יום ראשון, 8 במאי 2016

פסח שני כהלכתו: לוקוס וריזוטו סלק בצהריים. טיול לנמל ת"א וארוחה ביהלומה בנמל בערב (*)

אחרי חול מועד עמוס בסיבובי אוכל רבים בתל אביב, כולל כמה שיטוטים מרובי קילומטרים, תכננתי שאת החג השני שנפל על יום שישי ואת השבת שאחריו אבלה בבטלה מוחלטת בבית. מנוחה מוחלטת לפני החזל"ש. תכנון שהתגשם רק בחלקו.

בשישי בצהריים השקעתי בארוחה משובחת במיוחד. בכל זאת חג.
שותפתי שנשארה אף היא בחג ואני הכנו ריזוטו סלק מוצלח. לה זו הייתה כל הארוחה (היא צמחונית ושומרת כשרות פסח לא עלינו). לי זו הייתה התוספת: לצד הריזוטו הכנתי פילה לוקוס בקראסט פיסטוק וגרידת לימון, עם עגבניות שרופות בתנור ושום.

הריזוטו התבסס על ממרח סלק יווני בשם פנזרוסלטה. את המתכון שלפתי מספר הבישול היווני החדש והמושקע של מסעדת גרקו, שיצא לאור ממש לפני פסח. הממרח כולל סלק צלוי עד ריכוך (או שניים או שלושה או ארבעה). כמה כפות יוגורט כבשים. אני משתמש בזה המצוין של משק יעקבס. קצת שמן זית. טיפה חומת בן יין לבן שאני המרתי בסחיטה קלה של לימון. מלח ופלפל.
את הסלק המקורר טוחנים במעבד מזון יחד עם שאר המרכיבים. לממרח הטחון מוסיפים חופן (או שניים) של פיסטוקים קלופים וקלויים שקוצצים גס למדי. לי גם חסרה חריפות אז הוספתי קצת שבבי צ'ילי אדום חריף.
(בחג הראשון עשיתי ממרח דומה כשבמקום פיסטוקים עיטרתי בקשיו קלוי קצוץ ולחריפות ולהתאמה לפסח הוספתי לא מעט חזרת טרייה מגוררת. יצא מעולה).

בקיצור הממרח הכה נחמד הנ"ל היה מרכיב מרכזי בריזוטו. חוץ ממנו היה גם ריזוטו. בצל אחד קצוץ. טימין. שבבי שום מטוגן (קונה בחנות תבלינים קרובה בגבעתיים) וקצת שום טרי קצוץ. פרמזן מגורר. חמאה. סלק טרי חתוך לקוביות קטנות לצורך מרקם נוסף. במקום יין לבן שלא היה לי שמתי קצת ברנדי. הריזוטו בתחילת בישולו אחרי ציפוי האורז בחמאה (ו/או בשמן זית) אוהב לקבל שפריץ של אלכוהול. הציר לריזוטו היה ציר ירקות בסיסי. את ממרח הסלק הנ"ל הוספתי די בסוף הבישול. התוצאה הסופית הייתה ריזוטו ורוד ומשובח במיוחד.

לצד הריזוטו נהניתי כאמור מפילה לוקוס עם קראסט של פיסטוק.
את הלוקוס המלחתי ופלפלתי. טיגנתי על הצד של העור במעט שמ"ז וחמאה עד הזהבה (כ-3 דקות). אח"כ הפכתי. על הצד הלבן הנחתי את קראסט הפיסטוק הקצוץ, עם גרידת לימון ומעט שבבי שום מטוגן. שמתי בתבנית ומשם בתנור ב-180 מעלות עוד כמה דקות. כמה? משהו כמו 8-10 דקות. תלוי בעובי הלוקוס. שלי היה די קטן. לא מסובך לבדוק אם זה מוכן עם סכין או מזלג (לוודא שהלוקוס האפוי לבן ועשוי לגמרי).
לצד הדג שרפתי כמה עגבניות שרי עם 2-3 שיני שום בתנור עם מעט שמ"ז ומלח גס. (התחלתי את אפייתן לפני הדג. זה לוקח יותר זמן). את המיצים שהן הגירו סיננתי אח"כ והוספתי לצלחת כרוטב למנה.

בקיצור יצאה מנת דג לפנתיאון ואחלה ארוחת צהריים לחג שני.







אחרי הארוחה הנ"ל ושנ"צ נדרשת כחוק, הצעתי משום מה לשותפתי לעשות הליכה לנמל, עד הארובות של רידינג (ובחזרה). עניין של כ-5.5 ק"מ לכל צד. לא ברור לי מאיפה הגיע פרץ האנרגיה הזה.

כך עשינו. יצאנו בסביבות 17:30 מהבית. הגענו בסביבות 18:30. הסתובבנו קצת והמשכנו ללכת עד הארובות של רידינג. צילמנו קצת, התיישבנו לנוח מול הים וחיכינו לשקיעה. היה יום עם מזג אוויר פשוט מושלם לשוטטות אחה"צ-ערב.
יחסית גם לא היה פיצוץ אוכלוסין בנמל, כמו שאפשר לצפות מיום שישי בערב או מפסח.


וזו השקיעה...


אחרי השקיעה התחלנו לחוש תחושת רעב. רוב מסעדות הנמל אינן באמת ראויות לטעמי. חשבתי על ג'אנק בפייר 23 אבל משהו בקהל הילדים שישב שם ובמנות השמנוניות הרתיע אותי. המשכנו לאזור שוק הנמל. קיטשן מרקט המעולה שנמצאת שם מפונפנת מידי לאיך שנראינו. מי שיותר התאימה הייתה יהלומה בנמל, המסעדה החדשה במתחם שהחליפה את רוקח שוק של אייל לביא, שהחליפה את טאפאס בנמל של ברק אהרוני.


יהלומה בנמל:

המסעדה התחילה למעשה לפני כמה שנים באזור שוק לוינסקי כביסטרון יהלומה. יהלומה לוי הבעלים היא אקס אושיית תקשורת (לשעבר מנכ"לית רדיו תל אביב) שהפכה לטבחית ומסעדנית. המסעדונת/מזנון בלוינסקי הייתה מקום קליל שמגיש מנות זריזות של תבשילים וסנדוויצ'ים. המקום ההוא פונק מאד בכל מדור אוכל אפשרי (קשרים בתקשורת מסתבר זה דבר חשוב למסעדן), וזכה להררים של יחסי ציבור, ודאי ביחס למסעדה כל-כך קטנה. יצא לי לעבור כמה וכמה פעמים במקום הישן אבל מעולם לא ניסיתי. איכשהו לא מצאתי שום עניין במקום ובאוכל. בתחילת 2016 היא סגרה את הביסטרון והעבירה כתובת לנמל תל אביב, בקומה הראשונה של שוק האוכל. השותפה שלה הפעם לתפריט ולאוכל היא עינב ברמן. בניגוד ליהלומה לוי שהיא מסעדנית ובשלנית, עינב ברמן היא שפית של ממש. בזמנו היא הייתה השפית של מסעדת אסיף הזכורה לי לטוב ברח' לילינבלום, בכתובת שהיום נמצאת מסעדת האנוי הוייאטנמית המשובחת. זו הייתה מסעדה ים תיכונית יצירתית ומוצלחת.



השותפות החדשה והמיקום החדש והמעט יותר סימפתי כן יצרו אצלי מעט עניין לבדוק את האוכל. גם ביקורות האוכל במדורים השונים שמיהרו להיכתב ופרגנו שלא במפתיע (אותן אני לוקח בערבון מאד מוגבל תמיד, ודאי במקרה של יהלומה שהיא אחת מהברנז'ה), ציירו תמונת אוכל מעניינת יחסית. בקיצור נכנסנו...
המסעדה בנויה מחלק מקורה של בר גדול שיושב בתוך מתחם השוק עצמו ומחלק חיצוני די רחב שכולל לא מעט שולחנות ושמעוטר בשמשיות רחבות. אנחנו ישבנו בחוץ, במתחם שצופה לים. משהו בחלק החיצוני של המסעדה לוקה לטעמי בחסר. הוא מנותק לגמרי מהמתחם ויש שם אווירה די סתמית. אבל לפחות יש את הבריזה של הים.



התפריט בנוי ממנות קטנות עד בינוניות בכמה טווחי מחירים: מנות ב-38 ש"ח, 48 ש"ח, 62 ש"ח ו-78 ש"ח. מבנה התפריט מתאים מאד לדעתי לאופי של המקום כבר-מסעדת שוק. זה היה הקונספט גם במקומות הקודמים שפעלו לפני יהלומה בנמל שהיו ברי אוכל או טאפאס ברים. התפריט הוא ים תיכוני קליל שמתאים לשיירינג. זה לכאורה תפריט ממש לא יקר, אבל אם מישהו בא רעב, הוא ייאלץ להזמין לפחות 2 מנות ואז הארוחה, יחד עם האלכוהול המתבקש, הופכת ללא זולה.



הזמנתי בירה. חייבים בכזה מקום. ההיצע כרגע לא מרשים. לקחתי ויינשטפן בבקבוק בתמחור שערורייתי למדי של 32 ש"ח לבקבוק. נכון זה ויינשטפן וזו בירה יקרה, אבל זה גבוה מדי (10-15% יותר ממחירים ששילמתי במקומות אחרים).

המנה הראשונה שהגיעה לסיון שותפתי, שגם אני נשנשתי ממנה בהנאה, היות וזו הייתה המנה הכי טובה של הערב:
סלוקי - ניוקי סלקים עם ארטישוק, תרד, בזיליקום ואגוזי לוז. מנת ניוקי צמחוני מהטובות. מנה יפה ופשוט מצוינת. טעמים מעולים. ניוקי הסלק היה נימוח וממש נמס בפה. כבר נתקלתי בכמה ביקורות שתארו מנת ניוקי נימוחה כ-"ענני ניוקי". אני לא משתגע על התיאור הזה, אבל תכלס הוא קולע בהקשר של הניוקי הזה. מנה מומלצת במיוחד לאוהבי הז'אנר של ניוקי רך וקטיפתי. העלות - 62 ש"ח. לא זול אבל סביר. בכל זאת יש כאן מנה שדורשת עבודה וטכניקה. יש לי תחושה (אולי מוטעית) שזו מנה שאחראית עליה עינב ברמן.



מנה שאני הזמנתי: לביבות כרובית-שרימפס חרפרפות על יוגורט באפאלו. גם היא מתומחרת ב-62 ש"ח. להבנתי זו מנה שיובאה מהביסטרון בלוינסקי. 3 קציצות לא גדולות. מנה טעימה. כרובית מטוגנת, כל עוד לא שורפים אותה היא טעימה. אין אפס. בקציצות נכח גם שרימפס (כנראה קפוא) אבל טעמיו די נעלמו בכרובית. המטבל היה טוב מאד. התמחור כאן לדעתי גבוה מדי. לפחות שהיו נותנים פרוסת לחם טובה לניגוב שאריות הרוטב.



מנה נוספת שאני אכלתי: פלפל פדרון עם טונה טרייה כבושה ולחם תירס. מנה של 48 ש"ח. (שבביקורות במאקו ובואללה מלפני כחודשיים עלתה 38 ש"ח בלבד. אז או שהגדילו אותה או שפשוט ייקרו אותה. תופעה נפוצה ומרגיזה במסעדות שקיבלו חשיפה תקשורתית טריה). כך או כך זו מנה מפתיעה וטעימה מאד. טונה כבושה טובה. תיבול מעולה. לחם תירס קטן, חמוד וטעים. מנה שמחה. באופן מפתיע לא חסר לי כאן אלמנט פיקנטי כמו שאני מעדיף במנות דגים נאים או כבושים.



המנה הרביעית שאכלה סיון ואני סיימתי אותה... מג'אדרה עם סלט ירוקים קצוץ, טחינה, יוגורט באפאלו וסלסה חריפה. 38 ש"ח. מנה די סתמית. טעימה אבל חסרת מעוף. אני מניח שכתוספת למנות אחרות שתבטיח שובע, בשולחן של שיירינג היא עושה את העבודה, אבל כמנה אחת מתוך שתיים היא די משעממת. סלטון המלפפונים היה סביר אבל חסר ייחוד אף הוא. אני מצפה לקצת יותר עניין במנה של מסעדת שף(ית), ויהלומה בנמל בגרסתה הנוכחית היא מסעדה כזו לכל דבר ועניין. בקיצור - מנה טעונה שדרוג.


אנחנו אכלנו 2 מנות כל אחד. היה טעים בהחלט. לנו זה הספיק כי אכלנו ארוחת צהריים משביעה וכבדה. אם הייתי בא ממש רעב, כנראה לא הייתי יוצא שבע, לא עם המנות שאני הזמנתי, והייתי צריך להזמין מנה מהגדולות יותר או מנה שלישית.
המוטו שטבוע בתחתית התפריט של יהלומה בנמל הוא: אוכל טוב במזרח התיכון. נדמה לי שלפחות ממה שטעמנו, יהלומה לוי ועינב ברמן עומדות יפה במשימה. אבל למרות האוכל הטעים, ה-VFM בינתיים לא מאד גבוה, היות והמחירים די גבוהים ביחס לגודל המנות, ודאי אם מוסיפים לחשבון את מחירי האלכוהול הגבוהים. גם הישיבה בחוץ לא מספיק כיפית, והשירות שמקבלים היושבים במתחם החיצוני יכול להיות בעייתי. יש אמנם לא מעט נותני שירות, אבל מעט מדי תשומת לב שלהם למה שקורה במסעדה. אנחנו קיבלנו את המנות די מהר, אבל הזמנת המנות והכנת החשבון לקחו זמן.

בשורה התחתונה יש כאן מקום ראוי, ודאי כשלוקחים בחשבון את רמת מקומות האוכל הממוצעת של מתחם הנמל (בעדינות אומר שהיא בינונית מינוס). יש כאן עוד כמה מנות שנראות מעניינות כמו ריזוטו השורשים, קבב הדגים והשפצל'ה גזר, השייטל והמוסקה טלה. אני לא פוסל חזרה לכאן לצורך טעימתן.


(*) בפברואר 2017 קראי דיווח או שניים על כך שיהלומה לוי עוזבת את השותפות שלה עם ברמן ועתיד מסעדת יהלומה בנמל לא ברור. מאז לא ממש שמעתי משהו חדש וגם לא עברתי באזור הנמל, כך שאין לי מושג מה קורה שם כעת...























אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה