יום ראשון, 22 באוקטובר 2017

אתונה, אוקטובר 2017 - יום שני: יוגורט ופראפה בבוקר, דליקטסים יווניים בצהריים וארוחת 2 כוכבים פאנקית בערב

את בוקר היום השני התחלתי מוקדם למדי בטיול רגלי מהמלון ל-Roman Agora ואחריה לגבעת האקרופוליס. ממנה ירדתי לשכונת פלאקה (Plaka) הציורית והחביבה שנמצאת במורדות המזרחיים של הגבעה. כחלק מהסיבוב נשנשתי נשנוש בוקר של יוגורט יווני קרמי וטוב במקום בשם Fresco Yugurt Bar השוכן בשדרה שגובלת במתחם של מקדש זאוס האולימפי. אכלתי יוגורט עם דבש ואגוזים. טעים. 



עוד כחלק מהסיבוב טעמתי גם את הקפה היווני הקר, הפראפה (Frappé). זה קפה קר מכוסה בקצף, טעים ומרענן. יש אותו בכל מקום. אני שתיתי אותו בבית קפה-בר-מסעדה חדשה לגמרי (נפתחה שבוע לפני) שבמקרה עברתי לידו בשם 3-33.



משכונת פלאקה חזרתי בצהריים לאזור המלון שלי ובסביבות 13:15-13:30 נכנסתי לארוחת צהריים קלה במסעדה יוונית בשם Ta Karamanlidika tou Fani, מסעדה-טברנה-מעדנייה די מוכרת ופופולרית שנמצאת לא רחוק משוק Varvakios. היא ממתמחה במנות יווניות קטנות, בשרים, נקנקיקים, דגים ופירות ים מעושנים וכבושים, מאפים ועוד. המקום היה מלא לגמרי גם ביוונים וגם בתיירים.




שתיתי בירת בוטיק IPA יוונית חביבה מאזור סלוניקי. עלתה 3.50 יורו.


נשנוש ראשון היה סיגרים יווניים מטוגנים ממולאים בפסטרמה יוונית, "Karamandilika "Pastirma little pies. (דומה לפסטורמה טורקית). הוגשו לצד יוגורט והיו טעימים מאד. מנה נדיבה שעלתה 6 יורו.




הנשנוש השני היה פילה דג Cero מעושן (סוג של מקרל) מאזור העיר קומוטיני בצפון יוון. פשוט וטעים מאד. זו מנה שעלתה 5.50 יורו.


עם החשבון קיבלתי טעימה מתוקה של יוגורט יווני עם ריבת תפוזים.



בסה"כ מקום חביב, אותנטי, צפוף ואיכותי. אני הסתפקתי בטעימה קטנה, אבל זה נראה כמו מקום שכיף להגיע אליו כזוג (או יותר) ולפתוח שולחן. הסתובבתי עוד קצת בחוצות העיר וחזרתי למלון לנוח קצת לפני ארוחת הערב שציפתה לי במסעדת הגורמה המעוטרת והנחשבת Funky Gourmet.


Funky Gourmet - ארוחת טעימות מטורפת במסעדת 2 כוכבי מישלן:

Funky Gourmet נפתחה בשנת 2009. (אחרי שנתיים של בנייה). את כוכב המישלן הראשון היא קיבלה בשנת 2012 ואת השני בשנת 2014. למסעדה יש 3 בעלים ששניים מהם גם משמשים כשפים: Georgianna Hiliadaki ו-Nick Roussos. שניהם התמחו ועבדו בכמה מסעדות נחשבות בארה"ב ובאירופה. (לשניים יש גם מסעדה בלונדון בשם OPSO, מסעדה יוונית מודרנית ופשוטה בהרבה מאחותה הגדולה). ב-Tripadvisor אגב, שכמובן הוא לא מדד איכות לשום דבר, המסעדה מדורגת השנה בין 25 המסעדות הטובות בעולם, במקום ה-25, בין מסעדות הגורמה (Best Fine Dining Restaurants). שיהיה.

המסעדה מציעה תפריטי טעימות בלבד עם מנות של מטבח יווני מודרני, יצירתי ומעודן. תפריט עונתי שמתחלף מדי פעם. המסעדה ממוקמת באזור Keramikos באתונה, צפונית-מערבית לשכונות פסירי ומונסטיראקי. באתר של המסעדה מצוין שההזמנות הן לפחות 30 יום מראש. שבועיים לפני הטיול ניסיתי להזמין מקום דרך האתר ולא הצלחתי. שלחתי להם מייל עם בקשה לשריון מקום ולשמחתי חזרו אליי אחרי יומיים-שלושה ואישרו לי את ההזמנה לשעה 19:00 בערב. הלכתי למסעדה ברגל, מרחק של כ-15 דקות הליכה מהמלון שלי.

המסעדה ממוקמת בשכונה די שקטה, בבניין משומר שאין עליו שלט. האזכור היחיד היה שם המסעדה ליד פעמון הכניסה. מחוץ לדלת עמד שומר וידע לפנות אליי ולאשר שהמסעדה היא אכן שם. לצערי שכחתי לצלם. חלל הישיבה המרכזי הוא בקומה הראשונה שם יש מקום לכ-30 סועדים. בקומת הקרקע יש חדר נוסף שיכול להכיל עוד 14 סועדים. החלל שבקומה הראשונה פשוט, מודרני, מרווח ונעים. בלי טיפת פלצנות. כשאני נכנסתי בשעה 19:00 היו כבר כמחצית מהשולחנות מלאים (הסרוויס מתחיל ב-19:00) עד שעה 20:00 נכנסו עוד כמה סועדים. בסופו של ערב, בשעתיים וחצי שביליתי שם, היו אולי 20 סועדים בחלל.




תפריט הטעימות המוצע בימים אלה הוא תפריט של 14 מנות (חלקן מנות ביס-שניים, חלקן גדולות יותר) שעולה 145 יורו. זו האופציה היחידה וכל שולחן מקבל את אותן מנות בדיוק. אפשר לשלב תפריט יין עליו ויתרתי. הסתפקתי בהזמנת 2 כוסות יין במהלך הארוחה, אחת של יין לבן והשנייה של אדום.


היין הלבן שהזמנתי היה יין מסנטוריני מסוג Aidani, בציר 2016. יין נעים וטוב מאד.




הארוחה מתחילה עם 3 מנות קטנות שמגיעות בהפרש די קצר זו מזו.
המנה הראשונה. טארטלט בוטרגה יוונית עם שוקולד לבן (Greek bottarga tertlet with white chocolate). אכן, שוקולד לבן וביצי דגים. וזה טעים מאד! יש כאן תחתית של קרקר עגול ודק, עליו מונחות פרוסות הבוטרגה (כנראה מביצי בורי), מעל קצת עירית ויוזו ודיסקית דקיקה משוקולד לבן סוגרת את הטארטלט. התוצאה טעימה וכיפית. קצת מתיקות, קצת מליחות. העניין עובד.



המנה השנייה. עוגיית אוראו Funky סטייל: Cuttlefish Oreo. אוראו דיונון. מנה שמחקה עוגיית אוראו. גם בגודל, גם בצבעים. העוגייה מונחת על מיונז דיו שחור שמדביק אותה על צדפת ההגשה. יש כאן ביסקוויט מלוח שהושחר אף הוא ע"י הדיו של הדיונון במילוי בשר דיונון במרקם רך. עוגיית אוראו מלוחה וימית. טעים מאד. קראתי איפשהו שלמילה אוראו (Ωραίο) ביוונית יש משמעות של יפה או עשוי היטב. אכן מנה עשויה היטב.



המנה השלישית. ורד סלק (Beetrose). פרוסות סלק דקיקות שעוצבו כוורד. הונחו על גבי "אדמה" אכילה עשויה מפירורי מאפה וגזר ומכילה בתחתיתה גם ממרח שום יווני (סקורדליה). מנה טעימה מאד עם טעמים ארציים נהדרים.




ביס שלא מן המניין. "חפש את הכמהין". משחק שבו הוטל על הסועדים למצוא את פטריית הכמהין האחת האמתית שבצלוחית. לא מסובך במיוחד. זו הייתה פטרייה ממולאת בקרם כמהין. טעים.


המנה הרביעית. מנה שהיא אירוע של ממש. פיקניק.
המלצרית פורסת בנונשלנטיות מפת פיקניק אדומה לבנה ומתחילה לפזר מנות קטנות שונות עם הסברים גם בעל פה וגם עם מפת הסבר על גבי גלויה. מנה שלמעשה מורכבת מ-9 אלמנטים שונים והסועד אמור לנשנש אותם בסדר מסוים (כך מומלץ). המנות מייצגות ברובן מנות יווניות קלאסיות "בקטן". זו מנת משחק משעשעת מאד שלא מוותרת לשנייה על האיכות ועל הטעם. כמעט כל האלמנטים היו נהדרים ובוצעו לכדי שלמות.



זו תמונת הפיקניק בשלמותו. האלמנט היחיד שקיפחתי ולא צילמתי מקרוב זו שקית אגוזי קשיו. שקית דקיקה אכילה שהכילה 2 אגוזי קשיו.


זה ביס של פסטיצ'יו מיניאטורי שמולא בקרם ששכחתי את זהותו (אולי ארטישוק ירושלמי?). טעים מאד.


זו גבינה רכה ביתית עם דבש שמוגשת על דיסקית בצק דקה כשהיא ארוזה בצרור מבד. כמובן שזה טעים.




זו Taramaslata (טראמה) שהיא קרם איקרה יווני. קרם עדין, חלק וטעים מאד. היא הלכה מצוין עם בגט הזיתים המיניאטורי שהוגש.


זו ביצת שליו רכה מבושלת שצריך לאכול בביס אחד שמתפוצץ בפה. הוגשה עם איולי שרי או משהו כזה.


אלה הבגטים הזעירים. בגטי זיתים טעימים מאד בהגשה חמודה במיוחד.


זה מאפה פילו יווני ממולא בירקות ירוקים. אחלה נשנוש.


זה כדור בשר שמוגש על ריבת עגבניות. פשוט נהדר. רך וטעים להפליא. אשכרה אחד הטובים שטעמתי.


זו מנה של פסיפלורה מזויפת עם זרעים מזויפים עשויים מפניני טפיוקה. מנה מתקתקה. בעיניי המנה הסתמית היחידה בפיקניק מבחינת טעם.


עד כאן הפיקניק של Funky Gourmet. קראתי שרעיונות דומים כבר בוצעו בגרסה כזו או אחרת במסעדות עילית אחרות אבל זה לא מפריע יותר מדי למבקרים וכנראה גם לא לסועדים (או לוועדת מישלן). כולם הרי מושפעים מכולם. אותי ודאי שזה לא מטריד. רוב האלמנטים היו מעולים וטעימים מאד והעסק כולו משעשע וכיפי. ההשקעה והירידה לפרטים בכל אלמנט ואלמנט ראויה לציון.

וזה הנוף שהשקיף מחלוני.


המנה החמישית. לחם. לחם ביתי מחובצה (buttermilk) עם שומשום, שהוגש עם חמאה רכה עשויה מ-2 סוגי חלב (אחד עזים, השני פרה או כבשים, לא זוכר). בצד הוגש מלח גס יווני.



המנה השישית. מנה של "פסטת כיס" מסולת עם קיפוד ים (Sea-urchin pocket pasta). המלצרית הניחה את צלחת הפסטה המכוסה על שולחן. הורידה בטקסיות את המכסה. בידה השנייה היא החזיקה בצלחת שהכילה קיפוד ים. בשר הקיפוד (ואולי ביצי קיפוד ים) נשלף במיומנות מהקונכייה שלו והונח על כיסי הפסטה. הרוטב היה על בסיס הדרים ועירית. המנה כולה הייתה נהדרת. מעודנת וטעימה במיוחד. אחת ממנות הפסטה המיוחדות והטובות שאכלתי.





המנה השביעית. לפני הגשת המנה הוצב מגש עץ עם צלוחית שהכילה פטריית כמהין שחורה ומגרדת מיקרופליין.
הכמהין גוררה בהמשך על המנה. זו הייתה מנת חלזונות עם ארומות אדמה (Snails with earthy aromas). כשמה כך היא הייתה. מנה עם ארומות של אדמה אבל טעם מעודן ונהדר. מנה טעימה ומעניינת עם שילובי מרקמים מוצלחים. מלבד החלזונות היו כאן גם חיטה או שעורה קראנצ'ית, פטריות, עלים ועוד. עד היום אכלתי פעמיים בחיי חלזונות (אחת מהן בארץ ב-NG בשעתו) ולא התלהבתי במיוחד. זו הייתה מנת חלזונות מצוינת.




כוס היין השנייה. יין אדום יבש יווני אף הוא, מחצי האי הדרומי פלפונסוס. כוס שעלתה 15 יורו ונמזגה מקראף זכוכית מפונפן. היין היה טוב מאד.




המנה השמינית. נחשבת למנת הדגל של המסעדה והמנה הכי מפורסמת שלה: סלט יווני. לפני המנה הניחה המלצרית כלי כסף קטן דמוי את חפירה. לאחר מכן הגיע "הסלט". מדובר בגרניטה לבנה שנראית כמו שלג לבן קפוא והסועד אמור לחצוב את השלג עם הכפית דמוית האת ולאכול. השוס הוא שלגרניטה יש טעם של סלט יווני על כל מרכיביו: עגבנייה, מלפפון, זיתים וגבינת פטה. מבחינת טעם זה בהחלט די מדויק. אפשר לעצום עיניים ולחשוב שאכלתם סלט יווני. זו לבטח לא המנה הכי טעימה של הארוחה. זו מנה קצת גימיקית אבל היא משעשעת ומגניבה בהחלט. אני יכול להבין למה זו מנת הדגל שלהם.





המנה התשיעית. "שתיקת הכבשים" (The Silence of the Lamb). עוד מנה שנחשבת מנת דגל במסעדה. מוח טלה ברוטב מוח טלה, שמנת והדרים. לטעמי המנה הכי טובה של הארוחה. מנת מוח טלה פשוט מושלמת. הכי טובה שאכלתי עד היום. המוח היה רך ונימוח. ממש נמס בפה והיה טעים להפליא, וכך גם הרוטב המשיי שבו הוא שכשך. תענוג.



המנה העשירית. עוד מנה מתוחכמת וגימיקית שהיא הומאז' לממתק מפורסם. הפעם פררו רושה (?Ferrero Rocher בתפריט). זו מנה שאמורה להכין את הסועד לשלב המתוקים. היא נראית לחלוטין כמו פררו רושה. הסועד מצפה למשהו מתוק ומקבל בפועל משהו מלוח. המנה כולה אכילה. החל בעטיפת הזהב וכלה ב"גביע הנייר" עליו מונח הכדור. שוב - טכניקה עילאית והקפדה מדהימה על פרטים. המילוי לא היה קרם אגוזים אלא קרם של כבד אווז. איך לא יהיה טעים.



המנה האחת עשרה. Soft Boiled Egg. ביצה רכה מבושלת. זה למעשה הקינוח הראשון. ביצה מושלמת שהקליפה שלה עשויה משוקולד חלב. החלבון עשוי מקרם קוקוס והחלמון מקרם פסיפלורה ומנגו. הכל במרקמים מושלמים של ביצה רכה. מקבלים גם בריוש וניל (או עוגת ספוג) אוורירי ונהדר לספיגת "החלמון". בצד יש גם מלחייה ופלפלייה. המלח הוא שבבי קוקוס טחונים. הפלפל הוא אבקת טונקה. מנה מתוחכמת, משעשעת, מלאת טכניקות והכי חשוב - מאד טעימה. נמנעת מלחרוג לכיוונים מתוקים מדי. כיף גדול.



המנה השתיים עשרה. גם כאן ברור מראש שהולכים להיות כאן אפקטים מיוחדים כי מקבלים מצת לפני הגשת המנה.
זו "פצצת שוקולד". Chocolate Bomb. מגיע כדור שוקולד חום כהה עם פתיל. הכדור מונח על מצע של חול לבן שעשוי מקראמבל של שוקולד לבן ואגוזים (או משהו כזה). הכדור עשוי שוקולד ממולא בקרם אגוזי לוז וסורבה פירות אדומים. הפתיל עשוי מסוכר. על הסועד מוטלת משימת הבערת הפתיל. הוא נדלק ויש אפקט בעירה בו הסוכר נמס לתוך הכדור. אין באמת פיצוץ. את ביקוע הכדור צריך לבצע לבד. (דווקא היה מגניב אם היה איזה פיצוץ מבוקר קל שמפזר את המילוי בעדינות). כך או כך. עוד קינוח מתוחכם, יצירתי ומגניב. ושוב - טעים מאד. בלי עודפי מתיקות. יופי.





המנה השלוש עשרה. מסטיק (Mastik). יותר Special Effects מאשר מנה של ממש. מנה שהיא הומאז' והלל למסטיקה, כאמור חומר גלם אהוב ואהוד ביוון, שפירטתי עליו בפוסט על Hytra. יש כאן בעצם הדמייה של שיח אלת מסטיק ששופכים עליו קרח יבש לצורך אפקט מעושן או מעונן. בקיצור חורש אלות מסטיק בערפל. על אחד הענפים תלוי "פרי" שהוא ספירה עדינה ממולאת במיץ מנדרינות ומסטיקה שאמורים לקטוף בזהירות, להכניס בשלמות לפה ולאכול בביס אחד מתפוצץ. נחמד ולא יותר.



המנה הארבע עשרה והאחרונה. "הקופסה האדומה" (The Red Box). אכן מגיעה קופסה אדומה והמלצרית מתחילה לפתוח מגירות. בכל אחת מונח סוג אחר של ממתק. כל מה שמצולם מיועד לאדם אחד. היו כאן 3 סוגי מקרונים (פירות יער, פיסטוק ועוד משהו), עוגיות מדליין דבש, טראפל שוקולד, סוכריית קרמל עם נייר עטיפה אכיל, טראפל פיסטוק, עוגיית שוקולד ופירות יער ומרמלדת אננס. נדמה לי שלא טעיתי.




בכוחותיי האחרונים הצלחתי לטעום דוגמית אחת מכל ממתק, מלבד טראפלי השוקולד שהיו מעולים וחיסלתי את שניהם.
כמובן שכל הממתקים הוכנו במקצועיות ובשלמות.


לסיכום חווית Funky Gourmet. אכן חוויה קולינרית של ממש. ארוחה מטורפת, יצירתית, מושקעת בטירוף, משעשעת לפרקים. טכניקות מודרניות שמבוצעות לעילא (מולקולרי, לא מולקולרי. כל מה שכתוב בספר). לא הייתה מנה לא טובה. רוב המנות היו בין מעולות ליוצאות מן הכלל. כל המנות היו מהנות. השירות היה יוצא מן הכלל כמובן מהשנייה הראשונה. בגלל שזו ארוחת טעימות שהיא Fixed, נדמה היה לעתים שהמלצריות דקלמו את תיאור המנות, אבל זה לא הפריע. הארוחה שלי נמשכה כמעט שעתיים ו-20 דקות.

ברור שארוחה ב-Funky Gourmet היא לא ארוחה שמתאימה לכל אחד. מי שבררן או שמרן באוכל ומי שלא אוהב משחקים ויציאה מהקופסה כנראה שלא יתרשם או לא יבין מה רוצים ממנו. יכול להיות שב-Funky Gourmet מינון הגימיקים והמשחקים גבוה במיוחד, אבל זה לא בא על חשבון הטעם ועל כך מגיע להם שאפו. אני נהניתי מכל רגע וכמעט מכל ביס. ממליץ בחום לכל פודי שבא לו לחגוג אירוע מיוחד או סתם להתפרע בארוחה מושקעת ויצירתית במיוחד. וכל זה פחות משעתיים טיסה מת"א. שווה.

עוד פרק אחד נותר ובו אפרט בין היתר על ארוחת דגים פנטסטית במסעדת מישלן נוספת, הפעם בפיראוס, על הים.
תישארו, יהיו אחלה דגים.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה