המשך ארוחות יום ההולדת. אחרי תל אביב גם לירושלים מגיעה התייחסות.
בדרך כלל אני נוהג לקחת יום חופש בימי הולדת שלי. רצה הגורל ונקבעה לנו בחברה פגישת עבודה בירושלים, אצל לקוח חשוב דווקא ביום הזה ממש, ולכן ויתרתי על חופש מלא. את הפגישה סיימתי בצהריים ונשארתי בירושלים לשוטט. גם חצי יום חופש זה יותר טוב מכלום. בצהריים - קצת מחנה יהודה (השוק). אח"כ קצת העיר העתיקה. בערב קבעתי עם 2 אחיינים שלי, יותם (שבא ממושב אורה הסמוך) ואסף (שבא ממבשרת). נפגשנו ב-18:30 כשהמטרה היא ארוחת ערב קלילה + אלכוהול. חשבתי לקפוץ לבר-אוכל בשם פרימיטיבו ששייך לבעלים של מסעדת מנזה החביבה אבל כשעברנו ליד היה שם סגור. מונא המשובחת נמצאת לא מאד רחוק ולכן החלטנו לנסות לבדוק אם יש מקום. היה.
מונא - ארוחת יום הולדת על הבר (10.6)
מונא (Mona) של השף מושיקו גמליאלי ושותפו איתמר נבון נמצאת בבית האומנים ליד בית בצלאל. המסעדה, בגלגולה הנוכחי, נפתחה ב-2011 (או 2012) ע"י אסף גרניט כשגמליאלי שהיה סו-שף של מחניודה שימש כשף בפועל. בשנת 2015 נפרדו גמליאלי ונבון מקבוצת מחניודה ורכשו מגרניט ושות' את מונא. יצא לי לשבת פעם אחת ויחידה במונא לא מזמן, בנובמבר 2017, במסגרת אירועי Round Tables. נהנינו אז מארוחת טעימות של השף האנגלי סיימון הולסטון ממסעדת The Elephant. כתבתי אז בבלוג זה שלמונא אשמח לחזור כדי לטעום מתפריט המסעדה הרגיל. הנה זה קרה.
נכנסנו למונא קצת לפני 19:00. היה לא מעט מקום במסעדה. אנחנו העדפנו לשבת על הבר. לשמחתנו נהנינו משירות מצוין מברמן שכנראה היה די חדש (כי פה ושם הוא קיבל הדרכה על מערכת ההזמנות במחשב) אבל שלט מצוין בחומר ועשה יופי של עבודה. אמרנו לו שבאנו ספונטנית לחגוג לי יום הולדת כשהמטרה הקולינרית - ארוחת מנות ראשונות שנחלוק בינינו. התפריט של מונא הוא תפריט שף ירושלמי עם מוטיבים ים תיכוניים אירופאים, במיוחד מצרפת ואיטליה. התפריט משתנה מדי פעם בהתאם למצאי חומרי הגלם. התפריט הנוכחי מכיל 7 מנות שאפשר להגדיר כמנות ראשונות או ביניים ועוד 6 מנות שהן עיקריות בהגדרתן הבסיסית. תפריט מהודק ומדויק. החבר'ה כאן יודעים מה הם רוצים להגיש ולא מעמיסים יותר ממה שלדעתם צריך (אני הייתי מוסיף אולי עוד 2-3 מנות).
הזמנתי לי קוקטייל בשם Jalisco (חליסקו) על בסיס טקילה דון חוליו בלאנקו, לילט לבן (Lillet - אפריטיף צרפתי שמכיל 85% תערובות של יין בורדו ו 15% ליקר פירות הדר), ורמוט נוילי פראט אמברה ושמן זית (טיפות שמוזלפות). היה שם גם מסקל שנתן נופך מעושן לקוקטייל. קוקטייל אלכוהולי וחזק שנהניתי ממנו. האחיינים שתו בירה ויין לבן (ילדים גדולים בני 21 ו-32). השקנו כוסיות והתפנינו להזמנת מנות. הזמנו סשימי טונה, טרטר בקר, קלמרי וצ'וריסוס, רוסט פילה. אלה מוגדרות כמנות ראשונות. בנוסף הוזמנה מנת ספיישל של פסטת סרטנים תוצרת בית שהוגדרה כמנת ביניים. בהמשך חרגנו מתכניתנו והזמנו עוד מנת פסטה שמוגדרת כעיקרית, של לינגוויני מולים. קיבלנו גם לחם בצד, עם שמן זית ושום קונפי.
סשימי טונה אדומה: עם שמן צ'ילי, לבנה, זרעי עגבנייה ואורגנו. 68 ש"ח. לא זול. נתחים טובים מאד. תיבול מדויק וטוב. לא מנסים כאן להמציא את הגלגל או להיות יצירתיים במיוחד. סתם מגישים פרודוקטים איכותיים שמשתלבים טוב אחד עם השני ומתובלים כמו שצריך. הלוואי על כל המסעדות.
טרטר דה בף: טרטר פילה בקר עם איולי צ'יפוטלה. 64 ש"ח. תמחור גבוה למדי למנה קלאסית נוספת שבוצעה כמו שצריך. שוב - תיבול מדויק מאד. איולי טוב (שהייתי שמח שיהיה טיפה יותר מעושן וצ'יפוטלי). בשר טעים מאד ורך.
רוסט פילה: בתפריט רשום שזה מגיע עם סלקים צלויים, פטל וקציפת עיזים. 64 ש"ח. אנחנו קיבלנו מנה בלי סלקים אבל עם עגבניות, לחם קלוי ועלי רוקט. תכלס - לא חסרו לנו הסלקים. מנה טעימה עם תיבול מדויק. קציפת העיזים הייתה עדינה וטעימה ולא האפילה על הפילה. הפטל היה חמצמץ והשתלב מצוין. את שאריות הרוטב נהנינו לנגב עם הלחם שקיבלנו. מנה טובה מאד.
קלמרי וצ'וריסוס: עם כרוביות צלויות ויוגורט כבשים. 76 ש"ח. עוד מנה לא מסובכת במיוחד שעשויה ביד טובה. קלמרי וצ'וריסו זה שילוב מצוין תמיד. יחד עם היוגורט הטוב שממתן ומעדן יש כאן עוד מנה טעימה מאד. וכרובית צלויה זה כרובית צלויה. כלומר - טעים.
פסטת סרטנים: מנה שהייתה אחד מהספיישלים של היום. עלתה כמדומני 78 ש"ח. פסטת חלמונים תוצרת בית עם בשר סרטנים, רוטב על בסיס ציר סרטנים וחמאה. פשוט, קלאסי וטעים. דפי הפסטה היו עשויים אל-דנטה והיו מצוינים. בשר הסרטנים היה טוב (לא בושלו יתר על המידה כמו שקורה לא מעט). לשמחתנו כשקיבלנו את החשבון ראינו שהמנה הזו לא תומחרה והייתה על חשבון הבית. חמודים. מסתבר שלפעמים משתלם לבוא ביום הולדת בספונטניות.
לינגוויני מולים: הפסטה הנ"ל הייתה מצוינת אז תוך כדי הזמנו עוד מנה אחת של פסטה. מנה מהתפריט הרגיל של לינגוויני מולים, טונה אדומה, עגבניות, אנשובי וצ'ילי. מנה לא זולה אבל מכובדת שעלתה 126 ש"ח. גם זו הייתה פסטה שעשויה מצוין. המולים היו טריים וטובים מאד. האנשובי פחות הורגש ונתן מליחות מרומזת. הטונה לטעמי קצת הולכת כאן לאיבוד. אבל סה"כ - אחלה מנת פסטה.
קינוחים.
היו 4 קינוחים בהיצע. ויתרנו על קרמו השוקולד ועל הגרטן תפוחים (שמכיל סירופ קינמון שנוא).
מוס מסקרפונה רום: עם דקואז פיסטוק, קולי פטל ושוקולד לבן מוקצף. 48 ש"ח. היו כאן גם 2 פטלים טריים. מינון קרם המסקרפונה כאן הפתיע אותנו. היה המון ממנו. ממש כדור ענק, ודאי ביחס לשאר המרכיבים. הסה"כ היה מוצלח וטעים מאד. קרמים טובים ושילובי טעם ומרקם טובים.
סורבה שסק: עם גרניטה מלפפון, מקדמיה וסאקה. 36 ש"ח. קינוח פירותי, טעים ונעים. נחמד לפגוש שסק בסורבה במסעדה (או בכלל). הסורבה היה עשוי היטב ושאר הירקות (מלפפון זה טכנית פרי, אני יודע..) השתלבו היטב והתוצאה היא קינוח קיצי, טעים ומרענן. סיום קליל ומוצלח לארוחה טובה.
עד כאן ארוחת יום ההולדת במונא. נהנינו מאד. אוכל טוב, מוקפד וטעים. שירות מצוין. אווירה טובה. אין כאן ניסיון להמציא את הגלגל (אישית אולי ציפיתי לקצת יותר יצירתיות במנות), אבל כשהאוכל כולו טעים מאד ועשוי במקצועיות, כשחומרי הגלם והשילובים ביניהם הם טובים, אז זה בהחלט מספק. יופי של מסעדה זו מונא. שווה ביקור. גם לתל אביבים.
מנזה - ארוחת שישי בערב:
בסופ"ש שאחרי היומולדת ביליתי במבשרת אצל אחי הגדול ומשפחתו. (למחרת עשינו על האש משפחתי). הזמנו מקומות מראש לשישי בערב ל-5 סועדים במסעדת מנזה (אחי, גיסתי, 2 אחייניי ואני). מעין ארוחת יום הולדת קצת מאוחרת לי ולאחייני איתמר שחגג ב-4 ביוני (הילד בן 20). התכנון היה לנסות דווקא את הסדנא, אבל כשבוע לפני כן ניסיון הזמנת מקום לשעה סבירה לשישי בערב כשל. האופציות הירושלמיות הלא כשרות לארוחה טובה בשיש בערב אינן רבות למרבה הצער. מי שנמצא בה מקום פנוי היא מסעדת מנזה החביבה. מסעדה שנפתחה לפני 4-5 שנים וממוקמת ברחוב בצלאל. הייתי בה לפני כשנתיים לצהריים ספונטניים ונהניתי.
הזמנו מקום לשעה 19:00 ושמחתי לגלות מסעדה מלאה לגמרי בשעה וחצי בה ישבנו. קהל מגוון שכלל צעירים, משפחות וחבר'ה מבוגרים. נראה שעובדים כאן יפה למרות השקט ובלי יחסי הציבור שיש למשל למסעדות קבוצת מחניודה או למסעדות של החבר'ה של מונא. התפריט של מנזה הוא תפריט בראסרי מודרני. כזה הוא גם העיצוב של המסעדה. חלל מרווח, נקי ומודרני. קראתי איפשהו שהשף הוא בחור בשם שלומי אטון ועל תפריט הקינוחים אחראית הקונדיטורית מיכל בוטון (שבונה הרבה תפריטים למסעדות). תמחור המנות די סביר ביחס למסעדות בימינו. מבט על התפריט שצילמתי לפני שנתיים ועל התפריט של היום מראה שלא היו שינויים במחירי המנות. יציבות נדירה וראויה לציון. יש כאן לא מעט מנות עיקריות באזור 70-80 ש"ח ולא מעט מנות ראשונות סביב 40-50 ש"ח.
בדקות הראשונות לקח מעט זמן עד שהגיעו המלצרים לקחת את ההזמנה כי המסעדה התמלאה כמעט בו זמנית בלא מעט סועדים. בהמשך השירות היה פשוט מעולה ומתוקתק. שאפו למטבח (על הוצאת מנות בתזמון מצוין ואפילו על הגשת המנות ל-5 אנשים כמעט בו זמנית). ראוי לציון מלצר אחד שלא קלטנו את שמו שציין שהוא ממלצר במסעדות כבר 20 שנה ונהנה מזה מאד. הוא היה מקצועי לעילא אבל גם חברותי וחביב מאד. לו רק היו יותר נותני שירות כאלה במסעדות.
הזמנו כל מיני אלכוהולים כולל בקבוק יין שאבלי לבן שעלה 190 ש"ח שברוב המסעדות שאני זוכר מתומחר כאן במעל 200 ש"ח (210-220 ש"ח). לאחר מכן הזמנו 3 מנות ראשונות לחלוקה.
קרפצ'יו בקר: אגוזי לוז, קרם פרמזן, עלי רוקט וברוסקטה צרובה על הגריל. 42 ש"ח. מנה שאכלתי בארוחת הצהריים הקודמת שלי במנזה. קרפצ'יו בהגשה יצירתית ומקורית. מגולגל וממולא בעלי הרוקט. נחמד וטעים.
מנה טבעונית: קציצות מנגולד, כרישה ותפו”א על סלט עדשים. 58 ש"ח. מנה די נדיבה. אני מניח שהיא יכולה לספק סועד טבעוני כמנה עיקרית. בעיניי האלמנט המוצלח ביותר היה סלט העדשים שהיה מצוין. הקציצות היו טעימות אבל הייתי רוצה שתהיינה יותר פריכות מבחוץ.
מנת ספיישל של היום. קרפצ'יו טונה אלבקור (נהייתה פופולרית לאחרונה במסעדות). הוגש עם שומר, נענע ואשכולית אדומה. נדמה לי שזה עלה איפשהו בין 55 ל-60 ש"ח. מנת דג נא טובה וטעימה. תיבול פשוט שנותן את הכבוד לדג הטרי.
מנות עיקריות. אחייניי חלקו מנת תבשיל לחי ביין אדום, פטריות פורטובלו, בצלי שאלוט וחיטה. 86 ש"ח. מנה נוספת של פפרדלה פירות ים (שרימפס, קלמרי וראשי קלמרי, מולים) ברוטב שמנת. 72 ש"ח. הם נהנו משתי המנות. אני טעמתי ביס מהחיטה והרוטב והוא היה טעים ונטה לטעמים מתקתקים. טעמתי גם ביס מהפסטה שהייתה עשויה כמו שצריך. אחי הזמין את קבב הים (מוסר ובס) עם לימון כבוש, עשבי תיבול, ירקות צרובים, שום קונפי ויוגורט. 78 ש"ח. היה לו טעים אבל הקבב היה מעט יבש. (הוא חולק ל-4 קציצות קבב די קטנות. אולי היה עדיף לחלק ל-3 קבבים מעט יותר גדולים).
גיסתי ואני הזמנו את אותה מנה, אף היא מהספיישלים של היום: פילה דג חרב עם אורז שחור וסלסת עגבניות. המנה עלתה כמדומני 119 ש"ח. הדג היה טעים אם כי מעט יבש. מדובר בפילה דג עבה ובשרני ולכן אני יכול להבין מידת עשייה יתרה מעט ליתר ביטחון. הכוכב של המנה היה האורז השחור. תחילה חשבנו שזה ריזוטו עם דיו של קלמרי, אבל זה היה אורז שחור (או אורז אסור) שבושל בציר עוף עם הרבה חמאה (ולכן הזכיר ריזוטו גם במרקם) והיה טעים במיוחד. הרבה זמן לא אכלתי אורז כזה טעים. שאפו.
קינוחים.
המלצר אמר שנסמוך עליו עם הקינוחים. הוא הוציא לנו שניים. הראשון קוקילידה תוצרת בית עם גלידת וניל. טעמתי מהלידה בלבד והיא הייתה טעימה. הקוקי היו טעימים לטועמים אם כי מעט קשים במרקמם. הקינוח השני היה קרם ברולה עם מאצ'ה וג'ינג'ר (נדמה לי שג'ינג'ר) שהיה טעים מאד. הוא היה במתיקות מאוזנת עם קיק טוב של המאצ'ה המעט מרירה. היות ולא שילמתי כי הוזמנתי לא ראיתי כמה עלו הקינוחים. אני מעריך שלא יותר מ-40 ש"ח לקינוח.
בשורה התחתונה הארוחה כולה עלתה פחות מ-950 ש"ח. ל-5 אנשים. סביר לגמרי. יצאנו שבעים ומרוצים. גם אם לא כל המנות היו מושלמות, היה לנו טעים. נהנינו מהאוכל ומהשירות ובהחלט יצאנו בתחושה חיובית מאד. יש כאן מסעדה טובה שנותנת תמורה טובה לכסף. אין סיבה שמנזה לא תירשם כאופציה לא כשרה ראויה ואיכותית בכל רשימה של מסעדות אופציונלית ירושלמיות דומות.
עד כאן פוסטים ליום ההולדת. בשנה הבאה אדאג (אנשאללה) לבלות שוב בעיר אירופאית כלשהי.
בדרך כלל אני נוהג לקחת יום חופש בימי הולדת שלי. רצה הגורל ונקבעה לנו בחברה פגישת עבודה בירושלים, אצל לקוח חשוב דווקא ביום הזה ממש, ולכן ויתרתי על חופש מלא. את הפגישה סיימתי בצהריים ונשארתי בירושלים לשוטט. גם חצי יום חופש זה יותר טוב מכלום. בצהריים - קצת מחנה יהודה (השוק). אח"כ קצת העיר העתיקה. בערב קבעתי עם 2 אחיינים שלי, יותם (שבא ממושב אורה הסמוך) ואסף (שבא ממבשרת). נפגשנו ב-18:30 כשהמטרה היא ארוחת ערב קלילה + אלכוהול. חשבתי לקפוץ לבר-אוכל בשם פרימיטיבו ששייך לבעלים של מסעדת מנזה החביבה אבל כשעברנו ליד היה שם סגור. מונא המשובחת נמצאת לא מאד רחוק ולכן החלטנו לנסות לבדוק אם יש מקום. היה.
מונא - ארוחת יום הולדת על הבר (10.6)
מונא (Mona) של השף מושיקו גמליאלי ושותפו איתמר נבון נמצאת בבית האומנים ליד בית בצלאל. המסעדה, בגלגולה הנוכחי, נפתחה ב-2011 (או 2012) ע"י אסף גרניט כשגמליאלי שהיה סו-שף של מחניודה שימש כשף בפועל. בשנת 2015 נפרדו גמליאלי ונבון מקבוצת מחניודה ורכשו מגרניט ושות' את מונא. יצא לי לשבת פעם אחת ויחידה במונא לא מזמן, בנובמבר 2017, במסגרת אירועי Round Tables. נהנינו אז מארוחת טעימות של השף האנגלי סיימון הולסטון ממסעדת The Elephant. כתבתי אז בבלוג זה שלמונא אשמח לחזור כדי לטעום מתפריט המסעדה הרגיל. הנה זה קרה.
נכנסנו למונא קצת לפני 19:00. היה לא מעט מקום במסעדה. אנחנו העדפנו לשבת על הבר. לשמחתנו נהנינו משירות מצוין מברמן שכנראה היה די חדש (כי פה ושם הוא קיבל הדרכה על מערכת ההזמנות במחשב) אבל שלט מצוין בחומר ועשה יופי של עבודה. אמרנו לו שבאנו ספונטנית לחגוג לי יום הולדת כשהמטרה הקולינרית - ארוחת מנות ראשונות שנחלוק בינינו. התפריט של מונא הוא תפריט שף ירושלמי עם מוטיבים ים תיכוניים אירופאים, במיוחד מצרפת ואיטליה. התפריט משתנה מדי פעם בהתאם למצאי חומרי הגלם. התפריט הנוכחי מכיל 7 מנות שאפשר להגדיר כמנות ראשונות או ביניים ועוד 6 מנות שהן עיקריות בהגדרתן הבסיסית. תפריט מהודק ומדויק. החבר'ה כאן יודעים מה הם רוצים להגיש ולא מעמיסים יותר ממה שלדעתם צריך (אני הייתי מוסיף אולי עוד 2-3 מנות).
הזמנתי לי קוקטייל בשם Jalisco (חליסקו) על בסיס טקילה דון חוליו בלאנקו, לילט לבן (Lillet - אפריטיף צרפתי שמכיל 85% תערובות של יין בורדו ו 15% ליקר פירות הדר), ורמוט נוילי פראט אמברה ושמן זית (טיפות שמוזלפות). היה שם גם מסקל שנתן נופך מעושן לקוקטייל. קוקטייל אלכוהולי וחזק שנהניתי ממנו. האחיינים שתו בירה ויין לבן (ילדים גדולים בני 21 ו-32). השקנו כוסיות והתפנינו להזמנת מנות. הזמנו סשימי טונה, טרטר בקר, קלמרי וצ'וריסוס, רוסט פילה. אלה מוגדרות כמנות ראשונות. בנוסף הוזמנה מנת ספיישל של פסטת סרטנים תוצרת בית שהוגדרה כמנת ביניים. בהמשך חרגנו מתכניתנו והזמנו עוד מנת פסטה שמוגדרת כעיקרית, של לינגוויני מולים. קיבלנו גם לחם בצד, עם שמן זית ושום קונפי.
סשימי טונה אדומה: עם שמן צ'ילי, לבנה, זרעי עגבנייה ואורגנו. 68 ש"ח. לא זול. נתחים טובים מאד. תיבול מדויק וטוב. לא מנסים כאן להמציא את הגלגל או להיות יצירתיים במיוחד. סתם מגישים פרודוקטים איכותיים שמשתלבים טוב אחד עם השני ומתובלים כמו שצריך. הלוואי על כל המסעדות.
טרטר דה בף: טרטר פילה בקר עם איולי צ'יפוטלה. 64 ש"ח. תמחור גבוה למדי למנה קלאסית נוספת שבוצעה כמו שצריך. שוב - תיבול מדויק מאד. איולי טוב (שהייתי שמח שיהיה טיפה יותר מעושן וצ'יפוטלי). בשר טעים מאד ורך.
רוסט פילה: בתפריט רשום שזה מגיע עם סלקים צלויים, פטל וקציפת עיזים. 64 ש"ח. אנחנו קיבלנו מנה בלי סלקים אבל עם עגבניות, לחם קלוי ועלי רוקט. תכלס - לא חסרו לנו הסלקים. מנה טעימה עם תיבול מדויק. קציפת העיזים הייתה עדינה וטעימה ולא האפילה על הפילה. הפטל היה חמצמץ והשתלב מצוין. את שאריות הרוטב נהנינו לנגב עם הלחם שקיבלנו. מנה טובה מאד.
קלמרי וצ'וריסוס: עם כרוביות צלויות ויוגורט כבשים. 76 ש"ח. עוד מנה לא מסובכת במיוחד שעשויה ביד טובה. קלמרי וצ'וריסו זה שילוב מצוין תמיד. יחד עם היוגורט הטוב שממתן ומעדן יש כאן עוד מנה טעימה מאד. וכרובית צלויה זה כרובית צלויה. כלומר - טעים.
פסטת סרטנים: מנה שהייתה אחד מהספיישלים של היום. עלתה כמדומני 78 ש"ח. פסטת חלמונים תוצרת בית עם בשר סרטנים, רוטב על בסיס ציר סרטנים וחמאה. פשוט, קלאסי וטעים. דפי הפסטה היו עשויים אל-דנטה והיו מצוינים. בשר הסרטנים היה טוב (לא בושלו יתר על המידה כמו שקורה לא מעט). לשמחתנו כשקיבלנו את החשבון ראינו שהמנה הזו לא תומחרה והייתה על חשבון הבית. חמודים. מסתבר שלפעמים משתלם לבוא ביום הולדת בספונטניות.
לינגוויני מולים: הפסטה הנ"ל הייתה מצוינת אז תוך כדי הזמנו עוד מנה אחת של פסטה. מנה מהתפריט הרגיל של לינגוויני מולים, טונה אדומה, עגבניות, אנשובי וצ'ילי. מנה לא זולה אבל מכובדת שעלתה 126 ש"ח. גם זו הייתה פסטה שעשויה מצוין. המולים היו טריים וטובים מאד. האנשובי פחות הורגש ונתן מליחות מרומזת. הטונה לטעמי קצת הולכת כאן לאיבוד. אבל סה"כ - אחלה מנת פסטה.
קינוחים.
היו 4 קינוחים בהיצע. ויתרנו על קרמו השוקולד ועל הגרטן תפוחים (שמכיל סירופ קינמון שנוא).
מוס מסקרפונה רום: עם דקואז פיסטוק, קולי פטל ושוקולד לבן מוקצף. 48 ש"ח. היו כאן גם 2 פטלים טריים. מינון קרם המסקרפונה כאן הפתיע אותנו. היה המון ממנו. ממש כדור ענק, ודאי ביחס לשאר המרכיבים. הסה"כ היה מוצלח וטעים מאד. קרמים טובים ושילובי טעם ומרקם טובים.
סורבה שסק: עם גרניטה מלפפון, מקדמיה וסאקה. 36 ש"ח. קינוח פירותי, טעים ונעים. נחמד לפגוש שסק בסורבה במסעדה (או בכלל). הסורבה היה עשוי היטב ושאר הירקות (מלפפון זה טכנית פרי, אני יודע..) השתלבו היטב והתוצאה היא קינוח קיצי, טעים ומרענן. סיום קליל ומוצלח לארוחה טובה.
עד כאן ארוחת יום ההולדת במונא. נהנינו מאד. אוכל טוב, מוקפד וטעים. שירות מצוין. אווירה טובה. אין כאן ניסיון להמציא את הגלגל (אישית אולי ציפיתי לקצת יותר יצירתיות במנות), אבל כשהאוכל כולו טעים מאד ועשוי במקצועיות, כשחומרי הגלם והשילובים ביניהם הם טובים, אז זה בהחלט מספק. יופי של מסעדה זו מונא. שווה ביקור. גם לתל אביבים.
מנזה - ארוחת שישי בערב:
בסופ"ש שאחרי היומולדת ביליתי במבשרת אצל אחי הגדול ומשפחתו. (למחרת עשינו על האש משפחתי). הזמנו מקומות מראש לשישי בערב ל-5 סועדים במסעדת מנזה (אחי, גיסתי, 2 אחייניי ואני). מעין ארוחת יום הולדת קצת מאוחרת לי ולאחייני איתמר שחגג ב-4 ביוני (הילד בן 20). התכנון היה לנסות דווקא את הסדנא, אבל כשבוע לפני כן ניסיון הזמנת מקום לשעה סבירה לשישי בערב כשל. האופציות הירושלמיות הלא כשרות לארוחה טובה בשיש בערב אינן רבות למרבה הצער. מי שנמצא בה מקום פנוי היא מסעדת מנזה החביבה. מסעדה שנפתחה לפני 4-5 שנים וממוקמת ברחוב בצלאל. הייתי בה לפני כשנתיים לצהריים ספונטניים ונהניתי.
הזמנו מקום לשעה 19:00 ושמחתי לגלות מסעדה מלאה לגמרי בשעה וחצי בה ישבנו. קהל מגוון שכלל צעירים, משפחות וחבר'ה מבוגרים. נראה שעובדים כאן יפה למרות השקט ובלי יחסי הציבור שיש למשל למסעדות קבוצת מחניודה או למסעדות של החבר'ה של מונא. התפריט של מנזה הוא תפריט בראסרי מודרני. כזה הוא גם העיצוב של המסעדה. חלל מרווח, נקי ומודרני. קראתי איפשהו שהשף הוא בחור בשם שלומי אטון ועל תפריט הקינוחים אחראית הקונדיטורית מיכל בוטון (שבונה הרבה תפריטים למסעדות). תמחור המנות די סביר ביחס למסעדות בימינו. מבט על התפריט שצילמתי לפני שנתיים ועל התפריט של היום מראה שלא היו שינויים במחירי המנות. יציבות נדירה וראויה לציון. יש כאן לא מעט מנות עיקריות באזור 70-80 ש"ח ולא מעט מנות ראשונות סביב 40-50 ש"ח.
בדקות הראשונות לקח מעט זמן עד שהגיעו המלצרים לקחת את ההזמנה כי המסעדה התמלאה כמעט בו זמנית בלא מעט סועדים. בהמשך השירות היה פשוט מעולה ומתוקתק. שאפו למטבח (על הוצאת מנות בתזמון מצוין ואפילו על הגשת המנות ל-5 אנשים כמעט בו זמנית). ראוי לציון מלצר אחד שלא קלטנו את שמו שציין שהוא ממלצר במסעדות כבר 20 שנה ונהנה מזה מאד. הוא היה מקצועי לעילא אבל גם חברותי וחביב מאד. לו רק היו יותר נותני שירות כאלה במסעדות.
הזמנו כל מיני אלכוהולים כולל בקבוק יין שאבלי לבן שעלה 190 ש"ח שברוב המסעדות שאני זוכר מתומחר כאן במעל 200 ש"ח (210-220 ש"ח). לאחר מכן הזמנו 3 מנות ראשונות לחלוקה.
קרפצ'יו בקר: אגוזי לוז, קרם פרמזן, עלי רוקט וברוסקטה צרובה על הגריל. 42 ש"ח. מנה שאכלתי בארוחת הצהריים הקודמת שלי במנזה. קרפצ'יו בהגשה יצירתית ומקורית. מגולגל וממולא בעלי הרוקט. נחמד וטעים.
מנה טבעונית: קציצות מנגולד, כרישה ותפו”א על סלט עדשים. 58 ש"ח. מנה די נדיבה. אני מניח שהיא יכולה לספק סועד טבעוני כמנה עיקרית. בעיניי האלמנט המוצלח ביותר היה סלט העדשים שהיה מצוין. הקציצות היו טעימות אבל הייתי רוצה שתהיינה יותר פריכות מבחוץ.
מנת ספיישל של היום. קרפצ'יו טונה אלבקור (נהייתה פופולרית לאחרונה במסעדות). הוגש עם שומר, נענע ואשכולית אדומה. נדמה לי שזה עלה איפשהו בין 55 ל-60 ש"ח. מנת דג נא טובה וטעימה. תיבול פשוט שנותן את הכבוד לדג הטרי.
מנות עיקריות. אחייניי חלקו מנת תבשיל לחי ביין אדום, פטריות פורטובלו, בצלי שאלוט וחיטה. 86 ש"ח. מנה נוספת של פפרדלה פירות ים (שרימפס, קלמרי וראשי קלמרי, מולים) ברוטב שמנת. 72 ש"ח. הם נהנו משתי המנות. אני טעמתי ביס מהחיטה והרוטב והוא היה טעים ונטה לטעמים מתקתקים. טעמתי גם ביס מהפסטה שהייתה עשויה כמו שצריך. אחי הזמין את קבב הים (מוסר ובס) עם לימון כבוש, עשבי תיבול, ירקות צרובים, שום קונפי ויוגורט. 78 ש"ח. היה לו טעים אבל הקבב היה מעט יבש. (הוא חולק ל-4 קציצות קבב די קטנות. אולי היה עדיף לחלק ל-3 קבבים מעט יותר גדולים).
גיסתי ואני הזמנו את אותה מנה, אף היא מהספיישלים של היום: פילה דג חרב עם אורז שחור וסלסת עגבניות. המנה עלתה כמדומני 119 ש"ח. הדג היה טעים אם כי מעט יבש. מדובר בפילה דג עבה ובשרני ולכן אני יכול להבין מידת עשייה יתרה מעט ליתר ביטחון. הכוכב של המנה היה האורז השחור. תחילה חשבנו שזה ריזוטו עם דיו של קלמרי, אבל זה היה אורז שחור (או אורז אסור) שבושל בציר עוף עם הרבה חמאה (ולכן הזכיר ריזוטו גם במרקם) והיה טעים במיוחד. הרבה זמן לא אכלתי אורז כזה טעים. שאפו.
קינוחים.
המלצר אמר שנסמוך עליו עם הקינוחים. הוא הוציא לנו שניים. הראשון קוקילידה תוצרת בית עם גלידת וניל. טעמתי מהלידה בלבד והיא הייתה טעימה. הקוקי היו טעימים לטועמים אם כי מעט קשים במרקמם. הקינוח השני היה קרם ברולה עם מאצ'ה וג'ינג'ר (נדמה לי שג'ינג'ר) שהיה טעים מאד. הוא היה במתיקות מאוזנת עם קיק טוב של המאצ'ה המעט מרירה. היות ולא שילמתי כי הוזמנתי לא ראיתי כמה עלו הקינוחים. אני מעריך שלא יותר מ-40 ש"ח לקינוח.
בשורה התחתונה הארוחה כולה עלתה פחות מ-950 ש"ח. ל-5 אנשים. סביר לגמרי. יצאנו שבעים ומרוצים. גם אם לא כל המנות היו מושלמות, היה לנו טעים. נהנינו מהאוכל ומהשירות ובהחלט יצאנו בתחושה חיובית מאד. יש כאן מסעדה טובה שנותנת תמורה טובה לכסף. אין סיבה שמנזה לא תירשם כאופציה לא כשרה ראויה ואיכותית בכל רשימה של מסעדות אופציונלית ירושלמיות דומות.
עד כאן פוסטים ליום ההולדת. בשנה הבאה אדאג (אנשאללה) לבלות שוב בעיר אירופאית כלשהי.
