וינו סוקה (Vino Socca) היא מסעדת שף כשרה בהרצליה פיתוח. המסעדה היא חלק ממתחם קונספט לאירועים חגיגיים ויוקרתיים שנפתח לפני כ-5 שנים. עד היום המסעדה הייתה פתוחה אך ורק בשעות הערב, למעט ניסיון קצר ולא מוצלח לפתוח לעסקיות צהריים, לפני כשנה וחצי. העסקיות אז היו יקרות מאד וזה כנראה לא ממש עבד (מחיר התחלתי היה למיטב זיכרוני מעל 130 ש"ח). בחודשיים האחרונים (אפריל-מאי 2015) המסעדה נפתחה שוב לעסקיות צהריים. כרגע התמחור הוא שפוי לחלוטין: תפריט עסקיות שמוגדר כרגע כתפריט הרצה, החל מ-69 ש"ח ועד 109 ש"ח. בוחרים מנה ראשונה ומנה עיקרית, במחיר העיקרית.
העיצוב של המקום הוא הכי לא הרצליה פיתוח שיש. כלומר הכי לא הייטקיסטי ומודרני. עיצוב של טרקלין אירופאי כבד ויוקרתי מהמאה ה-19. ריהוט עץ כבד, קישוטי נחושת, נברשות מפונפנות. בקיצור טירה אירופאית. למסעדה יורדים מגרם מדרגות אבן שטובל בהרבה ירק. נכנסים לבר/לאונג' מעוצבים ובצד ימין יש את חדר המסעדה המרכזי. חדר גדול מאד שכולל לא מעט שולחנות. יש גם חדר פרטי מעוצב למשעי לאירועים פרטיים או לארוחת עסקים דיסקרטית.
על האוכל אמון כאן שף צעיר בשם אלעד אוחנה. המטבח הוא מטבח שף אירופאי כשר עם מוטיבים ים תיכוניים.
תפריט הערב הוא תפריט מושקע מאד ויקר מאד: ראשונות של 60-70 ש"ח כמו ריזוטו פילה טלה, וולוטה כבד אווז וכמהין, שקדי עגל על קציפת חציל שחור, סשימי טונה אדומה. עיקריות שכולן מתומחרות הרבה מעל 150 ש"ח כמו: קדירת לוקוס, חזה ברווז צלוי, סינטה עגל, אוסובוקו טלה, פילה בקר עם כבד אווז וכו'. בקיצור - אירופאי, יוקרתי וכבד.
תפריט הצהריים כצפוי הרבה יותר פשוט ופחות מושקע. מנות ראשונות אפשריות: כבדים בפורט, קרפצ'יו בקר, סביצ'ה קיצי, טונה אדומה צרובה, ניוקי פורצ'יני ועוד. מנות עיקריות אפשריות: סינטה, פטוצ'יני טלה, עוף מדורה, לוקוס לבן עם ריזוטו שחור (109 ש"ח המנה הכי יקרה), סלמון מוסלין, טורטליני כמהין ועוד.
ישבתי לפני כשבועיים וחצי לעסקית. חוץ ממני היה עוד זוג אחד שישב במסעדה ועוד זוג אחד על הבר. זהו. השאר שומם ומדובר בהרבה שאר... המלצרית החמודה אמרה לי שיש ימים יותר עמוסים, אבל הם אמורים להתחיל לעבוד עם חברת יחסי ציבור ולפרסם את עניין העסקיות. הפרסום הוא must מבחינתם, כי אם המסעדה הגדולה פיזית הזו לא תהיה לפחות חצי מלאה בצהריים אז אין טעם לפתוח. במינימום שיהיו 6-7 שולחנות מלאים.
לפני המנות עצמן קיבלתי כחלק מהעסקית פוקצ'ה ביתית עם מטבל שמן זית ובלסמי ומטבל פלפלים.
פוקצ'ה טעימה וחביבה.
הזמנתי לראשונה את הסביצ'ה הקיצי: נתחי דג ים טרי (במקרה זה לוקוס), צמחי תבלין ועגבניות שרי בתחמיץ ליים.
מנה טעימה בסה"כ. למעשה סלט עשבי תיבול מרענן וחמצמץ עם מעט נתחי דג. בתמחור הנמוך הנוכחי של העסקיות אני מקבל בהבנה שכמות חומר הגלם היוקרתי (במקרה זה דג לוקוס) תהיה קטנה.
לעיקרית הזמנתי את הסירלוין: סטייק סינטה בדרגת מדיום לצד תפוחי אדמה קריספי אפוי. נתח הסטייק הוכן בדיוק בדרגה הרצויה. האיכות הייתה כמצופה מסטייק כשר. לא מדהימה. ברור שהסטייק סינטה של המיט-בר שהוא לא כשר הוא טוב יותר. אין אפס. הכשרת בשר מורידה את איכותו. ובכל זאת הסטייק היה בסדר גמור. לא הייתי צריך להיאבק במלאכת החיתוך שלו. תפוחי האדמה היו אף הם בסדר גמור. היה חסר איזה מטבל לצדם שייתן אפקט טעם נוסף, למשל איולי שום.
עלות העסקית הנ"ל היא 99 ש"ח. סביר ביותר יחסית לחומרי הגלם ולקונספט של המסעדה.
היה לי מקום וזמן גם לקינוח. יש אופציה לקינוח עסקי ב-21 ש"ח: מוס שוקולד ולרונה, קרמבל תפוחים חם וקרם ברולה.
אני ניסיתי את מוס השוקולד: מוס שוקולד ולרונה, קראנץ' שוקולד, קרמבל עוגיות ומקרון. המוס הוא כמובן כשר בשרי ולכן לא בנוי משמנת מתוקה חלבית. זה כמובן מוריד אוטומטית מטעמו ומרקמו. אבל עבור 21 ש"ח זה קינוח חביב וטעים. שוקולדי מאד ולא מתוק מדי.
היום (19/5) חזרתי לזירת הפשע לנסות עוד מנות. שוב עסקית של 99 ש"ח (מהיותר יקרות בתפריט).
גם הפעם הייתי כמעט סועד יחיד, לצד שולחן אחד נוסף. בקצב הזה אני לא בטוח שהמקום יישאר פתוח לצהריים הרבה זמן וחבל.
כמו בארוחה הקודמת קיבלתי פוקצ'ה טובה. הפעם עם מטבל עגבניות ומטבל שמן זית בלסמי.
לראשונה הזמנתי ניוקי פורצ'יני: ניוקי עבודת יד (אכן נראה כך בגלל אי הסימטריה של הניוקים), פטריות טריות (נדמה לי שהיו שם פורטובלו ושמפיניון) וקרם פורצ'יני. מנה טעימה בסה"כ. הניוקי היו טובים. הפטריות היו טובות והוקפצו לדרגה הרצויה (נגיסות ולא רופסות). העובדה שהרוטב אינו על בסיס שמנת מתוקה חלבית גורמת למנה להיות מעט פחות כבדה ממנה חלבית דומה. ברור שפרמזן היה מקפיץ את טעמי המנה אבל זו מסעדה כשרה בשרית, אין מה לעשות.
לעיקרית ניסיתי מנת דג: פילה לברק, דף פסטה קרועה, שומר, זוקיני ובטטה בקרם ארטישוק ירושלמי. שוב - מנה לא רעה בכלל. הדג היה טוב ותובל כמו שצריך. הירקות היו טעימים. דף הפסטה אמנם בושל לדרגת אל-דנטה אבל הוא היה די מיותר בעיניי. קרם הארטישוק הירושלמי היה בינוני. יותר הזכיר לי רוטב פטריות מאשר קרם ארטישוק ירושלמי. אפשר לוותר גם עליו ופשוט להזליף קצת שמן זית איכותי על הדג והירקות.
בשורה התחתונה יש כאן עסקית משביעה וטעימה למדי. בהחלט מקום ראוי לעסקית צהריים בהרצליה פיתוח. לשומרי כשרות זו בהחלט אופציה טובה מאד. לעובדים מקומיים שיש להם 45-60 דקות לשרוף בצהריים ומחפשים מקום בראש שונה לגמרי מהמסעדות והמזללות הרגילות כאן זו גם כן אופציה טובה. מפלט שקט ומרגיע מהמולת העסקים/עבודה.
מי שמחפש מקום מושקע לאיזו פגישה עסקית רצינית זה יכול להיות מקום מעולה עבורו.
(*) עדכון מתחילת יולי 2015 - no longer עסקיות צהריים. לא שאני מופתע. בפעמיים שאכלתי כאן עסקיות ישבתי כמעט לבד. ככה זה שלא יודעים לשווק ולעשות יחסי ציבור כמו שצריך. חבל.
העיצוב של המקום הוא הכי לא הרצליה פיתוח שיש. כלומר הכי לא הייטקיסטי ומודרני. עיצוב של טרקלין אירופאי כבד ויוקרתי מהמאה ה-19. ריהוט עץ כבד, קישוטי נחושת, נברשות מפונפנות. בקיצור טירה אירופאית. למסעדה יורדים מגרם מדרגות אבן שטובל בהרבה ירק. נכנסים לבר/לאונג' מעוצבים ובצד ימין יש את חדר המסעדה המרכזי. חדר גדול מאד שכולל לא מעט שולחנות. יש גם חדר פרטי מעוצב למשעי לאירועים פרטיים או לארוחת עסקים דיסקרטית.
על האוכל אמון כאן שף צעיר בשם אלעד אוחנה. המטבח הוא מטבח שף אירופאי כשר עם מוטיבים ים תיכוניים.
תפריט הערב הוא תפריט מושקע מאד ויקר מאד: ראשונות של 60-70 ש"ח כמו ריזוטו פילה טלה, וולוטה כבד אווז וכמהין, שקדי עגל על קציפת חציל שחור, סשימי טונה אדומה. עיקריות שכולן מתומחרות הרבה מעל 150 ש"ח כמו: קדירת לוקוס, חזה ברווז צלוי, סינטה עגל, אוסובוקו טלה, פילה בקר עם כבד אווז וכו'. בקיצור - אירופאי, יוקרתי וכבד.
תפריט הצהריים כצפוי הרבה יותר פשוט ופחות מושקע. מנות ראשונות אפשריות: כבדים בפורט, קרפצ'יו בקר, סביצ'ה קיצי, טונה אדומה צרובה, ניוקי פורצ'יני ועוד. מנות עיקריות אפשריות: סינטה, פטוצ'יני טלה, עוף מדורה, לוקוס לבן עם ריזוטו שחור (109 ש"ח המנה הכי יקרה), סלמון מוסלין, טורטליני כמהין ועוד.
ישבתי לפני כשבועיים וחצי לעסקית. חוץ ממני היה עוד זוג אחד שישב במסעדה ועוד זוג אחד על הבר. זהו. השאר שומם ומדובר בהרבה שאר... המלצרית החמודה אמרה לי שיש ימים יותר עמוסים, אבל הם אמורים להתחיל לעבוד עם חברת יחסי ציבור ולפרסם את עניין העסקיות. הפרסום הוא must מבחינתם, כי אם המסעדה הגדולה פיזית הזו לא תהיה לפחות חצי מלאה בצהריים אז אין טעם לפתוח. במינימום שיהיו 6-7 שולחנות מלאים.
לפני המנות עצמן קיבלתי כחלק מהעסקית פוקצ'ה ביתית עם מטבל שמן זית ובלסמי ומטבל פלפלים.
פוקצ'ה טעימה וחביבה.
הזמנתי לראשונה את הסביצ'ה הקיצי: נתחי דג ים טרי (במקרה זה לוקוס), צמחי תבלין ועגבניות שרי בתחמיץ ליים.
מנה טעימה בסה"כ. למעשה סלט עשבי תיבול מרענן וחמצמץ עם מעט נתחי דג. בתמחור הנמוך הנוכחי של העסקיות אני מקבל בהבנה שכמות חומר הגלם היוקרתי (במקרה זה דג לוקוס) תהיה קטנה.
לעיקרית הזמנתי את הסירלוין: סטייק סינטה בדרגת מדיום לצד תפוחי אדמה קריספי אפוי. נתח הסטייק הוכן בדיוק בדרגה הרצויה. האיכות הייתה כמצופה מסטייק כשר. לא מדהימה. ברור שהסטייק סינטה של המיט-בר שהוא לא כשר הוא טוב יותר. אין אפס. הכשרת בשר מורידה את איכותו. ובכל זאת הסטייק היה בסדר גמור. לא הייתי צריך להיאבק במלאכת החיתוך שלו. תפוחי האדמה היו אף הם בסדר גמור. היה חסר איזה מטבל לצדם שייתן אפקט טעם נוסף, למשל איולי שום.
עלות העסקית הנ"ל היא 99 ש"ח. סביר ביותר יחסית לחומרי הגלם ולקונספט של המסעדה.
היה לי מקום וזמן גם לקינוח. יש אופציה לקינוח עסקי ב-21 ש"ח: מוס שוקולד ולרונה, קרמבל תפוחים חם וקרם ברולה.
אני ניסיתי את מוס השוקולד: מוס שוקולד ולרונה, קראנץ' שוקולד, קרמבל עוגיות ומקרון. המוס הוא כמובן כשר בשרי ולכן לא בנוי משמנת מתוקה חלבית. זה כמובן מוריד אוטומטית מטעמו ומרקמו. אבל עבור 21 ש"ח זה קינוח חביב וטעים. שוקולדי מאד ולא מתוק מדי.
היום (19/5) חזרתי לזירת הפשע לנסות עוד מנות. שוב עסקית של 99 ש"ח (מהיותר יקרות בתפריט).
גם הפעם הייתי כמעט סועד יחיד, לצד שולחן אחד נוסף. בקצב הזה אני לא בטוח שהמקום יישאר פתוח לצהריים הרבה זמן וחבל.
כמו בארוחה הקודמת קיבלתי פוקצ'ה טובה. הפעם עם מטבל עגבניות ומטבל שמן זית בלסמי.
לראשונה הזמנתי ניוקי פורצ'יני: ניוקי עבודת יד (אכן נראה כך בגלל אי הסימטריה של הניוקים), פטריות טריות (נדמה לי שהיו שם פורטובלו ושמפיניון) וקרם פורצ'יני. מנה טעימה בסה"כ. הניוקי היו טובים. הפטריות היו טובות והוקפצו לדרגה הרצויה (נגיסות ולא רופסות). העובדה שהרוטב אינו על בסיס שמנת מתוקה חלבית גורמת למנה להיות מעט פחות כבדה ממנה חלבית דומה. ברור שפרמזן היה מקפיץ את טעמי המנה אבל זו מסעדה כשרה בשרית, אין מה לעשות.
לעיקרית ניסיתי מנת דג: פילה לברק, דף פסטה קרועה, שומר, זוקיני ובטטה בקרם ארטישוק ירושלמי. שוב - מנה לא רעה בכלל. הדג היה טוב ותובל כמו שצריך. הירקות היו טעימים. דף הפסטה אמנם בושל לדרגת אל-דנטה אבל הוא היה די מיותר בעיניי. קרם הארטישוק הירושלמי היה בינוני. יותר הזכיר לי רוטב פטריות מאשר קרם ארטישוק ירושלמי. אפשר לוותר גם עליו ופשוט להזליף קצת שמן זית איכותי על הדג והירקות.
בשורה התחתונה יש כאן עסקית משביעה וטעימה למדי. בהחלט מקום ראוי לעסקית צהריים בהרצליה פיתוח. לשומרי כשרות זו בהחלט אופציה טובה מאד. לעובדים מקומיים שיש להם 45-60 דקות לשרוף בצהריים ומחפשים מקום בראש שונה לגמרי מהמסעדות והמזללות הרגילות כאן זו גם כן אופציה טובה. מפלט שקט ומרגיע מהמולת העסקים/עבודה.
מי שמחפש מקום מושקע לאיזו פגישה עסקית רצינית זה יכול להיות מקום מעולה עבורו.
(*) עדכון מתחילת יולי 2015 - no longer עסקיות צהריים. לא שאני מופתע. בפעמיים שאכלתי כאן עסקיות ישבתי כמעט לבד. ככה זה שלא יודעים לשווק ולעשות יחסי ציבור כמו שצריך. חבל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה