Eureka, על בסיס ורמוט, "עשן" ומשמש.  3 הקוקטיילים לא היו בכמות הסטנדרטית שלהם (כשמזמינים אותם שלא במסגרת הטעימות) אבל הם היו נדיבים בהחלט. שלושתם היו טובים, אלכוהוליים במידה ראויה (חזקים) ועם מתיקות מאוזנת היטב. נהניתי.

היות והייתי עדיין מעט רעב וארוחת הערב שלי הוזמנה רק לשעה 20:30 הזמנתי גם נשנוש של בייגל עם פסטרמה, מלפפון חמוץ, רוקט, בצל אדום וחרדל. זו מנה ששייכת לתפריט ארוחת בוקר/בראנץ'. הבייגל היה חביב אבל הייתי שמח לחרדל יותר חריף ונוכח. עלה 7 יורו.

בשורה התחתונה, אחלה בר קוקטיילים. מקום מגניב ומושקע מאד. לא יודע אם הוא שווה מקום כל-כך גבוה ברשימת 50 הברים הטובים בעולם כי לבושתי חוץ מבאימפריאל לא הייתי באף בר מהרשימה. אני מניח שבערב הוא מפוצץ מאנשים ומאווירה, אבל דווקא היה נחמד לשבת שם בניחותא בשעות היום וליהנות מקוקטיילים טובים ומרעננים.

מהבר חזרתי למלון לנוח קצת לפני ארוחת הערב שחיכתה לי במסעדת כוכב מישלן בשם Hytra.

כוכב מישלן ראשון באתונה: Hytra:

המסעדה נפתחה בשנת 2004 ובשנת 2010 זכתה לכוכב מישלן שנשמר עד היום. בשנת 2012 היא עברה ללוקיישן הנוכחי שלה בקומה ה-6 של מרכז התרבות ע"ש אונסיס (Onassis Cultural Centre) ברחוב Syngrou, רחוב ראשי בשכונת Neos Kosmos שנמצאת דרומית למרכז ההיסטורי של אתונה. הרחוב כולל בנייני משרדים, מלונות וגם לא מעט מועדונים מפוקפקים למראה. אני הגעתי לשם בתחתית ועשיתי הליכה רגלית של כ- 10 דקות למסעדה. מומלץ לדעתי לקחת מונית לשם. בימי הקיץ המסעדה עוברת לקומה השביעית, שם אפשר לשבת תחת כיפת השמיים ולהשקיף על כל אתונה. משמעות השם Hytra, אגב, היא סוג של כד טרה קוטה.

באוקטובר, עת ביקורי, הישיבה היא בקומה ה-6. המסעדה מרווחת, מעוצבת ומודרנית, עם בר מפונפן במרכזה ושולחנות שמפוזרים מסביב וחלקם זוכים להצצה לסביבה. החלון שאני ישבתי לצדו הציץ על גבעת האקרופוליס. המסעדה הייתה די ריקה בשעות שישבתי בה. מעט אנשים על הבר ולא יותר מדי אנשים בשולחנות. (רובם תיירים. מזל שיש פודיז יפניים שממלאים יחסית את המסעדות הללו).

התחלתי בקוקטייל. קוקטייל בשם Salty Aegan שעלה 10 יורו. קוקטייל על בסיס מסטיקה, ורמוט וטוניק לימון. מסטיקה/מסטיקא זה תבלין שמיוצר משרף של עץ אלת המסטיק שפופולרי ביוון, טורקיה ומדינות ערב. הוא נפוץ בקינוחים וביוון רוקחים ממנו ליקר מסטיקה שיש לו טעם מעט אניסי מעודן ומעניין. הליקר המריר-חמצמץ היה מעט אנמי בטעימה ראשונה אבל אחרי זמן מה "נפתח" והיה טעים ומרענן.

תפריט האוכל מציע מנות של מטבח יווני עכשווי, מודרני ויצירתי. השף של Hytra משנת 2014 הוא Tasos Mantis שקראתי איפשהו שהוא היה סו-שף במסעדת 3 כוכבים בבלגיה (*). המנות שלו נשענות על חומרי גלם מקומיים. יש תפריטי טעימות של 8 מנות או של 14 מנות או תפריט a-la-carte. אפשר לשלב אותן עם התאמת תפריט יין. אני הלכתי על תפריט של 8 מנות כמצולם (למעשה עם כל מיני צ'ופרים היו 10-11 מנות) בלי התאמת יין.

תחילה הגיע מתאבן ראשון. מנה קרה של "שלג" מלפפונים. חביבה ורעננה.

אחריה עוד מתאבן. תפוח. סלט קטן של עלי נענע, מרווה, סמבוק שחור (elderflower), אננס ותפוח עץ בכמה מרקמים. חמוד.

המנה הרשמית הראשונה: דג Shi Drum (יבלן האדווה או לבט בעברית צחה. כך סיפרה לי ויקיפדיה). נתחי דג נאים עם פטריות קומבוצ'ה, עלי קפיר ומיץ ענבים ירוקים (Verjuice) שהוגש כאן עם איזשהו אפקט מוקולרי. היה כאן גם "שלג" חזרת. מנה יפה וטעימה ביותר. דג בשרני ומצוין. שילובי טעמים מוצלחים. מנת דג נא מעולה.

מנה שנייה: עוד דג. דג בוניטו כבוש עם ג'ינג'ר, צ'ילי אדום וחומץ שיסו. הוגש על סלט ירוקים ואצות. הדג היה טעים מאד. הירוקים קצת פחות. בסה"כ מנה טעימה וטובה, אבל פחות טובה מקודמתה.



אחרי שתי מנות הדג הזמנתי כוס יין. יין יווני אדום יבש מסוג Xinomavro של יקב Markovitis מבציר 2013. כוס עלתה 10 יורו. היין היה אינטנסיבי ועמוק עם אפקט מעושן. יין מעניין וטוב.

מנה שלישית שהיא אחת מכוכבות האינסטגרם של המסעדה: Spanakorizo: דף אורז דקיק ופריך מתרד, עם קרם תרד, לימון ושמיר. מנה קטנה, מגניבה, טעימה וכיפית. אחלה פריכית אורז.

לפני שתי מנות הבשר שעמדו להגיע בהמשך הוגש לחם. לחמניית גרעינים (3 סוגים) קטנה וטעימה מאד (תוצרת בית כמובן), במרקם מעולה, שלצדה הוגשה חמאה מצוינת ושמן זית יווני מעולה עם מברשת אורגנו ומלח ים (יווני כמובן).

מנה רשמית רביעית ומנה בשרית ראשונה: "בחזרה לשורשים". חזה תרנגול עם קרמים של סלרי, שורש פטרוזיליה ושורש Burdock (שמה שהצלחתי למצוא על מקורו שזה צמח מרפא שבעברית מכונה לפה גדולה. את ההקשר הקולינרי שלו לא מצאתי). הסתובבו שם גם פטריות שיטאקה שלטעמי לא הותירו חותם. המנה הייתה יפה וטעימה מאד. במיוחד כל המסביב. הקרמים, הקצפים ושאר ירקות היו פשוט מעולים. התרנגול שהוכן ככל הנראה סו-ויד היה רך ועסיסי באופן ראוי לציון.  הטעם שלו בפני עצמו היה די עדין, אבל השילוב שלו עם טעמי שאר חבריו "השורשיים" היה מצוין.

המנה החמישית. עוד מנת בשר: טלה חלב עם מנטה (טרייה ומטוגנת פריכה), מליסה, קינואה ויוגורט מסטיקה. מנה מושלמת שההגשה שלה הייתה קצת מפוספסת כי היא טבעה בקערה הגדולה והכהה שבה היא הוגשה ונראתה כך די מסכנה. בפועל היו בה יותר נתחי בשר ואלמנטים ממה שהעין רואה. זו אחת ממנות הטלה הכי טעימות שאכלתי. נתחים רכים ומושלמים ושילוב מושלם עם שאר המרכיבים. תענוג.

קדם קינוח: גלידת מסטיקה קטנה שמוגשת בגביעון דקיק ששכחתי את זהותו. טעים מאד.

מנה רשמית שישית. קינוח. פרפה שקדים עם מיץ ענבים ירוקים, שזיף פיסרדי (שזיף דובדבני - Cherry Plum), מנטה וענבים טריים. מעל הפרפה הוגש קצף אוורירי (נדמה לי של ענבים). הקינוח היה מעולה. טעים מאד, קליל יחסית ומאוזן היטב. אחלה.

מנות שבע ושמונה. עוד קצת מתוקים. לוקומי (רחת לוקום) מסורתית בניחוח Fatourada (ליקר ענבים, קליפות הדרים ותבלינים מסורתי) ומרשמלו ביתי בניחוח אורנים שמוגש על מחטי אורן. אני לא מת על רחת לוקום ולא על מרשמלו. באופן מפתיע אלה של Hytra הפתיעו לטובה. הם היו עדינים בטעמם והצטיינו במרקמם.

ביס אחרון ודי. ממתק שוקולד פריך עם חמוציות. הפריכות נבעה כאן גם משילוב של עור פריך של עוף (כך לפי המלצרית). לא פחות. זה היה דווקא טעים ביותר.

עד כאן Hytra. אכלתי המון. עד להתפקע. בניגוד ל-2 מסעדות המישלן שיבואו בהמשך, הגעתי ל-Hytra בלי המון ציפיות ונהניתי מאד. האוכל היה מעניין, יצירתי וטעים מאד. השירות לאורך כל הערב היה מעולה. מלצרית ומלצר ששירתו ביעילות ובחביבות רבה. כך גם הסומלייה. המלצרית שנראתה כאחראית משמרת גם הסבירה בסבלנות על רכיבי המנות וביוזמתה נתנה לי בסוף לטעום ליקר מסטיקה (של Skinos) והסבירה לי על השימוש שלהם במוצר הזה. היא גם תלשה טיקט מבקבוק ליקר ה-Skinos שלהם כדי שאוכל לרכוש אותו בדיוטי פרי בנמל התעופה של אתונה. אחלה יחסי ציבור לליקר. חזרתי למלון מלא, שמנמן ומבסוט.

(*) השף Tasos Mantis אכן עבד ב-Hof Van Cleve בבלגיה, גם בגרניום המהוללת (מס' 1 בעולם) בקופנהגן, Frantzén בשטוקהולם (3 כוכבים אף היא) ו-Fat Duck המפורסמת של הסטון בלומנטל. חתיכת רזומה. במדריך מישלן של אתונה הוא מככב כשף של מסעדת כוכב חדשה בשם Soil. את Hytra הוא כנראה עזב מתישהו (לא מצאתי שם של שף חדש באתר המסעדה). המסעדה ממשיכה לשמור על הכוכב גם במדריך 2022. 

בפרק השני, בקרוב, יתוארו עלילותיי ביום השני באתונה, עם כמה דליקטסים יווניים בצהריים וארוחת ערב מטורפת ומוטרפת במסעדת 2 כוכבי מישלן. תבואו. יהיה Funky.