ארוחות יומולדת: חלק א' בת"א - דוק (יום לפני) וקפה פופולר (יום אחרי)

יומולדת 43 (10 ביוני למתעניינים). בשנים האחרונות יצא לי לבלות בעיקר בחו"ל בימי הולדת. יוני זה אחלה חודש לצורך זה. השנה אני בארץ (בכל זאת הייתי לפני חודשיים במדריד אז לא צריך להגזים) אז צריך להתנחם באוכל מקומי טוב (בשאיפה).

דוק - ארוחה ספונטנית יום לפני

אילת אחותי התאומה קפצה אליי בשבת של ה-9 ביוני וחיפשנו מקום זמין לארוחה קלילה אך טובה של כמעט יום הולדת. להפתעתי בדוק, האחות הקטנה של מסעדת האחים של האחים דוקטור, היה מקום פנוי באחד השולחנות הגבוהים שבחלל הפנימי של הבר הקטן. בערך שנתיים וחצי עברו מאז הביקור הקודם שלי בדוק. בין לבין טעמתי מנות של הדוקטור בארוחה בה התארח אסף דוקטור ב-25M. בקיצור, הגיע הזמן לחזור.

התחלנו באיזשהו קוקטייל ובכוס יין לבן בשבילי. לא ממש זוכר מה ומי. 

המנה הראשונה הייתה טרטר טונה אלבקור עם תותי עץ בוסר מוחמצים, קרם פרש, טרגון וריג'לה. משהו כזה. מנה שעלתה 65 ש"ח. מנה יקרה ביחס לתפריט. אבל אחלה טרטר. חומרי גלם משובחים. תיבול עדין, חמצמץ-מתקתק וטוב שנותן כבוד לדג העדין (עדין יותר מטונה אדומה רגילה). מנה טעימה ורעננה.

הקולרבי המפורסם שהפך למודל לחיקוי בלא מעט מקומות... קולרבי אפוי בפחם עם גבינת המאירי, שומשום בלאדי, טימין ופלפל חריף. 38 ש"ח. 5 ש"ח יותר מלפני שנתיים וחצי. לגיטימי. מנת ירק מהמוצדקות בארצנו. למרות שאסף דוקטור לא נכח בארוחה הזו והיו 2 טבחים צעירים במטבחון הקטנטן שמאחורי הבר לא ניכרה ירידה באיכות. התיבול והעשייה היו מדויקים.

המנה הבאה. סינטה צרובה בפחם במיסו מחומוס מקומי, סלט סלרי, דובדבנים וג׳רג׳יר, פריקה קלויה וכתושה. נדמה לי שזו גם מנה של 65 ש"ח. מנה משובחת נוספת עם נתחי סינטה עשויים מעולה (רכים וטעימים) ומתובלים מצוין, וסלט מרענן לצדם. אפילו הדובדבנים (חומר גלם שאני פחות אוהד) סיפקו כאן עניין.

עוד מנה שאכלתי בארוחה הקודמת וגם היא מנה צמחונית לעילא שרואים דומות לה בלא מעט מסעדות היום: כרוב ערבי אפוי ביין לבן ועשבים, צ'ימיצ'ורי זעתר וגבינת שילה חרוכה. 41 ש"ח. כרוב אפוי זה דבר גאוני. זו בטח השיטה הכי טובה להוציא את המיטב מהירק הלא ממש סקסי הזה. נסו את זה.

קינוח. ויתרנו לצערי על גלידת תירס גילי, בוטנים בפלפל חריף יבש וטוויל דבש כי תאומתי לא רצתה לקחת סיכון. הלכנו על הקינוח הפשוט יותר של טארט משמש ושקדים. טעים. עשוי מצוין. לא מתוק מדי.

שמחתי לראות שדוק שומרים על הרמה ועל האיכות גם אחרי שנתיים וחצי וגם בלי נוכחות בעלי הבית. נהנינו מאד מהארוחה. קינחנו בשוטים של או דה וי קלמנטינות ואו דה וי אתרוגים של מזקקת יוליוס שאחריהם קיבלנו 2 שוטים על חשבון הבית של עוד תזקיק של יוליוס. אחלה מקום הוא דוק. לחגיגות טרום יום הולדת, לחגיגות יום הולדת או סתם לארוחת ערב ישראלית מעניינת וטעימה.

ותודה לאוחתי על אספקת התאורה בתמונות (קופסת הסיגריות היא שלה).



קפה פופולר - החדשה של אבי ביטון - יום אחרי

ארוחה במסעדה עם סיון, שותפתי לשעבר, הפכה להיות מסורת יום הולדת משותפת, היות ושנינו חוגגים יום אחרי יום (9 ו-10 ביוני). הפעם נבחרה המסעדה החדשה של אבי ביטון, קפה פופולר. אבי ביטון, אקס אדורה החביבה שנסגרה לפני כמה שנים חזר לביצה הקולינרית התל אביבית. הוא בנה את התפריט של המסעדה, הממוקמת במלון בוטיק חדש בשם ג'ייקוב סמואל, באחת מפינות הרחובות האסטרטגיות בתל אביב, דיזנגוף פינת ארלוזורוב. מי שמשמש כשף בפועל הוא בחור בשם תומס זוהר.



המקום מכיל שני מתחמים. מתחם אחד תת קרקעי של גסטרו-בר שנפתח לפני כחודש שבדרכי לשירותים ראיתי שהיה הומה, גדוש ורועש. (בתמונה - המדרגות שיורדות לבר והאמנות (?) הקריקטורית שחוזרת כמוטיב במסעדה ובתפריט).

המתחם השני הוא מתחם ישיבה מחוץ לבניין. מתחם ישיבה של הביסטרו שנפתח כמדומני בשבוע האחרון וממוקם ממש על הרחוב. בעיניי הוא ממוקם יותר מדי על הרחוב. היה נחמד יותר אם היו אלמנטים מבודדים מסוימים. נגיד איזה עץ או שניים או סתם מחיצה. אנחנו ישבנו בחוץ, ב"ביסטרו".

לבר התחתון ולביסטרו החיצוני יש שני תפריטים מעט שונים (עם לא מעט חפיפה). תפריט הביסטרו כולל מנות ים תיכוניות שחלקן מבוססות על מנות דגל שהיו באדורה. מנות קטנות ובינוניות די מגוונות.

תפריט האלכוהול כרגע לא עשיר מאד ודי התקשיתי למצוא משהו כלבבי. 2 יינות שטעמתי לא עשו לי את זה. בסוף הזמנתי קוקטייל בשם נורמנדי על בסיס קוניאק קורווזיה עם אניס, ורמוט ואורג'ה (שאין לי מושג מה זה). קוקטייל לא רע אבל לא מלהיב שעלה 52 ש"ח. סיון הזמינה קוקטייל בשם דרדר שעלה 48 ש"ח והכיל וודקה גרייגוס, צ'ילי (בשולי הכוס), אננס, פסיפלורה וכתר טחין. היא אהבה בסה"כ.

לאוכל.
סיון הזמינה מנה שכנראה תהיה אחד מלהיטי המסעדה כנשנוש פתיחה: פלאפל חצילים שרופים: חצילים קלויים, בצל סגול, שמנת וסלט עגבניות. מנה שגרסה דומה לה הייתה ממנות הדגל באדורה. היה לה טעים אבל היא זכרה משהו מוצלח ומעניין יותר מאדורה. בעיניי אפשר לתת יותר תמורת 42 ש"ח. עוד כדור. עוד סלט (שהיה סטנדרטי). עוד טוויסט בעלילה.

עוד מנה צמחונית - סלט כרובית: כרובית טרייה, עלים ירוקים, משמש אוזבקי, ויניגרט דבש ופקורינו. 44 ש"ח. מנה טעימה בסה"כ. שנינו חשבנו שהיה כאן יותר מדי משמש אוזבקי שהשתלט. הטעם הדומיננטי היה מתוק מהויניגרט ומהמשמש. בעיניי הכרובית, כוכבת המנה, הלכה קצת לאיבוד במתיקות. הייתי מוסיף יותר חמצמצות ואולי חרפרפות לטעמים כאן.

אני חיכיתי בינתיים למנה הראשונה שלי. וחיכיתי. וחיכיתי. מזל שהזמנו גם לחם שמוגש עם קרם עגבניות וקונפי שום (18 ש"ח). כך לפחות היה לי משהו לנשנש. אחרי 10 דקות שאלתי מה עם המנה שלי. אמרו שבודקים. אחרי עוד 5 דקות שאלתי מלצר אחר מה קורה. בודקים הייתה התשובה. אחרי עוד כמה דקות שאלתי פעם שלישית. אחראי המשמרת חזר אליי ואמר בהתנצלות שאין לו תירוצים ושהייתה תקלה ופשוט שכחו לרשום את ההזמנה שלי. קורה. בסוף הגיעה המנה המיוחלת: סשימי אינטיאס: אינטיאס, עגבניות טריות, שמן זעתר, פלפל חריף וקריספי פיתה. 68 ש"ח. היו פה גם כמה עלים ירוקים. הדג עצמו היה טוב ואיכותי אבל הוא נטמע לגמרי בשמן הזעתר שלצערי הכיל זעתר יבש (כזה עם שומשום). שאר האלמנטים היו נחמדים ולא יותר. הייתי מוותר כאן לגמרי על הזעתר היבש ומשתמש בזעתר טרי. אינטיאס טוב לא צריך אלמנט אגרסיבי שיחנוק אותו.

כפיצוי על ההמתנה הארוכה ולפני המנות העיקריות קיבלתי צ'ופר חביב ונדיב. רוסטביף ישראלי: נתח בקר צלוי, טחינה, זרעי עגבנייה ועלים ירוקים. מנה שעלותה 58 ש"ח. מנה פשוטה וטעימה בסה"כ. בשר טעים. טחינה טובה. אבל גם כאן הופיע אותו שמן זעתר ושומשום אגרסיבי שהאפיל על הטעמים. (עניין שלא מצוין בתפריט).

מנה צמחונית נוספת - כרוב צלוי. להיט צמחוני (ראו דוק למעה או ג'וז ולוז), כבר אמרנו... כאן מדובר בסטייק כרוב: כרוב צלוי, חמאה , טימין, פקורינו, שמנת חמוצה. 44 ש"ח. מנה טעימה בסה"כ אבל ההיא מדוק למשל טובה ומעניינת יותר. 

המנה העיקרית שלי - שרימפס מעקוד: שרימפס במחבת, חמאת עגבניות, לביבת תפוחי אדמה תוניסאית, קונפי לימון. מנה יקרה למדי שעולה 94 ש"ח אבל נותנת תמורה לא רעה לכסף. השרימפס היו טובים (הרגישו טריים). הרוטב היה פיקנטי ונוכח. לביבת תפוחי האדמה הייתה טעימה. שני דברים הייתי משפר: מידת עשייה טיפה יותר מדויקת של השרימפס. (חלקם היו עשויים מעט יותר מדי). רוטב יותר סמיך ו"עם גוף". אבל סה"כ מנה טובה.

קינוח.
בחרנו בקרם ברולה ותות: קרם וניל מושחם, מרקחת תותים, טוויל שקדים. 42 ש"ח. הטוויל המגולגל היה ממולא בקרם וניל ותות. הקינוח היה מוצלח למדי. שום דבר מתוחכם במיוחד אבל טוב. קינוח לא מתוק מדי. קרם ברולה עשוי כמו שצריך. סיום ראוי לארוחה.

זה קפה פופולר. מקום שבזכות המוניטין והפרסום של השף שלו, המיקום המרכזי, הסגנון והאוכל המיינסטרימי ברובו, יהיה כנראה כשמו, פופולרי מאד. עבורנו זו הייתה ארוחה בסדר פלוס. שום דבר מלהיב או מאתגר במיוחד. אדורה של אבי ביטון לא הייתה מסעדת השף האיכותית ביותר או המתוחכמת ביותר אבל היא הייתה חביבה, טעימה, מעניינת יחסית, ונתנה תמורה טובה לאגרה. קפה פופולר, על סמך המנות שאנחנו טעמנו, פחות מעניינת לעת עתה. משף מנוסה ומפורסם שחוזר מרכז העניינים אחרי מספר שנים, הייתי מצפה לקצת יותר עניין, ייחוד וטאץ' של שף. אולי זה יקרה בהמשך. ובקשה  אחת - רדו משמן הזעתר...


ובקרוב בבלוג זה...
חלק ב' של ארוחות יום הולדת - דיווח יומולדת מאזור חיוג 02 (או במילים אחרות - ירושלים בירתנו לנצח נצחים)...