אז בתחילת מרץ חלה התחממות מה ביחסי ישראל-טורקיה כשנשיאנו בוז'י הרצוג הגיע לביקור אצל ארדואן בטורקיה והיה למנהיג הישראלי הראשון מזה 13 שנה שמגיע לביקור רשמי בטורקיה. מי יתן וזה יהיה פתח לעידן חדש ממשי ביחסים, כי איסטנבול היא יעד שאני מת לטוס אליו וכרגע מעדיף שלא. בכל אופן, לנוכח ההתחממות (לא באמת) או סתם לאור העובדה שהמשרד הזמני שלי (עד מעברנו למשכן קבע חדש בשד' יהודית) ממוקם במגדל של קניון רמת אביב, קפצתי החודש לשתי עסקיות צהריים במסעדה טורקית אמיתית (לכאורה) שממוקמת בשכונה - מסעדת מאריס. בין שתי ארוחות הצהריים הללו יצא לי לנסות גם בבוהרי שישי אחד את הדונר הטורקי הדי חדש והמאד מדובר העונה לשם גרטי דונר בשוק הכרמל. הנה רשמיי בענייני טורקיה-ישראל.
עסקית ראשונה במאריס:
מאריס נפתחה במאי-יוני 2021 ברחוב איינשטיין ברמת אביב ע"י המסעדן יקי כביר שהוא גם הבעלים של שתי מסעדות מעבר לכביש - סרפינה האיטלקית ויאוזה האסייתית. את התפריט בנה למי ניפוסי, שף יליד טורקיה. הדגש של המסעדה לפי אתר המסעדה הוא המטבח הטורקי האותנטי, המחבר חומרי גלם איכותיים עם טכניקות הכנה מסורתיות לצד אווירת חברים שמחה כמו בטברנות בטורקיה. חלל המסעדה לא גדול וכולל בר וכמה שולחנות. יש גם פיזור שולחנות ברחבה שבחוץ. בארוחה הראשונה שלי היה חצי מלא. ישבתי על הבר.
תפריט עסקיות הצהריים. בוחרים במנה עיקרית עם תוספת לבחירה ומקבלים מאזט (בשווי 18 ש"ח) שמוגש עם לחמנייה כנשנוש פתיחה, במחיר העיקרית. יש כאן את כל הלהיטים המתבקשים של המטבח הטורקי - באבאגנוש, אזמה (סלט טורקי), לחמג'ון, פידה גבינות, טרטר טורקי, אדנה קבב, אורפה קבב, איסקנדר ועוד. בביקורות שפורסמו במהלך 2021 דיברו על שימוש יתר בטחינה על חשבון יוגורט (למרות שהמסעדה לא כשרה). נראה שהפנימו כאן וגם את המנות הבשריות מגישים לצד יוגורט ולא רק טחינה. הביקורות אגב נעו מחיוביות למדי לבינוניות. את הקבבים המבקרים ציינו לשבח.
לא לדאוג. יש טאבון.
המאזט שבחרתי. פאבה - ממרח אפונה צהובה, בצל סגול וצ'ילי. היה גם שמיר. לצדו לחמנייה. אני מכיר פאבה כ"חומוס" היווני אבל כנראה שזה קיים גם בטורקיה. עסק נחמד. מרקם הפאבה היה מעט נוקשה מדי לטעמי והיה לה טעם מתקתק מעט (משום מה) אבל בסה"כ היא הייתה די טעימה ונעימה.
בחרתי במנת ביניים כ"מנה העיקרית" כי זה התאפשר. זו הייתה מנת הקוקורץ' (מעורב טורקי) - שקדי עגל ופרגית על הפלאנצ'ה ותבליני הבית. 78 ש"ח. העסק הוגש במחבת קטנה עם בצל סגול מוחמץ, צ'ילי ירוק חריף קלוי ועגבניה שרופה, על גבי מאפה בצק דקיק. התוספת שבחרתי - בורגול מבושל שהיה סטנדרטי ועשוי היטב. המנה לא נסקה לגבהים. לא יודע מהם תבליני הבית אבל לא הרגשתי בתיבול יוצא דופן. הבשרים היו חביבים והרגישו די איכותיים ועשויים היטב אבל תכלס אכלתי מעורבים שונים מוצלחים ועזי טעם יותר. משהו היה חסר לי בתיבול ובעומק טעמי הבשר עצמו.
הנ"ל בהחלט השביע אותי אבל אכלתי גם קינוח. כנאפה זה בסיסי ומוכר. מלבי עוד יותר. אז הקאטמר נבחר: בצק דקיק במילוי קאיימק ופיסטוקים. 44 ש"ח.
הקאטמר. מנה מכובדת. חששתי ממתיקות יתר וכבדות מהטיגון אבל המתיקות הייתה יחסית מתונה והמנה לא הייתה כבדה במיוחד. הבצק יכול להיות דקיק יותר אבל הוא היה דק מספיק ומתפצח כראוי (בלי עודפי שומן מהטיגון בחמאה) ומילוי הקאיימק והפיסטוקים היה טעים ומוצלח. סה"כ נהניתי.
זו לא הייתה ארוחה מעולה במאריס אבל היא הייתה בסה"כ טעימה ונעימה למדי, כולל השירות, ולכן תכננתי לחזור לעוד עסקית, כל עוד משכננו הוא במגדל קניון רמת אביב (אחרת לא הייתי מגיע לכאן במיוחד). לא יודע כמה המנות כאן הן טורקיות אסליות כמו באיסטנבול או באנקרה (או באדנה) אבל היי - לפחות יש כאן מסעדה של ממש עם חלל של מסעדה ולא דוכן/מסעדת פועלים של דונר או של קבבים (ע"ע מוטפאק או באבאג'ים).
בין שתי העסקיות - עצירה לדונר בשוק..
גרטי דונר בשוק הכרמל:
פופ-אפ דונר טורקי שנפתח מתישהו באוקטובר 2021 בסמטת יום טוב בשוק הכרמל, כנראה סמטת אוכל הרחוב המגוונת והפעילה ביותר בארץ כיום. האיש מאחורי הדוכן - זיו גרטי - שלפי הפייסבוק והפרסומים הוא שף בעל ניסיון של מעל 20 שנה בהכנת אוכל טורקי באירועי קונספט תחת המותג "Gerti Doner" ובין השאר עבד בעבר גם עם יוסי שטרית. את דוכן הדונר שלו הוא פתח מול מסעדת הבורגר הולשטיין ואחריו נפתחו דונריות/שווארמיות נוספות באזור השוק (כולל אחת חדשה לגמרי של הבסטה). בשר בפיתה הוא טרנד שרק מתחזק. ההתלהבות והסופרלטיבים שהרעיפו על הדונר של גרטי מזכירים לי את אלה שהרעיפו על מוטפאק בזמנו. למשל - "גרטי עושה לשווארמה מה שג'סמינו עשה לקבב", "שווארמה טורקית-ערבית-ישראלית מושלמת" ו-"קחו אוטובוס לכרמלית ותאכלו דונר טורקי הצגה". אלה חלק משלל המחמאות. המקום פועל רק בחמישי-שישי (ולהבנתי לאחרונה גם בימי שלישי) משעה 9 בבוקר (!) עד גמר השיפוד ולכן בכל הביקורות והפוסטים שקראתי עליהם ציינו תור ארוך שמשתרך משעת הפתיחה. קפצתי בשישי האחרון לשוק ביום גשום וקר בתקווה שבאזור 11 בבוקר אוכל לנשנש מנה בלי לחכות יותר מדי (לא יותר מ-5-6 אנשים היה בסדר מבחינתי). הגעתי לדוכן באזור 10:50. בדיוק סיימו להכין מנה לאיש אחד והייתי הראשון אחריו. מסתבר שגשם וקור מבריח את הפודיז התל אביבים המפונקים. תענוג.
זה השיפוד בעל המוניטין. נתחי שייטל עגל ושומן כבש.
את הבשר פורס גרטי בסכין דונר אימתני ושם לחימום נוסף במחבת גדולה. לאחר מכן הנתחים נכנסים לפיתה (טריה וטובה) יחד עם בצל סומאק, פטרוזיליה, עגבניה ופלפל חריף, טחינה הר ברכה ועמבה. בכתבות מסוף 2021 צוין מחיר של 38 ש"ח לפיתה. היום זה 40. יוקר המחייה וכו'. יש פיתות בשריות יקרות בהרבה.
זו הפיתה. מתפקעת מהמרכיבים. האם השתנה עולמי אחרי שטעמתי? לא. מדובר בדונר מעולה. בשר נוכח, איכותי וטעים מאד, ששומר על עסיסיות ושאר ירקות שמוסיפים טעם ועניין. אחלה מנה. אחלה פיתה. האם זו השווארמה/דונר הכי טוב בעיר? לא יודע. את מוטפאק למשל והאיסקנדר שלהם (בצלחת) אהבתי אבל לא הבנתי את ההתרגשות סביב המנה (שלטעמי היא עדינה מדי והבשר שבה לא מספיק נוכח). הדונר של גרטי כנראה טעים יותר מזה של מוטפאק בגלל הבשר הנוכח יותר, אבל גם הוא לא מרעיד עולמות. לא יודע אם זה מצדיק המתנה בתור ארוך. אם באים כמוני ולא צריכים לחכות כמעט, ומתחשקת מנת שווארמה טעימה - אז אין בכלל שאלה.
עסקית שנייה במאריס:
בערך שבוע וחצי אחרי העסקית הראשונה חזרתי הפעם עם קולגה לעבודה שנשנש את הלחמג'ון שמצולם בהמשך (לא טעמתי - אמר שטעים לו). המסעדה הייתה ריקה מסועדים למעט כמה חבר'ה מבוגרים (תושבי השכונה יש להניח) שישבו בחוץ.
התחלתי במאזט של קוז ביבר - פלפל שושקה מוחמץ, אורגנו טרי וגבינת טולום, לצד אותה לחמניה. טעים. פלפל קלוי מוחמץ וגבינת טולום קשה להרוס.
זה הלחמג'ון ששותפי לארוחה הסתפק בו. מנת טאבון של 42 ש"ח. הוא היה מרוצה.
היה לי ברור שלעיקרית אבחר באחד משני הקבבים. המלצרית אמרה שאם אני אוהב חריף שאלך על האדנה קבב: בשר טלה ובקר, פלפל שושקה ושאטה חריף. מונחים על אותו בצק אפוי דק. הייתה גם עגבניה שרופה ואותו בצל סגול מוחמץ בסומאק שכנראה מופיע אוטומטית בכל המנות. בצד בחרתי בתוספת של אורז ואטריות שכמו הבורגול הייתה סטנדרטית ועשויה היטב. הייתה אפשרות לבחור בטחינה או ביוגורט כמטבל לקבב. בחרתי ביוגורט שהרגיש כמו יוגורט סטנדרטי לגמרי. הקבב היה בהחלט טוב. טיפ-טיפה עשוי יתר על המידה אבל עדיין עסיסי ובמרקם טוב. הטעם נוכח וטוב. הורגשה פיקנטיות (לא חריפות) והתיבול היה טוב. סה"כ נהניתי. העלות היא 72 ש"ח כמו עלות הארוחה כולה. סה"כ סביר ביחס למחירי תל אביב.
על קינוח ויתרנו.
אלה היו שתי ארוחות עסקיות נחמדות ולא מזיקות במאריס. לתושבי השכונה או עובדיה זה מקום לא רע, בטח לצהריים. למי שצריך להגיע במיוחד (גם משאר שכונות תל אביב) - לא בטוח שזה מקום ששווה את הנסיעה. כאמור לא הייתי באיסטנבול אבל אני מעריך די בביטחון שהקולינריה שם הרבה יותר מרגשת ומעניינת (גם מזו של גרטי או מוטפאק או אונזה או באבאג'ים או כל מקום טורקי אחר).
מי יתן והטיול הקולינרי לאיסטנבול יתגשם במהרה בימינו (התמונה היא ממסעדה/דוכן בשם Istanbul שפעל מתישהו בשוק הכרמל וסגר. היא צולמה אחרי הביקור בגרטי. אין לי מושג מה היה שם ומתי המקום פעל).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה