לונדון חלק א' - הפרק הנורדי

It's London Time!

גיחה קצרה ל-4 וחצי ימים ללונדון בתחילת יוני. ליתר דיוק מה-1 ביוני עד ה-5 ביוני. (אפילו שרדתי את הפיגוע שהיה ב-Borough Market. סתם. לא באמת. הייתי במיטה במלון שלי בשכונת פיצרוביה המנומנמת בשעת הפיגוע, אבל למחרת הסתובבתי באזור. לפחות איפה שלא חסמו). 20 שנה חלפו מאז הפעם הקודמת שלי בלונדון וזה באמת לא תקין! 

מה שבטוח הוא שהגעתי בתקופה מאד טובה לכיס הישראלי, כשהפאונד בשפל יחסי, ולחובב מסעדות כמוני זה יתרון עצום. אפשר לחגוג...

הפירוט בבלוג לא יהיה לפי סדר כרונולוגי. סתם כי לא בא לי. החלק הראשון בסקירת לונדון כולל דווקא מקומות סקנדינביים. אוכל סקנדינבי כבר כמה וכמה שנים הוא טרנד חם (תודה ל-Noma). ודאי במערב אירופה. אז איכשהו הזדמן לי לנסות כמה מקומות נורדיים בלונדון בטיול הנוכחי. אולי זה רמז שאני צריך לקפוץ בטיול הבא לקופנהאגן למשל. נראה.

ההתחלה של הטיול הייתה מבאסת קמעה. בערב הראשון נאלצתי לבטל הזמנה למסעדה הראשונה אליה הזמנתי מקום, כי הטיסה התאחרה כמובן (בכל זאת אל-על) ובהית'רו החליטו לחסוך בפקידי ביקורת על המטוס הישראלי. למלון שלי שמוקם באזור מרכזי, סמוך למוזיאון הבריטי, הגעתי רק בסביבות 22:45 (ההזמנה למסעדה הייתה ל-22:15).

המסעדה אגב, למי שמתעניין, הייתה מסעדת כוכב מישלן די חדשה בשם The Ninth (דווקא לא סקנדינבית, אלא מסעדה של שף אמריקאי ממוצא יפני עם תפריט צרפתי-ים תיכוני מודרני). לא נורא. כפי שיתברר היה מספיק אוכל טוב בהמשך שפיצה.

אני קופץ ליום המלא הראשון (02/06) שבבוקרו עשיתי טיול רגלי במזג אוויר מושלם לקתדרלת סנט פול ומשם לאורך התמזה לאזור הביג-בן והפרלמנט. 

משם המשכתי צפונית מערבית, דרך הקצה המזרחי של Hyde Park לשכונת Marylebone היוקרתית, שם שוכנת המסעדה אליה הזמנתי מקום לצהרי אותו יום (כמובן מראש). בדרך הספקתי לעבור לגמרי במקרה במטח הצדעה מיוחד של תותחי הארטילריה המלכותית לציון יום הכתרת המלכה (02/06/1953). שיהיו בריאים הבריטים וענייני האימפריה שלהם...

ואולי זה היה בכלל לכבודי? 

המסעדה אליה היו מועדות פניי בצהרי היום הראשון היא מסעדה בשם Texture. 

Texture - מסעדת כוכב מישלן סקנדינבית.

מסעדה בראשות שף איסלנדי בשם Agnar (Aggi) Sverrisson, שפתח אותה בשנת 2007 והוא השף הראשי (Chef Patron) והבעלים שלה. היא כאמור נמצאת ב-Marylebone, שכונה יוקרתית שמשופעת במסעדות יוקרתיות, חנויות יוקרתיות ומלונות פאר. המסעדה היא מסעדה אירופאית מודרנית עם דגש על מטבח סקנדינבי וחומרי גלם איסלנדיים. את כוכב המישלן היא קיבלה כבר בשנת 2010. מאז היא שומרת עליו באדיקות וזוכה לביקורות טובות מאד.

המסעדה עצמה נעימה מאד ואלגנטית אבל לא כזו שמשדרת יותר מדי פלצנות. (רק קצת. במיוחד התקרה שאני מניח שהייתה כאן קודם). המסעדה לא גדולה במיוחד וכשאני נכנסתי היא הייתה מלאה כמעט לגמרי. בסך הכל החלל מאד נעים ומשרה אווירה רגועה (הרבה אלמנטים של עץ תורמים לכך). אנחנו בכל זאת בסקנדינביה.

הגעתי כאמור לארוחת צהריים. ברוב מסעדות המישלן הלונדוניות יש אופציות לארוחת צהריים יחסית מוזלות. כאן יש אפשרות לבחור ארוחה מצומצמת של 2 או 3 מנות (29£ או 33.5£) או ללכת על ארוחת טעימות מלאה של 5 מנות ב-62£. אני בחרתי כמובן באופציה המלאה. אם כבר אז כבר. יש כאן כמובן תפריט יינות מרשים ותפריט שמפניה עשיר, שהמסעדה ידועה בו (היא אף מוגדרת בחלק מהמקומות כ- Texture Restaurant and Champagne Bar).

לפני הכל הגיעה צלחת נדיבה מאד של קרקרים דקיקים ופריכים מכמה סוגים. לצדם מטבל יוגורט. כיפי וטעים.

כוס יין לבן יבש איכותי (Gruner, יין אוסטרי. 14£) הוזמנה אף היא.

עוד לפני המנות עצמן הגיע גם לחם מחמצת משובח עם 2 סוגי שמן זית, האחד עדין והשני מתובל ועוקצני, לצד מלח גס שחור. שמני הזית היו מהטובים שטעמתי.

ועוד לפני המנות עצמן הגיע מרק קרם אפונה קר עם ברד דקיק של מנטה. זה היה מרק או קרם האפונה הכי טעים שאכלתי. קרמי ומשיי, מעודן וטעים להפליא.

סוף סוף הגענו למנה הראשונה בארוחת הטעימות..
אספרגוס צעיר מעמק Wye (עמק בין אנגליה לויילס) עם קרם גבינת עזים, "שלג" גבינת עזים ואגוזי לוז. מנה ראשונה אביבית, מרעננת, עדינה וטעימה. הוכחה שגם עם חומרי גלם צמחוניים פשוטים יחסית אפשר להוציא מנות מישלן מעולות. העיקר זה איכות חומרי הגלם.

מנה שנייה: סלמון סקוטי עם מלפפון, חומעת הגינה (Sorrel), "שלג" ירוק של חומעה ולחם שיפון. מנה מעולה עם סלמון באיכות הכי טובה שאפשר לקבל. הסלמון היה נימוח וממש נמס בפה ושאר המרכיבים השתלבו מצוין. הדבר היחיד שהייתי משנה אולי זה המלפפונים שהיו בסה"כ מלפפונים.

מנה שלישית: פילה דג קוד איסלנדי מומלח קלות, עם קרם אבוקדו, עגבניות (שרי), brandade (ממרח שעשוי מאמולסיה של שמן זית ודג קוד מיובש), פירורי צ'וריסו. מנה טובה מאד, אבל פחות מקודמתה. הדג היה טעים, אבל משהו בשילוב עם שאר המרכיבים היה עדין מדי לטעמי. דווקא עגבניות השרי היו נפלאות ומלאות טעם. לצערי לא מוצאים בקלות כאלה בארץ.

מנה רביעית: יונה (Pigeon). יונה מחבל אנז'ו (צרפת) (רגליים וחזה) עם קרם תירס, שאלוט כבוש, פופקורן בייקון ורוטב יין מצומצם. אחת ממנות הדגל של המסעדה. בחירת ההגשה כאן של השוקיים היא לא מגרה במיוחד לטעמי, בלשון המעטה. לא ברור לי למה צריך להשאיר את הרגל במלואה עם הטפרים. אולי באיסלנד זה מקובל. אבל נשאיר את המראה בצד. הבשר שבושל בוואקום ואח"כ נצרב קלות בגריל, היה רך ונהדר, במיוחד החזה שהיה ורדרד בפנים. קרם התירס המתקתק היה מוצלח אף הוא. הפופקורן בייקון היה חביב אבל הבייקון לא היה מספיק דומיננטי לטעמי. בסה"כ מנה טעימה ביותר.

קדם קינוח: גרניטה של חומעה (אותו Sorrel מקודם) עם גלידת גבינת עזים (אם אני זוכר נכון). מנקה חך חמצמץ, מרענן וטעים.

מנה חמישית: קינוח.
 Skyr איסלנדי. skyr זה מוצר חלב איסלנדי מסורתי שדומה במרקמו ליוגורט, עם טעם חמצמץ-מתקתק. כאן הוא היה הוגש כקרם שמנתי לצד גלידת וניל (מעולה), רובארב מיורקשייר ופירורי לחם שיפון פריכים לתוספת מרקם. הקינוח הוגש בקערה מגניבה עשויה מבול עץ. קינוח די פשוט אבל מצוין. קליל, מאוזן, מרענן וטעים. בדיוק מה שנדרש אחרי ארוחה מלאה.

אחרי הקינוח מקבלים גם את הקערה הנאה הזו עם מבחר מאפים מתוקים.

זוהי אם כן הארוחה הסקנדינבית המושקעת שלי בצהרי היום הראשון שלי בעיר. היה נעים במיוחד וטעים בהחלט. השירות היה מעולה לכל אורך הארוחה (מלצרים חביבים, נעימים ולא מעיקים שנועלים נעליים אדומות בוהקות, כי ככה רצה הבוס..). האוכל היה טוב מאד. כמו שצפוי ממסעדה נורדית, אין כאן הרבה "רעש וצלצולים". אין כאן טעמים דומיננטיים ומוחצנים. יש כאן אוכל משובח עם הרבה איפוק, שנשען על חומרי הגלם הכי טובים שיש, ומוגש בפשטות ובטבעיות יחסית. בסה"כ יש כאן מסעדה נעימה, אלגנטית, מושקעת וטובה מאד.



עוד 2 מקומות סקנדינביים בקטנה...

אני חוזר מעט אחורה לבוקר היום הראשון. עצירה ספונטנית קצרה לקפה ומאפה של בוקר. יצא שהקפה הזה היה איכשהו גם בבית קפה/מאפה סקנדינבי, Ole & Steen: בית קפה ומאפייה דנית שנפתח בדצמבר 2016 במתחם St James’s Market היוקרתי (מתחם מסחרי-עסקי שנמצא בין כיכר טרפלגר לפיקדילי). לסניף הזה צפויים להתווסף עוד 3 סניפים בלונדון במהלך השנה. כבר ציינתי שאוכל נורדי זה טרנד חזק.

היות וציפתה לי ארוחה מלאה במסעדת מישלן (ההיא מלמעלה), הסתפקתי בקפה ומאפה:
קפוצ'ינו ומאפה פירות יער טריים בבית קפה אלגנטי ומושקע. מה יכול להיות רע?

מבית הקפה שנדגם בבוקר הראשון אני עושה fast forward לבוקר האחרון של הטיול (05/06). סיבוב אחרון בעיר לפני הטיסה לת"א במסגרתו הגעתי שוב בדיוק לאזור St James’s Market. הפעם לעוד מקום סקנדינבי חדש בלונדון:
Aquavit London. אחרי איסלנד ודנמרק, הפעם תורה של שוודיה לככב.



Aquavit London: שלוחה לונדונית חדשה למסעדה שוודית מעוטרת ב- 2 כוכבי מישלן מניו יורק (*):

Akvavit או Aquavit זה משקה אלכוהולי סקנדינבי שמקורו במאה ה-15. של שמו קרויה המסעדה. מסעדת האם הניו-יורקית קיימת כבר משנת 1987 ומי שעומד מאחוריה הוא השף Marcus Samuelsson, שף שוודי ממוצא אתיופי שהוא כוכב טלוויזיה לא קטן. בשנת 2008 נפתחה גם שלוחה בטוקיו. השלוחה הלונדונית החדשה, השלישית של המסעדה, נפתחה בדצמבר 2016. השף בפועל בלונדון הוא שוודי בשם Henrik Ritzén. המסעדה מציעה תפריט נורדי מודרני ועכשווי.

(*) באוקטובר 2017 פורסמה רשימת מסעדות המישלן המעודכנת בלונדון לשנת 2018. Aquavit לונדון, מסתבר, קיבלה כוכב אחד. אין ספק שהרזומה של מסעדת האם הניו-יורקית עוזר..

המסעדה פתוחה לארוחות בוקר, צהריים וערב. אני הגעתי בסביבות 10:30 לנשנוש בוקר. להפתעתי המקום היה ריק לחלוטין. ישבתי ממש לבד בחלל המרשים והמושקע. היה די מוזר.

הזמנתי קפוצ'ינו שכמצופה מגיע בכלי הגשה סקנדינביים באלגנט.

ולנשנוש שלפני הנסיעה חזרה להית'רו הזמנתי Smoked eel benedict, יענו - בנדיקט עם צלופח מעושן. הוגש על בריוש. מנה שעלתה 10£ (יש גם גרסה גדולה יותר ב-15). מחיר יקר מאד למנה לא גדולה, אבל כמה שהיא הייתה טעימה... הבנדיקט הכי טעים שאכלתי. הצלופח המעושן היה אדיר והביצה בנוסח בנדיקט הייתה לא פחות ממושלמת כמו שאפשר להתרשם בתמונות. תענוג. אחלה ביסים לסיום טיול בלונדון.

זהו הפרק הראשון והמוצלח של הסקירה הקולינרית שלי על לונדון, יוני 2017 - הפרק הנורדי.
בחלקים הבאים בקרוב מאד יככבו קצת בשרים, קצת משקאות משכרים, אוכל לטיני, אוכל הודי ועוד.
יהיה טעים.