בשקט יחסי חגגה בינואר פופינה, מסעדת השף של אוראל קמחי בנווה צדק, 5 שנים להקמתה. הישג ראוי לציון למסעדה במדינה אוכלת מסעדותיה כמו מדינתנו, ודאי למסעדה שמגדירה את עצמה מסעדת שף ומנסה להציע משהו שונה.
עד היום ביקרתי במסעדה פעם אחת ויחידה, באוקטובר 2014, אז אכלתי את ארוחת הטעימות ונהניתי מאד. לקראת סוף 2017 השיקה המסעדה אופציה לעסקיות שישי-שבת צהריים. כרגע פורסם שזה יהיה עד סוף החורף. אקט מבורך שהלוואי וירבו כמותו במסעדות כאן. ניצלנו את העניין, אחותי הגדולה, אחייניתי ואנוכי והגענו לנסות. זה היה בצהרי שבת של ה-27 בינואר.
ישבנו בשולחן שסמוך לכניסה, בחלל המרכזי של המסעדה שבמרכזו הבר והמטבח הפתוח. למרבה הצער קולט האדים לא עבד כמו שצריך ובכל פעם שצרבו/טיגנו משהו המקום אפף עשן. אחרי המנות הראשונות עברנו למרפסת החיצונית הגדולה שבה יש פחות אווירה של מסעדה. המרפסת יכולה להכיל כ-40 סועדים וכמו המסעדה עצמה, היא הייתה מלאה לגמרי בזמן ישיבתנו בה.
תפריט הצהריים החדש של שישי שבת חורף הוא במחיר של 145 ש"ח לסועד. הוא מאפשר בחירה של מנה ראשונה אחת, מנת ביניים אחת ומנה עיקרית אחת. מקבלים גם לחם ומטבלים. יש גם אופציה ליין עסקי בכוסות או בבקבוק במחירים סבירים ביותר (32 ש"ח לכוס יין אדום ו-28 ש"ח לכוס יין לבן). הזמנו את היינות הללו - האדום צרפתי והלבן גרמני.
כל אחד מאיתנו הזמין מנות שונות כך שיכולנו לטעום 9 מנות שונות ולגוון כמו שצריך.
מנה ראשונה אחת: טרטר ירקות שורש כבושים: טרטר ירקות שורש מאודים, בלסמי מיושן, ערמונים, חמאת קשיו, קרם גזר-חרדל. מנה טעימה מאד. אחותי שהזמינה אותה חששה מנוכחות הסלק אותו היא פחות מחבבת אבל היא נהנתה מאד מהמנה כולה, לרבות הסלק. מנה קטנה יפה ומושקעת. יש המון עבודה יש מאחורי מנה כזו. לכבוש את הירקות, לחתוך אותם לקוביות קטנטנות, להכין את הרטבים. יותר קשה מטרטר בשר או דג.
מנה ראשונה שנייה: טרטר בקר. אחייניתי הזמינה. מנה קטנה (4-5 ביסים) שמבוצעת כמו שצריך. לא זוכר בדיוק את כל מרכיבי הטרטר והרוטב. בין היתר היו שם פרוסות אספרגוס, עלים ירוקים, רוטב יוזו, קרם קשיו ועוד. הרוטב היה מצוין והמכלול היה טעים מאד.
מנה ראשונה שלישית: מרק ארטישוק ירושלמי. כמדומני הוא כלל גם גזר וערמונים עם קציפת כמהין או גזר וכמהין עם קציפת ערמונים. המרק היה קרמי וחלק. מרק טעים מאד. אבל זה שאני מכין מארטישוק ירושלמי יותר טעים (ואין בו בלי קציפות)... הייתי מוותר על הגזר שאמנם מוסיף צבע, אבל תופס קצת מהבמה שמגיעה לארטישוק הירושלמי. (בעיניי הוא המרכיב המושלם למרקי קרם חורפיים).
מנת ביניים אחת: המבורגר שפונדרה. לחמנייה מאודה, שפונדרה בבישול ארוך, חסה פריכה ובצל סגול מוחמץ. בצד יש צ'יפס גזר. מנה קטנה ומוצלחת מאד על כל מרכיביה: לחמנייה מאודה מצוינת, בשר רך וטעים, צ'יפס פריך. יופי של נשנוש. את המבורגר השרימפס המוצלח מאד אף הוא, אכלתי בארוחה הקודמת שלי בפופינה ולכן שמחתי לטעום את הגרסה עם השפונדרה.
מנת ביניים שנייה: פיצה טלה מעושן. בצק בזיליקום, חמאת קשיו, דמי גלאס, מיזונה וצנונית. הייתי שמח למעט יותר טלה מעושן במנה. אבל חוץ מזה זו פיצה קטנה, דקיקה, פריכה וטעימה. הפיצה השנייה בתפריט - פיצת פירות הים השחורה מיוחדת וטובה יותר בעיניי.
מנת ביניים שלישית: פולנטה וירוקים. פולנטה רכה ופדרו חימנז מצומצם, ירוקים (ברוקולי, אספרגוס, תרד) מוקפצים. מנה מצוינת. טעימה ביותר. הירוקים היו רעננים, שמרו על פריכות נדרשת והרוטב שלהם היה מצוין. הפולנטה הייתה רכה וטעימה מאד. המינוס היחיד הוא שהייתי שמח לעוד 2-3 כפות פולנטה במנה הזו. היה מעט מדי ממנה.
בזמן אכילת מנות הביניים התגברה הבעיה של שאיבת העשן במטבח הפתוח וביקשנו לעבור למרפסת החיצונית. את המנות העיקריות והקינוחים אכלנו שם.
מנה עיקרית אחת: עוף מושחת. כרע עוף קריספית על חסה צלויה ובריוש, ביצה עלומה ורוטב שמנת כמהין. המנה שאחותי הזמינה ואני טעמתי. אני לא הייתי חושב להזמין מנת עוף במסעדה כמו פופינה. אישית אני לא מזמין מנות של עוף במסעדות שף. המנה הזו תגרום לי לשקול את העניין מחדש. זו מנה מעולה. העוף היה עשוי מושלם. הבריוש והרוטב היו טעימים ביותר. מנה עוף מושחתת, מעניינת ושווה.
מנה עיקרית שנייה: קנלוני לחי עגל. המנה שאחייניתי הזמינה. קנלוני במילוי לחי עגל בבישול ארוך, קרם קולורבי, שקדי טלה, פטריות שימג'י ורוטב טלה רכז-רימונים. ההגשה נראתה מעט מרושלת. להערכתי זה נובע מהירידה במדרגות שהמלצרים צריכים לעשות מהמטבח למרפסת בכל פעם. עניין לא פשוט לביצוע שאולי גורם לצלחות להיטלטל מעט. אבל כל השאר היה מעולה. מנה כבדה, חורפית ומשובחת. הכל בה היה עשוי מצוין.
מנה עיקרית שלישית: חזה אווז. מנה בתוספת 15 ש"ח למחיר העסקית. חזה אווז עם טורטליני שום שחור, קרם כרובית, אספרגוס, ברוקולי, ציר עוף-פדרו חימנז. המנה שאני הזמנתי. גם היא מבחינת טעמים הייתה spot on. המינוס היחיד היה חזה האווז שלא היה רך כמצופה וגילה קצת יותר מדי התנגדות. לא נראה לי שזה היה עניין של מידת עשייה יתרה כי הנתחים היו ורדרדים ומגרים. אולי הוא פשוט עמד קצת יותר מדי. בכל מקרה הוא היה טעים. כוכבי המנה היו הטורטלינים במילוי שום שחור שלצערי לא בולטים בצילומים. הם היו פנטסטיים.
קינוח ראשון. סופלה שוקולד א-לה מינוט. גנאש שוקולד-קרמל, גלידת קרמל מלוח. הגנאש נמזג כאן בטקסיות ע"י המלצר. זה קינוח שעולה 54 ש"ח והוא אחד מקינוחי השוקולד המושחתים בנמצא. קינוח מצוין. הסופלה החם ממש נמס בפה. גלידת קרמל מלוח זה תמיד דבר נפלא והיא משתלבת מצוין עם השוקולד. קינוח חובה לחובבי שוקולד.
קינוח שני: קרם ברולה זעפרן. ברולה זעפרן, בננה קייק, גלידת יוזו, אבקת בזיל, אננס טרי. קינוח שעולה 48 ש"ח. הגשה מודרנית ויפה. הברולה (סמי פרדו - חצי קפוא) היה טוב מאד. גלידת היוזו הייתה מצוינת. הבננה קייק הייתה מעט ספוגית ויבשה ולא מספיק בננית. היה צריך כאן איזשהו רוטב שיאחד את המרכיבים וילחלח את עוגת הבננה. ולמרות המינוסים זה עדיין קינוח מעניין, טעים וטוב.
זו הארוחה. נהנינו מאד. הרגשנו שקיבלנו תמורה מצוינת לכסף. האוכל ברובו המוחלט היה עשוי היטב וטעים מאד. למרות שבחלקה הראשון, הארוחה הייתה קצת מעושנת וזה גרע מההנאה, הסה"כ היה משובח. השירות היה טוב וענייני לכל אורכה של הארוחה. אני יודע שפופינה לא נמצאת בקונצנזוס. גם לא בקרב הפודיז. הביקורות עליה, במשך כל שנות פעילותה, אינן יציבות, בחלקן שליליות ובחלקן נלהבות. אני בשתי ארוחותיי בה נהניתי מאד. יש כאן שף מוכשר שמנסה לצאת מהקופסה ולהגיש אוכל יצירתי. כן ירבו כאלה כאן. נותר רק לאחל למסעדה עוד שנים רבות של פעילות. המלצתי - לכו לנסות את עסקיות השישבת בפופינה כל עוד הן כאן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה